כאשר גיתית ליבוביץ־גלזן (37) הייתה בתחילת הריונה, היא ובת זוגתה שני (38) שמעו על הגן הנפלא בשכונתן בקריית אונו, זה שיש אליו רשימות המתנה ארוכות. חברות המליצו לה כבר להירשם, וכך, עוד לפני שיצאה לה ממש הבטן, התקשרה אל מנהלת הגן לעשות בירור קטן. מה כבר יכול להיות? את מה שקרה אחר כך היא לא צפתה.
״במשך כל חודשי ההיריון שלחתי לבעלת הגן הודעות: 'היי, זאת גיתית, האם יש מקום?'״, היא נזכרת. ״יום אחד, בחודש דצמבר 2023, כשהבת שלנו הייתה בת חצי שנה, שלחתי שוב הודעה, וקיבלתי את התשובה: ״יש מקום לספטמבר 2024, בואי נתאם סיור התרשמות״.
ובאתן לסיור.
"זה היה יום שישי. קיבלה אותנו אישה חרדית, אחת ממנהלות הגן. שתינו לא ידענו שזה גן עם נגיעות מסורתיות, אבל מבחינתנו זה היה עוד יותר טוב. שני באה מבית דתי, וגם היום אנחנו עושות קידוש בארוחות שישי. בסיור היא הסתכלה עלינו ולא ידעה למי לפנות".
גיתית: "בשיחה עם הגננת נאמר לי שיש צוות חרדי של נשים ושזה קשה להן מאוד. היא לא רוצה לחשוף אותן למושג הזה של להט״ביות כדי שזה לא ייגרר לשיח על סקס"
כי היא לא ידעה מי האמא.
"הסברנו לה שאנחנו שתי אמהות, שאני האמא הביולוגית ושני היא בת הזוג שלי, ושבעצם הילדה מכירה אותנו כאמא ואמא. המשכנו לסייר בגן והיא ענתה על שאלות. דיברנו על הכסף והלכנו. ביום ראשון כתבתי לה שהתרשמנו לטובה ונשמח להתקדם. היא התקשרה כדי לומר שהיא הבינה שאנחנו זוג נשים, וזה פחות מתאים לגן שלהן״.
התאהבות, סיני והצעת נישואים
זו שעת ערב בבית משפחת ליבוביץ־גלזן. כמה דקות קודם לכן השכיבו את הבת שלהן, נרי, בת שנה ועשרה חודשים, לישון. הבית שקט. גיתית, בעברה מפיקת אירועים וכיום מנהלת תיקי לקוחות בתחום מיסוי מוניציפלי, חזרה לאחרונה לעבוד אחרי חופשת לידה ארוכה. שני, מנהלת ההפצה של ״רוי שוקולד״, בהיריון ראשון כרגע ובקרוב תצא לחופשת לידה בעצמה.
סיפור האהבה שלהן מרגש. גיתית נולדה בקיבוץ תל יוסף ועברה בגיל 12 להוד השרון עם משפחתה. בצבא שירתה כפקידה פלוגתית בקורס מפקדי טנקים. כשהשתחררה החלה לעבוד באירועים. כשהייתה בת 26 אמה נפטרה. לאורך השנים היו לה בני זוג, אך בגיל 29, אחרי כמה התנסויות עם נשים, הכירה את שני בטינדר.
לשני הייתה ילדות אחרת לגמרי. היא גדלה במשפחה דתית בקריית אונו, למדה באולפנה, יצאה בשאלה ושירתה כמש"קית מידע ברבנות הצבאית. במקביל שיחקה כדורגל בהפועל פתח תקווה וחיפשה אהבה גדולה מהחיים. ״באתי מסביבה דתית כמעט חרדית״, היא אומרת, ״אבל עבור אמא שלי הילדים הם מעל הכול, ולכן המשפחה קיבלה את הנטייה המינית שלי בסבר פנים יפות. לא עשו עניין. כשסיפרתי לאמא שלי שאני לסבית היה לה מוזר. אף אחד לא אמר, ׳איזה יופי, הבת שלי לסבית, בואי נחבק את זה׳, אבל עם זאת, אמא שלי חיבקה והייתה שם בשבילי. אף פעם לא הרגשתי התנגדות ומעולם לא אמרו לי לא להביא את בנות הזוג שלי הביתה. הבסיס שלנו בבית מחבק ומחזק״.
