מקורו של צמח המים הלוטוס הקדוש (Nelumbo nucifera) הוא באסיה, בעיקר בהודו וסין. מעבר להיותו צמח מרפא, יש לו משמעות תרבותית ורוחנית עמוקה: הוא מסמל טוהר, התחדשות ויציבות, בין היתר בזכות יכולתו לצמוח מבוץ עכור ולפרוח מעל פני המים. כמאמר נזיר בודהיסטי: No mud, No lotus.
לפי מחקרים קליניים:
לעלי הלוטוס וזרעיו יש פעילות נוגדת חמצון, בזכות תכולת פוליפנולים ופלבנואידים.
הוא תומך באיזון שומני הדם והסוכר ויש ממצאים ראשוניים המעידים על השפעה מיטיבה במצבים מטבוליים.
אובחנה השפעה מרגיעה קלה שלו על מערכת העצבים, כולל הפחתת סטרס ושיפור איכות השינה, בעיקר מתמציות של זרעים ועלים.
מיוחסת לו פעילות אנטי־דלקתית ואנטי־מיקרוביאלית, שנחקרה בהקשרים של בריאות כללית ומערכת העיכול.
לפי רפואה מסורתית:
כמעט כל חלקי הצמח נמצאים בשימוש מסורתי: שורש, זרעים, עלים ופרחים. ברפואה הסינית וההודית המסורתית הלוטוס נחשב לצמח מקרר ומאזן.
זרעי הלוטוס שימשו לחיזוק הטחול והכליות, להרגעה נפשית ולתמיכה בשינה.
שורש הלוטוס - שימש לטובת שיפור זרימת הדם, חיזוק מערכת העיכול והקלה במצבי חום פנימי.
העלים - לאיזון תחושת כובד ולתמיכה בניקוז לימפתי.
איך משתמשים?
אבקה מזרעי לוטוס, כתוספת למזון או למשקה.
חליטה של העלים או הפרחים המיובשים, בעיקר לצורך הרגעה.
כמוסות או תמציות תקניות מזרעים או עלים, במינונים הנהוגים במוצרי מדף, לרוב 300-1,000 מ״ג ליום.
זהירות!
שימוש מרוכז בתמציות אינו מומלץ לאנשים הנוטלים תרופות להרגעה או תרופות פסיכיאטריות.
לא מומלץ לנשים הרות ומיניקות.
הערה: כשנוטלים צמחי מרפא יש להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת ולוודא שהתוסף אינו משפיע על תרופות אחרות או על מדדים רפואיים.
הכותבת היא דיאטנית קלינית ומטפלת בצמחי מרפא
