"ביוני האחרון עשינו מפגש של כל המועמדות בתחרות מלכת היופי של שנת 1987", מספרת יעל גרטלר־דואני, שנבחרה באותה שנה לנערת ישראל. "הצלחנו למצוא כמעט את כולן. היה מדהים להיפגש עם נשים שאת חלקן לא ראיתי 35 שנה. כל אחת סיפרה מה עבר עליה וגילינו המון חוטים שמקשרים בינינו. אחת הבנות הזכירה את התסרוקת שעשו לי לתחרות – נראיתי כמו אריה שואג".
גרטלר־דואני (54) היא עורכת דין, יועצת משפטית בעמותת "אביב לניצולי השואה". היא נשואה, אם לשלושה (28, 23, 18) ומתגוררת בתל־אביב. היא נולדה בירושלים ונדדה בארץ בעקבות עבודתו של אביה הרופא ("גדלתי בכל צורות ההתיישבות"). לתחרות מלכת היופי הגיעה במהלך שירותה הצבאי, אחרי שהספר שלה, אלדד מרחובות ("אמא שלי עדיין מסתפרת אצלו"), המליץ עליה ללא ידיעתה. "הלכתי למיונים רק בגלל תחושת 'לא נעים', ובכל שלב אמרתי לעצמי: 'אני בטוח נופלת'. כשהגעתי למועמדות הסופיות הייתי בשוק, ועל אחת כמה וכמה כשזכיתי בתואר נערת ישראל".
בגלל המחויבות לתחרות והנסיעה לתחרות "מיס עולם", שם העפילה לעשירייה המובילה, גרטלר ויתרה אז, בצער, על קצונה. בדיעבד היא לא מצטערת: התחרות הזניקה אותה לקריירת דוגמנות בינלאומית. "במשך שלוש שנים טיילתי בעולם, הצטלמתי ביפן, מילאנו, פריז, לוס־אנג'לס, ניו־יורק. מתברר שהנדודים בילדות עזרו לי בסופו של דבר".
בגיל 23 שבה ארצה, התמקמה ברחובות והתחתנה עם רונן דואני, שהכירה בגיל 17 ("אחותו הייתה שכנה שלי, הוא אהבת חיי"). היא למדה משפטים באוניברסיטת בר־אילן ועבדה שנים רבות בתחום הנזיקין והרשלנות הרפואית. לעתים הצטלמה לפרסומות ולתפקידי אורח בסדרות ובסרטי סטודנטים. "השתעשעתי עם רעיון המשחק, זה היה עוד מקור הכנסה וגם משהו שהוא שלי, הפסקה קטנה מהחיים, מהאימהות ומעריכת הדין". בגיל 40 פרשה מצילומים, ולפני שבע שנים חשה מיצוי גם בתחום המשפטי ורצתה "משהו לנשמה". גרטלר, נכדה של ניצולי שואה, בחרה לעבוד בעמותה המסייעת חינם לניצולי שואה למיצוי זכויותיהם בארץ ובחו"ל. "אפשר לומר שאני עובדת שם בשביל סבא וסבתא שלי ז"ל. אני מתגעגעת אליהם, ולהיות עם הניצולים זה קצת להיות איתם".
בדיעבד, מה נתנה לך תחרות מלכת היופי?
"קודם כל, חברות מדהימות לחיים, ביניהן אופיר אלוני, נירית אליוביץ ואסנת פרידמן. התחרות נתנה לי פתח לעולם שלא הייתי מגיעה אליו אחרת: הדוגמנות והמשחק נתנו לי ביטחון עצמי, למדתי לעמוד מול קהל, ובזכות זה לא הייתי נבוכה בבית המשפט, גם כעורכת דין מתחילה".
הופעת בשישה שערים ב"לאשה". שמרת אותם?
"שמרתי את כל הצילומים שלי שהתפרסמו בארץ, אחותי אספה אותם עבורי. בחו"ל היה יותר קשה להשיג אותם, כי לפעמים הם התפרסמו אחרי שכבר המשכתי ליעד הבא. הרבה שנים לא נגעתי בתמונות, וכשמלאו לי 50 הבת שלי ריכזה את כולן והכינה לי סרט מדהים".
מתגעגעת לימי הזוהר?
"מצד אחד, ברור שכן, היה כיף לא־נורמלי. מצד שני, היום זה פחות מתאים למי שאני. אדם צריך לדעת לפרוש בשיא, לא משנה באיזה תחום הוא".
את מי לא הצלחתן לאתר למפגש המועמדות? אולי הן קוראות "לאשה".
- כל שערי "לאשה" מאז 1947 זמינים באתר השערים: laishacovers.ynet.co.il
- הופעת על שער "לאשה"? אולי יש לך סיפור מעניין שקשור לשער? כתבי לנו laisha@laisha.co.il