בשנת 2018 הכירו השתיים דרך אפליקציית ההיכרויות, קבעו במסיבה, ואחרי שבוע שני הציעה לגיתית לנסוע יחד לסיני. ״אמרנו שיהיה מה שיהיה״, צוחקת גיתית, ״ומאז אנחנו בלתי נפרדות״.
הסביבה הופתעה?
גיתית: "כן, כי עד גיל 29 היו לי בני זוג גברים. בגיל 29 עברתי צד. תמיד הייתי עם ראש פתוח, חיפשתי פרטנר או פרטנרית, מישהו שיֵדע להכיל את כל מה שעברתי בחיים, כי לא הייתה לי משענת. לא באתי עם רקע משפחתי של שורשים ובסיס. אצל גברים לא מצאתי את יכולת ההכלה, הטוטאליות והלויאליות. זה משהו שהיה לי חסר. הגברים שנמשכתי אליהם – לא יכולתי לראות איתם איזה עתיד".
מה חיבר ביניכן?
שני: "כבר בדייט הראשון אמרתי לגיתית, ׳תקשיבי, אני פה לא בשביל לשחק משחקים. אני מחפשת מישהי רצינית שתיסע איתי את כל המסע עד הסוף. אם באת לפאן אין בעיה, רק תעדכני אותי׳. היא נרתעה בהתחלה".
גיתית: "כשאת עוברת צד בגיל מאוחר, את מרגישה שאת צריכה להדביק פערים. בגיל 29 נפתח לי עולם ומלואו של ריגושים, ופתאום היא אמרה לי, 'הכול או כלום'. לא הבנתי, רק נסענו לסיני, עוד לא סגרתי את הדלתות שפתחתי, רגע, הכול נורא מהר. נרתעתי, אבל אמרתי כן ונראה מה יהיה. אחר כך הכול זרם. הרגשתי שסוף־סוף יש לי שקט, מישהי שאני סומכת עליה ואוהבת אותה. חשוב לי לומר שאף גבר לא אכזב אותי, חיפשתי חיבור ולא מצאתי. תמיד הייתי מקובלת חברתית והעריכו אותי, אני עדיין לא נרתעת או נגעלת מגברים".
שני: "כבר בדייט הראשון אמרתי לגיתית, ׳תקשיבי, אני מחפשת מישהי רצינית'" גיתית: "כשאת עוברת צד בגיל מאוחר, את מרגישה שאת צריכה להדביק פערים"
ארבעה חודשים וחצי מהיכרותם עברו לגור ביחד בקריית אונו. כמה חודשים אחר כך טסו לפיליפינים, ושם, ב־11 בנובמבר 2019, שני הציעה לגיתית נישואים בהפתעה. כששבו תכננו אירוע באולם אירועים, אבל אמה של שני חלתה בסרטן וכעבור חמישה חודשים נפטרה. ״החלטנו, גיתית ואני, שאנחנו מטפלות בה, שמות את החתונה בצד, ואם נרצה אירוע נעשה אותו בהמשך".
עשיתן איזשהו חוזה ביניכן?
"החלטנו לעשות חוזה של ידועות בציבור ועשינו כרטיס של ידועות בציבור ב'משפחה חדשה'. אחרי שחתמנו לקחנו סוויטה בקפריסין וחגגנו מעין ירח דבש של חמישה ימים".
הורות בלי צלע שלישית
גיתית הייתה הראשונה שהתחילה לחשוב על היריון. "חבר טוב של שני הציע לנו הורות משותפת", היא משתפת, "אבל אני הייתי נגד הסידור הזה. לנהל מערכת הורית וגם זוגית בין שתי נשים זה מורכב, אז להוסיף צלע שלישית שתהיה מעורבת בחינוך הילד, זה יותר מדי בשבילי".
