החל ממאי הקרוב, אם ישאלו את יפעת תמאם במה היא עוסקת, היא תוכל להכריז שהיא מדריכה טיפולית ברכיבה על סוסים. על פניו אין בזה משהו בלתי רגיל, אלא שתמאם, שעד לאחרונה עבדה במשך שנים ארוכות כמפתחת טכנולוגית בחברות אופנה, היא בת 54, ועד לפני שלושה חודשים למעשה, לא עלתה על סוס מעולם.
"כן, זה קצת מוזר אפילו לי, שבעשור השישי לחיי לא רק שאני מוצאת את עצמי לראשונה רוכבת על סוסים, אלא שעכשיו זה גם המקצוע שלי", היא אומרת. ואיך זה קרה? הכול התחיל כשלקראת גיל 50 היא החלה להרגיש תחושת מיצוי מהקריירה שלה.
"בצעירותי למדתי הנדסת תעשייה וניהול", מספרת תמאם, נשואה ואמא לארבעה מגני תקווה. "עבדתי 24 שנים ב'גוטקס' ובהמשך גם ב'קסטרו' וב'אלון ליבנה'. התפקיד שלי למעשה היה לחבר בין העיצוב לייצור, להיות בקשר עם מעצבי הטקסטיל, הספקים והרכש, ולהפוך את החזון של המעצבים למוצר המוגמר. לפני חצי שנה התפטרתי ממקום העבודה האחרון שלי. הבנתי סופית שחוסר הסיפוק שלי לא נובע ממקום העבודה אלא מסוג העבודה. אבל מאחר שעדיין הייתי רחוקה מגיל פנסיה, היה לי ברור שאני צריכה למצוא מקצוע חדש".
זמן קצר לאחר מכן, נתקלה תמאם במודעת פייסבוק של "אמצע הדרך" - תוכנית תעסוקה למבוגרים מטעם משרד העבודה: "היה כתוב שם 'בני 50 פלוס ומחפשים עבודה? או אולי שינוי או שדרוג תעסוקתי? 'אמצע הדרך' מיועדת בדיוק עבורכם, ומאפשרת לכם למצוא עבודה, לשדרג ולהשתכלל בכל שלב בחיים ללא עלות". זה מיד משך את תשומת לבי. הבנתי שזו תוכנית ממשלתית שעוזרת בייעוץ, הכוונה ואפילו בהסבת מקצוע (ראו מסגרת). השארתי פרטים באתר, ודי מהר זומנתי לריאיון פרונטלי עם מקדמת תעסוקתית באזור מגוריי. משם הופניתי לאבחון פסיכולוגי כדי למקד את החוזקות שלי ובמקביל רשמו אותי לשתי סדנאות קבוצתיות שנערכו בזום. כל סדנה כללה ארבעה מפגשים, ארבע שעות כל אחד. מטרת הסדנאות, שבדומה לאבחון, ניתנו בחינם, הייתה לעזור לנו להבין מה השאיפות שלנו לגבי הקריירה הבאה. אני הבנתי שאני רוצה מאוד למצוא עבודה שתשלב טבע ובעלי חיים. אחרי שציינתי זאת בפני המקדמת התעסוקתית שליוותה אותי, היא אמרה לי: 'תקשיבי, יש לי משהו שהוא בינגו בשבילך'".
תני לי לנחש, רכיבה טיפולית על סוסים.
"בדיוק. היא אמרה שבדיוק עומד להיפתח מטעמם לראשונה קורס הסבה מקצועית לרכיבה טיפולית. כאמור, אני בת 54 ומעולם לא רכבתי על סוס לפני כן, אבל התחום לא היה זר לי. כשבתי הייתה בת שש, היא אובחנה עם לקות למידה, ובקופת החולים המליצו לי לקחת אותה לרכיבה טיפולית. היא רכבה שנה וזה אכן עזר לה מאוד, כך שברגע ששמעתי על האפשרות להפוך למדריכה בעצמי, מיד התלהבתי".
מה היה השלב הבא?
"זומנתי לפגישת זום, לצד מתעניינים נוספים של התוכנית, עם מנהלת בית הספר לרכיבה טיפולית. המנהלת נתנה סקירה על התחום (ראו מסגרת ) ופרטים לגבי הקורס: אורכו חצי שנה; הוא כולל שלושה מפגשים בשבוע ב'חוות משה', חוות סוסים בנווה ימין בכפר סבא; ובמהלכו לומדים רכיבה מקצועית על סוסים, לצד לימודים תיאורטיים של מדעים ופסיכולוגיה. בסיום הפגישה הוזמנו למבחן קבלה בחווה והתבקשנו לעלות על סוס. שתי נשים מהקבוצה הבינו שזה לא מתאים להן ופרשו. היום אנחנו 18 איש בקורס, רובנו נשים, חלק בנות 60 פלוס".
