בקיץ האחרון, רגע לפני שהסתיימו שידורי העונה האחרונה של ״רוקדים עם כוכבים״, ניגש במאי התוכנית אלדר גוהר גרויסמן אל אנה ארונוב, שיושבת כבר שלוש שנים על כיסא השופטת, והציע לה תפקיד במחזמר ״שיקגו״. זו הפקת ענק מבית התיאטרון הארצי מיסודו של סמי לוי, שתעלה במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב בהשתתפות שחקנים רבים. ובכל זאת, ארונוב לקחה רגע אוויר וביקשה לחשוב. "נדלקתי מאוד על ההצעה, וחשבתי בתוכי, אמא׳לה, זה החלום. אבל הבנתי שאני צריכה רגע לישון על זה. יופי שאני רוצה, אבל יש את החיים עצמם. בעלי אייל הוא בעלים של בר יין ועובד בשעות הערב. יש לנו ילד, אדם, והוא רק בן שלוש וחצי. מי יהיה איתו? איך אסתדר? הלוגיסטיקה הלחיצה אותי".
אנה מתראיינת לשער לאשה
(כתבת: מלי זיידמן, צילום: ליאת לרנר)
איך נפתרה ההתלבטות?
"סיפרתי על ההצעה לאייל, על דרך השלילה, שקיבלתי הצעה אבל לא נראה לי שנסתדר, כי אתה עובד בערב והילד שלנו איתי בבית. אייל שאל: ׳את רוצה את זה?'. עניתי: ׳אני ממש רוצה את זה, יותר מכל דבר מקצועי אחר. אפילו לא דמיינתי שזה יכול לקרות לי בגיל הזה'. אייל אמר לי: ׳תגידי כן. אנחנו נסתדר'".
"עכשיו אייל איתו וקצת הסבתות, ואנחנו לוקחים עזרה בתשלום. אמא שלי משתדלת להגיע פעם בשבוע באוטובוס מנתניה".
מהרגע שנפתרה הבעיה הלוגיסטית, החלה ארונוב (43) להתמודד עם עוד עניין קטן: הכושר הגופני שלה. כן, היא אמנם עושה ארבעה אימונים בשבוע, יוגה ואימון פונקציונלי וגם רצה מרתון, אבל בכל זאת, הגב כבר לא מה שהיה.
הגיל עושה את שלו?
״לא, זה קלי קלות בשבילי״ (צוחקת). "מגיל חמש רקדתי ואף פעם לא עצרתי. הגוף היה גמיש, זורם, חזק. ואז התרחקתי מזה, וכשחזרתי עכשיו אין מה לעשות, הגיל אכן עושה את שלו. פיזית קשה לי יותר. אני פחות גמישה ואני מתעייפת יותר. אבל זה מרגיש לי יתרון מדהים. אני עובדת להחזיר את עצמי למקומות שהייתי".
תצליחי לחזור?
"לא. לא תהיה אנה של גיל 25. זה לא יכול לקרות. עברתי לידה, השנים עברו עליי, הכול בסדר. אני לא מוותרת לעצמי. הגוף שלי חשוב לי ואני אוהבת להתאמן ולהיות בכושר. זה לא שכל הזמן הזה לא עשיתי כלום ועכשיו זה 'אוי ואבוי, אני צריכה לרקוד'. יש עליי שרירים ואני מספיק גמישה, אבל ריקוד זה אירוע אחר לגמרי. זה כושר אחר לגמרי. אלה שרירים אחרים.
"אתמול בחזרות עשיתי סטורי, איך באתי לסטודיו בשיא הביטחון שזה קטן עליי, אבל אני נתפסת (בשרירים) באהבה. אני גם עם פריצת דיסק. בעונה האחרונה של 'רוקדים עם כוכבים' הייתי צריכה לקחת כדורים כדי לשבת שעות כשופטת על הכיסא, כי כאבי הגב הקרינו לי גם לרגליים. זה קורה עם הגיל. אני צריכה לעשות יותר עיסויים ולתחזק את עצמי. אנשים חיים עם זה, וגם אני אחיה עם זה וגם ארקוד עם זה והכול יהיה בסדר".