שני: "כשהחבר הציע, אמרתי, 'בואי נשמע, מה יכול להיות?'. העולם הדתי שממנו באתי תמים מאוד. הלכנו לשמוע אותו, התייעצנו, והבנו שזה לא מתאים לנו. בגלל שהוא היה חבר טוב, רציתי אפילו לבדוק את זה ממקום של לעזור לו – גם חבר טוב, גם מכירים את המשפחה שלו, ואולי לילדה שלנו יהיה בסוף אבא. לא ראיתי בזה משהו פסול. כשהלכנו לאשת מקצוע שהסבירה לי מה היתרונות והחסרונות, הבנתי לעומק".
גיתית: "לבסוף החלטנו ללכת על הורות זוגית בלי צלע שלישית, כי איפה זה שם את האמא הלא ביולוגית מבחינת הילדה, אם יש לה אמא ואבא?".
שתיהן קנו מראש מספיק מנות זרע של אותו התורם, וגיתית ילדה ביוני 2023. ״חצי שנה הייתי בטיפולים״, היא משתפת, ״כשנקלטתי, אבא שלי והאחיות שלי שמחו מאוד. גם המשפחה של שני שמחה מאוד, אבל הם לא ידעו אם להגיד מזל טוב גם לשני. זה של שתינו? זה רק של גיתית? הם ביטאו בכל מיני דרכים את השמחה שלהם וקיבלתי את הכול בחיבוק״.
שני: "ועכשיו אני בהיריון. גיתית לחצה עליי כי אצלה זה לקח חצי שנה. אמרתי, 'בואי נזרום', אני כל החיים בזרימה וברוגע. נקלטתי בפעם השנייה ואנחנו הכי מאושרות שיש. אני יודעת שיש לצידי את האמא הכי טובה שיש, גיתית היא סופרוומן".
גיתית: "חשבתי שאולי עשיתי טעות והייתי צריכה להביא לעולם ילדים עם גבר"
במהלך ההיריון של גיתית פנו, כאמור, לגן המדובר. ״כשמנהלת הגן דחתה אותנו בגלל הנטייה המינית שלנו, הייתי בהלם״, אומרת גיתית. ״נשארתי בשוק. בכיתי. הכול צף לי. חשבתי שאולי עשיתי טעות והייתי צריכה להביא לעולם ילדים עם גבר. זה החזיר אותי אחורה. סיפרתי את זה לשני בבכי״.
שני, מה אמרת לה?
״כשגיתית התקשרה אליי הייתי באמצע פגישה. כשהיא סיפרה לי, בן־רגע הפכתי לכל כך נסערת ועצבנית, שלא הצלחתי לשבת בפגישה. נחנקתי עם הדמעות. יצאתי באמצע ואמרתי לגיתית שאני באה. זה כל כך אכזב אותי. מה כבר קרה? אני בסך הכול רוצה להכניס את הילדה שלי לגן, כבר שופטים אותה? שבועיים לא הצלחתי להוציא את זה מהראש שלי. אנחנו ב־2025, איפה אתם? לא רשמתי את הבת שלי לגן בבני ברק. זה גן בקריית אונו. לא העליתי על דעתי שיקרה דבר כזה.
שני: "התשובה של הגן לקחה אותי למקומות לא טובים. כשלמדתי באולפנה הייתה אפליה על רקע היותי מזרחית"
"זה לקח אותי למקומות לא טובים. נזכרתי איך התייחסו אליי בחטיבה באולפנה שבה למדתי, אפליה על רקע היותי מזרחית. ממש גזענות. יכולת להרגיש למי מתייחסים ולמי פחות. מורות אמרו לי, 'ממילא לא יצא ממך כלום, אז את לא חייבת להיכנס לשיעור אנגלית'. היום, כשיש לי שני תארים (תואר ראשון במדעי החברה ותואר שני בממשל ומדיניות ציבורית), בא לי לבוא לכל המקומות האלה ולהגיד: הנה הילדה שלא ידעה כלום והוצאתם אותה כל הזמן החוצה מהשיעורים".
מה עשיתן אחרי השיחה הזו?
