"היא ממש צדה אותי"
סטלה ויינשטיין בוחרת את אנסטסיה סמיונוב
הרזומה המקצועי של סטלה ויינשטיין, מנכ"לית "קיודיסול", בת 37 מאשדוד, נשואה + 3: "בתיכון שילבתי גם לימודים אקדמיים, כך שבגיל 19 כבר סיימתי תואר ראשון בכלכלה ובמִנהל עסקים באוניברסיטת בר־אילן. בצבא היה לי שירות משמעותי מאוד, התגייסתי ליחידת מופת, יחידה מטכ"לית באגף כוח האדם בצה"ל, והקמתי את מחלקת הבקרה על התקציבים. לקראת סוף השירות עשיתי תואר שני בחשבונאות וקיבלתי תעודת רואת חשבון.
"משנת 2009 עד 2011 ניהלתי את הלשכה של אביגדור ליברמן, שהיה אז שר החוץ. בהמשך עשיתי התמחות בראיית חשבון במשרד ליאון, אורליצקי ושות', ואז, בשנת 2014, הקמתי יחד עם בעלי וגיסי את רשת חדרי הכושר 'לזוז', שבה ניהלתי את הכספים. בשנת 2020 התחילה הקורונה והתמודדנו עם סגירה של חדרי הכושר. התחלתי לנהל את מאבק ענף הכושר והגעתי עד לכנסת. במהלך המאבק הכרתי את נפתלי בנט. הוא גייס אותי לשורותיו והייתי מנכ"לית מפלגת ימינה. לאחר ההתפטרות של בנט מהממשלה ב־2022, החלטתי לחזור למגזר הפרטי והקמתי חברה לייעוץ אסטרטגי לפוליטיקאים, עמותות וחברות. בחברה, שעדיין בבעלותי, אנחנו מלווים עמותות, חברות ופוליטיקאים ביצירת תוכנית עסקית אסטרטגית".
החברה שאני עומדת בראשה: "חברת קיודיסול (QD-SOL), היא חברה ציבורית וסטארט־אפ בתחום המימן הירוק. החברה מפתחת פאנלים פוטו־קטליטיים לייצור מימן ירוק מהשמש ומהמים. כיום, בשביל להפיק מימן לטובת הפקת חשמל יש צורך בגז שהוא מזהם מאוד, או שיש צורך לבצע תהליך חשמלי יקר. החברה שלנו מצאה פתרון ופיתחה פאנל שמכיל רכיבים כימיים, ובאמצעות שימוש באור השמש וחשיפה למים נוצר מימן ירוק לא יקר ולא מזהם, לייצור חשמל ירוק. כיום מעסיקה החברה כ־20 עובדים והשווי שלה הוא כ־60 מיליון שקל".
סטלה: "נשלחתי לכנס אקולוגיה ולא הבנתי מה הקשר שלי ל'מחבקי העצים' האלה. בקהל ישבה אנסטסיה סמיונוב, שצעירה ממני בעשור, והיא הכירה לי את בעלי החברה"
הדרך למנכ"לות: "כשהייתי מנכ"לית ימינה נשלחתי לכנס אקולוגיה כדי לדבר בשם הממשלה. בתור ליברטנית קפיטליסטית לא באמת הבנתי מה הקשר שלי ל'מחבקי העצים' האלה, אבל לקחתי על עצמי את המשימה. ערכתי מחקר והרציתי בכנס על כך שאם אנחנו באמת רוצים להציל את העולם, אנחנו חייבים להתחיל לחשוב עד כמה הטכנולוגיה הירוקה מסחרית ומשתלמת לשוק. כשהיא תהיה משתלמת, כוחות השוק יקדמו אותה.
"מי שישבה בקהל בזמן ההרצאה שלי הייתה אנסטסיה סמיונוב, שצעירה ממני בעשור. היא חיה ונושמת איכות סביבה מגיל 18, נלחמת לטובת חופים נקיים והשתתפה במאבקים נגד מפעלים מזהמים בישראל. היא מאמינה, כמוני, שדרך העולם העסקי אפשר לקדם טכנולוגיה ירוקה.
"אנסטסיה, שכבר אז עבדה בפיתוח עסקי בחברת קיודיסול, ניגשה אליי בסיום ההרצאה והכירה לי את בעלי החברה - ירון קייזר ואריק קאופמן. במשך שלוש שנים הייתי איתה בקשר, ואז, ממש לפני כמה חודשים, התפנה תפקיד המנכ"ל והיא שכנעה אותי להתמודד עליו. אפשר לומר שהיא ממש צדה אותי והאמינה שבזכות הקשרים האסטרטגיים שיש לי ויכולות הניהול והפיתוח העסקי שלי - אני זה מה שהחברה צריכה. היא גם גרמה לי להתאהב בעולמות האנרגיה הירוקה ולהבין שזה העתיד. יחד איתה יצאנו להילחם מהמקום העסקי והקפיטליסטי ולהוביל את העולם להיות ירוק יותר".
