שמה הלועזי של הגפן Vitis Vinifera, ובתרגום לעברית - "הגפן נושאת היין". זה אחד הצמחים המזוהים ביותר עם התרבות הים־תיכונית, החקלאות הקדומה, טקסי חג, יין, שפע וברכה.
בארץ ישראל הגפן היא אחד משבעת המינים, ולכן יש לה גם משמעות תזונתית, תרבותית וסמלית.
לפי הרפואה המערבית:
ברפואה המודרנית לא משתמשים בדרך כלל בעלי הגפן הירוקים הטריים שמוכרים לנו מהמטבח, אלא בעיקר בעלי גפן מיובשים או בתמציות מימיות של גפן אדומה, העשירות בפלבנואידים, אנתוציאנינים ופרואנתוציאנידינים - נוגדי חמצון עוצמתיים.
השימוש המוכר ביותר בעלי גפן הוא לתמיכה במערכת הוורידית, בעיקר במצבים של: כבדות, נפיחות קלה, עייפות או מתח ברגליים ונטייה לדליות. חשוב להדגיש: זה אינו טיפול בדליות מתקדמות או בבצקות לא מוסברות, אלא צמח שיכול להשתלב כתמיכה עדינה במצבים קלים, לצד תנועה, שתייה מספקת, הפחתת עמידה ממושכת ובירור רפואי כשצריך.
לפי הרפואה המסורתית:
ברפואה העממית שימשו עלי גפן בעיקר למצבים הקשורים לזרימת דם ורידית ונימית, שטפי דם קטנים, טחורים ותחושת נפיחות.
איך משתמשים?
במטבח הים־תיכוני עלי הגפן מוכרים בעיקר כעלי גפן ממולאים. הם מוסיפים טעם חמצמץ־עשבוני, מרקם מיוחד וסיבים תזונתיים. אם משתמשים בעלי גפן משומרים, כדאי לשטוף אותם היטב לפני השימוש, כי הם בדרך כלל עשירים במלח.
חליטת עלים מיובשים, כמוסות או תמצית תקנית של עלי גפן אדומה. לשימוש רפואי מקובל יותר להשתמש בתמצית או בחליטה.
זהירות!
עלי גפן נחשבים בטוחים יחסית בשימוש, אך יש כמה מצבים שבהם חשוב להיזהר: היריון והנקה, מחלות לב, כליות או בעיה משמעותית בכלי הדם.
אם מופיעים כאב חד, אודם, חום מקומי או קוצר נשימה, יש לפנות מיד לרופא.
הערה: כשנוטלים צמחי מרפא יש להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת ולוודא שהתוסף אינו משפיע על תרופות אחרות או על מדדים רפואיים.
- הכותבת היא דיאטנית קלינית ומטפלת בצמחי מרפא
