אני: פרופ' כרמית לוי מאוניברסיטת תל אביב,סגל אקדמי בכיר בגנטיקה מולקולרית של האדם וביוכימיה, ראש חוג בגנטיקה מולקולרית של האדם וגם: בת 50, גרה ברמת גן, אמא לשתיים
המחקר פורץ הדרך שלך הראה שחשיפה לשמש בקרב נשים בגילאי 30־40 יכולה להגביר פוריות. איך בכלל מגיעה חוקרת סרטן עור לחקור את יתרונות השמש? "יצאתי למחקר שמטרתו לבדוק את התפקוד הנורמלי של העור, של שיזוף. סרטן מתחיל מתא נורמלי שמשהו בו משתבש, ובעור אלו התאים שמייצרים פיגמנט (מלנוציטים), שמהם מתפתחת המלנומה האלימה. במחקר שיחקנו עם זמני החשיפה לקרינת UV וגילינו שיש בעור שעון ביולוגי, תהליך מחזורי המתפשט בצורת גל במשך 48 שעות לאחר החשיפה לקרניים אולטרה־סגולות. ראינו, גם בעכברים וגם בבני אדם, שמשתזפים הכי טוב אם נחשפים לשמש פעם ביומיים - יום כן, יום לא".
מתי זה הפך ממחקר על שיזוף למחקר על כלל מערכות הגוף? "זה קרה בזכות הווטרינרית שליוותה את המחקר. כשבדקנו את העכברים אחרי חשיפה לקרינה, היא שמה לב שקורים להם דברים שלא נשארים רק ברמת העור: שינויים בפיזור השומן, בבלוטות הלימפה ובמראה הכללי. היא אמרה לי: 'העכבר נראה שונה'. מפה נסחפנו למחקרים שקשורים להשפעת השמש על הפיזיולוגיה והמטבוליזם שלנו".
"כששואלים אותי אם לצאת להשתזף, אני אומרת שיש עוד דרך לעבור מהמדע לפרקטיקה"
ומה גיליתן? "גילינו שזכרים אוכלים יותר אחרי חשיפה לשמש, בעוד שעל הנקבות האסטרוגן שומר מההשפעה הזו. כשפניתי לפרופ' נגה קרונפלד־שור מבית הספר לזואולוגיה במטרה לברר מה המנגנון שגורם לזה, היא אמרה לי: 'הכול זה פוריות, תבדקי את האשכים'. אמרתי לסטודנט שלי 'לך תבדוק את גודל האשכים של העכברים'. גילינו שאחרי חשיפה עדינה לשמש, של עשר דקות ביום, לא טיגון, האשכים גדלים. משם יצאנו למחקר גדול על פוריות והתנהגות מינית. בשיתוף פעולה עם קופות החולים ובית החולים שיבא, ראינו שקרינת UV מעלה את התשוקה המינית והרומנטית אצל שני המינים. הזכר רוצה יותר את הנקבה, והנקבות יותר נענות לו".
תמיד אמרו שאנשים ממדינות חמות הם "חמים" יותר. את בעצם מסבירה התנהגות תרבותית דרך הפיזיולוגיה. "כשהסתכלנו על דאטה שקיבלנו מקופות החולים ראינו בבירור עלייה ברמות הטסטוסטרון בקיץ, וזה אומר גם עלייה במיניות וגם באלימות".
מה המשמעות אצל נשים? "אצל עכברות ראינו יותר זקיקים פוריים, זמן ייחום ארוך יותר והגברה של כל המערכת ההורמונלית. כשעברנו לנתונים של נשים ממחלקת הפוריות בשיבא, ראינו שההורמון שאחראי על הרזרבה השחלתית גבוה משמעותית בקיץ. המשמעות היא שמי שיש לה בעיות פוריות, לפי הנתונים שלנו תהיה במצב טוב ופורה יותר בקיץ".
זה אומר שהיא תהיה במצב פורה יותר גם אם היא תעשה אמבטיות שמש או תלך לסולאריום? "אני לא יודעת להגיד. הנתונים שלי הם התאריכים שבהם אותן נשים עשו את הבדיקות. בדקנו מה הייתה רמת ה־UV באותו יום".
אילו עוד השפעות מיטיבות של השמש מצאת במחקרים שלך? "פרסמנו מאמר שבו בדקנו מה קורה למערכת החיסון הפנימית אחרי חשיפה ל־UV. ראינו שיש אלמנטים שמשתפרים; ביצענו מדידה של התאים והציטוקינים (חלבונים המתווכים בין תאי החיסון, ג"ה), וראינו שיש מדדים אימוניים שמשתפרים באופן משמעותי. למשל, בעוד שחשיפה לשמש עלולה להחליש את ההגנה המקומית בעור ולגרום להרפס להתפרץ, היא דווקא מיטיבה עם מערכת החיסון שנלחמת בווירוסים בריאות, כמו קורונה או שפעת.
