אין מורים, התלמידים עדיין לא יודעים לדבר: לימודי האנגלית בדרך למשבר?
למרות החשיפה האדירה לשפה ברשת, בטלוויזיה, בקולנוע ובמוזיקה - התלמידים הישראלים עדיין לוקים בדיבור ובאוצר המילים. נפתלי בנט קידם תוכנית חדשה מתוך הבנה שהשפה היא כלי חשוב במאה ה-21, אבל מחסור במורים מקשה על יישומה. אז מה עושים? כתבה אחרונה בסדרה
לאורך שנים התמודד תחום הוראת האנגלית במערכת החינוך עם טענות על שיטות לימוד מיושנות, התמקדות חסרת תכלית בדקדוק ואוצר מילים דל שאיתו יוצאים התלמידים מבתי הספר. אלא שבמאה ה-21 השתנו כמה דברים – בישראל בפרט ובעולם בכלל. ראשית התעצמה המודעות לכך שאנגלית היא כלי נחוץ, כמעט קריטי, להצלחה, לקריירה ולמוביליות חברתית. במקביל, השינויים באמצעי התקשורת ובטכנולוגיה הביאו לכך שילדים ישראלים נתקלים בשפה יותר ויותר גם מחוץ לכיתות: הם רואים יותר טלוויזיה וקולנוע באנגלית, שומעים יותר מוזיקה באנגלית, קוראים יותר אנגלית ברשת ומתמודדים איתה באופן יומיומי בתפעול המחשב שלהם.
כתבות קודמות בסדרה:
- פטור לחרדים והתערבות פוליטית: כך נראה מקצוע האזרחות בביה"ס
- אמת אלוהית או יצירה אנושית שצריך לבקר? הוויכוח הסוער על לימודי התנ"ך
- "אנחנו רק בונים בניינים ואוכלים פלאפל". מה חושבים ערבים על לימודי ערבית?
- הניקוד בחוץ, פובליציסטיקה ופרסומות בפנים: כך נראים כיום לימודי הלשון
- מעט שעות, פחות מזרחים והתעלמות מהעולם: מה כוללים שיעורי ההיסטוריה?
לפני שנה הודיע שר החינוך נפתלי בנט שתוכנית הלימודים תתמקד באנגלית מדוברת. הסיבה לכך פשוטה: במשרד החינוך הגיעו למסקנה שהתלמידים אמנם מוקפים באנגלית, אבל בכל זאת הם פשוט לא יודעים לדבר אותה. לאחר שהמדדים והיעדים גובשו יצאה התוכנית לדרך.
אלא שהמקצוע עדיין מתמודד עם מחסור קשה במורים, כמו גם עם ביקורת על רמתם של אלה שבכיתות. הכתבה השישית והאחרונה בסדרה "לומדים לפי הספר" מתמקדת במקצוע שמערכת החינוך מחשיבה לאחד החשובים ביותר. מכאן גודל הציפיות, ומכאן גם האתגר.
עשירים לומדים יותר
אנגלית היא כמובן מקצוע לימוד חובה, ובחינת הבגרות - ברמת שלוש, ארבע או חמש יחידות - היא חובה גם כן. בניגוד למקצועות אחרים שבהם נרשמת לרוב אחידות מבחינת הכיתה שבה מתחילים לימודי המקצוע, באנגלית המצב הוא שונה בתכלית. אף שחוזר מנכ"ל משרד החינוך מגדיר את כיתה ד' כנקודת ההתחלה, יש יישובים בישראל שבהם מתחילים ללמוד את השפה כבר בגן. יתרה מכך: בדיקת ynet העלתה שלעיתים אפילו באותה רשות מקומית יכול להיווצר פער.
כך למשל, בתל אביב נחשפים הילדים לראשונה לאנגלית כבר בגן. בעכו יש תלמידים שמתחילים ללמוד בכיתה א', יש כאלה שבכיתה ב' ואפילו בכיתה ג'. בבאר שבע מתחילים בעיקרון ללמוד את השפה בכיתה ג', אבל חלק מילדי העיר לומדים אנגלית כבר בגן. בירוחם מתחילים ללמוד בכיתה ב' או ג', ובמרבית בתי הספר בחיפה לומדים מכיתה א'. בדימונה חלק מתחילים ללמוד בגן וחלק בכיתות א' או ב'. בגבעתיים מתחילים ללמוד בכיתה ב'.
