ובכן, נפל דבר: קניתי לעצמי בגד ים מנומר. הייתי רוצה להגיד שעד אז לא העזתי לגעת בהדפס הזה, אבל זה לא יהיה מדויק. חודש לפני כן קניתי סניקרס מנומרות. אבל סניקרס זה עוד "הסם הקל". נגיעות קטנות. בגד ים לעומת זאת? אוהו. זה כבר לעלות על מדים. ובמשך שנים לא העזתי לעשות את זה, כי הייתי גרושה, וידעתי שמנומר זה סטיגמה של גרושות. ואני? לא רציתי להיות הגרושה הזאת.
אתן יודעות בדיוק על מי אני מדברת. "הגרושה במנומר", זו עם הלק האדום, הדיבור הקולני והאנרגיה של אישה שעלולה לגנוב לך גם את הבעל וגם את החניה. זה כמובן מגוחך. הרי מדובר בסך הכול בבד עם כתמים. ובכל זאת, במשך שנים נמנעתי ממנו כאילו מדובר בקעקוע על המצח שכתוב עליו: "שלום, אני גרושה ומסוכנת לציבור".
ואחרי שרכשתי את בגד הים, תהיתי מאיפה בכלל נולדה הסטיגמה – איך חתיכת בד עם כתמי נמר הפכה לקוד המורס של הרבנות? התברר שהתשובה שמרנית להפליא: "אישה טובה" אמורה להיות עדינה. לא מינית מדי, לא קולנית מדי, לא בולטת מדי. מנומר עושה בדיוק ההפך. הרי אי אפשר ללבוש מנומר ולהיעלם בקהל. לכן במשך שנים הוא הודבק לנשים שנתפסו כ"יותר מדי": יותר מדי מיניות, יותר מדי מוחצנות, יותר מדי חופשיות. הוא כיכב על נשות מאפיה, קוגריות, כוכבות ריאליטי וכן, גם גרושות.
כי גם גרושות נתפסו בדיוק ככה: נשים שלא הולכות בתלם, עצמאיות, חופשיות, שעלולות ליהנות מהחיים בלי לבקש אישור. וכמובן, גבר גרוש שלובש חולצת פשתן פתוחה עד הפופיק הוא "רווק מבוקש". אבל אישה גרושה בשמלה מנומרת? היא מיד מסומנת כטיגריסית מסוכנת שברחה מהכלוב ומחפשת טרף טרי.
וכל זה חלחל גם אליי. אמנם אף אחד לא אמר לי: "אל תלבשי מנומר". אף חברה לא הזהירה אותי שזה מדרון חלקלק שבסופו אמצא את עצמי בג'יפון עם סיגריה בפה ועגילי חישוק. אבל נמנעתי ליתר ביטחון.
עד שיום אחד הסניקרס המנומרות נראו לי מגניבות והרגשתי שזה מספיק עבורי כדי שארכוש אותן. וכך היה גם עם בגד הים, שנראה לי יפה וסקסי. זה קרה בלי מניפסט פמיניסטי. בלי טקס חגיגי של שריפת חזיות לצלילי ביונסה. פשוט הגעתי לשלב בחיים, אולי בזכות הוותק שלי כגרושה, אולי בגלל הגיל, שבו פחות מזיז לי מה אחרים חושבים.
היום אני יודעת שהדבר היחיד שחשוב הוא שאני יודעת מי אני. ואני בטח לא הגרושה הקולנית עם הסיגריה בפה. בחיים לא עישנתי, ואין לי קול צעקני. טוב, אלא אם אני שרה, אבל אני ממש מנסה לחסוך את זה מהציבור. ולמרות ששרליז ת'רון סיפרה לאחרונה כמה כיף להיות פנויה בגילה ושהיא יכולה לעשות סטוצים עם בני 26, אני גם לא מחפשת את זה. בינינו? לא נראה לי שהם מספיק שולטים בחומר.
במקביל אני לא מחפשת שוגר־דדי, ולא מנסה לגנוב לאף אחת את הבעל. אני פשוט אישה, שהיא גם גרושה, שהחליטה להפסיק להתנצל על הכתמים שלה.
אז הקיץ, אם תראו אותי מנומרת בים, אתם מוזמנים לחשוב מה שתרצו. ואגב, יש סיכוי שזה יקרה גם עם לק אדום, כי זה עוד לוק שאני אוהבת מאוד. ראו הוזהרתם: הטיגריסית יוצאת לחופשי. אבל אל תדמיינו סצנות פראיות מהספארי. סביר מאוד שהציד היחיד שלה יהיה כיסא פנוי ושמשייה מול המים.