שתף קטע נבחר

קרחון, ששטחו פי 7 מזה של ת"א, התנתק מאנטרקטיקה

עוד קורבן להתחממות הגלובלית: קרחון, ששטחו 350 קמ"ר, התנתק מקרחון האי פיין שבמערב אנטרקטיקה. מדענים אומרים כי מדובר באזור שמאבד קרח בצורה דרמטית בשנים האחרונות

 

התנתקות חלק מהקרחון, כפי שתועדה מהחלל (צילום: סוכנות החלל האירופית)
התנתקות חלק מהקרחון, כפי שתועדה מהחלל(צילום: סוכנות החלל האירופית)

 

חלקים מקרחון האי פיין שבמערב אנטרקטיקה התנתקו השבוע מהקרחון הענק לאוקיינוס. מדובר בקרחון המאבד קרח באופן גבוה מאוד בשל התחממות כדור הארץ ומדענים חוששים כי הוא עלול לאבד עוד כמויות גדולות של קרח לאוקיינוסים - דבר שיוביל לעליית מפלס פני הים ולהצפות.

 

פרויקט קופרניקוס של סוכנות החלל האירופית עוקב אחר מצב הקרחונים ביבשת אנטרקטיקה. בימים האחרונים הוא זיהה כי קרחון, ששטחו 350 קמ"ר (כמעט פי 7 משטחה של תל אביב) התנתק לים אמונדסן.

 

 

בסרטון המבוסס על תמונות לוויין העוקב אחר מצב הקרחונים, שפרסמה השבוע סוכנות החלל האירופית, ניתן לראות את תזוזת הקרחון וגם את שני הסדקים הגדולים שנוצרו בו בחודש אוקטובר.

 

מדענים אמרו כי אמנם בעבר התנתקו קרחונים גדולים מקרחון האי פיין לים מדי ארבע עד שש שנים - אבל בעשור האחרון מגמת ההתנתקות עלתה באופן דרמטי. בשנים 2011, 2013, 2015, 2017, 2018 וגם השנה התנתקו קרחונים מהקרחון הענק.

 

כאמר, בחודש אוקטובר זיהו לוויינים של סוכנות החלל האירופית שני סדקים חדשים בקרחון, שאורכו של כל אחד מהם מגיע לכ-20 ק"מ. בסוכנות החלל האירופית אמרו לפני כמה חודשים כי הקרחון שנסדק וקרחון נוסף הסמוך אליו איבדו ב-25 השנים האחרונות כמויות דרמטיות של קרח. מדענים אמרו כי באזור שבו ניתק הקרחון, המכונה קרחון האי פיין, מתנתקים מדי שנה 45 מיליארד טונות של קרח מהיבשת. המדענים הסבירו כי הסיבה לכך היא מיקומם של הקרחונים.

 

הסדקים בקרחון (צילום: סוכנות החלל האירופית)
הסדקים בקרחון שהתגלו לפני כ-5 חודשים(צילום: סוכנות החלל האירופית)

 

התוצאה של התנקות קחרונים עלולה להיות קשה מאוד. מדענים אומרים כי התוצאה של התנתקות קרחונים לאוקיינוסים ולאחר מכן המסתם - תגרום לעלייה במפלס פני הים ובסופו של דבר להצפת יישובים הנמצאים סמוך לחוף הים.

 

מדו"ח, שהוכן על ידי יותר מ-100 מדענים שניתחו כ-7,000 מאמרים אקדמיים ופורסם בחודש ספטמבר, תיעד את ההשלכות של התחממות האוקיינוסים, ההמסה המהירה של מדפי הקרח בגרינלנד ואנטארקטיקה והירידה בגודלם של הקרחונים על 1.3 מיליארד בני האדם שחיים באזורים נמוכים או באזורים הרריים. בין היתר, נכתב בדו"ח, כי כבר משנת 2050 אירועי הצפות קיצוניים יפגעו באזורי חוף נמוכים בכל שנה.

 

מהדו"ח עולה כי מפלס פני הים עלול לעלות במטר אחד עד שנת 2100 - קצב עלייה של פי 10 מזה של המאה ה-20 - אם לא ייפסקו פליטות גזי החממה בקצב הנוכחי. לפי החוקרים, העלייה בגובה מפלס פני הים עלולה להיות דרמטית יותר ולהגיע לעד חמישה מטרים עד שנת 2300.

 

ההודעה של סוכנות החלל האירופית מגיעה כמה ימים לאחר שנשבר שיא החום שנמדד ביבשת אנטרטיקה. 18.3 מעלות נמדדו ביום חמישי האחרון בבסיס המחקר הארגנטינאי אספרנסה, שבמפרץ התקווה שבקצה חצי האי טריניטי באנטארקטיקה. מדובר בשיא חדש, לאחר שהשיא הקודם (17.5 מעלות) נרשם ב-24 במרץ 2015.

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: סוכנות החלל האירופית
התנתקות חלק מהקרחון בתמונה שצולמה ביום שלישי
צילום: סוכנות החלל האירופית
מומלצים