בשיתוף "הפניקס"
דיוקן עצמי,
סוף שנות ה-50
של המאה ה-20
שמן על בד, 116x80 ס"מ
זהו "דיוקן עצמי" ייחודי ביותר של נפתלי בזם מסוף שנות ה-50 של המאה ה-20.
בזם, שהתמסר באותן שנים לציור בנוסח הריאליזם החברתי המתאר את הקולקטיב, את החברה הישראלית הצומחת הצעירה, נראה בו באופן יוצא-דופן שאינו מקובל ביצירתו של אותן שנים, או בכלל באותה תקופה - כאב צעיר לתינוק רך השוכב בעגלה.
מבט נוסף מגלה כי דמות התינוק בעגלה כלואה למעשה על כַּן ציור בתחבולה ארס-פואטית, כאשר ידה של האֵם הבוטחת האוחזת בעגלה מגיחה מפינת הציור.
נראה כי ציור זה של בזם, המופיע בו במבט נוגה, אורז בקליפת אגוז את מערך התפקידים והקונפליקטים הטורדים את אבות.
בשיתוף "הפניקס"
פורסם לראשונה: 11:09, 14.09.23
