העמקת הביטחון ותחושת המסוגלות אצל תלמידות ביישניות

איך הבינה המלאכותית משנה את האופן שבו בנות לומדות?

הטכנולוגיה המתקדמת משנה כבר עכשיו את האופן שבו חלק מהתלמידים בארץ לומדים, והתרומה שלה לבנות משמעותית במיוחד. וזו רק ההתחלה

מיכל סופר זמרני
פורסם:
שנת הלימודים האחרונה, תלמידות כיתה ז' מבית הספר הדתי קריית חמ"ד אמית בשדרות למדו אנגלית בכיתת המחשבים, תחת המורה נעה אפשטיין־נוה. "הייתי מתחילה את השיעור בשיחה על הנושא שבו עוסק הטקסט ששייכתי עבורן במערכת - ואז הן היו פותחות מחשבים ומתחילות לעבוד", היא מספרת. "הכלי הטכנולוגי שבו השתמשתי, 'קאפיש', מתמקד במיומנויות של הבנת הנקרא ושימוש באוצר מילים. הוא מאפשר למורה לקחת את הטקסט, לחלק אותו לחלקים, לייצר שאלות על כל חלק בנפרד ולבחור אילו שאלות יופיעו אצל כל תלמידה, לפי רמתה ובהתאם למדרג ולאוצר המילים שהגדיר משרד החינוך".
"קאפיש", פיתוח של חברת הילמ"ה (הייטק למען החברה) בשיתוף "ג'רוזלם פוסט", הציג לתלמידות טקסטים, בחן את אוצר המילים שלהן ואִפשר להן לתרגל הגייה. "הוא נתן לתלמידות סיוע מובנה במערכת, תרגם להן מילים מסוימות או אִפשר להן לצאת מהטקסט, לתרגל אוצר מילים ולחזור. זה שינה להן את כל חוויית הלמידה. מול השפה העצומה הזו, שאת לא יודעת מאיפה להתחיל ללמוד אותה - כמו הר שלא יודעים איך לטפס עליו - פתאום יש כלי שבונה להן מדרגות וסולל להן דרך. יש פה משהו מדורג, מותאם ודיפרנציאלי, שמאפשר להתמודד".
מיכל אופיר: "השימוש בפיתוחים מבוססי בינה מלאכותית מאפשר לצבור ביטחון עצמי ובהמשך להביע קול בפומבי. זה עובד נפלא עם כל התלמידים הביישנים, אבל אצל הבנות אנחנו נראה את השיפור בצורה דרמטית יותר"
בנוסף, הכלי חוגג עם התלמידות הישגים ומעניק להן פידבק מיידי, למשל, כשהן משתמשות במילים שלמדו. "הפידבק המיידי משדרג את חוויית הלמידה, כי הוא נותן מוטיבציה ומדרבן תלמידות לנסות עוד פעם ולראות אם הפידבק משתפר. המורה היא כלי עזר, אבל היא יכולה להיות גם מחסום, כי התלמידה לא רוצה להיכשל מולה. מול המחשב המחסום הזה לא קיים, זה מעלה את המוטיבציה ואת הביטחון העצמי".
ומה עושה המורה בזמן הזה?
"מעבר לרמה הטכנית ולעובדה שהכנה של שיעור לקבוצה הטרוגנית ברמות קושי שונות נעשתה קלה יותר, גם הנגישות שלי לתלמידות גבוהה יותר. אני מקבלת מהמערכת לא רק את הציון וההערכה של התלמידות אלא גם את האופן שבו דירגו את החוויה. זה נותן לי בסיס לנהל איתן שיחות עמוקות ולתת להן מעבר למענה לימודי. השיח יותר אישי ורגשי: בואי תראי למה קשה לך פה, איך זה דומה למה שכבר עשינו, בואי נחשוב ביחד מה עזר לך בפעם הקודמת. בסוף השנה ראינו שיפור לא רק בציונים של התלמידות, אלא גם בביטחון העצמי ובנכונות שלהן לנסות שוב".
4 צפייה בגלריה
 נעה אפשטיין־נוה
 נעה אפשטיין־נוה
נעה אפשטיין־נוה: "פתאום יש כלי שסולל לתלמידות דרך, שמאפשר להתמודד"
(צילום: רחל אשתר)

