מאז שנפתחה המערכה עם איראן, מסבירי פיקוד העורף יושבים באולפני הטלוויזיה ומשננים לנו הנחיות מצילות חיים: לשהות בקרבה למרחב מוגן ולהיכנס אליו מרגע שנשמעת האזעקה ועד יעבור זעם. אם לשפוט לפי הרשתות החברתיות, יש מי שההנחיות האלה פוסחות עליו: ציבור האבות.
אור רפאלי (22), סטודנטית למשפטים, העלתה סרטון לטיקטוק בשלוש בלילה אחרי עוד אזעקה שלא הזיזה לאבא שלה, עמוס. "אפשר לדעת למה אבות לא נכנסים למקלט או לממ"ד?", היא שואלת שם. הסרטון הגיע לחצי מיליון צפיות ולאלפי תגובות באותה רוח: גם אצלנו האבות לא נכנסים למרחב מוגן.
@laishamag אור רפאלי העלתה סרטון מתוך תסכול על אביה שמסרב להיכנס לממד ולא ציפתה לתגובות שהגיעו אחרי 😂 @Or refaeli @Talia_timsit ריאיון: @AVIVWE ♬ original sound - laishamag

"עברתי לא מזמן לפתח תקווה עם בן הזוג שלי", מספרת רפאלי. "הוא במילואים ולי אין מרחב מוגן, אז עברתי לגור עם אבא שלי שיש לו מקלט. כשיש התרעות מפחידות בטלפון וכולנו קמים ומתארגנים לנוס למקלט, ארבע קומות מתחתינו, הוא הולך לשבת מול החלון לראות יירוטים. אני צורחת עליו: אבא, אני מתחתנת באוגוסט, אני לא רוצה להיכנס לחופה עם בלון שכתוב עליו 'אבא', אבל לא אכפת לו. צעקתי עליו: 'אתה מעדיף לראות זיקוקים ולא אותי? אני לא אדבר איתך בחיים. אני רוצה אבא ובריא ושלם', והוא לוקח את הזמן'".
איך את מסבירה את זה? "זה שילוב של סקרנות, חוסר מודעות ושאננות. הוא בן 50. הגברים בגילו עברו כל כך הרבה דברים, כל כך הרבה מלחמות, שזה לא פוגש אותם. הם חושבים שהם יכולים לעבור הכול. רק עכשיו, כשהוא מבין את הסיטואציה, הוא מתחיל להתאפס".
איך הוא הבין את הסיטואציה? "השבוע נפל טיל לא רחוק מאיתנו כשהוא ישב מול החלון. מההדף החלון זז לכיוונו, כאילו מישהו דחף אותו. הוא אמר 'יו!', ורק אז רץ למקלט".
מה הוא חושב על הסרטון שהעלית? "הוא נקרע מצחוק, אמר לי 'מה את שורפת אותי?'".

חיים בסרט

לפי רוב התגובות לסרטון של רפאלי ולסרטונים אחרים ברוח זו שעלו לטיקטוק, האבות מעדיפים לראות את היירוטים ולצלם אותם, כאילו מדובר בסרט ולא במציאות שיכולה להתהפך לכולם על הראש. "אבא שלי עומד עם חברים ובוחן את היירוט", כתבה מגיבה אחת. "אבא שלי אומר לי לבוא לראות את הטילים בשמיים כאילו זה מופע זיקוקים", סיפר אחר ולדברי מגיבה נוספת: "אבא שלי הולך לחלון לראות יירוטים, מצלם ואחר כך בא להראות לנו ומתגאה".
אור רפאלי: "אני צורחת עליו: אבא, אני מתחתנת באוגוסט, אני לא רוצה להיכנס לחופה עם בלון שכתוב עליו 'אבא', אבל לא אכפת לו"
אחרים מספרים על אבות שלוקחים את הזמן ומגיעים למרחב המוגן רק אחרי שהאזעקה מסתיימת. גם שקד אברהם (23) מקרית מוצקין, העלתה סרטון לטיקטוק על האבא השאנן שלה: "אני גרה בבית עם ההורים ושתי אחיות. בזמן האזעקות אנחנו קופצות בלחץ ונכנסות לממ"ד ורק אבא שלי, עופר, משחק אותה גבר, הולך לשירותים, מחפש את הטלפון, הולך לקחת משהו מהמקרר, יוצא למרפסת. אנחנו צועקות עליו להיכנס לממ"ד בכל פעם מחדש וכל פעם הוא אומר לנו: 'מה אתן בלחץ? זה לא פה, הכול טוב, זה רחוק, יש עוד זמן עד שהטיל יגיע'. אם הוא נכנס לממ"ד, זה לשתי דקות ואז הוא אומר שאין לו אוויר והוא חייב לצאת. הוא כנראה חושב שהוא עשוי מבטון, כנראה כל האבות חושבים ככה".
"כל האבות אותו דבר", כתבה לה אחת המגיבות, "אמרתי לאבא שלי שאם יקרה לו משהו אני כותבת לו על הקבר 'מת מחוסר אחריות'". לסרטונים שעלו בטיקטוק היו גם תגובות משעשעות כמו: "בכל פעם שיש אזעקה אבא שלי בשירותים" ו"יש אזעקה ואבא שלי כזה: 'מי רוצה אבטיח?'"
שקד אברהם: "אם אבא שלי נכנס לממ"ד, זה לשתי דקות ואז הוא אומר שאין לו אוויר והוא חייב לצאת"

ומה אומרים האבות לילדים שחוששים לחייהם? ההסברים שלהם לא מגוונים. רובם טוענים שהסיכוי שייפגעו נמוך ואחרים אומרים: "הייתי בצבא וזה לא מפחיד אותי". אחד האבות שהגיב לסרטון של רפאלי הסביר את הצד שלו: "זה עניין של גיל, ביטחון, הערכת סיכונים. אני מאמין שהסיכוי לפגיעה קלוש ומעדיף לשמור על המשפחה שלי מחוץ לממד כאשר כולם בממ"ד".

תנו להם תפקיד

"חלק מהגברים המבוגרים יותר נשענים על תפיסות תרבותיות קודמות, שלפיהן הם נדרשים לא לפחד, להיות אמיצים, לא להראות רגש ולהיות בתוך האזורים ה'גבריים' לכאורה", אומרת הילה הראל דולב, עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית, מטפלת בטראומה. "לתפיסתם, פחד הוא סממן לחולשה ולחוסר גבריות. לעומתם, אפשר לראות גברים צעירים יותר שמבינים את הצורך החיוני בשמירה על עצמם. עבורם תפיסת הגבריות לא נשענת על מידת הפחד שלהם".
איך אפשר לעודד את אותם גברים להיכנס למרחב מוגן? "אנחנו עדות בשבועות האחרונים לאיום מסוג שלא הכרנו, התמגנות מצילה חיים. לא רק גברים נמנעים מכניסה למרחבים מוגנים, יש גם נשים. כדי לדרבן גברים ונשים כאלה להתמגן, אפשר לפנות לאזורי הרגש: להגיד שיש להם ילדים ונכדים שזקוקים להם. הדרך השנייה היא להסתמך על המודל הגברי הישן שלפיו הם צריכים להיות שם בשביל האחר, להושיע ולהציל. בקשו מהם להיות אחראים לסידור הממ"ד או המקלט, לדאוג שהכול יהיה תקין או להכניס את הנכדים למרחב מוגן בעת אזעקה. כשנותנים להם אחריות, הם מרגישים מחויבים".