מיקה קרני . תהומות של רגש

מיקה קרני כותבת לזמרת ג'וני מיטשל שהפסיקה לשיר

"פרשת מעולם המוזיקה, הכרזת שלא תוציאי יותר אלבומים ושהעולם הזה השתנה לך מדי, והבנתי למה ועל מה דיברת. אני עוד מקווה שתחזרי בך יום אחד" המכתב שלא נכתב, גרסת ה-VIP

פורסם: 25.03.21 , 14:23
ג'וני היקרה,
הפעם הראשונה ששמעתי אותך הייתה במרתף של גל, חבר טוב שלי מ"ויצו אמנויות" בטבעון. שנינו היינו כנרים קלאסיים צעירים, כל היום ניגנו באך ומוצארט. זו הייתה שעת ערב, חזרנו מהתיכון, וגל שם את Blue בפטיפון. זה התנגן ברקע, והאוזן שלי ישר התעוררה, הלב שלי נקשר בזה. מבעד לעשן הסיגריות שעישנו ולקשקושי גיל 15 על מהות החיים, הקול שלך פילח את החדר וחדר לעצמות. מאז אותו ערב ליווית אותי כל החיים.
זמן קצר אחרי זה הלכתי ל"בית התקליט" בהדר בחיפה, וקניתי עוד תקליטים שלך: את הראשון שנקרא על שמך, את Ladies of the Canyon, את The Hissing of Summer Lawns וגולת הכותרת בשבילי אז Hejira, שבו מצאתי את השיר הנצחי "אמיליה", שכתבת על עצמך ועל אמיליה ארהארט, הטייסת הראשונה שחצתה את האוקיינוס בטיסת יחיד. יצאת למסע ברחבי ארצות־הברית בעקבותיה, והמסע הפך לשירים שהפכו לאלבום מופת.


הכתיבה האסוציאטיבית שלך הכניסה אותי ממש לתוך הראש שלך. כל שיר היה בשבילי עבודת מחקר, שעות על גבי שעות ישבתי והקשבתי לשירה שלך קופצת מדבר לדבר והבנתי אותך. את הניואנסים הכי קטנים, את הנשימות שלך הכרתי בעל פה.
אחר כך היו כמה שנים שלא כל כך הייתי במוזיקה, עזבתי את העולם הקלאסי ולא חשבתי שאמשיך להתעסק במוזיקה בכלל, עד שהגעתי לבית ספר רימון. הוריי, שנורא רצו שאכנס לאיזושהי מסגרת לימודית ושחיי יקבלו כיוון מוגדר יותר משהיה לי באותה תקופה, הציעו לשלם על הלימודים. כך, בשנת 1993, חזרתי למוזיקה. ברימון הכרתי בחור ששמו מיטשל והיה לי קראש עליו. אחרי שנים כתבתי עליו את השיר "מיטשל", שהפך ללהיט. האם זה מקרי? תלוי אם מאמינים במיסטיקה.
ליום ההולדת ה־22 קנה לי חבר את Night Ride Home, אלבום מדהים ומרגש שבו כבר שרת נמוך יותר. שמעו את החיים שעברת, והיה בנומך הזה משהו שהתחבר לי עם הדמות שלך, החזקה והנשית, הרבה יותר מהקול הגבוה, הכמעט מלאכי, של האלבומים הראשונים.

חרשתי על האלבום הזה לילות. הייתי אז אמא ממש צעירה לילד בן ארבע, ואז גם נודע לי שגם את ילדת בגיל מאוד צעיר ושמסרת את בתך לאימוץ. אני זוכרת ששאלתי את עצמי איך יכולת, ושאם אפגוש אותך פעם אשאל אותך ואדבר איתך על זה כאישה שלקחה החלטה אחרת, ונחקור אחת את השנייה על ההחלטות שלנו. אני בטוחה שקל זה לא היה עבורך, כי את אישה עמוקה, חכמה ורגישה. יש בך תהומות של רגש.
איכשהו במקרה, או שלא, לפני שנה הכרתי את חיליק הדר, טכנאי סאונד גאון שעבד איתך שנים רבות ואף זכה בגראמי על האלבום שהקליט ומיקסס לך עם הפילהרמונית של לונדון. חלבתי מחיליק כל פיסת אינפורמציה (ועוד היד נטויה, חיליק) על הההקלטות איתך ועל איך את ומי את בחיים האמיתיים. אני יודעת שחיפשת את בתך ובסופו של דבר מצאת אותה ושאת בקשר איתה. התרגשתי נורא לקרוא על זה בעיתון יום אחד.
פרשת מעולם המוזיקה, הכרזת שלא תוציאי יותר אלבומים ושהעולם הזה השתנה לך מדי, והבנתי למה ועל מה דיברת. אני עוד מקווה שתחזרי בך יום אחד, וכשאשמע שהוצאת עוד אלבום ארוץ לחפש עותק פיזי שלו, אולי אפילו תקליט ויניל.
מקווה שעוד ניפגש ונדבר על החיים,
מיקה
  • פרטים על הופעות עתידיות של מיקה קרני אפשר למצוא בעמוד הפייסבוק שלה
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.