התפקיד שלי כמנכ"לית: "ניהול החברה, העובדים ויחידות הפיתוח. כחברה שנסחרת בבורסה אני מטפלת גם בדיווחים לציבור ואחראית על גיוס משקיעים".
"היא לימדה אותי את כל מה שאני יודעת"
יפעת ברכה דה לרנה בוחרת את רונית ציטיאט קאשי
הרזומה המקצועי של יפעת ברכה דה־לרנה, מנכ"לית רשת "ליה לונדון", בת 49 מפתח תקווה, נשואה + 3: "לפני 26 שנה סיימתי תואר ראשון בעבודה סוציאלית. ממש בסיום הלימודים אבא שלי נפטר בפתאומיות מהתקף לב והרגשתי שאני צריכה לשנות מסלול. החלטתי לפנות לעולם העסקים כמו אבי, שעסק ביבוא וייצור של סחר בינלאומי (אמא שלי הייתה סגנית מנהלת בתיכון).
3 צפייה בגלריה
ברכה דה לרנה (מימין) ורונית ציטיאט קאשי, האישה שפתחה את הדלת
(צילום: ולריה שפירא, אלבום פרטי )
"בשנת 2000 עסקתי בתיווך נדל"ן עסקי במשך שלוש שנים, ולאחר מכן הייתי סוכנת בחברת ליסינג. בשנת 2008 התחלתי לימודי תואר שני במנהל עסקים ובמקביל עבדתי כמנהלת שיווק בחברת ההנעלה 'קליגולה'. אז נחשפתי לעולם הקמעונאות ולמדתי את התחום".
החברה שאני עומדת בראשה: "'ליה לונדון' נקראה בעבר Women Only. זו חברה שהוקמה על ידי שני ישראלים ונרכשה לפני 16 שנים על ידי חברת Eveden הבריטית. הבריטים שינו את שמה ל'ליה לונדון'. לפני כ־13 שנים החברה הבריטית, על כל שלוחותיה, נמכרה לחברת וואקול היפנית.
"כיום מדובר ברשת ענק, ויש לה יותר מ־5,000 נקודות מכירה בכל העולם. אנחנו מייצרים 190 מידות שונות של חזיות, וכאן בארץ מתמחים בהתאמת חזיות לגוף הנשי הישראלי. החברה נסחרת בבורסה. המחזור העסקי של כל הזרוע האירופית נע סביב 100 מיליון פאונד".
הדרך למנ"כלות: "בשנת 2008 הגעתי ל Women Only והתחלתי את דרכי כמנהלת הסחר של החברה, חצי שנה אחרי הגיעה רונית ציטיאט קאשי שהחליטה לקחת אותי תחת חסותה ונהייתי יד ימינה. כבר אז זיהתה את היכולות שלי ואמרה לי שאולי יום אחד אהיה מנכ"לית.
"יחד הובלנו את המהלך למיתוג הרשת מחדש (הכוללת 12 סניפים ומעסיקה כיום 50 עובדים), עשינו שינוי של הקונספט והפכנו ל'ליה לונדון' - חנות הלבשה תחתונה ובגדי ים לנשים, שמעוצבת כמו חנות ממתקים. אנחנו מוכרות הלבשה תחתונה יוקרתית אבל לא יקרה.
יפעת: "רונית קיבלה אותי לעבודה. היא לקחה אותי תחת חסותה והפכתי ליד ימינה. כבר אז היא אמרה שאולי יום אחד אהיה מנכ"לית"
"רונית נתנה לי רוח גבית לכל אורך הדרך ולימדה אותי כל מה שהייתי צריכה לדעת בכל התחומים, כולל רכש וניהול חנויות. היא באמת אחת הנשים המבריקות שהכרתי, שחושבת מחוץ לקופסה ותמיד העדיפה לקדם נשים.
"רונית עזבה את הרשת בשנת 2012, ואני מוניתי במקומה על ידי ההנהלה הבריטית. מאז, במשך 13 שנים, אני כאן".
התפקיד שלי כמנכ"לית: "ניהול החברה, כולל פיתוח ויישום אסטרטגיה עסקית, הגדלת הכנסות ורווחיות, ניהול ספקים ומלאי, שיפור חוויית הלקוח, פיתוח מותג ושיווק, ניהול כוח אדם והנעת עובדים וכן ניהול כספים ועמידה ביעדים פיננסיים ותפעול יעיל של הרשת".
