בשנה האחרונה הייתה הרשת מלאה בסרטונים של שגרות טיפוח ליליות הכוללות הדבקה של טייפ מיוחד על הפה. בנוסף, רצה תמונה ברשת שמשווה בין שני פרצופים של בחורים: אחד בעל לסת נסוגה, עיניים שקועות, אף דומיננטי ושיניים עקומות - בעוד השני בעל לסת רחבה, שיניים ישרות ועצמות לחיים מסותתות. מי שטרחה לבדוק קצת מעבר גילתה שבשני המקרים מדובר בפוסטים שמטרתם לעודד נשימה אפית.
ובכן, מתברר שזו ממש לא הפעם הראשונה שסוגיית הנשימה מעסיקה את הרשתות החברתיות. "המהפכה הזו התחילה בקורונה", מסבירה אפרת ארד, מדריכת נשימה בשיטת בוטייקו ובשיטת Oxygen Advantage.
"קרו בזמן ההוא שני דברים מעניינים: אחד, הושם הפוקוס על הנשימה האפית מאחר שהיה צורך לעטות מסכות כל הזמן, והדבר השני - הספר 'נשימה' של ג'יימס נסטור (הספר יצא לאור בעברית בהוצאת מטר), שהוא עיתונאי חוקר, יצא לאור", היא אומרת. "הספר מתאר ניסוי שהוא ערך עם חוקר נוסף, כשהשניים הלכו למעבדה באחת האוניברסיטאות המפורסמות בארצות הברית וביקשו שיחסמו להם את האף למשך עשרה ימים. בימים האלה כל צרות העולם הבריאותיות חלו עליהם: עלייה בלחץ הדם, שנת לילה גרועה, השתנת יתר, עלייה ברמות הסוכר, ירידה באנרגיה וכאבי ראש. כעת הספר הזה רב־מכר, וג'יימס היה זה שהתחיל לגלגל את הגלגל הזה. עד שתרגמו את הספר ועד שהוא נכנס למיינסטרים, נושא הנשימה היה איזוטרי ולא קיבל יותר מדי יחסי ציבור. אבל העובדה שלא מדברים על זה, לא אומרת שאין בעיה".
ההבדל בין נשימה מהאף לעומת הפה
(כתבת וידאו: דניאל פסו)
ארד היא גם מורה לאיינגר יוגה ופילאטיס מכשירים ובעלת הכשרה של עורכת דין עם תואר שני במִנהל עסקים. בשנה האחרונה היא הפכה את הדרכת הנשימה לעיסוקה המרכזי "גם כי יש מעט אנשים שעושים רק את זה וגם כי אני רואה את עומק הבור שאנחנו נמצאים בו מבחינת קידום נשימה אפית והקשר שלה לתופעות אחרות".
למה חשוב כל כך להקפיד לנשום מהאף?
"לכל איבר בגוף יש תפקיד משלו, ואין חפיפה ברוב המקרים לפעולה של איברים. זאת אומרת, את יכולה לעכל רק דרך הקיבה, ומי שיספק לך את הדם לכלי הדם זה רק הלב. מערכת הנשימה, לעומת זאת, היא המערכת שגורמת לאספקת חמצן בגוף - ולאור העובדה שבני האדם לא יכולים לשרוד ללא חמצן יותר מכמה דקות, ישנם שני איברים שיכולים להכניס חמצן לגוף. איבר הנשימה הוא האף, יש בו פילטור, חימום אוויר והוספת לחות. בפה, לעומת זאת, אין שום איבר שתומך בנשימה. זאת אומרת, יש שיניים ללעיסה, יש לשון לדיבור, בליעה, שתייה, שפתיים כדי לשמור את הפה סגור, לחיים כדי שיהיה מקום אחסון למזון - אבל אין שום דבר שקשור לנשימה, לכן הוא מהווה תוכנית ב'. אם האף חסום, יש לנו אפשרות לנשום דרך הפה. מה שקרה בשנים האחרונות, אפילו במאות השנים האחרונות, זה יותר ויותר אנשים שעברו לנשימת פה ולא לנשימת אף".
