זה התחיל כמעט במקרה, לפני שמונה חודשים. מלאני סנדרס, יוצרת תוכן דיגיטלי מווסט פאלם ביץ' בפלורידה ארצות הברית, ישבה בחנייה של רשת Whole Foods, וחיכתה שדלתות החנות תיפתחנה כדי לזנק פנימה ולקנות תוסף אשווגנדה, צמח מרפא שעזר לה לשרוד את תופעות הפרי־מנופאוזה שמהן סבלה. כשחזרה לרכב, בלעה מיד את התוסף עם קפה קר, והציצה במראה. הדמות הכאוטית שנשקפה לה הדהימה אותה: שיער פרוע, בלי שום איפור, חזיית ספורט שבקושי כיסתה מה שצריך ומבט מוטרף בעיניים. במקום להיות מתוסכלת כמו תמיד היא פרצה בצחוק ושיתפה מיד בסרטון את מה שראתה ואת התחושה שלה: "פשוט כבר לא אכפת לי בשלב הזה של החיים. האם אתן יכולות להזדהות איתי?". תוך יממה הסרטון הפך ויראלי עם מאות אלפי עוקבות מכל העולם שהצטרפו למועדון שהקימה We Do Not Care - מועדון לנשים בגיל הפרי־מנופאוזה, המנופאוזה ואחריה (ובעצם לכל מי שרוצה), שמונה כיום כבר 3 מיליון חברות, ובהן גם סלביות כמו אשלי ג'אד, שרון סטון והאלי ברי.
סנדרס ממשיכה לפרסם סרטונים משוחררים, אותנטיים ומלאי הומור עצמי שובה לב. היא מצטלמת הכי אמיתי שאפשר, לעתים בחלוק אמבטיה, מסכת שינה שמונחת עקום, משקפי קריאה ועוד כמה זוגות שתלויים על דש הבגד. כשהיא בוהה במצלמה במבט קפוא, היא מסירה את המכסה של המרקר עם השיניים, יורקת אותו מחוץ לפריים ואז מתחילה למנות בקול שטוח ולמחוק מהרשימה דברים שלחברות המועדון כבר לא אכפת מהם. זה מוציא החוצה דברים שנשים תמיד חששו להגיד, זה משחרר שליטה מדומה על מה שקורה לנו ובעיקר, קורע מצחוק.
סנדרס (45), נשואה ואמא לשלושה בנים בוגרים, נכנסה לפרי־מנופאוזה לפני כשנה, אחרי כריתת רחם חלקית בגלל שרירנים שהתגלו בו. אז היא התחילה לסבול מתופעות של גלי חום, נדודי שינה ודיכאון. רק אחרי חודשים ארוכים של תסכול וחוסר יחס מהרופאים, היא הבינה שהרקע הוא הורמונלי.
ההייפ שנוצר בעקבות הסרטון הראשון הבהיל אותה בהתחלה. "חשבתי להקים מועדון קטן עם כמה עשרות נשים", אמרה בראיונות, "אבל המשכתי כששמעתי נשים שאומרות: סוף־סוף רואים אותי באמת, אני לא לבד. את אומרת את הדברים שאנחנו רוצות להגיד". נשים בגיל המעבר, שלרוב מגדלות מתבגרים, מטפלות בהורים מזדקנים ועובדות במשרה מלאה, בדיוק כשההורמונים שלהן משתוללים - היו זקוקות לה.
בספרה שיצא לאור החודש The Official We Do Not Care Club Handbook - מדריך הישרדות כפי שהיא מכנה אותו, היא משלבת סיפורים אישיים, טיפים לעזרה עצמית והרבה הומור. בעידן שבו משפיעניות מנופאוזה מציפות את הרשתות החברתיות בטיפים לאימוני כוח, לאכילת חלבונים ולאבקות קולגן - כבודם במקומם מונח כמובן - סנדרס מציעה לנו אופציה חומלת ונותנת רשות להוריד לחץ. היא לא קוראת להזנחה עצמית, להפך, היא קוראת לטיפול עמוק יותר בעצמנו שמתחיל קודם כול בקבלת חוסר המושלמות שלנו.
אגב, הצעד הבא שהיא מתכננת לעשות הוא להזמין נשים לריטריט מיוחד ובו שלושה מתחמים מרכזיים: מתחם זעם, שבו אפשר יהיה לצרוח ולזרוק דברים, מתחם שקט - בלי דיבורים בכלל ומתחם שחרור בכתיבה אינטואיטיבית. מי נרשמת?
אז ממה כבר לא אכפת לנו? הנה רשימת הכרזות של סנדרס ונשים אחרות במועדון גיל המעבר. מוזמנות להוסיף סעיפים משלכן.