"שיתפנו את קבוצת הווטסאפ ׳סיירת הורים קריית אונו׳ בכל מה שקרה. הטלפון שלי קרס מרוב הודעות וטלפונים באותו יום. לקח לי כמה ימים לחזור לכולם״.
גיתית: ״שבועיים הסתובבנו בלב כבד. בחיים לא חוויתי סלקציה או אפליה שקשורה לדבר הכי יקר לנו, הילדה שלנו. הרגשתי שתוקעים לי סכין בלב.
"אחרי שבועיים אירחנו את בנות הדודות החרדיות של שני. גם הן היו בהלם. הרגשתי שאני צריכה לספר למנהלת של הגן שישבנו עם כמה חרדיות, וכך התגלגלה השיחה השנייה. רצינו לתת למנהלת הזדמנות לחזור בה או למצוא פתרון, ואולי אפשר אחרת?".
אז פנית אליה שוב. מה היא אמרה?
"בשיחה הזו נאמרו דברים קשים, בין היתר שיש שם צוות חרדי של נשים ושזה קשה להן מאוד. היא לא רוצה ולא יכולה לחשוף אותן למושג הזה של להט״ביות כדי שזה לא ייגרר לשיח על סקס. אם יש סייעת או אשת צוות שלא יודעת איך להתמודד עם זה, למה זה צריך לפגוע בילדה? זה הכאיב לי".
גיתית: "שבועיים הסתובבנו בלב כבד. בחיים לא חוויתי סלקציה שקשורה לדבר הכי יקר לנו"
מה הבנת?
"מנהלת הגן בעצם אמרה לי, בלי מילים, שהצוות עלול להתעלם מהילדה שלנו בגללנו. עם כל מה שקורה היום בגנים, הדמיון שלנו הלך למקומות לא טובים. התברר לנו שאנחנו לא הזוג החד־מיני הראשון שרוצה להכניס את הילד שלו לגן הזה. הזוג הראשון היה זוג אבות. בזמן שהתמהמהו, זוג סטרייטים תפס את המקום. הבנו מהגן שככה פתרו את 'המוקש'׳".
הצלחתן להבין, ולו במקצת, את נקודת המבט שלה?
"אנחנו יכולות להבין שלצד השני יש אורח חיים אחר משלנו, וזה בסדר, אנחנו מכילות ומקבלות את השונה מאיתנו. אבל אנחנו לא יכולות להבין את הבחירה לפתוח גן פרטי בקריית אונו, שהיא עיר חילונית ברובה, והגן אינו מוגדר דתי, מסורתי או חרדי, ולצפות שזוגות הורים מאותו המין לא יתעניינו ברישום הילד/ה שלהם לגן. מנהלות הגן בחרו להעסיק עובדות חרדיות, ולעובדות יש בחירה לעבוד בחברה חילונית. הן צריכות להביא בחשבון את האפשרות להיחשף לאורח חיים שונה משלהן. הן היו צריכות להביא בחשבון את הדברים האלה כשהחליטו לפתוח גן בעיר חילונית. יש פלוס גדול בפתיחת גן בקריית אונו, אפשר לבקש שכר לימוד גבוה ביחס לערים אחרות, כי המצב הסוציו־אקונומי של רוב האוכלוסייה טוב, וצריך להבין שיש לכך השלכות המנוגדות לאורח החיים שלהן. אי אפשר לאכול את כל העוגה ולהשאיר אותה שלמה".