אפרת ארד: "לא כולם מוכנים להתאמץ ולתרגל, אבל עבור מי שמוכנים, זה גיים צ'יינג'ר. לעבור מנשימת פה לנשימת אף זה כמו לעבור מנסיעה על אוטו בדלק לרכב חשמלי"
מה הגורמים לכך?
"למשל, בגלל תזונה גרועה נוצרות יותר אלרגיות שגורמות לאף גדוש שנסתם ונחסם. אם האף חסום במשך שישה חודשים, הפה הופך להיות איבר הנשימה והאף מתנוון ונחסם עוד יותר - זה מעגל שקשה לצאת ממנו ללא הדרכה ואימון. אחרי כמה חודשים של נשימה מהפה, המוח מחווט לנשימה שכזו. המחקרים מצביעים על כך ש־50% מאוכלוסיית הילדים בגילים השונים נושמים בנשימת פה. עכשיו, מה קורה לשריר שאת מאמנת אותו הרבה? הוא גדל ומתפתח. ומה קורה לשריר שאת לא משתמשת בו בכלל? הוא מתנוון. זה, אגב, מסביר למה מבנה הפנים והגוף משתנים".
למה הכוונה?
"כאשר ילד נושם מהפה, הראש והצוואר שלו ייטו קדימה, ואז הכתפיים ייעשו מעוגלות יותר. הגב העליון שלו יהיה כפוף והגב התחתון שקוע. באופן זה, מרכז הכובד ישתנה וכל היציבה שלו תהיה לקויה. כמו כן, הסרעפת שלו חזקה פחות כי הוא משתמש יותר בשרירי בית החזה. עוד דבר שחשוב לשים אליו לב הוא הלשון. הלשון למעשה היא זו שמייצבת את החך. כשנושמים מהפה הלשון נמצאת למטה, ואז הפה פתוח - זה כמו משקולת. כשהלשון נמצאת למעלה, היא תפעיל כוח על החך, ולכן עצמות הלחיים יהיו רחוקות יותר אחת מהשנייה. כשהלשון נמצאת למטה, שום דבר לא מחזיק את החך, והוא נהיה גבוה. הבסיס של האף הוא החך. אם החך גבוה, כי הלשון לא שומרת על מבנה שיהיה שטוח, אז האף מתארך ונהיה צר יותר. בנוסף, כשלא נושמים מהאף, זה גורם למפולת שלגים: השינה לא איכותית מספיק, קמים בבוקר עם פה ושפתיים יבשים, מסתובבים הרבה בלילה. יש הרבה הפרעות קשב וריכוז שמתרחשות כי השינה לא איכותית מספיק, יש על זה המון מחקרים".
קמנו בבוקר עם פה יבש, אז מה?
"ברגע שהפה יבש, כל מיני בעיות יכולות להחמיר", מוסיפה ד"ר הילה טייך, רופאת שיניים, שאף עשתה סרטון בנושא נשימת פה בעמוד האינסטגרם שלה. "לרוק יש תפקיד מאוד־מאוד חשוב, הוא שוטף את חלל הפה. ברגע שנושמים מהפה, הכול מתייבש, מה שיכול להוביל להתפרצות של עששת, חורים יכולים להתפתח כך הרבה יותר במהירות, וזה יכול להוביל לדלקות חניכיים. כל אלה יכולים לגרום גם לריח פה, כמובן".
כשמגיעים אלייך מטופלים, את יודעת להגיד אם הם נושמים מהאף או מהפה?
"בטח. יש סממנים קלאסיים למי שנושם מהפה, כמו חך צר ומוארך שגם שקוע כלפי מעלה. אם החניכיים בגוון קצת יותר אדמדם והן מודלקות, אם אני עובדת ופתאום הן מדממות בקלות, זו גם יכולה להיות השפעה של יובש פה".
מה עושים במקרה כזה?
