ירון ברובינסקי והבן לאון. אהבה ממבט ראשון

"כשלאון היה תינוק, תמיד שאלו אותי אם מירב השאירה לי הוראות. בעיניי זה מקומם ומביך"

לאשה למען חופשת לידה לאבות: במשך שנים השחקן ירון ברובינסקי התמקד בקריירה כשחקן ומנחה, הסתייג מזוגיות ולא רצה בכלל להיות אבא. היום הוא מסרב לרוב ההצעות שמגיעות אליו ומתמקד באבהות לבנו לאון בן החמש וחצי. בראיון ל"לגבר" הוא מסביר למה הוא וזוגתו, השחקנית מירב שירום, לא מתכננים עוד ילד, ומגלה איך טיפול פסיכולוגי של 12 שנה שינה את חייו

פורסם: 24.05.22, 08:11
צפו בווידיאו: לאון וירון מצטלמים לשער "לגבר"
( כתבת וידאו: הילה רגב, צילום: ירון ברנר)
את הפגישה עם ירון ברובינסקי אני פותחת בשאלה שמסקרנת אותי: האם לאון, בנו בן החמש וחצי, צפה בו בתפקיד הבכורה שגילם בתוכנית "דפנה ודודידו" לפני המון שנים: עץ.
ברובינסקי צוחק. "זה נכון, התפקיד הראשון שלי אחרי שסיימתי את הלימודים בבית צבי היה עץ מדבר בתוכנית של דפנה דקל. אבל בואי נעשה תיקון, שלא יהיה עוול היסטורי. החלפתי שם שחקן ששיחק כמה תפקידים, הייתי גם ילד וגם עץ. ולא, לא הראיתי ללאון. אין לי מושג איפה למצוא את זה".
מאז חלפו 20 שנה, ואף על פי שהרזומה של ברובינסקי הפך למגוון בהרבה, הוא מודה שבנו הקטן צפה בעיקר בתכנים שבהם הופיעה זוגתו, השחקנית מירב שירום. "היא עושה יותר דברים לילדים", הוא מסביר. "היא עשתה ב'הופ' את 'האתגר הגדול', ועכשיו הוא נהנה לצפות בה ב'שקשוקה'".

5 צפייה בגלריה
 ירון ברובינסקי והבן לאון
 ירון ברובינסקי והבן לאון
ירון ברובינסקי והבן לאון. מרווק נצחי לזוגיות פלוס ילד
(צילום: רונן פדידה, סגנון: דידו אלקיים)

עד לפני כעשר שנים, הדבר האחרון שברובינסקי (47) דמיין, זה למצוא את עצמו בזוגיות פלוס ילד. הוא היה ידוע כרווק נצחי, כזה שהיו לו לא מעט קשרים רומנטיים, בעיקר עם פרסונות מעולם הבידור (למשל, ורד פלדמן ואפרת גוש), בלי שמשהו יהפוך לרציני מדי. ואז הוא פגש את שירום (40) בהצגה שבה שיחקו יחד, "רק אתמול נולדה" של תיאטרון באר־שבע, וכל ההכרזות שלו - שהוא "בכלל לא בקטע של זוגיות", שהוא "אוהב את החופש שלו" - התעופפו מהחלון.
"ב־2013 אני ומירב הכרנו, ב־2014 הפכנו לזוג, ושנה וארבעה חודשים אחרי זה היא כבר נכנסה להיריון עם לאון", הוא מפרט. "אני זוכר שממש בתחילת הזוגיות חיכיתי לה מתחת לבית שלי. היא ירדה אליי במורד הרחוב ופתאום דמיינתי אותה עם מנשא וילד. זה היה ממש ויז'ן כזה".
›››

כביסות, קניות, בישולים

אף על פי שהוא לא סובל את צמד המילים "אבא מעורב", ברובינסקי שמח להכריז שהיה כזה עוד לפני שבנו בכלל הגיח לעולם: "במהלך ההיריון סידרתי את הלו"ז שלי כדי שאוכל להצטרף למירב לכל בדיקה. הייתה לי מחברת מסודרת, הייתי כותב בה שאלות לפני כל פגישה ועובר עם הרופא תשובה אחר תשובה".