"המאמר האחרון שהוצאנו מתאר מחקר שבו הזרקנו לעכברים תאים סרטניים ולאחר מכן טיפלנו בהם באמצעות קרינת UV עדינה. הצלחנו להעלות להם את ההישרדות ולהקטין את הגידול".
"אמרתי לסטודנט שלי: 'לך תבדוק את גודל האשכים של העכברים'. גילינו שאחרי חשיפה עדינה לשמש, של עשר דקות ביום, לא טיגון, האשכים גדלים"
זה נשמע הפוך מכל האזהרות שאנחנו שומעים שנים לגבי הסכנות של השמש. "כשפגשתי מישהי מהאגודה למלחמה בסרטן, היא הזדעזעה ואמרה 'ה־UV נוראי', אמרתי לה: 'זה מה שמצאנו'. אני רוצה להרחיב את הדיון. אם כבר מדברים על ההשפעה של השמש, על חשיפה ועל מינונים, בואו נרחיב את תחומי ההתמחות של הרופאים שיושבים סביב שולחן הדיונים. את הדגל הזה אני מרימה".
איך כל זה מסתדר עם המחקר שלך על מלנומה? "יש פה מורכבות מרתקת. לאורך ההיסטוריה המטוטלת נעה: במצרים העתיקה סגדו לשמש כמרפאה, בימי הביניים העריצו עור לבן ובתחילת המאה ה־20 השתמשו ב'הליותרפיה', טיפול בעזרת קרני השמש, עד שבשנות ה־30 חיברו בין שמש לסרטן".
ועכשיו את תניעי את המטוטלת לצד השני? "יש עוד כמוני. אני לא לבד בזה. כרגע אני מחזיקה בשני הקצוות".
מה לגבי ויטמין D? במדינה שטופת שמש כמו שלנו לרבים יש מחסור. האם תוסף יכול להחליף את החשיפה לשמש? יש מחקרים גדולים שהשוו בין קבוצות שקיבלו ויטמין D לאלו שלא, והבינו שלשמש יש השפעות שלאו דווקא מתוּוכות על ידי הייצור של הוויטמין. המאמרים שלנו מראים בדיוק את זה: לשמש יש יתרונות ישירים על הפיזיולוגיה שלנו, שהם עצמאיים לגמרי ממנגנון הוויטמין D".
ועכשיו אנשים ספונים בבית בגלל המלחמה, לא חשופים לשמש. "אני מניחה שיש לזה השפעה. בסוף הקורונה רציתי לבדוק את זה, לקחת דם מאנשים שהיו בבית תקופה ממושכת בגלל הסגר, אבל לא הצלחתי להשיג בזמן אישור אתיקה".
אז מה השורה התחתונה, צריך להתחיל לצאת לשמש? "אני נזהרת מהמלצות פרקטיות. כששואלים אותי אם למרוח את הילדים או אם לצאת להשתזף, אני אומרת שלא בדקתי כמויות ועוצמות של חשיפה לשמש לכל גון עור, ויש עוד דרך לעבור מהמדע לפרקטיקה. אני רק אומרת: יש יתרונות לשמש שכדאי לא לשכוח".
במחקרים שלך, כמה זמן אתם מקרינים UV על העכברים? "קרינה ששווה ל־15-10 דקות שהייה בחוץ בשמש".
באוגוסט בשתיים בצהריים או במאי? "במאי. אבל כאמור חשוב לי להיות זהירה, אני לא נותנת פה המלצות, שכל אחד ירגיש מה נכון לגוף שלו".
על מה את עובדת עכשיו? "יש לנו מחקרי המשך על פוריות שיפורסמו בקרוב, ואנחנו עושים מחקר על השפעת השמש על אוסטיאופורוזיס יחד עם פרופ' ינקל גבט, ראש המעבדה לחקר העצמות. אני גם רוצה לבדוק את המנופאוזה. יש עוד הרבה לגלות".
הערת שוליים
מה היית עושה עם מלגה של מיליון דולר? "לא הייתי שמה את הכסף על מחקר. החלום שלי הוא להביא לאקדמיה אנשים מהפריפריה". מה התכונות הכי חשובות שנדרשות מחוקרת? "לכל אחת יש חוזקות אחרות: מדענית אחת תביא יכולות יישומיות ואחרת ניהול טוב יותר. בי יש סקרנות, אומץ ויצירתיות, וזה מה שאני מביאה".