איך באמת היה לעלות על סוס לראשונה בחיים?
"חוויה נהדרת, זה לא הפחיד אותי. בזמני הפנוי אני עושה הרבה ספורט אתגרי, בין היתר צניחה חופשית וגלישת רוח. הייתה הרבה יותר התלהבות מחשש".
בטח לא פשוט ללמוד לרכוב.
"זה עניין מאתגר. דבר ראשון זו פעילות שנעשית בחוץ, יש הרבה זבובים, ריח לא נעים וזה לא מתאים לכל אחת. יש גם הרבה דברים שצריך ללמוד, החל מכללי בטיחות ועד לדבר בשפה של הסוס. מהרגע הראשון היה לי ברור מדוע הוחלט להפוך את הרכיבה לשיטה טיפולית. ברגע שאת עולה על סוס, את מתייצבת מול כל החששות שלך. העוצמה של הסוס גורמת לך להרגיש עוצמה בעצמך. נרשמתי לקורס כדי להיות מטפלת, אבל בראש ובראשונה לימודי הרכיבה טיפלו בי. נתנו לי תחושת מסוגלות, עזרו לי לגלות את כל הכוחות והיכולות הנוספים שקיימים בי, וחיזקו עוד יותר את האמונה העצמית שלי".
"נרשמתי לקורס כדי להיות מטפלת, אבל בראש ובראשונה לימודי הרכיבה טיפלו בי. הם נתנו לי תחושת מסוגלות, עזרו לי לגלות את כל הכוחות והיכולות שקיימים בי וחיזקו עוד יותר את האמונה העצמית שלי"
עבור מי נועדה רכיבה טיפולית?
"לכל טווח הגילים ולמגוון רחב של אנשים עם אתגרים שונים: כאלה שמתמודדים עם לקויות למידה והפרעות קשב, אוטיזם, בעיות רגשיות ונפגעי טראומה וכן אנשים עם מוגבלות פיזית כגון רפיון שרירים ותסמונות נוירולוגיות שונות נוספות".
האם אפשר להתפרנס מהדרכה?
"השכר יכול לנוע בין 60 ל־120 שקל לשעה. בסיום הקורס אנחנו אמורים לעשות סטאז' של 80 שעות כדי לקבל את התעודה של מדריכים לרכיבה טיפולית, ועוד 50 שעות לטובת קבלת תעודה של 'מדריכי רכיבה לימוד' מטעם מנהל הספורט. בית הספר לרכיבה יחד עם 'אמצע הדרך' אמורים לסייע לנו במציאת מקום עבודה. להבנתי, יש ביקוש גדול למטפלים, וזו בעצם הסיבה שהוחלט לפתוח קורס גם עבור בני 50 ומעלה. עד כה, רוב המטפלים היו אנשים צעירים שחלקם הגדול לא התמיד במקצוע. רובם פרשו אחרי חודשים ספורים, גם כי השכר לא הספיק להם וגם כי הם מיהרו להגשים את הפנטזיה הבאה. לנו, אמהות בנות 50 ומעלה, יש מחויבות ומוסר עבודה גבוה. אנחנו מחפשות מצד אחד עבודה עם משמעות ומצד שני עיסוק קבוע. ועוד לא אמרנו שרכיבה עוזרת מאוד לכושר הגופני, אז בגילנו זה בכלל Win Win".
זה בחינם
תוכנית "אמצע הדרך" לבנות 50 עד 67
"אמצע הדרך" היא תוכנית תעסוקה ארצית של משרד העבודה לשילוב וקידום נשים וגברים בגילאי 50 פלוס בשוק העבודה. לדברי אוסי שלמון, מנהלת התוכנית מטעם חברת 'רבדים' המפעילה אותה באזור המרכז, מדובר בתוכנית משלימה לחוק העלאת גיל הפנסיה לנשים (ולכן, 70% מהמשתתפים הן נשים). מטרת התוכנית היא לעזור לבני 67-50 להשתלב מחדש או להתקדם בשוק העבודה באמצעות הכוונה תעסוקתית והסבות מקצועיות".
באילו קריטריונים נשים צריכות לעמוד כדי לקחת חלק בתוכנית?
"הקריטריון הראשון הוא הגיל. בנוסף, הן יכולות להשתלב בתוכנית כל עוד הן כלל לא עובדות (לא משנה אם הן פוטרו, התפטרו, סגרו עסק פרטי וכו'), או שהן עדיין מועסקות אך עובדות במקצועות שוחקים (ובפועל מרוויחות פחות מ־10,500 שקל ברוטו). מדובר בתוכנית ממשלתית הניתנת למשתתפים העונים לקריטריונים אלו, ללא כל עלות. במסגרת התוכנית ניתנים כלים משמעותיים לרכישת מקצוע חדש וסדנאות כגון כתיבת קורות חיים, הכנה לראיונות עבודה, חיפוש עבודה ברשתות החברתיות, ניהול קריירה בעולם, נטוורקינג, מעבר מעבודת שכיר לעצמאי ועוד. כמו כן מציעה התוכנית קורסי אוריינות דיגיטלית פרונטליים לצמצום פערים טכנולוגיים.