5 צפייה בגלריה
 ירון ברובינסקי
 ירון ברובינסקי
ירון ברובינסקי. שנים של טיפול השתלמו
(צילום: רונן פדידה, סגנון: דידו אלקיים)

ומי מכם לקח חופשת לידה?
"רק החודש גיליתי מחבר שבדיוק נולדה לו בת, שאפשר לחלוק את חופשת הלידה עם אשתך. אמרתי לו 'איזו באסה, לא ידעתי'. במקרה שלנו מירב לקחה, אבל זה רק כי כאמור לא ידעתי שאפשר לפצל את החופשה ושבן הזוג יכול להתחלף עם האישה בחלק מהזמן. ברור שהייתי שמח לעשות זאת, ומובן שהייתי שמח עוד יותר אם אחרי שהאישה מסיימת את חופשת הלידה המלאה שלה, הגבר יכול היה לקחת חופשת לידה משלו".
אני ומירב לגמרי חצי־חצי, ובגלל שבשנים האחרונות היא הרבה פעמים יותר עסוקה ממני, יוצא שאני יותר מחצי. אני תמיד אומר לה, 'ברגע שאומרים לך כן לתפקיד, אני איתך

איך הייתה חלוקת התפקידים ביניכם אחרי שלאון נולד?
"כשהייתי בבית, עשיתי הכל: החלפת חיתולים, מקלחות. הוא גם ישן במיטה מתחברת, שהייתה בצד שלי. כשהוא היה מתעורר, הייתי קם ומעביר אותו למירב להנקות.
"אני מסתייג מהביטוי 'אבא מעורב', זה בכלל לא צריך להיאמר. שני ההורים צריכים להיות שווה בשווה בעניין, בהתאם ללו"ז של כל אחד. אני ומירב לגמרי חצי־חצי, ובגלל שבשנים האחרונות היא הרבה פעמים יותר עסוקה ממני, יוצא שאני יותר מחצי. אני תמיד אומר לה, 'ברגע שאומרים לך כן לתפקיד, אני איתך. אני עזר כנגדך'. כשלאון היה תינוק, תמיד שאלו אותי אם מירב השאירה לי הוראות. בעיניי זה מקומם ומביך".
תאר יום בחייך.
"אני ממש עקר בית, עושה כביסות, קניות, מבשל, ואני בשלן מצוין. למירב יש הצגות בערבים והרבה פעמים היא חוזרת אחרי חצות, כשאני כבר ישן (ממש בקרוב שירום תשחק בהצגה "משוגע עליה" של תיאטרון הבימה, ובנוסף היא מצטלמת לעונה החדשה של "פאודה", שבה היא מגלמת חוקרת שב"כ, י"מ). אז ברוב הבקרים אני זה שמתעורר מוקדם בבוקר ללאון, מארגן אותו לגן ומכין לו סנדוויץ' מושקע".
תמיד ידעת שתהיה כזה אבא?
"ממש לא, הרבה שנים לא רציתי להיות אבא. חשבתי שזה ההפך מלהיות חופשי. אחרי זה היה לי חלום, להיות גרוש בן 45 עם ילד. חשבתי שאיהנה גם מזה וגם מזה. אבל 'לצערי', ואני אומר את זה במירכאות כפולות כמובן, אני לא מרגיש צורך להתגרש".
מה גורם לזוגיות בינך ובין מירב לעבוד?
"עם מירב זו מערכת היחסים הראשונה והיחידה בחיי שמתקיימת על בסיס רצון של שני אנשים בוגרים, שנמצאים תחת השגחה קפדנית של טיפול פסיכולוגי, לבנות שותפות. כבר 12 שנים שאני בטיפול, פעם בשבוע אצל הפסיכולוגית שלי באופן פרטני ופעם בשבוע בטיפול קבוצתי אצלה.
אצלי ואצל מירב זה מצא מין את מינו. לה יש הרבה טסטוסטרון, ואני מאוד מתחבר לצד הנשי שלי
"בנוסף, אצלנו זה מצא מין את מינו. לה יש הרבה טסטוסטרון, ואני מאוד מתחבר לצד הנשי שלי. שנינו גם מאוד אינדיווידואליסטים, בגלל זה יש לנו רק ילד אחד. רצינו ילד ורצינו גם זמן לעצמנו, וככה יש לנו את שניהם".