האתגר היומי של מלאני
1. לשחרר
התעמתי עם הביקורת הפנימית שמונעת ממך לצאת החוצה כמו שאת באמת רוצה: עם גופייה למרות שהזרועות לא מחוטבות; עם מכנסיים קצרים למרות הצלוליט; בלי חזייה אם זה מה שנוח לך. אם מישהו גורם לך להרגיש רע - אולי הוא לא צריך להיות איתך.
2. רשימת אהבה
כשמתחיל להחשיך והכול נראה קשה יותר, אחת הדרכים להתמודד עם העגמומיות היא ליצור "רשימת אהבה", שתכלול אנשים שאת אוהבת ומודה על קיומם בחייך, דברים שאת אוהבת לעשות, פלייליסט של שירים שמזכירים לך זמנים טובים, מקומות אהובים לטיול ודברים שאת גאה בהם. הכיני בכל פעם רשימה אחרת ושמרי אותן לשעת צורך.
3. לטפל בעצמך
סלף קר הוא מושג שמופיע בהקשר של קוסמטיקה או מסאז'ים, אבל קחי אותו לכיוונים עמוקים יותר. צאי מההרגל הקבוע של לטפל כל הזמן באחרים ורשמי לעצמך דייט עצמי קבוע ביומן. מלאי אותו במה שעושה לך טוב: לקרוא את הספר שמזמן רצית, לרקוד, לכתוב, ליצור, להקשיב לפודקאסט. ואפשר גם פשוט לא לעשות כלום, אבל באמת לא לעשות כלום.
4. ניצחון קטן
היום שלך מתחיל ברשימה של דברים שאת חייבת לעשות ודברים שאת רוצה לעשות. אם המטלות מערבות מישהו אחר - בן זוג, שותף, ילדים, הורים, עמיתים לעבודה, בוס - רוב הסיכויים שהן ייעשו. אבל אם זה ברשימת ה"רוצה", זה כנראה יזוז הצידה.
אז עצרי לרגע לפני השינה ושקפי לעצמך את היום: איזה ניצחון קטן אחד הצלחת להשיג כשהיית "המנכ"לית" של המשפחה, העסק, החיים שלך? האם התקשרת חזרה לחברה שרצית לדבר איתה? האם הצלחת למצוא עשר דקות לצעוד בשכונה בלי לדבר בטלפון? האם אכלת בישיבה ולא בעמידה? כבר ניצחת!
5. עזרי להם לעזור לעצמם
בנג'מין פרנקלין אמר "אל תדחו למחר את מה שאפשר לעשות היום". טוב, פרנקלין לא היה מעולם במנופאוזה. כל כך התרגלנו לעשות הכול בשביל אחרים, עכשיו אנחנו מבינות שהם יכולים לדאוג לעצמם: לבשל, לסדר את המיטה, לקבוע פגישות, לשלם חשבונות, לנקות. בחרי משהו אחד שהיית רגילה לעשות עבור אחרים, ודחי אותו למחר. אחרי שתראי שזה עבר בשלום, תוכלי לאט־לאט לשחרר יותר ולאפשר להם להתמודד לבד.
אל תיכנסו לפה: השינה והסקס שלנו
- לא אכפת לנו אם התעוררנו. אנחנו עדיין ישנוניות, אנחנו צריכות לנמנם.
- לא אכפת לנו אם הנחירות שלנו מפריעות לכם לישון. אנחנו לא שומעות כלום.
- לא אכפת לנו אם יש לכם יום ארוך. גם לנו. היום שלנו כולל ערפול מוחי, נדודי שינה, כתף קפואה וזעם יוקד.
- לא אכפת לנו אם אתם עוזרים. למה אתם מצפים, לתשואות? אתם גם גרים כאן.
- לא אכפת לנו אם אנחנו לובשות מכנסי יוגה, אבל לא עושות יוגה.
- לא אכפת לנו שנתתם לנו עיסוי גב מפתיע. אנחנו יכולות לעשות את זה לבד.
- לא אכפת לנו אם הליבידו שלכם בהיכון תמיד, שלנו צריך חימום והכנה.
- לא אכפת לנו אם זה לוקח רק שלוש דקות. אל תדאגו לגבי זה, אין לנו תלונות כאן. בעצם, בואו נלך על שתי דקות וחצי.
- לא אכפת לנו אם פגענו ברגשותיכם. אמרנו מה שאמרנו.
- לא אכפת לנו אם אתם עדיין לא מבינים מה זה פרי־מנופאוזה. לא ביקשנו שתבינו. ביקשנו שתצאו מהחדר.
החיים כואבים: תתמודד
- לא אכפת לנו שאנחנו לא מסבירות כל דבר. אם אנחנו מצביעות על משהו, תעקבו אחרי היד שלנו ותבינו מה אנחנו מנסות לומר.
- לא אכפת לנו אם אתם לא מבינים למה אנחנו בוכות. גם אנחנו לא מבינות. רק תנו לנו חיבוק או תעופו לנו מהעיניים.