"גיליתי כמה כולם אנטישמים ברוסיה. רבתי עם בלוגריות מאוד אנטי־ישראליות. קיבלתי תגובות שנאה, ואנשים כתבו לי קללות מזעזעות. זה נהיה גדול עליי"
בידיעה שפורסמה על השתתפותך ב״שיקגו״ כתבה לך טוקבקיסטית: "תשקלי שוב את השתתפותך, כדי שלא תעשי לעצמך נזק בלתי הפיך בגב".
"לא הייתי עושה שום דבר שפוגע בבריאות שלי, ואם את שואלת אותי, זה יעשה בדיוק את ההפך. אני באמונה שהגוף והנפש שלנו עובדים ביחד, והנפש שלי שמחה עם החזרות האלה בסטודיו כשאני קצת מורידה חלודה".
לגעת באושר
מאמצע נובמבר ארונוב מזיעה בסטודיו של החזרות ל״שיקגו״, שעולה לבמה החודש ושבו תגלם את תפקיד מונה, לצידם של רן דנקר, רונה לי שמעון, רוני דלומי ומירי מסיקה. מאישה שניהלה בשש השנים האחרונות קריירה יחסית רגועה כשופטת בתוכנית ריקודים פלוס שת״פים עם חברות מסחריות (היא פרזנטורית של פיטנס, אינטימה ותכשיטי אימפרס) ופעילות באינסטגרם, היא עברה בבת אחת לתרגל צעדי ריקוד בשעות לא סבירות.
"היום אני חרדה בכל פעם שאני משאירה את אדם בגן. שנה שלמה הוא ישן איתנו במיטה כי היה מתעורר בלילה בצעקה שיש אזעקה"
״זה הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי״, היא אומרת. ״אני חוזרת למחיאות הכפיים, לקהל, להתרגשות הזו של לרקוד. מאז שעשיתי את 'פרידה' בהבימה לפני שש שנים, לא רקדתי על במה. התפקיד ב'שיקגו' מחזיר אותי למקומות שבהם הייתי הכי מאושרת חוץ מאשר באימהות. חזרתי אל האהבה הישנה ואל נעלי ריקוד בריח לא טוב (מחייכת). הנה הן פה בתיק, וכשאני רוקדת איתן כל היום אני חוזרת הביתה מוארת. תראי איך אני זורחת. הבוקר שעה וחצי רקדתי ויש לי הרבה חמצן. 'שיקגו' זה המחזמר שאני הכי אוהבת. כל קריירת הריקוד שלי, המחזמר הזה היה הרפרנס שלי: התלבושת, הפאה הקצרה והמוזיקה. ראיתי את זה בברודוויי וצפיתי בסרט אינספור פעמים".
למה בעצם הפסקת לרקוד וסגרת את הסטודיו שהיה לך?
"כשהיה לי סטודיו רקדתי לפעמים 12 שעות ביום, כל יום, כל היום. לימדתי שיעורים פרטיים וקבוצות, ובכל שישי ושבת היינו בתחרויות, עבודה סיזיפית וקשה. נהניתי ממנה כל הדרך עד שהפסקתי ליהנות. יום אחד אמרתי – אני לא זוכרת למה אני עושה את זה, לא כיף לי יותר. הייתה לי מנטרה: אני רוצה לעבוד פחות ולהרוויח יותר. עם הזמן הגעתי לזה. עבדתי פחות וטפו טפו טפו, תודה ליקום כל יום, הרווחתי יותר. כבר לא הייתי צריכה לרקוד בשביל להתפרנס".
"אין מה לעשות, הגיל אכן עושה את שלו. פיזית קשה לי יותר. אני פחות גמישה ואני מתעייפת יותר"
בשנים האחרונות עשתה אנה ארונוב את המהפך מרווקה מבוקשת לאישה נשואה ואם לילד. את אייל אלגבי, אז מנהל במסעדה, הכירה בתוכנית הריאליטי ״לאהוב את אנה״, שהתיימרה להכיר לה את הנסיך על הסוס הלבן, וכנגד כל הסיכויים, גם הצליחה. מאז הם עשו יחד גם את ״המטבח המנצח VIP״ ולא נבהלו מהחשיפה הזוגית.