ברובינסקי ומירב שירום. "רצינו גם זמן לעצמנו"

ברובינסקי יודע שבישראל הבחירה בילד אחד מעלה המון שאלות. "יש בעד ונגד להכל. ברור לי שיש הרבה סיבות למה כן להביא לעולם ילד או ילדים נוספים. 'כי לאון ילד מדהים ולמה לא עוד אחד', 'כדי שלאון לא יהיה לבד', 'כדי שלאון לא יצטרך לסעוד אותי ואת מירב לבדו כשנזדקן'. בתור ילד שאיבד את אבא שלו, אני יודע עד כמה זה עוזר שיש אחים. מצד שני, יש גם הרבה סיבות למה לא. כי אולי לא יצא עוד ילד 'מוצלח' כמו לאון, כי כמות החרדות שיש לי כלפי לאון תוכפל, כי לי ולמירב מאוד נוח ככה.
"זה בדיוק כמו שאני אומר היום לזוגות שאין להם ילדים ותוהים אם כדאי: 'התשובה בסוף נמצאת בבטן שלך'. יכול להיות שיש אלף סיבות למה כן, אבל הבטן שלך תגיד לא".
לאון לא מבקש?
"הוא עדיין לא אמר לנו דבר בעניין. לשמחתנו, אנחנו חיים בתל־אביב בחברה מאוד פלורליסטית. הוא הולך לגן שיש בו ילד עם שני אבות, ילד אחר שיש לו רק אמא, ילד שלישי שגדל אצל הסבתא. הוא לא מרגיש יוצא דופן בזה שהוא בן יחיד. מצד שני, לא מזמן הקראתי לו סיפור לפני השינה, התחילה בינינו שיחה, אני לא זוכר מה בדיוק היה הקונטקסט, אבל פתאום הוא אמר לי, 'לא אבא, כי אני בן יחיד'. זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי מפיו את הביטוי הזה, וזה צבט לי".
אם הוא יבקש, מה תגיד לו?
"לא חשבתי על זה, אבל אם אאלתר זה בטח יהיה משהו כמו, 'לאון, אמא שלך ואני לא רוצים להגדיל את המשפחה. אנחנו כל כך אוהבים אותך ורוצים שתהיה הילד היחיד שלנו'. זו לא תשובה מעולה, לא מאה אחוז, אבל בעיניי לפחות 80 אחוז".
›››

הפסקת פרסומות


5 צפייה בגלריה
 ירון ברובינסקי
 ירון ברובינסקי
ירון ברובינסקי. הפריצה הגדולה ב"לעוף על המליון"
(צילום: רונן פדידה, סגנון: דידו אלקיים)

את הפריצה הגדולה עשה דווקא בתפקיד מנחה, כשנבחר ב־2008 להוביל את השעשועון המצליח "לעוף על המיליון". מאז הנחה, הופיע בהצגות, גילם תפקידי משנה בסדרות, ואף כיכב בסרט קולנוע שכתב, "2 בלילה". בחודשים האחרונים אפשר לראות אותו דווקא בהפסקת הפרסומות: זו השנה השלישית שבה הוא מוביל את הקמפיין של בית ההשקעות "אלטשולר שחם".
"אני מתרחק כיום מדברים שעשיתי פעם", הוא מסביר את ההיעדרות הבולטת מהמסך. "עד לפני שלוש שנים עבדתי מלא בתחום, אבל החלטתי שדי. הבנתי שאני רודף אחרי משהו שלעולם לא אשיג".
"לשמחתי, אני נמצא במצב שהכסף הוא כבר לא השיקול העיקרי. אני לא מיליונר, אבל עשיתי כל מיני השקעות חכמות בחיים.אני לא נמצא במקום שאני חייב לעשות כל דבר"
שזה?
"זו בדיוק הבעיה, שאין לי מושג אחרי מה אני רודף. הבנתי שאני כבר מפורסם, מרוויח יפה ועדיין לא מסופק. גיליתי שאני לא מהאנשים האלה, שהמקצוע הזה בדמם, שגם אם יש להם מספיק הכרה וכסף, הם עדיין חייבים לעשות עוד פרויקט, עוד הצגה. שהם לא יכולים בלי זה.
בעבר חשבתי שאם אגשים את כל החלומות שבסופו של דבר הגשמתי, ארגיש טוב הרבה יותר. זה לא קרה. לא הייתי בדיכאון או באיזה משבר, פשוט הבנתי שאני נהנה יותר לקום בבוקר ולקחת את לאון לגן".