- לא אכפת לנו אם יש קוד לבוש. אנחנו נלבש מה שמתאים ונוח לנו. אם לא, לא נהיה שם.
- לא אכפת לנו אם זה חמש אחר הצהריים. אנחנו שותות קפה, אנחנו שותות יין. אחד מהם. כנראה שניהם.
- לא אכפת לנו שיש מנורה מהבהבת באוטו. הוא מניע? הוא זז? זה מה שחשוב.
- לא אכפת לנו אם ניסיתם להתקשר אלינו אחרי שניסינו לתפוס אתכם בדרכנו הביתה. אנחנו כבר בבית ולא רוצות יותר לדבר.
- לא אכפת לנו אם האדם בתור לפנינו זז. אנחנו לא זזות מיד. המפרקים כואבים לנו. הם במצב של שמירת אנרגיה.
- לא אכפת לנו שלהגיד "אמרתי לך" מעליב אתכם. הייתם צריכים להקשיב בפעם הראשונה.
- לא אכפת לנו אם הגרון שלכם "מרגיש יבש". כל מפרק בגוף שלנו כואב, העור שורף לנו. תתמודדו.
מטלות הבית: שרתו את עצמכם
- לא אכפת לנו אם אתם צריכים להשתמש בחדר האמבטיה. כן, זו החזייה שלנו מאחורי הדלת. בבקשה אל תיגעו בה כשאתם יוצאים מהחדר.
- לא אכפת לנו אם כיבסנו את הגרביים והתחתונים שלכם הפוכים. ככה זרקתם אותם וככה תקבלו אותם בחזרה.
- לא אכפת לנו אם אתם רעבים. לא נעלנו את המטבח.
- לא אכפת לנו אם אתם אומרים "בדיוק עמדתי לעשות את זה". תפסיקו לשקר.
- לא אכפת לנו אם אמא שלכם עשתה את זה בדרך הזאת. זה לא הבית של אמא שלכם.
- לא אכפת לנו אם אתם לא אוהבים את האוכל בבית הספר. אנחנו אכלנו את זה ותסתכלו עלינו.
- לא אכפת לנו לאחר. חמודים, תשמחו שהגענו בכלל, כי גם ככה לא רצינו להיות פה.
דימוי גוף: הצלוליט הנחמד שלי
- לא אכפת לנו ללבוש את אותם שלושה בגדים אהובים כל העונה. היה לנו קשה למצוא אותם ואנחנו נצמדות אליהם.
- לא אכפת לנו אם אנחנו לובשות אותה חזייה כל השבוע. זו החזייה הטובה.
- לא אכפת לנו אם אתם רואים כמה שערות מבצבצות מבגד הים שלנו. אל תסתכלו. גם אנחנו לא רואות.
- לא אכפת לנו אם יש לנו כמה שערות סוררות על הפנים. אנחנו לא יכולות לראות אותן עדיין. גם אתם לא.
- לא אכפת לנו איך השיער שלנו נראה מאחור. אנחנו רואות את החזית. שאחרים ידאגו איך זה נראה מאחור.
- לא אכפת לנו מהוורידים או הצלוליט ברגליים שלנו. רגליים הן רגליים ואנחנו כן לובשות את המכנסיים הקצרים האלה.
- לא אכפת לנו אם לא הספקנו לעשות פדיקור. ציפורניים הן ציפורניים, אנחנו נועלות כפכפים וזהו.
- לא אכפת לנו שהזרוע שלנו שמנה. זה לא אשמתנו שהשרירים שלנו צומחים כלפי מטה.
זה הזמן שלי: סלף קר אמיתי
- לא אכפת לנו אם יש טביעות אצבע על המשקפיים שלנו. אנחנו עדיין יכולות לראות.
- לא אכפת לנו מה אתם אומרים לפני ששתינו את הקפה שלנו. אנחנו צריכות קודם לשבת בשקט ולהתעורר על עצמנו.
- לא אכפת לנו שצריך להפריד בין בגדים לבנים, כהים וצבעוניים. אם זה יכול לשרוד שטיפה קרה וייבוש, זה מספק אותנו.
- לא אכפת לנו אם יש לנו 12 מגירות עם זבל. השיש נקי, זה מה שחשוב.
- לא אכפת לנו אם הווייז אומר שזה יכול לחסוך לנו ארבע דקות. אנחנו ניסע בדרך שאנחנו מכירות.
- לא אכפת לנו להתווכח עם כולם. לרוב אנחנו שוכחות על מה בכלל דיברנו, כבר באמצע הוויכוח.
- לא אכפת לנו אם הפדיקור והמניקור שלנו עולה 111 דולר. אנחנו כבר לא יכולות להגיע לאצבעות שלנו ברגליים ובטח שלא לצבוע את הציפורניים.
- לא אכפת לנו אם אנחנו משלמות על מינוי חודשי לחדר הכושר ולא הולכות.
