את המסר הבא כל אישה צעירה חייבת לדעת: הגורם המשמעותי ביותר המשפיע על פוריות האישה הוא הגיל, ובעיקר גיל הביציות שלה.
בעשורים האחרונים חיינו השתנו: אנחנו לומדות יותר שנים, מפתחות קריירה, מטיילות, לעתים מוצאות זוגיות ומקימות משפחה בשלב מאוחר יותר. השעון החברתי נדחה, אבל השעון הביולוגי לא בהכרח התקדם איתו.
גם התקשורת מביאה סיפורי ידועניות על לידות בגיל 45 ויותר, ותורמת את חלקה לתחושה שכיום, בעזרת הרפואה, אפשר לדחות את ההחלטה מתי להרות. אלא שלא תמיד מספרים לנו, שחלק מההריונות האלה מושגים באמצעות ביציות שהוקפאו בגיל צעיר או באמצעות תרומת ביצית.
חשוב להבין, שגיל הרחם לא זהה לגיל הביצית. אמנם אפשר בתנאים מתאימים ובטיפול הורמונלי ייעודי להחזיר לרחם של אישה מבוגרת עובר שנוצר מביצית של אישה צעירה, והרחם עשוי בהחלט לשאת את ההיריון, אבל בכל הקשור ליכולת ליצור עובר תקין, לגיל הביצית יש משמעות עצומה.
נשים נולדות עם מאגר ביציות שלא יגדל עם השנים, אלא להפך. מספר הביציות הולך ופוחת. ככל שגיל האישה עולה, הסיכוי להיריון יורד בכל חודש, הסיכון להפלה עולה והסיכוי ליצור עובר תקין מבחינה כרומוזומלית פוחת. הירידה נעשית משמעותית יותר אחרי גיל 35 ומואצת בשנים שלאחר מכן.
אז מה אפשר לעשות?
הקפאת ביציות לשימור הפוריות: אם אינך מתכננת היריון בקרוב, אפשר לשאוב ולהקפיא ביציות בגיל צעיר ולהשתמש בהן בעתיד. הביציות נשארות מבחינה ביולוגית בגיל שבו הוקפאו.
בישראל קיימת אפשרות להקפאת ביציות מסיבות שאינן רפואיות החל בגיל 30, מה שמאפשר לנשים לקבל את ההחלטה מתוך ידע, בזמן שבו יש להן יותר אפשרויות בחירה.
עם זאת, חשוב לציין שהקפאת ביציות אינה ערובה ודאית ללידת תינוק. לא כל ביצית שהוקפאה תשרוד, לא כל ביצית תופרה, לא מכל הפריה יתפתח עובר תקין ולא כל עובר ישתרש.
מה עדיף, הקפאת עובר או ביצית?
"יש נשים שבוחרות להקפיא עוברים ולא ביציות, או לשלב בין האפשרויות. להקפאת עוברים יש יתרון בכך שכבר יודעים אילו ביציות הופרו והצליחו להתפתח לעובר. אבל, הדרך הזו מחייבת זרע של בן זוג או תורם, ויש לה גם משמעויות אישיות, למשל האם להמתין לבן זוג או לא.
לסיכום: הקפאת ביציות לא עוצרת את הזמן אבל מעניקה לנשים תחושת שקט נפשי בעידן שבו השעון החברתי החדש לא מתוזמן עם השעון הביולוגי.
- ד"ר רונית אלמוג, מומחית בגינקולוגיה, מיילדות וטיפולי פריון, המרכז הרפואי תל־אביב, איכילוב.