5 צפייה בגלריה
 ירון ברובינסקי והבן לאון
 ירון ברובינסקי והבן לאון
ירון ברובינסקי והבן לאון. עדיין לא יודעים מה רוצים להיות כשיהיו גדולים
(צילום: רונן פדידה, סגנון: דידו אלקיים)

ובכל זאת, צריך גם להתפרנס.
"לשמחתי, אני נמצא במצב שהכסף הוא כבר לא השיקול העיקרי. אני לא מיליונר, אבל עשיתי כל מיני השקעות חכמות בחיים. לא אגיד לא למשהו ששווה מלא־מלא כסף, כי זה יהיה מגוחך, אבל אני לא נמצא במקום שאני חייב לעשות כל דבר. מאוד יכול להיות שאם לא היה לי בסיס כלכלי מסוים, לא הייתה לי הפריווילגיה לאפשר לעצמי להיות נאמן לאיזה זמזום חדש שיש בנפשי".
ומה הוא בדיוק אותו זמזום?
"אני מודה שאני עדיין לא יודע. בגיל 47 עדיין לא ברור לי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול. אני עדיין בתחום, לא עזבתי אותו לגמרי. אני מופיע כעת בתיאטרון חיפה בהצגה 'האבולוציה של המינים', סיימתי להצטלם לסדרת נוער חדשה בשם 'אינפיניטי', ואני ממשיך להגיש עם חברי הטוב אורי גוטליב תוכנית רדיו (ברדיו מהות החיים, י"מ). אני שומר על הגחלת, גם כלכלית וגם עניינית. אבל כמות ה'לא' שאמרתי לפרויקטים מאז יוני 2018, אפשר להגיד שהיא ברמת החוצפה. חוץ מזה, כרגע אני עושה עוד דברים שהם לא מהתחום. ממש עכשיו השקתי יחד עם השותפה שלי, שירי פדלון, סטארט־אפ בשם 'ספירו ריטריט'. הרעיון הוא שבדיוק כפי שאנשים יוצאים כיום לריטריטים רוחניים, כמו יוגה ומדיטציה, הם יוכלו לצאת לריטריטים מעולם התרבות. לפני כמה ימים התקיים הריטריט הראשון שלנו ב'סלינה מנתור' בבית־אורן, שעסק בכתיבה יוצרת. הוא נמשך שלושה ימים וכלל בין היתר סדנאות כתיבה של אשכול נבו וסיגל אבין. יש לי עוד פרויקט גדול ויומרני, שעליו אני עדיין לא יכול להרחיב, אבל מדובר במיזם אקולוגי עסקי".
דבר שעושה לו נעים במיוחד הוא הטיפול הפסיכולוגי שאליו הוא הולך כבר יותר מעשור. עליו הוא לא מהסס להצהיר שהוא "אפילו מכור". זה התחיל מהתקפי חרדה שתקפו אותו, שעם הזמן הלכו והתעצמו. "הם לא בהכרח היו קשורים למשהו מסוים שקרה לי בחיי", הוא מסביר. "הייתי יכול לחזור הביתה מהים, ואז פתאום הייתה שוטפת אותי זיעה קרה. ב־2008, אחרי שההתקפים הגיעו בתדירות ובעוצמה, התחלתי לקחת ציפרלקס. זה הציל אותי. שנתיים אחרי זה התחלתי גם טיפול פסיכולוגי, ואחרי שלוש שנים של טיפול הרגשתי שאני יכול להפסיק עם הכדורים".
ומאז לא חזרת אליהם?
"לא. כבר תשע שנים שאני גמול. אני לא יכול להגיד שמאז אין לי חרדות לגמרי, אני לא אדם שלו. אבל הטיפול עוזר לי מאוד. כבר אין לי התקפי חרדה קשים כמו שהיו פעם".

הראיון המלא עם ירון ברובינסקי מתפרסם במוסף "לגבר" המצורף חינם לגיליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים

לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.