אסתר עופרים. " יש לי חיבור רציני לארץ"

אסתר עופרים: "לא פוסלת חזרה לישראל"

הזמרת הישראלית המצליחה בעולם תחגוג יום הולדת 80 בסיבוב הופעות בארץ לצד יהורם גאון. בריאיון נדיר היא מדברת על שנת הקורונה העצובה שלה והגעגועים לבנה היחיד שחי בארה"ב

פורסם: 20.06.21, 07:51
אחרי שש שנים שבהן היא לא הופיעה בישראל, אסתר עופרים (80), אחת ממלכות הזמר העברי שחיה כבר 60 בגרמניה, מצטרפת לסיבוב ההופעות "חוגג בגאון", של יהורם גאון. השניים יופיעו יחד שלושה ערבים ברצף (2 עד 4 באוגוסט) בהיכל התרבות בתל אביב. "עוד לא סגור מה אשיר במופע, כנראה את 'היו לילות', 'מי יתנני עוף' ועוד שיר אחד, וגם שיר משותף עם יהורם", היא אומרת מריאיון נדיר מביתה בהמבורג.
מתרגשת לקראת החזרה לבמות בישראל?
"התשובה שלי תהיה קלישאה: אני מתרגשת לקראת כל הופעה, אבל כמו תמיד אני שמחה מאוד לבוא לארץ. לפני שאגיע לישראל מתוכננים לי קונצרטים מלאים בגרמניה, שבהם כל הנטל עליי, כך שבישראל ההופעות יהיו פחות מלחיצות. הפעם אהיה רק אורחת של יהורם גאון".
אתם חברים?
"לא חברים במובן המקובל, אבל מה זה משנה, כל ישראל חברים (צוחקת). זו לא הפעם הראשונה שיהורם ואני עומדים יחד על הבמה, וזה תמיד מרגש ומעורר השראה כי אני מאוד אוהבת את יהורם, בעיקר בגלל שירי הלדינו שלו. לפני שבע שנים התארחתי במופע שלו בפסטיבל ישראל ושרנו יחד שני שירים: 'מה אומרות עינייך' ו'אדיו קרידה' בלדינו. היו לי בבית תקליטים שלו, ביניהם התקליט בלדינו - ממנו למדתי כמה שירים ואפילו שרתי אותם בהופעות שלי בגרמניה".


איך את מצליחה לשמור על קול צלול ועוצמתי כל כך הרבה שנים?
"תודה על המחמאה. כמו שהבנת, כבר מזמן לא הופעתי בגלל הקורונה, אז אני לא יודעת כרגע לגבי קול צלול ועוצמתי - את זה עוד נצטרך לבדוק. אני לא עושה שום דבר מיוחד בשביל לשמור על הקול שלי, זה פשוט קורה".
כבר חזרת להופיע אחרי הקורונה?
"בשנים האחרונות אני מופיעה רק בהמבורג ודורטמונד, בעיקר בחורף, וכבר שני חורפים לא הופעתי, אבל בעוד חודש יהיו לי שוב קונצרטים מלאים פה, ואני מקווה שעד אז יקלו את תקנות הקורונה. לפני שבועיים הייתי בתיאטרון סנט פאולי בהמבורג, שבו אני מופיעה בדרך כלל. ישבנו עם מסכות, השורה שלפניי הייתה לגמרי ריקה וכך גם הכיסאות משני צדדיי. זה נורא עצוב לראות ככה אולם".


איך עברת את התקופה הזו באופן אישי?
"הייתי עצובה, לא רק בגלל המרחק מהבמה, גם בגלל המרחק מהעולם, מהאנשים, מהפידבקים, שאני כל כך זקוקה להם. קורע לב מה שקורה לצעירים בגלל הקורונה. יש לי בן די צעיר, בן 39, שנמצא בניו־יורק וכבר שנה וחצי לא ראיתי אותו. אני גרה ליד האגם בהמבורג ואני עושה הליכה כל יום 50 דקות ורואה אנשים שנראים די מרוצים, אבל באופן כללי האווירה די אומללה. אנחנו כבר לא דורשים הרבה, מספיק לשבת במסעדה וזו כבר חגיגה גדולה. הקורונה לימדה אותנו קצת צניעות".
בגיל 40 הפכת בפעם הראשונה והיחידה לאמא. זה לא קרה קודם בגלל הקריירה?
"האמת שלא, פשוט לא יצא. לא ויתרתי על הקריירה כשדוד נולד. אני זוכרת שכשהוא היה בן שנה קיבלתי הצעה להופיע במחזה 'גטו' של יהושע סובול בברלין, העבודה הייתה מאוד אינטנסיבית. ופיליפ, בעלי לשעבר, היה אמא נהדרת לדוד, הרבה יותר טובה ממני. הוא קרא לו סיפורי ילדים, שיחק איתו וטיפל בו. התגרשנו כשדוד היה בן תשע, והוא נשאר לגור איתי. בגיל עשר הוא עבר ללמוד באקדמיית חברון במסצ'וסטס, ארצות־הברית, נוצר ניתוק ממנו בגיל צעיר אבל זה היה שווה. אחרי כמה שנים הוא חזר לגרמניה, למד בברלין ואז נסע לבוסטון ללמוד במכללת ברקלי למוזיקה".

