בשנתיים האחרונות, הפך ה־UV Index או בקיצור ה"אינדקס" למטבע לשון שגור ופופולרי אצל בני הנוער בעולם כולו. מדובר למעשה במדד קרינה שנע בין 1 ל־11, והוא שהפך למנהל הלו"ז הרשמי של בני הנוער, גם בישראל, ובעיקר, על פיו יישק דבר ויוחלט אם ללכת לים מחר או לא.
בניגוד למה שאולי קיוויתן, הנוער לא משתמש בנתונים האלה כדי לתפוס מחסה בצל - לא לא. הם משתמשים בהם כדי לדעת מתי בדיוק השמש "הכי עובדת".
נתון מפתיע נוסף: לא מדובר באפליקציה ייעודית וחדשה שנוצרה עבור הטרנד, אלא דווקא באפליקציה המובנית שיש לכל אחד על מכשיר הטלפון. הם גוללים בתחזית היומית עד מדד האינדקס, שמראה קשת צבעונית ואת רמת הקרינה הנוכחית עם המספר ותיאור של "נמוך מאוד" ועד "קיצוני".
אנחנו דור מטורלל
זה נשמע כמו פרדוקס: מצד אחד, המודעות הבריאותית של בני הנוער היא גבוהה בהרבה משהייתה לנו בגילם. בני הנוער היום יודעים בדיוק מה ההבדל בין קרינת UVA לקרינת UVB, הם מבינים מהו SPF והם מורחים קרם הגנה מדי בוקר באדיקות של נזירים, כדי לשמור על עור הפנים מפיגמנטציה והזדקנות מוקדמת. מצד שני, ברגע שהאינדקס מזנק ומראה שרמת הקרינה של השמש היא הכי גבוהה - הם ממהרים לים, להתפשט ולשכב בשמש, חשופים לקרינה קיצונית, כדי להפוך שזופים כמה שיותר מהר.
רופאי העור בעולם, באופן טבעי, עוקבים בדאגה אחרי המגמה הזו. ד"ר שרין אידריס, רופאת עור שמוכרת גם בכינוי PillowtalkDerm, התראיינה למגזין Harper’s Bazaar, והסבירה שהדור הזה חושב שהוא יכול לעשות מניפולציה על השמש. לדבריה, היא פוגשת נערות שמחכות שהאינדקס יעלה ל־8 או ל־9 כי הן רוצות "יעילות", מבלי להבין שברמות אינדקס כאלו, הנזק לדנ"א של התא קורה תוך דקות ספורות, וזהו נזק מצטבר ששום סרום לא יוכל לתקן בעתיד.
מעבר לנזק הבריאותי המיידי, קיימת חוסר הבנה מצידם של המשתזפים באינדקס גבוה של מהו בכלל "שיזוף". האמת המרה היא ששיזוף הוא למעשה זעקת עזרה של העור. כשהעור משנה את צבעו, הוא מייצר מלנין כניסיון נואש להגן על הגרעין של התא מפני קרינת ה־UV ההרסנית. "הבעיה עם הדור הנוכחי היא האמונה ב'תיקון מהיר'", מסבירה רופאת העור ד"ר וויטני בואו בריאיון למגזין "אלור". "הם מקצרים תהליכים באינדקס גבוה, אבל שוכחים שהעור לא שוכח. כל דקה תחת אינדקס 9 ללא הגנה נרשמת ב'חשבון' של התא. מה שהיום הוא גוון ברונזה פוטוגני לאינסטגרם, יהפוך בעוד פחות מעשור לכתמי פיגמנטציה עקשניים, נימי דם בולטים ומרקם עור לא אחיד - אותם פגמים בדיוק שהם מנסים למנוע בעזרת סרומים יקרים בבוקר".
האשליה שבני הנוער חיים בה היא שקרם ההגנה הוא סוג של "שכפץ" בלתי חדיר. הם מאמינים ששילוב של SPF 50 יחד עם שהייה בשיא הקרינה ייתן להם את הגוון הרצוי ללא המחיר הבריאותי. ד"ר ג'ושוע זייכנר, מנהל מחלקת המחקר הדרמטולוגי בבית החולים 'הר סיני' בניו יורק, השווה באתר Self חשיפה לאינדקס קיצוני עם מקדם הגנה, לניסיון לעצור שיטפון עם מטרייה קטנה. "חלק מהקרינה תמיד יחדור", אמר, "והעוצמה במדדים האלו היא פשוט גבוהה מדי עבור ההגנה הסטנדרטית".
ויש עוד אלמנט נוסף פה, שייחודי לדור הטיפוח האובססיבי הזה: בני נוער רבים משתמשים היום ברכיבים פעילים כמו חומצות ורטינול כחלק משגרת הטיפוח שלהם, מה שהופך את העור שלהם לרגיש פי כמה. רופאת העור, ד"ר אנג'לי מהטו התראיינה ל"ווג בריטניה" והצביעה על האירוניה הזו - הרטינול בערב שאמור להשיג עור מושלם, הוא זה שהופך את העור שלהם להרבה יותר רגיש בבוקר החשיפה.
"התפיסה ששיזוף אינטנסיבי וקצר תחת אינדקס גבוה הוא פחות מזיק משהייה ממושכת בשמש חלשה היא מוטעית", אומר רופא העור ד"ר דניאל בלקין בריאיון ל"דה קאט". "קרינת UV גבוהה כזו פוגעת במנגנוני התיקון הטבעיים של העור ומונעת ממנו להשתקם מהחשיפה".
אז למה הם בכל זאת עושים את זה?
התשובה נמצאת בפיד. מצד אחד, טרנד ה־Clean Girl מחייב עור פנים מושלם ומוגן מהשמש, ומצד שני, המראה השזוף, החיוני, ה־Sunkissed עדיין מאוד טרנדי ונדרש. התוצאה היא פיצול אישיות דרמטולוגי: שכבות של קרם הגנה על הפנים, בעוד הגוף מופקר לקרינה קיצונית בשיא הצהריים. אינדקס 10, שמבחינת בני הנוער הוא הזמנה לשיזוף אינסטנט, הוא תמרור עצור. וכדאי שתסבירו להם שבפעם הבאה שהאפליקציה מראה אינדקס גבוה, עדיף להישאר במזגן, העור שלהם יודה להם על זה בגיל 40.