"מחקרים רבים מוכיחים כי ישנו פער בביטחון העצמי בין נשים לגברים. כך, תלמידות בכיתה מדברות פחות מול כל הכיתה ואף מעריכות בהערכת חסר את יכולותיהן והישגיהן", אומרת מיכל אופיר, מנכ"לית חברת ההייטק "הילמ"ה", שפיתחה את אפליקציית "קאפיש". "השימוש בפיתוחים מבוססי בינה מלאכותית מאפשרים מרחב בטוח של למידה אישית ומשוב פרטני-מותאם המאפשר להן להתאמן, לצבור ביטחון עצמי ובהמשך להביע את קולן בפומבי. זה עובד נפלא עם כל התלמידים הביישנים, אבל אצל הבנות אנחנו נראה את השיפור בצורה דרמטית יותר, כאשר לאחר שהן מקבלות פידבקים חיוביים מהמערכת הן אוזרות אומץ להשתתף בשיעורים ולהביע את דעתן".
עוד כתבות בלאשה

מפה של הכיתה

"בעולם של כיתות גדולות ומחסור במורות, כמעט בלתי אפשרי ללמד באופן מותאם אישית. רוב התלמידים שקופים, בוודאי בהיבט הרגשי והחברתי", אומרת נעמי גוברין־שוורץ, מנהלת תוכנית אתגר SEL של עמותת בוגרי 8200. "אנחנו מאמינים שהטכנולוגיה יכולה לשפר תהליכים ולתת למורות כלים. היא יכולה לשפר את ההוראה, לתת לכל ילד חוויית למידה ולתת למורות מידע ויכולת להשפיע על היבטים רגשיים־חברתיים".
מטרת התוכנית לקדם פתרונות טכנולוגיים במערכת החינוך. "SEL מסתכלת על התלמיד בכללותו: Social Emotional Learning. היא מתייחסת לידע הקוגניטיבי שלו, לאוצר המילים, ליכולות המתמטיות, הרגשיות והחברתיות שלו: איך הוא מתנהג עם עצמו ועם הסביבה, עד כמה הוא יכול לווסת את עצמו, איך הוא מתמודד עם לחץ, איך הוא משתף פעולה, מה החוסן הנפשי שלו ומהי יכולתו לנהל את עצמו ולהיות אקטיבי בלמידה", מסבירה גוברין־שוורץ. "חיברנו חברות סטארט־אפ עם משרד החינוך ופיתחנו שמונה פתרונות טכנולוגיים לחיזוק המערכת ולציוד המורות בכלים".
4 צפייה בגלריה
נעמי גוברין שוורץ
נעמי גוברין שוורץ
נעמי גוברין שוורץ. "אפשר לעזור לתלמידות מצטיינות עם ביטחון נמוך"
(צילום: עומר הכהן)

