החדשות הכי חמות שפורסמו לאחרונה בעולם האופנה נוגעות לדוגמנית ההודית בהוויטה מנדבה בת ה־25. מנדבה מונתה ל"שגרירה" של בית האופנה שאנל - ומדובר במינוי לא פחות מהיסטורי, מאחר שהיא ההודית הראשונה אי פעם שמקבלת את התפקיד הזה. כדי להבין את גודל המאורע, נספר רק שמדובר בתפקיד יוקרתי במיוחד בעולם האופנה, שבדרך כלל ניתן רק למספר מצומצם מאוד של כוכבים שמייצגים את המותג בקמפיינים, באירועים ובתצוגות. המינוי מציב את הדוגמנית הצעירה לצד שגרירים מפורסמים אחרים של המותג, כמו טימות'י שאלאמה ומרגו רובי.
מנדבה, כאמור, נולדה וגדלה בהודו. היא למדה אדריכלות ב־Jawaharlal Nehru Technological University בהיידראבאד. לאחר שסיימה את התואר הראשון, היא עברה לניו יורק כדי ללמוד לתואר שני בעיצוב אינטראקטיבי ומדיה באוניברסיטת NYU.
למרות המראה המרשים שלה, היא לא חלמה לרגע להיות דוגמנית. הקריירה שלה החלה באופן בלתי צפוי בשנת 2024, כשסקאוט (צייד דוגמניות) של סוכנות 28Models הבחין בה ברכבת התחתית. בהתחלה היא סירבה, אבל כשהובטח לה שהעבודה תעזור לה לשלם את החובות שלה כסטודנטית - יחד עם הקושי שלה למצוא התמחות לקראת סיום הלימודים - היא הסכימה. הסקאוט שלח את תמונותיה למנהלת הליהוק של הסוכנות, אניטה ביטון, שהציגה אותן למתיו בלאזי, אז המנהל הקריאטיבי של בוטגה ונטה.
בתוך שבועיים בלבד, מנדבה כבר צעדה על מסלול אביב־קיץ 2025 של בוטגה ונטה, כשהיא לובשת חולצה לבנה רחבה עם חצאית פליסה ונעליים מעור נחש. אף על פי שזאת הייתה התצוגה הראשונה שלה, היא צעדה על המסלול כשהיא מפגינה ביטחון עצמי ואלגנטיות מעוררת השראה. לאחר מכן היא גם הופיעה בתצוגת אביב־קיץ 2025 של כריסטיאן דיור, כשהיא לובשת חולצת משי לבנה עם מכנסי דגמ"ח.
מנדבה לא נתנה לאור הזרקורים לסנוור אותה. היא שילבה את הקריירה החדשה שלה כדוגמנית יחד עם הלימודים, עם העבודה שלה כרכזת ב־MakerSpace, מעבדת האבטיפוס של אוניברסיטת NYU ועם טיסות בסופי שבוע לאירופה כדי לדגמן. במאי 2025 היא סיימה את התואר השני שלה, ואז, בדצמבר 2025, הגיע הרגע הגדול: בלאזי, שמונה להיות מנהל הקריאייטיב של שאנל, בחר במנדבה לפתוח את תצוגת Métiers d’Art של שאנל – הפעם במקום סימבולי במיוחד: תחנה נטושה ברכבת התחתית של ניו יורק, שם הקריירה שלה התחילה. היא צעדה על המסלול לבושה בבגדי קז'ואל בסגנון שלבשה ביום שבו גילו אותה: חולצה בצבע בז' עם מכנסי ג'ינס כחולים, כשהיא נושאת תיק חום עם מעיל שחור זרוק מעליו. כך נהפכה מנדבה לדוגמנית ההודית הראשונה שמובילה תצוגה של שאנל.
"אני לא מצליחה למצוא מילים לתאר כמה שזה משמעותי עבורי", שיתפה באותם ימים בעמוד האינסטגרם שלה. לצד הפוסט פרסמה תיעוד של הוריה כשהם צופים בה בתצוגה בזמן שהם בהודו, מתרגשים וגאים.