התגייסת בתחילת המלחמה להסברה עם סרטונים ברוסית. מה המסקנות?
"גיליתי כמה כולם אנטישמים ברוסיה. רבתי עם בלוגריות מאוד אנטי־ישראליות עד שהבנתי שאני לא יכולה לריב עם כולם. קיבלתי תגובות שנאה, ואנשים כתבו לי קללות מזעזעות. עם כל החוזק שלי, בשלב מסוים הנפש שלי לא הצליחה להכיל את זה. הייתי חייבת לעצור. זה נהיה גדול עליי. הייתי עבורם כתובת לשנאה, כי העולם הראה להם רק צד אחד והם לא מעוניינים בעוד דעה. זה פירק אותי. הרגשתי שדפקתי לבד על קיר בטון וניסיתי לשבור אותו, האגרופים שלי דיממו ולא הצלחתי לשנות כלום".
"אנה של לפני המלחמה הייתה בלי חרדות. היום אני חרדה בכל פעם שאני משאירה את אדם בגן. בימים שהיו לו אזעקות בגן, היה לי קשה כי לא ידעתי כמה הוא מבוהל. כמה יכול ילד להכיל? לצערי הוא עדיין מגיב לכל תזוזה ורעש בבית, ושנה שלמה הוא ישן איתנו במיטה כי היה מתעורר באמצע הלילה בצעקה שיש אזעקה, כי אלה היו החלומות שלו".
שקלתם רילוקיישן?
"אם קרה משהו אחרי 7 באוקטובר זה שהבנתי כמה אני ישראלית, אוהבת את המדינה וחושבת שזה המקום היחידי לחיות בו. קודם לא שאלתי את עצמי שאלות, כי החיים קרו. היום שנינו, אייל ואני, הבנו שאנחנו לא יכולים לעזוב. בתחילת המלחמה התחלתי לבדוק אופציה לברוח לשבועיים של שקט באתונה כדי להוציא את אדם מהאזעקות. אבל לא היינו מסוגלים לכרטס לעצמנו טיסה".
ארונוב מספרת על עוד שינוי שהתחולל בה מאז 7 באוקטובר. "משהו במלחמה גרם לי לרצות עוד ילד, כי אם הכול יכול לקרות, אז לא נרצה שאדם יישאר לבד אם חלילה יקרה לנו משהו. אולי זו לא משוואה נכונה, זוג הורים וילד. מצד שני, אני בת 43, וזה לא נהיה קל יותר. אני לא יכולה ללכת לסופר ולהביא ילד. אני לא יודעת אם זה יקרה לי. אני משחררת את זה ואחבק את זה אם זה יקרה. אם נישאר שלושתנו, אנחנו עפים על זה.
"ואגב", היא מבקשת להדגיש, "אני לא מתחרטת שלא עשיתי מיד עוד ילד. לא יכולתי במצב הנפשי והפיזי שהייתי בו. זה לא היה נכון לי. הייתי מאוד טוטאלית. ביטלתי את עצמי, ההורמונים פירקו אותי, והילד היה צריך לאכול בדיוק בזמן ולישון בדיוק בזמן והכול היה קשה והרגשתי לא מספיק מושלמת. עד שאייל לקח אותי יום אחד לים ואמר לי, ׳כולם נהנים ממנו. אני, הסבתות, החברים, ורק את סובלת. תיהני ממנו. הוא לא יחזור להיות בן שלושה חודשים".
חכם מצידו.
"יודעת מה? אני מצטערת אולי רק שלא פגשתי את אייל שנתיים קודם, אבל אין מה לעשות. זו הייתה הדרך שעברנו".
תשקלי בהמשך טיפולי פוריות?
"זה עוד אחד מהנושאים שלמדתי לא לומר דברים נחרצים לגביו. אני יכולה יום אחד להתחרפן ולהגיד שאעשה הכול. כרגע זה לא המצב".
הראיון המלא עם אנה ארונוב מתפרסם בגליון "לאשה", עכשיו בדוכנים
איפור: מישל אדרי, שיער: אבישי מסטי, ע. סגנון: חן אלקלעי שמלה: עידן לרוס כובע וכפפות: אוסף פרטי תכשיטים: אימפרס