הכלים שפותחו לאתגר מאפשרים לתלמידים ללמוד באופן מותאם למצבם הלימודי והרגשי. "התלמיד יכול ללמוד לבד או בקבוצה ובקצב שלו. זה מאפשר צורות עבודה שונות בכיתה. המערכת לומדת את התלמידים לאורך זמן ונותנת להם פידבק. היא גם שואלת מה שלומם ומה מידת הביטחון שלהם ביחס לחומר. יש תלמידים - בעיקר תלמידות - עם הישגים גבוהים אבל תחושת מסוגלות וביטחון עצמי נמוכים. להן האפליקציה יכולה לספר שהן בין המתקדמות, להציע להן תוכן שקשור להצלחה ולכישלון או לתת אתגרים קלים לחיזוק תחושת המסוגלות".
ומה קורה במצב ההפוך?
"אם יש תלמיד עם ביטחון עצמי גבוה שהישגיו בפועל נמוכים, האפליקציה תציע תוכן שמותאם לו יותר מבחינה לימודית. היא תשלח התרעה למורה שצריך לדבר איתו".
אילו כלים האפליקציה נותנת למורות?
"האפליקציה מאפשרת לאסוף מידע על ההישגים של התלמידים ועל התחושות שלהם מול החומר, ולאורך זמן להצליב את זה ולעשות ניתוחים מורכבים שנותנים תמונת מצב על ההישגים שלהם. היא מונגשת בצורה נוחה ורלוונטית, נותנת מפה של הכיתה ומאפשרת לאתר תלמידים שקופים או כאלה שנופלים בין הכיסאות, כאלה שכדאי לבדוק מה שלומם".
נעמי גוברין שוורץ: "יש תלמידים - בעיקר תלמידות - עם הישגים גבוהים אבל תחושת מסוגלות וביטחון עצמי נמוכים. להן האפליקציה יכולה לספר שהן בין המתקדמות או לתת אתגרים קלים לחיזוק תחושת המסוגלות"
את הפרויקט מימנו קרן עזריאלי וחברת אורקל. הוא יצא לדרך לפני כשנתיים בפיילוט: בשנה הראשונה פותחו פתרונות טכנולוגיים באנגלית ובמדעים לתלמידי כיתה ז'. בשנה השנייה, שהסתיימה לפני חודשיים, התקיים פיילוט בכיתות ז' ב־70 בתי ספר במדדים סוציו־אקונומיים מגוונים ובכל המגזרים - רובם בפריפריה. הצוותים היו בקשר עם המורות וניסו לתת מענה לצורכיהן. "אחד הצרכים שהעלינו הוא לשמוע את התלמידים, כדי שנוכל לתת להם פידבק על הצורה שבה הם הוגים את המילים", מספרת אפשטיין־נוה. "לכלי נוספה האופציה להקליט את התשובות, והמערכת נותנת לתלמידות פידבק עוד לפני שאני מקשיבה להקלטות. אני יכולה להתמקד בדברים שהמכונה לא יכולה להגיב אליהם". השנה השלישית של הפרויקט תיפתח בספטמבר, והפיילוט יורחב לתחומי לימוד ולבתי ספר נוספים.

לא במקום מורות

"בעוד עשור הבינה המלאכותית תוכל לדבר עם כל תלמיד ולהתאים את עצמה לרמתו. היא תהיה מסוגלת להבין איזה סגנון למידה מתאים לו מתוך פרמטרים כמו גיל, רמת הידע ודרך החשיבה", אומר העתידן ד"ר רועי צזנה - חוקר במרכז פלוטניק באוניברסיטה העברית וראש המתודולוגיות בחברת "ספארק ביונד" לבינה מלאכותית. "ניסויים הראו שכשתלמיד ממוצע מקבל תשומת לב מלאה ומותאמת, מורה פרטי שבוחן את הישגיו ומדרבן אותו, הוא קופץ לשני האחוזונים העליונים של הכיתה. הבינה המלאכותית יכולה לספק לנו דרך לשבור את מחסום שני האחוזונים ולספק מורה פרטי לכל ילד, המורה המותאם ביותר עבורו".
4 צפייה בגלריה
ד"ר רועי צזנה
ד"ר רועי צזנה
ד"ר רועי צזנה. "הבינה המלאכותית תוכל 'לדבר' עם כל תלמיד ולהתאים לרמתו"
(צילום: אוראל כהן)

הבינה המלאכותית תחליף את המורות?
"יש דברים שהבינה המלאכותית לא יכולה לעשות. בתי הספר הפיזיים נותנים לתלמידים מסגרת, תנאים, כללים, מנחילים בהם סקרנות וחשיבה ביקורתית, מלמדים אותם לעבוד נכון, לעמוד בדדליינים, להתמודד עם מגבלות זמן ותסכולים. אסור לקחת את הכלים האלה כמובנים מאליהם. הבינה המלאכותית לא יכולה לעזור לילד שלא מוכן לפתוח אותה. למידה היא הרבה פעמים עבודה מייגעת שמצריכה מאמץ ומוטיבציה. בשביל לדרבן צריך מורה אנושי".
איך תיראה ההוראה לצד בינה מלאכותית?
"המורות יוכלו להיעזר בה כדי לפתח מערכי שיעור טובים יותר, ללמוד חומרים חדשים ולהעביר לילדים בצורה טובה יותר, לשאול את השאלות הנכונות. היא מפנה להן זמן למבחנים, עבודות והערכות מפורטות לכל תלמיד ולהשקעה גדולה יותר באספקט החברתי והרגשי. מורה מעבירה דוגמה אישית, מלמדת ילדים איך להתנהג, לשחק, להתמודד עם קונפליקטים. היא דמות לחיקוי".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button