3 צפייה בגלריה
אתסר עופרים על שער לאשה
אתסר עופרים על שער לאשה
על שער "לאשה", פברואר 1964
(צילום: ברוס ברנר)

בנך הולך בדרכך ועוסק במוזיקה בארצות־הברית. יש ביניכם קשר מקצועי?
"אנחנו קרובים מאוד, משוחחים כל ערב ויש בינינו קשר עמוק, חם ואוהב, אבל מבחינה מקצועית אין שום קשר. אני לא שואלת אותו אפילו מה הוא עושה, אנחנו מדברים רק על החיים, לא על המוזיקה. הוא מתעסק במוזיקה אלקטרונית ועושה הכל לבד. בניגוד אליי, הוא יוצר מוזיקה מ־א' עד ת', ואני חושבת שהוא נהדר ומאוד מוכשר".
יש לך כבר נכדים?
(צוחקת) "לא, עדיין אין נכדים, אבל יש תקווה".
את עדיין מזוהה כישראלית בגרמניה או שכבר שכחו שאת מכאן?
"אני חושבת שכולם יודעים שאני ישראלית, אבל ברפרטואר שלי מרכז הכובד הוא לא על שירים בעברית. יש אולי שלושה או ארבעה שירים עבריים בקונצרט של 24-22 שירים, והם מתקבלים פה יפה מאוד".
יוצא לך לפעמים להגן על ישראל בתקופות קשות שבהן כל העולם נגדנו?
"כמו ששמת לב, אני לא חברה טובה של התקשורת והיא לא חברה טובה שלי. זה שאנחנו מדברות עכשיו זה נדיר, פה בגרמניה כבר לא שואלים אותי אם אני רוצה להתראיין או להופיע בטלוויזיה, כי הם כבר יודעים את התשובה. לשאלתך - אני לא חושבת שיש פה מצב רוח אנטי־ישראלי, מבחינה פוליטית כולם בעד ישראל וכולם אומרים פה שיש לישראל זכות להגן על עצמה, כך שממשלת ישראל לא צריכה את עזרתי".
מתי הבנת שאת רוצה להיות זמרת?
"האמת שרציתי להיות שחקנית. גדלתי בחיפה ושיחקתי בתיאטרון ילדים מגיל 14, אחר כך שיחקתי בתיאטרון קהילתי של הבמאי הישראלי־קנדי פיטר פריי, שם בעצם גילו אותי. התחלתי לשיר וכולם התפלאו, הזמינו אותי הלאה והלאה, לשיר ועוד ועוד. בגיל 16 הכרתי את אבי עופרים, שהופיע בצמד עם שמוליק קראוס והצטרפתי אליהם. מאוחר יותר התחתנתי איתו".

3 צפייה בגלריה
אסתר עופרים עם אבי עופרים, בעלה הראשון, 1961
אסתר עופרים עם אבי עופרים, בעלה הראשון, 1961
אסתר עופרים עם אבי עופרים, בעלה הראשון, 1961
(צילום: לע"מ)

התחתנת והתגרשת פעמיים. יש לך זוגיות היום?
"נכון, התגרשתי פעמיים, ולגבי זוגיות אני ממלאה פי מים".
לצד בעלך הראשון הצלחת מאוד בעולם. איך התחילה הקריירה הבינלאומית שלך?
"ייצגתי את ישראל בתחרות שירה בפולין עם השיר 'סתיו', של שמשון חלפי ומשה וילנסקי. הייתי ממש צעירה, זו הייתה הפעם הראשונה שטסתי לחו"ל, לא ידעתי אנגלית, ובכל זאת הצלחתי בפסטיבל מעל ומעבר, והזמינו אותי להופעות בז'נבה. מאוד הצלחתי שם, ובשנת 1963 נבחרתי לייצג את שווייץ באירוויזיון. שרתי את השיר 'אל תעזוב', בצרפתית".
איך הייתה חוויית האירוויזיון?
"אגלה לך סוד: לא אהבתי את זה בכלל, זה כל כך מטופש ואני לא אוהבת תחרויות כאלה, יש בהן המון תככים. למעשה, זכיתי במקום הראשון, אבל אחרי שזכיתי סקנדינביה ערערה ושינו את הניקוד. ירדתי למקום שני. לא היה אכפת לי, הסקנדל הזה פרסם אותי. הזמינו אותי להופיע בלונדון ובפריז וככה התפרסמתי בכל אירופה. נהניתי מהצלחה מסחררת, השיא היה כשב־1966 זכיתי בתואר 'זמרת השנה' בגרמניה, בפרס מצעד מכירות התקליטים בצרפת והגעתי לראש מצעד הפזמונים הבריטי עם השיר 'סינדרלה רוקפלה'. זה שיר חסר תוכן, אבל אפשר ליהנות ממנו אם לא לוקחים אותו יותר מדי ברצינות. זה מה שהשאיר אותי שם, לא עזבתי את ישראל אף פעם, זה קרה מעצמו".


יש סיכוי שתחזרי לארץ?
"בואי נראה. אני לא פוסלת. אני מגיעה לארץ פעמיים בשנה לביקור משפחתי בלי קשר להופעות. יש לי חיבור רציני לארץ, יש לי הרבה ידידים, אחים ואחיות, ואני מאוד אוהבת לבקר אותם".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.