הדר קס (25), מנכ"לית עמותת "חמניות", תקבל אות אבירות ממרכז פרס על פעילותה למען יתומים.
ברכות. מה עושה עמותת חמניות שאת עומדת בראשה, בימים אלה?
"העמותה מסייעת ל־900 ילדים ובני נוער שהתייתמו במלחמה הזאת, ובהם 32 ילדים שהתייתמו משני הוריהם. בעקבות המלחמה הקמנו שלושה מרכזים ייעודיים בדרום - במגזר הבדואי, באשקלון ובקיבוצי העוטף.
"אנחנו מעניקים להם תמיכה רגשית וחברתית, בין היתר באמצעות ליווי של חונך צמוד שהוא יתום בעצמו, ופעילויות קבוצתיות מול מערך שכולל פסיכולוגיות ועובדות סוציאליות. הארגון פועל גם לשינויי חקיקה בנוגע ליתומים בישראל. למשל, יזמנו את חוק הירושות, ששם קץ להבדל בין יתומים שהוריהם היו נשואים לכאלה שהוריהם היו גרושים, שקיבלו אלף שקל פחות. בשבוע שעבר עברה עוד יוזמת חקיקה שלנו שאוסרת לפטר אמהות אלמנות מהמלחמה האחרונה".
את עצמך יתומה.
"אבי נהרג כשהייתי בת 14 בתאונת דרכים. אני הבת הצעירה במשפחה. יש לי אחות בת 32, עורכת דין ואח בן 26, מורה.
"הייתי בודדה מאוד כי חברים שלי לא הצליחו להבין מה עובר עליי והיה לי קשה להכיל את האובדן. באיזשהו שלב הלכתי לפסיכולוגית שעזרה לי מאוד, אבל כל הזמן הרגשתי שאני צריכה לדבר עם מישהו בגילי שעבר את זה, שיגיד לי שיהיה בסדר".
"ליתומים צעירים יש סיכוי של פי עשרה להפוך לנוער בסיכון, פי 13 לנשור מבית הספר ופי ארבעה להיעצר"
ואיך נולד הרעיון להקמת העמותה?
"כשהצטרפתי לארגון lead לפיתוח מנהיגות בישראל, התבקשנו ליזום פרויקט חברתי, והיה לי ברור שזה המיזם שלי. כשאבי נהרג חשבתי שזה רק אני, אבל ככל שעבר זמן הבנתי שממש לא: נכון לשנת 2024 יש בישראל 35,000 ילדים יתומים מתחת לגיל 18, שמתמודדים עם האבל שלהם לבד. החניכים שלנו עוברים תהליך מדהים שאני בתור ילדה יתומה הייתי רק חולמת עליו".
למה קראת לעמותה "חמניות"?
"החמניות נראות עצובות מאוד כשהראש שלהן למטה, עד שהן רואות את השמש ומתגלות במלוא יופיין. כך גם הילדים היתומים, ברגע שאנחנו מראים להם את השמש, הם פורחים. המון הורים אומרים לנו שהילדים שלהם חזרו לחיות בזכות העמותה".
איך גילך הצעיר מתקבל בקרב אנשי המקצוע?
"הקמתי את העמותה לפני תשע שנים, כשהייתי בת 16. פעם הייתי מתגוננת על גילי הצעיר, אבל ברגע שזה הפסיק להיות אישו אצלי, זה הפסיק להיות אישו בכלל. העובדה שאני אישה הייתה יותר אישו, כי אני פועלת בעולם גברי מאוד. לפעמים אני לוקחת חלק בפגישות עם שרים, חברי כנסת, ראשי ערים ותורמים שונים, שבהן אני האישה היחידה בחדר. זה הפוך ממה שיצרתי בארגון שלי, רוב העובדים אצלנו הן נשים ואני מאוד גאה בזה".
מה את עושה במסגרת תפקידך כמנכ"לית העמותה?
"חלק נכבד מהזמן אני עסוקה בגיוס כספים. אמנם 40% מתקציב העמותה מגיע מהמדינה, מהביטוח הלאומי, מהרשויות המקומיות וממשרד החינוך, אבל הרוב מתרומות. בין היתר עזרנו למשרדי הממשלה לבנות תוכניות תמיכה והקמנו 32 מרכזים ברחבי הארץ. בנוסף, אני דוקטורנטית למדיניות ציבורית באוניברסיטת בן גוריון. הדוקטורט שלי עוסק ביתמות כבעיה חברתית. לפי מחקר שעשינו בעמותה, ליתומים צעירים יש סיכוי של פי עשרה להפוך לנוער בסיכון, פי 13 לנשור מבית הספר ופי ארבעה להיעצר, לכן לקחתי את זה כמשימת חיי. אבל חשוב להדגיש שאני לא עושה את העבודה לבד. יש לנו צוות מטורף שמחזיק את הארגון, כולל עשרות עובדי שטח ומאות מתנדבים, שמגיעה להם הוקרה".