"לא הייתי חלק מהעולם הזה קודם לכן", סיפרה מנדבה בריאיון למגזין Dazed Digital. "גדלתי בבית אקדמי מאוד, שבו תמיד אמרו לנו שהדרך להצלחה עוברת דרך לימודים טובים, ציונים טובים ועבודה טובה. אבל כשהתחלתי לדגמן, ההורים שלי תמכו בי לחלוטין. רק עכשיו אני לומדת להכיר את שמות המותגים. קודם לכן בכלל לא היה לי מושג מה זה בוטגה ונטה, וזה דווקא המקום שבו עליתי לראשונה על המסלול".
כששאלו את מנדבה איך הרגישה להיות הדוגמנית ההודית הראשונה שפותחת תצוגת שאנל, היא השיבה: "זה ממש שימח אותי כי אני מרגישה שחסר ייצוג של אנשים עם עור חום, בייחוד בעולם האופנה. בליהוקים רואים אנשים לבנים, אנשים שחורים ואנשים ממזרח אסיה, אבל כמעט אין דוגמנים ודוגמניות בעלי עור חום. אני זוכרת שהייתי מחכה בתור לאודישנים עם דוגמנית חומה אחרת, והיינו מסתכלות אחת על השנייה ויודעות שרק אחת מאיתנו תקבל את העבודה. אבל בבוטגה ובשאנל מעולם לא הרגשתי ככה. לא הייתה יריבות, היה מקום לכולם".
מנדבה מספרת שהליכה על המסלול היא בעיקר טבעית עבורה: "אני בדרך כלל לא חושבת על זה יותר מדי. למדתי איך ללכת מהתבוננות על דוגמניות אחרות, כי לפני כן מעולם לא תרגלתי הליכה או פוזות. בתצוגה של שאנל המראה שלי היה צנוע, בהשראת הבגדים שלבשתי כשגילו אותי, אז פשוט ניסיתי להיות אני, ללכת כרגיל כמו שאני תמיד הולכת, בלי להגזים. רוב האימון שלי בהליכה הגיע מהתקופה שחיכיתי ברציף הרכבת התחתית בדרך מהאוניברסיטה הלוך ושוב, הלוך ושוב. נסעתי ברכבת לפחות ארבע פעמים ביום, כך שבסופו של דבר תרגלתי הרבה הליכות בלי להתכוון".
לדבריה, האווירה מאחורי הקלעים בתצוגה של שאנל הייתה מרגשת במיוחד. הצוות התכונן לתצוגה במקום אחר, וכולם היו צריכים לנסוע לא מעט כדי להגיע לתחנת הרכבת התחתית, כשבדרך התחיל לרדת גשם והיו פקקים. "הייתי קצת לחוצה מהעיכוב, למען האמת, אבל אז ראיתי את מתיו מאחורי הקלעים והוא אמר את מה שהוא תמיד אומר: 'תיהנו מזה'. הוא אף פעם לא נותן לנו טיפים איך ללכת או איזו דמות לגלם, וזה די מטורף. הוא עובד על הקולקציה חודשים ארוכים לצד מאות אנשים, ובכל זאת מצליח לעצור לרגע ולהזכיר לך פשוט ליהנות. ברגע הזה הלחץ נעלם והעצבים שלי נרגעו מיד".
אז מה צופן לה העתיד? אם נשפוט לפי הדרך שעשתה עד היום, מהסטודנטית ההודית שהגיעה לניו יורק כדי ללמוד, דרך הרגע שבו גילו אותה ברכבת התחתית ועד שנהפכה לדוגמנית ההודית הראשונה שפותחת תצוגה של שאנל ונהיית השגרירה שלה - נראה שהיא צפויה להמשיך לעורר השראה ולהוכיח לנו שלפעמים סיפורי אגדה יכולים להיהפך למציאות.
