מתי וינברג (60), מטפל זוגי, אישי ומיני, מגיש ההרצאה "גברים, נשים, מוחות שונים", מנחה הפודקאסט "המוח שלו, המוח שלה", נשוי + 3, גר בתל אביב
היי מתי, בוא נדבר על המונח "הרעבה מינית". מה זה אומר?
"הרעבה מינית היא מצב שבו אחד מבני הזוג, גבר או אישה, מבקש לקיים יחסים וזה פשוט לא קורה, כי בן הזוג השני לא רוצה, לפעמים במשך חודשים ואף שנים. נתקלתי בקליניקה בזוגות שמקיימים יחסים פעם בחודש ובכאלה ששוכבים רק פעמיים בשנה. בדרך כלל מי שלא רוצה סקס הוא זה שקובע אם יהיה סקס. נתקלתי גם במקרים שבהם האישה קבעה שלקיום יחסים יש זמן מוגדר - רק ביום שישי בשעות מסוימות, ואם בן הזוג רוצה ביום אחר, זה פשוט לא יקרה.
"יש מקרים שהסקס מתקיים, אבל בתדירות לא סבירה. מה נחשב סביר? כל זוג קובע לעצמו: פעם בשבוע, שלוש פעמים בשבוע או שבע פעמים בחודש. אם זה טוב לשניכם, אין חוקים. אבל כשאחד הצדדים לא מקבל, ומתלונן, ומסביר, ומבקש, והצד השני לא נענה ולא מוכן, זו פגיעה קשה מאוד בקשר ובבן הזוג. יש תחושה קשה של דחייה. בן הזוג שנדחה שוב ושוב מרגיש פשוט לא רצוי".
הרעבה מינית היא עניין של שליטה?
"לפעמים בתחום המיניות נכנס מה שנקרא שכר ועונש, וזה מתקיים בהרבה מאוד בתים: הוא עזר לי, הוא היה בסדר השבוע, הוא היה עם הילדים או שטף כלים, אז אני 'אתן לו'. המושג של 'נותן־נותנת' צריך להיעלם, כי ביחסי מין צריך להיות תמיד מקבל־מקבלת. אבל בפועל יש זוגות שאצלם הסקס מתנהל כפרס או קנס. אם הוא פגע, אכזב או לא עזר, הוא לא יקבל. בסיטואציה הזאת הצד שמונע הוא זה שמנהל את הגיב־אנד־טייק ומשתמש בסקס כאסטרטגיה".
הצד שמרעיב הוא בדרך כלל האישה או הגבר?
"מחקרים בעולם מראים שהתופעה נפוצה יותר אצל נשים, ולכן גברים מדווחים שהם נמצאים יותר בעמדה הדחויה. החשש שלי כמטפל הוא שהנושא הזה יתפרש בטעות כמסר שוביניסטי, למרות שהוא ממש לא כזה. חשוב פשוט להבין מה המשמעות של שימוש במין כ'תן וקח' ומה זה גורם לקשר.
"היה לי זוג שאצלם דווקא הגבר הוא זה שלא רצה, במשך תשע שנים, והוא לא בגד. כשניסיתי לפענח את זה, עברתי איתם על כל האפשרויות: היא רצתה מאוד, וביקשתי ממנו לנסות להבין איפה הסירוב יושב אצלו. בסוף הוא טען שהיא השתנתה, שהיא לא נראית כמו בעבר, שהיא לא מתלבשת כמו פעם. שאלתי אותו אם הוא הסתכל בראי. גם הוא לא נהיה צעיר יותר וגם הוא השתנה".
מה בנוגע למצבים שבהם לאחד מבני הזוג פשוט אין חשק בגלל דיכאון, מצב בריאותי, שינויים הורמונליים וכו'?
"אני לא מדבר על מקרים של מחלה או דיכאון, שבהם נדרשות אמפתיה והבנה, ושזה לא הוגן או הגון מצד אף אחד לדרוש דבר. אני מדבר על אנשים בריאים, שאצלם זה מגיע למצב שבו כבר לא זוכרים מתי הייתה הפעם האחרונה - לפני חודשיים או שלושה. יחסי מין הם דבק חשוב ביותר בזוגיות, מעבר לתרומה הבריאותית שלהם. יש גברים ונשים שאיבדו את הדבר הזה, לפעמים בגלל הגיל, לפעמים בעקבות שינויים הורמונליים, ולפעמים פשוט כי זה כבר פחות חשוב להם. גם אז, עדיין יש מקום לומר: בן הזוג שלי צריך את זה, ואני אבוא לקראתו".
מה עם זוגות מבוגרים? אחרי גיל מסוים אפשר לצפות שתהיה ירידה בתדירות הסקס.
"הטענה הרווחת אומרת שככל שמתבגרים תדירות יחסי המין יורדת, אבל אני פוגש זוגות בני 50 ו־70 שמקיימים יחסים יותר מחבר'ה בני 30. זה תלוי באופן שבו בנית את הזוגיות שלך ובמה שקורה בתוכה. יש קורלציה ברורה בין איכות התקשורת בקשר ובין איכות המיניות: אי אפשר לצפות למין טוב במקום שאין בו תקשורת בסיסית והבנה. ואם המין כן טוב למרות שאין תקשורת, זה רק אומר שהוא משמש למילוי צורך ולא יותר".
אז מה עושים? איך מטפלים בזה?
"כדי להתמודד עם שחיקה או עם מניעה במיניות, הצעד הראשון הוא לנהל שיחה פתוחה ואמיתית בין בני הזוג, שבה כל אחד מבטא את תחושותיו ואת צרכיו. חשוב לברר מה עומד מאחורי הירידה במגע או בחשק - האם מדובר בשחיקה רגשית, בבעיה בזוגיות, בקושי רפואי או פשוט בהרגלים שנשארו קפואים עשרות שנים. זוגות רבים מקיימים יחסי מין באותה צורה במשך עשורים, ללא גיוון, ללא רגש וללא התחדשות, מה שמוביל לתסכול ולמרחק. טיפול זוגי יכול לעזור לשנות תפיסות, להחזיר את המודעוּת ולבנות מחדש תקשורת אינטימית מתוך ההבנה שאם רוצים תוצאה אחרת, צריך להתנהל אחרת".