"השאלה היא מתי תופסים את זה. כשהילד בגיל צעיר אני שואלת את ההורים אם הוא נושם מהפה, אם הוא נוחר, אם הוא ישן טוב, אם הוא ערני במהלך היום או נוטה להירדם? אם צריך, אני מפנה לבדיקת אף־אוזן־גרון כדי לשלול שקד שלישי, שנפוץ מאוד בגילים צעירים ויכול להשפיע על נשימה אפית. בגילים מבוגרים אני גם מפנה לרופא אף־אוזן־גרון כדי לשלול חסימה בדרכי הנשימה העליונות כמו פוליפים באף או בעיות בחלל הסינוס. העניין הוא שאם מגלים את זה מאוחר, אמנם אפשר לעבור לנשימה אפית, אבל זה כבר לא ישנה את המבנה שנוצר".
"הפתרון הוא אבחון מוקדם", מוסיפה ארד. "בגיל ארבע וחצי־חמש זה קצת מאוחר, יש לי קולגות שמקבלות ילדים אפילו צעירים יותר. בדרך כלל כשלא נושמים מהאף, זה סימפטום למשהו אחר שלא עובד כמו שצריך. אצל ילדים לרוב זה נובע או מחסימה של האף או מחסימה מאחורי האף, כמו שקד שלישי. אצל אנשים מבוגרים זה לרוב הרגל. המטרה היא להחזיר את הבן אדם לנשימה אפית באמצעות תרגילים, אסטרטגיות, מודעוּת וחיזוק של איברי הפה".
איך אני יודעת אם אני נושמת מהפה או מהאף?
"רוב האנשים יודעים. הדבר שהכי קל לשים לב אליו זה איך אנחנו קמים בבוקר ואם אנחנו מתעוררים עם הלשון למעלה. הלשון צריכה להיות צמודה כולה או 75% ממנה לחך העליון, והשפתיים סגורות. האם אנחנו קמים עם פה יבש? עם שפתיים יבשות? קמים כמה פעמים בלילה לשירותים? האם בן הזוג מדווח על נחירות? אלה רק חלק מהסימפטומים לנשימה מהפה.
"לגבי ילדים - כדאי לפתוח את הדלת של חדר השינה ולהסתכל, אם הילד ישן עם הפה פתוח, הוא כנראה נושם מהפה. הפה צריך להיות סגור. אם הפה פתוח, יש לזה סיבה. צריך להבין מהי. צריך להחזיר את האף להיות איבר תפקודי".
מה מצריכים התרגילים?
"לא כולם מוכנים להתאמץ ולתרגל, אבל עבור מי שמוכן, זה גיים צ'יינג'ר. המעבר מנשימת פה לנשימת אף היא כמו לעבור מנסיעה על אוטו בדלק לרכב חשמלי. התרגיל הכי חשוב הוא של פתיחת האף. להורים לילדים ממש קטנים אנחנו ממליצים על תרסיס מי מלח וללמד אותם לקנח, בעוד אצל המבוגרים הרבה פעמים האף לא סתום בגלל נזלת אלא כי מעברי האוויר לא רחבים מספיק. אנחנו עובדים איתם על תרגילים שהמטרה שלהם היא לנרמל נפחי נשימה. אני מלמדת אותם לעשות עצירות נשימה בצורה מבוקרת ובהשגחה".
בהשגחה?
"כן, אלה תרגילים שאני לא ממליצה לעשות לבד. כשעוצרים את הנשימה, יש עלייה בריכוז הפחמן הדו־חמצני שמרחיב את מעברי האוויר, כלי הדם ומערכת העצבים, ואנחנו עושים את זה בהנחה שאין מחלות רקע כמו לחץ דם ריאתי או דום נשימה חמור בשינה. צריך להבין, אנשים שנושמים מהפה לרוב נושמים יותר מדי אוויר. זה בדיוק כמו אכילת יתר. כשאוכלים יותר מדי, עושים דיאטה. אפשר לשנות את הדבר הזה, זה אפשרי".