"אנחנו יכולות להבין שלצד השני יש אורח חיים אחר משלנו, וזה בסדר, אבל אי אפשר לצפות שבעיר חילונית הורים מאותו מין לא יתעניינו ברישום לגן"
לדבריהן, היה עוד זוג אמהות לסביות שקיבל את אותה התשובה, אבל גיתית ושני הן הראשונות שהחליטו לעשות עם זה משהו ופנו לעו״ד דניאלה יעקובי. באמצעותה הן הגישו תביעה כנגד הגן ומנהלותיו, וטענו כי חלה על הנתבעות חובה שלא להפלות הורים מאותו המין וילדים להורים מאותו המין ולאפשר להם רישום, וכן דרשו כי בית המשפט יורה לנתבעות לפצות אותן בגין אפליה במתן שירות על רקע נטייה מינית. ״תבענו כי הרגשתי שליחות, דבר כזה לא צריך לקרות, לא בבני ברק ולא בקריית אונו", אומרת שני. "די, מספיק. רציתי לקחת את התביעה הזו הכי גבוה שאפשר. המטרה שלנו לא הייתה לחסל את הגן. לא רצינו לפגוע ושלא יירשמו לגן הזה. המטרה שלנו הייתה שאף זוג הורים מאותו המין ואף ילד לא יעברו את מה שאנחנו עברנו. זו השפלה. זה שם אותנו במקום מאוד לא נעים, ולצערי הרב אנחנו לא יכולות לתקן את העולם, אבל איפה שאנחנו יכולות לשנות - נשנה. אסור שזה יקרה. אם מישהו פותח עסק ונותן שירות, אסור לו למנוע מאנשים את השירות".
הסיפור עבר מפה לאוזן
הדיון התקיים בדצמבר בבית משפט השלום בתל אביב. מנהלות הגן התנצלו בפני בנות הזוג על התנהלותן ואף התחייבו לפרסם הודעת התנצלות בדף הפייסבוק של הגן. הוסכם כי אי־קבלתו של ילד לגן ילדים מפני שהוריו נמנים עם קהילת הלהט"ב היא אפליה אסורה, ונקבע כי הגן יפצה את בנות הזוג ויישא בהוצאותיהן בגין הגשת התביעה. במסגרת הסכם הפשרה מקבלות גיתית ושני 18 אלף שקל. "לאור התנצלות מנהלות הגן, לאחר שהן הכירו בטעות שעשו והתחייבו לפעול כדי למנוע הישנות מקרים כאלה בעתיד, הסכמנו לסיים את התיק בפשרה", מסבירה עורכת הדין יעקובי. "אנו תקווה כי המקרה שלנו יהיה האחרון וכי אף גן לא יהיה סגור בפני אף ילד או ילדה רק בשל העובדה שהוריהם הם בני זוג מאותו המין".
שני וגיתית, איפה הבת שלכן מתחנכת היום?
"בגן של אורנה ומיכל, גן מדהים בקריית אונו. הן שמעו על הסיפור שלנו. אחת האמהות שם ניגשה אליי ואמרה, ׳אנחנו גם זוג אמהות ואני רוצה לומר לך תודה על מה שאת עושה׳. הסיפור שלנו עבר מפה לאוזן. בפארקים ובגן חיבקו ועטפו. לא היה מישהו ששמע את זה וזה עבר לידו".
אתן מרגישות ניצחון?
"רצינו שהשופט יגיד שהמקרה הזה הוא אפליה אסורה, והתעקשנו על כך שפסק הדין יקבע שכל הצדדים מסכימים לכך שאי־קבלתו של ילד לגן בגלל שהוא ילד לזוג הורים מאותו המין זו אפליה אסורה. הכסף לא עניין אותנו פה. גם כשיצאנו לדבר עם עורכת הדין שלנו אם להיסגר על הסכם הפשרה, רצינו רק שפסק הדין יקבע שזו אפליה ודרשנו התנצלות בדף הפייסבוק של הגן. אנחנו רוצות שלסיפור הזה תהיה כמה שיותר חשיפה, כי היה חשוב לנו שישמעו שאפשר להילחם באפליה. היי, אנחנו בשנת 2025!״.
אנחנו בשנת 2025, ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז שיש רק שני מגדרים וחתם על צווים מגבילים.
"אנחנו מאוד עצובות ומודאגות מזה ומקוות שבתי המשפט בארצות הברית יעמדו לצד קהילת הטרנסג'נדרים ויבטלו את הגזֵרות הנוראיות האלה".
מה המסר שלכן להורים אחרים?
"לחנך את הילדים שלכם לאהבה, לסובלנות ולקבלת האחר וללמד אותם כבר מגיל צעיר שיש כל מיני סוגי משפחות. ואם יש לכם תחושה שהופליתם או שפגעו בזכויות שלכם מכל סיבה שהיא - לא לוותר".
