הנה עוד משהו שאפשר להאשים בו את ההורים, ובעיקר את האבות שבמשפחות. מחקר אוסטרלי מצא כי להתנהגות המכונה "גברית" אצל בני נוער וצעירים יש שורשים בעיקר בתוך המשפחה, ובעצם הנערים הצעירים "מעתיקים" את סגנון הגבריות של אביהם.
על מה בעצם מדובר ומה ניסה המחקר לבחון?
תפיסות של גבריות נחקרות בעשורים האחרונים כחלק מהשינויים החברתיים שעוברים על התרבות והחברה בעולם כולו. אחת החוקרות הבולטות בתחום, פרופ' ריווין קונל, גם היא מאוסטרליה, זיהתה במחקריה מנעד של זהויות גבריות, ובראשן "הגבריות ההגמונית", אפשר אף לומר "מצ'ואיסטית", זו המזוהה עם עליונות הגבר הלבן, ההטרוסקסואלי, ממעמד הביניים, שניצב מעל קבוצות אחרות, בעיקר מעל נשים.
לתפיסתה, הגבריות מעוצבת לא על ידי גנטיקה והורמונים, אלא באמצעות תהליכים שעובר הגבר מול העולם בכלל ומול גברים אחרים בפרט, ונרכשת על ידי הפרקטיקות היומיומיות בחיים.
הסוציולוגית האמריקאית ג'נט זלצמן זיהתה במחקריה, שנערכו עוד במאה שעברה, תכונות וערכים בסיסיים של "גבריות" המשותפים לכל החברות המערביות: פיזיות – אתלטי, חזק, אמיץ; תפקודיות – מגן על המשפחה, מפרנס ומספק את צרכיה; מיניות – בעל מיניות אגרסיבית ומנוסה; רגש – לא רגשני, אף פעם לא בוכה או מראה חולשה; אינטלקט – רציונלי ומעשי; בינאישי – דומיננטי ועצמאי; שאפתנות – מצליחן, אגרסיבי, תחרותי, הרפתקני.
ועכשיו מגיע המחקר החדש, שניסה לבחון מיהם ומהם גורמי ההשפעה על אותה גבריות, מהי מידת ההשפעה של האבות על הבנים - למרות שאלה חשופים מן הסתם למקורות השפעה נוספים, ועד כמה דווקא תפיסת הגבריות המסורתית, זו שחשבנו שכבר עברה שינוי והתפתחות מבורכים בדמות "הגבר החדש", היא המועתקת ביותר על ידי הדור הצעיר במשפחה.
במחקר, שפורסם לאחרונה בביטאון המדעי Sex Roles, ביקשו חוקרים מאוניברסיטאות קווינסלנד ומלבורן שבאוסטרליה להרחיב את היריעה ולבדוק עד כמה משמעותי תפקידו של האב באימוץ תפיסת הגבריות של בניו.
המחקר כלל 839 זוגות של נערים בגילאי 15-20 ושל אבותיהם, שנשאלו 22 שאלות על איך שהם מרגישים ומתנהגים בנושאים רבים הקשורים להגדרת ה"גבריות". בין היתר: על חשיבות העבודה והסטטוס החברתי לגיבוש הזהות העצמית שלהם, על דעתם בנושא ביטוי רגשות, על יחסם להתנהגות אלימה ומסוכנת, על החשיבות שהם מייחסים לתדמית הטרוסקסואלית, וכן מה הם חושבים על דומיננטיות של גברים על פני נשים.
שקלול התשובות סיפק ממצא ראשוני מפתיע: הנערים הצעירים החזיקו בתפיסות גבריות מסורתיות בממוצע גבוה מעט יותר מאשר אבותיהם. ליתר דיוק: בסקאלה שבין 0 ל־100, כש־100 מציין הזדהות מלאה עם תפיסת גבריות מסורתית ו־0 הזדהות נמוכה - ציון הגבריות הממוצע של נערים צעירים היה 44.1 לעומת 41 של אבותיהם.