"היא נתנה לי הזדמנות לבצע שליחות"
טלי ארז בוחרת את אפרת שפרוט
הרזומה המקצועי של טלי ארז, מנכ"לית עמותת "עלם", בת 50 מקריית אונו, נשואה + 3: "אני מגיעה מהמגזר העסקי ויש לי תואר בכלכלה וניהול. בשנת 2000, עם סיום הלימודים, עבדתי בהקמת חברת פרטנר. ניהלתי את מחלקת פניות הציבור ושימור הלקוחות וזה היה הבית המקצועי שלי במשך חמש שנים. אחרי שילדתי את בתי הבכורה, יצאתי לשנת חופש. לאחר מכן הצטרפתי למחלקת השיווק בחברת פלאפון וניהלתי מודלים של חיזוי נטישה.
"בשנת 2008 בעלי קיבל הצעה מחברת HP לעשות רילוקיישן לקליפורניה. במהלך השהות בארצות הברית התחלתי לנהל את סניף 'ויצו' סן פרנסיסקו וזאת הייתה ההיכרות הראשונה שלי עם המגזר החברתי.
"כעבור שלוש שנים וחצי בארצות הברית הסיפור שלי קיבל תפנית, כשגיליתי בגיל 37 שאני חולה בסרטן הכבד. זה היה מאוד לא אופייני לגיל ולאורח החיים הבריא שלי. הייתי אמא לשלושה ילדים קטנים ולא הבנתי איך זה קרה לי. הרופאים נתנו לי סיכוי של 5% לחיות. עברתי ניתוח וטיפולים כימותרפיים ואחרי שנה ניצחתי את הסרטן.
"אחרי שהבראתי החלטתי שאני לא נשארת בארצות הברית וחזרנו לארץ. הרגשתי שקיבלתי את החיים שלי במתנה והבנתי שאני רוצה לעשות משהו משמעותי. נסעתי בכביש המהיר בקליפורניה וניסיתי להיזכר מה הייתה התקופה המאושרת בחיים שלי, והבנתי שזה היה כשהייתי בתנועת הצופים. חשבתי שיהיה לי נכון לנהל את גרעין צבר התומך בחיילים בודדים שעלו לישראל, אבל זה לא קרה".
טלי: "כשחזרנו מקליפורניה עשיתי נטוורקינג כדי להיכנס למגזר החברתי. הכרתי את אפרת, שהייתה אז מנכ"לית 'עלם' והיא הציעה לי משרה זמנית"
העמותה שאני עומדת בראשה: "עלם היא העמותה הגדולה ביותר למען בני נוער בסיכון, מגיל 12 עד גיל 26. העמותה מטפלת בבני נוער שנפלו בין הכיסאות וקיבלו בחיים חפיסת קלפים גרועה. הם זקוקים למבוגר משמעותי שיראה אותם, יאמין בהם ויתחיל איתם תהליך שמטרתו לחיות חיים נורמטיביים. אנחנו מטפלים בבני נוער הנמצאים על כל רצף הסיכון - מילדים עם הפרעות קשב וריכוז שלא מגיעים לבית הספר דרך בני נוער מבתים לא מתפקדים ועד כאלה שהם קורבנות לסמים וזנות. אנחנו חולשים כיום על 40 יישובים בארץ, ולצד מרכזי הנוער אנחנו גם מעניקים תמיכה ברשת. מאז שפרצה המלחמה נרתמנו למען בני הנוער המפונים ואנחנו מלווים אותם, כדי שאירועי 7 באוקטובר לא יהפכו עבורם לטראומה מתמשכת".
הדרך שלי למנכ"לות: "כשחזרנו לארץ התחלתי לעשות נטוורקינג כדי להיכנס למגזר החברתי. דרך חברה משותפת הכרתי את אפרת שפרוט, שהייתה אז מנכ"לית עמותת 'עלם' וכיום מנכ"לית עמותת נט"ל, הגוף המרכזי בישראל לסיוע לנפגעי טראומה בעקבות טרור ומלחמה.
"אפרת ידעה שאני רוצה לנהל את גרעין צבר, אבל היא הציעה לי בינתיים משרה זמנית לחצי שנה - ניהול הקמפיין השנתי של עמותת עלם. חשבתי שזו תהיה משרה זמנית, אבל הקמפיין היה מוצלח מאוד ונשארתי בעמותה. אחרי פחות משלוש שנים כבר ניהלתי את מחלקת גיוס המשאבים, השיווק והדוברות. בינתיים אפרת סיימה את התפקיד בעלם, ובמקומה מונתה למנכ"לית ענבל דור קרבל. אחריה אני מוניתי למנכ"לית העמותה. עד היום אפרת חברה טובה שלי. היא הייתה זאת שפתחה עבורי את הדלת ונתנה לי הזדמנות לעבוד בעבודה שהיא שליחות גדולה".
התפקיד שלי כמנכ"לית: "אני אחראית על מאות עובדים שפרוסים ברחבי הארץ - יש לנו 270 עובדים, אלף מתנדבים ו־55 פרויקטים. אני אחראית על כך שהעמותה תעשה את העבודה הטובה ביותר עבור בני הנוער, עוסקת בשמירה על החוסן של העובדים ופועלת לגיוס כספים".