"ההכשרות המקצועיות שמוצעות בתוכנית מגוונות מאוד ונוגעות בתחומי הטכנולוגיה, הכלכלה והמסחר, מקצועות הטיפול, השירותים והייעוץ ועוד. ההכשרות שהועברו מאז שהושקה התוכנית כוללות בין היתר תפקידי בנקאיות, נהגות אמבולנס וחובשות, רפרנטיות ביטוח, סייעות שיניים, מיישמות סלספורס, חשבות שכר, מפתחות תוכנה וכמובן, רכיבה טיפולית על סוסים. חשוב להדגיש שההכשרות ממומנות על ידי המדינה. משתתפי התוכנית בהכשרות נדרשים לשלם 'דמי רצינות' סמליים. יש לציין כי אנו לא רק עוזרים ברכישת מקצוע חדש, אלא עוזרים במציאת עבודה עם סיום ההכשרה. אנחנו רואים את התמורות בשוק העבודה: יותר ויותר מקומות עבודה מכירים בערך של האוכלוסייה המבוגרת ובכך שמדובר באנשים עם מוסר עבודה גבוה, מנוסים מאוד, בעלי בשלות וזמינות גבוהה, שלא ממהרים לקפוץ מתפקיד לתפקיד".
מקצוע מבוקש - רכיבה טיפולית מסייעת לפוסט־טראומטיים
"תחום הרכיבה הטיפולית החל בעולם כבר באמצע שנות ה־40 של המאה הקודמת", אומרת גילי שדמות, בעלת בית הספר All4horses להכשרת מדריכים ומדריכי רכיבה טיפולית, יחד עם אילן רוזנברג ודייב תורפ. "לישראל הוא הגיע באמצע שנות ה־90. התחום התפתח אחרי שגילו שקיים קשר בין יכולת תנועת הסוס ובין הנעת השרירים של הרוכב ושהרכיבה מייצרת סימולציה טבעית של הליכה. בעקבות כך טופלו אנשים שסבלו מלקויות פיזיות עקב פציעות בעקבות תאונה או מלחמה, פגיעה מוחית, שיתוק מוחין, רפיון שרירים ועוד. הרכיבה לא ריפאה את הלקות, אבל סייעה בשיפור המצב.
"עם הזמן התברר שרכיבה הטיפולית משפרת גם את מצבם הנפשי של הרוכבים", מוסיפה שדמות. "עבור ילדים שמתקשים להסתדר במסגרת, רכיבה טיפולית מאפשרת מקום להתנהל כקבוצה ולרכוש מיומנויות חברתיות. כמו כן הוכח שהאינטראקציה עם הסוס מייצרת תחושת אחריות, אמון ושליטה, משפרת את הדימוי העצמי, את תחושת המסוגלות ועוזרת בעיבוד רגשות. היום נעזרים ברכיבה טיפולית בין היתר ילדים ומבוגרים עם לקויות למידה והפרעות קשב, כאלה שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי וכן ילדים ומבוגרים שמתמודדים עם חרדות, דיכאון והפרעת דחק פוסט־טראומטית".
איך רכיבה מסייעת לפוסט־טראומטיים?
"מעצם היותם חיה נטרפת, החושים של הסוס חדים מאוד לכל מה שקורה סביב. לכן, כשרוצים לעבוד עם סוס - כדי שהסוס יהיה מרוכז ולא יצא משליטה, מי שרוכב עליו או מוליך אותו חייב להיות קשוב גם הוא לכל הנעשה בכל רגע נתון. מבחינה פסיכולוגית המשמעות של זה היא 'קרקוע' (Grounding) - טכניקה שמטרתה לסייע בהחזרת הקשב והמודעות לכאן ועכשיו, שעוזרת להתמודד עם זיכרונות כואבים או מחשבות מלחיצות. הסוס הוא גם חיית עדר שחייבת מנהיג. היא מרגישה את הרוכב/ המוליך אותה, ובהתאם לכך משקפת את החוויה שלו. הרכיבה היא כלי שמעלה את המוטיבציה להתמודד עם חרדה שצפה".
האם בעקבות 7 באוקטובר יש עלייה בפניות לרכיבה טיפולית?
"בהחלט. החל מחיילים רבים שחוו פגיעה פיזית או נפשית, ילדים ומבוגרים ששרדו את הטבח ומפונים מהדרום והצפון. אני צופה שעם הזמן הביקוש ימשיך לעלות עוד יותר, מה שבהחלט מעלה את הצורך שלנו ביותר מדריכים".