הממצאים הבאים, שבחנו באמצעות מודלים סטטיסטיים עד כמה קשורות תפיסות הגבריות של האבות והבנים, גילו שהאספקטים בגבריות ש"עברו" יותר מאבות לבנים היו קשורים במדדי גבריות מסורתית: קבלת התנהגות אלימה, חשיבות הדימוי ההטרוסקסואלי והרצון שיהיו להם פרטנריות מיניות רבות. כך, העמדה שדורגה במקום הראשון מבחינת הקשר בין ציוני האבות לבנים (ראו פירוט במסגרת) הייתה: "לעתים פעולה אלימה היא הכרחית". במקום השני: "זה יהיה נורא אם מישהו יחשוב שאני גיי". ובמקום השלישי: "ארגיש טוב אם יהיו לי הרבה פרטנריות מיניות".
המתאם לנורמות גבריות היה חזק יותר בקרב צעירים הטרוסקסואלים, בין צעירים שאבותיהם דיווחו על מידת דתיוּת גבוהה יותר ואצל צעירים שלאבותיהם היו יותר מילד אחד. היא הייתה חלשה יותר בקרב צעירים שאבותיהם היו בעלי דרגות מקצועיות או אקדמיות גבוהות לעומת אלה שלמדו פחות מ־12 שנות לימוד.
גיל הצעירים, גיל האבות, הכנסת המשפחה ומקום המגורים לא נצפו כגורמים משמעותיים.
לדברי החוקרים, "בחברה המודרנית, גברים יכולים להביע את הגבריות שלהם בדרכים מגוונות ולהתרחק לכאורה ממודלים מסורתיים. חלק מהמודלים החדשים מעודדים צעירים להיות אכפתיים ואמפתיים, להביע את רגשותיהם, לקבל את הפגיעות שלהם ולהיות מעורבים יותר בתחומים שנחשבים מבחינה מסורתית כ'נשיים' יותר, כמו טיפול בילדים ועבודות הבית. אולם, מחקרים מצביעים על כך שמודלים מסורתיים של גבריות עדיין נותרים מושרשים בחברה, והמחקר שלנו מצביע על כך ששבירת המעגל הזה מחייבת להביא בחשבון קודם כול את האבות".
המחקר מדגיש את התפקיד החיוני של אבות, בעיצוב גישות ילדיהם לגבריות ולתפקידי מגדר. "לאבות יש הזדמנות ייחודית להדגים התנהגויות חיוביות לילדיהם ולעזור לשבור את המעגל של גבריות רעילה, שיכולה להוביל להתנהגות פוגענית", אומרים החוקרים. "ויש למחקר גם השלכות פרקטיות חשובות לקובעי המדיניות. תוכניות התערבות לקידום גבריות בריאה בקרב צעירים צפויות לעבוד טוב יותר ולהביא לשינוי, אם יערבו גם את האבות או יכוונו אליהם.
"לתוכניות כאלה יש גם פוטנציאל להשפעה לטווח ארוך: אם תוכנית תצליח לעזור לגברים צעירים לפתח גבריות חיובית ומתקדמת, הרי כשהם יהפכו בעצמם לאבות, גבריות ילדיהם תושפע באופן חיובי אף היא".
ומה קורה כשאבא נשאר בבית?
במחקר איכותני שנערך באוניברסיטת מישיגן בארצות־הברית, דיווחו 25 אבות שנשארו בבית בתור המטפלים העיקריים על רמות גבוהות של שביעות רצון מהטיפול בילדיהם, ועל שינוי קטן בלבד שחל בקשרים שלהם עם בנות/בני הזוג או השותפות/שותפים בעקבות זאת.
מהמחקר בלט הפוטנציאל לשינוי בגישות ובזהויות הגבריות, בקשר הרגשי עם אחרים ובכבוד למתן טיפול. אבות בבית דיווחו על אספקטים שונים של שילוב איכויות גבריות ונשיות לפיתוח זהות גברית חדשה, שתומכת בצורה הטובה ביותר בתפקידם החדש.
מחקר נוסף של פרופ' דני קפלן וד"ר שירה עופר מאוניברסיטת בר־אילן, שבחן 1,424 אבות לבנים צעירים בארצות־הברית, מצא כי הסיבה המרכזית להיאחזותם בתפיסות גבריות מסורתיות, שהובילו לחוסר מעורבות בעבודות הבית ובטיפול בילדים, היה חששותיהם מאיבוד ההגמוניה הגברית ואיום על מעמדם. אלו שאימצו גבריות חדשה, לקחו חלק גדול יותר בטיפול בילדים והיו פחות רגישים לאיומים לכאורה או לחשש לאיבוד סטטוס.