דו"ח שהפיק מרכז המחקר והמידע של הכנסת לא מצא יתרונות מובהקים ללימוד אנגלית בגיל צעיר יותר. התומכים מצביעים על יתרונות בהגייה ובמבטא, כמו גם "פיתוח מודעות לשונית, קידום מוטיבציה ללמידה וחשיפה לשפות ולתרבויות שונות". המתנגדים טוענים שלימוד בגיל בוגר יותר דווקא מאיץ את קצב לימוד השפה.
כך או כך, הפערים הללו באים לידי ביטוי בהבדל בין מגזרים:
29% מדוברי העברית מתחילים ללמוד אנגלית בכיתה א' לעומת 10% מדוברי הערבית.
30% מדוברי העברית מתחילים ללמוד אנגלית בכיתה ב' לעומת 13% מדוברי הערבית.
35% מדוברי העברית מתחילים ללמוד אנגלית בכיתה ג' לעומת 74% מדוברי הערבית.
31% מתלמידי החינוך הממלכתי (חילונים) מתחילים ללמוד אנגלית בכיתה ב' לעומת 26% מתלמידי הממלכתי-דתי.
34% מהחילונים מתחילים ללמוד אנגלית בכיתה ג' לעומת 41% מתלמידי הממלכתי-דתי.
התוצאות, כצפוי, נראות היטב בנתוני הבגרות: תשעה מתוך עשרת התיכונים עם שיעור הנבחנים הגבוה ביותר ברמת 5 יחידות הם יהודים, ומתוכם אף אחד אינו מוגדר ממלכתי-דתי (החריג היחיד הוא תיכון דרכא בכפר הדרוזי ירכא).
הבנת הנקרא בחוץ, שירים בפנים
התוכנית לקידום אנגלית מדוברת בבתי הספר היא אחת הבשורות המשמעותיות בתחום ההוראה. "גדל פה דור שלמד לשנן present simple", טען השר בנט כשנימק את התוכנית החדשה, שכוללת תוספת שעות לחיזוק מיומנויות הדיבור ומתן משקל רב יותר לאנגלית מדוברת בבחינת הבגרות. "אני רוצה שיגדל פה דור שילמד לדבר באנגלית".
הוא התכוון לאחת הביקורות המרכזיות על הוראת השפה בישראל: במקום ללמד את התלמידים לדבר ולהעשיר את אוצר המילים שלהם, הם למדו ושיננו טבלאות דקדוק ברורות שאינן ישימות. הטבלאות לא ייעלמו לחלוטין, והן עדיין חלק מהתוכנית, אבל ההבדל יהיה במינון ובהיקף – סוגיות שיישארו בידיהם של המורים.
"מורים ותיקים יותר נוטים להיצמד לטבלאות הדקדוק שהם מכירים, ומורים חדשים יותר מנסים ללמד בדרכים אחרות", אומרת תמר-נעה אלשוילי, רכזת מקצוע אנגלית ברשת החינוך אנקורי.
כך או אחרת, המפקחת הראשית על הוראת האנגלית (מפמ"רית), ציונה הלוי, טוענת שהמומחים להוראת האנגלית במשרד, כמו גם באקדמיה, הגיעו למסקנה שהיכולת של התלמידים לדבר אנגלית היא מוגבלת. "לאורך השנים ראינו שמיומנות הדיבור של התלמידים חסרה", היא אומרת. "הציונים לא שיקפו את הידע האמיתי, ובפועל הרבה מהבוגרים הודו שהם לא יודעים לדבר אנגלית. מי שיש לו את הכישרון הטבעי או שנחשף לאנגלית הסתדר, ומי שלא - לא".
את הבחינות בעל פה צפויות להחליף בהדרגה בחינות מתוקשבות ובחינות בסקייפ. "כבר שנים שיש בחינה בעל פה, והבחינה התקיימה בצורה כזאת שהתלמידים, בגלל המגע האישי עם המורה, קיבלו ציונים גבוהים ולכן לא הייתה סיבה להתאמץ כדי ללמוד", אומרת הלוי. "זה היה מספיק טוב לכולם. כולם ידעו שהתוקף של הבחינה הזו מוטל בספק. אני לא חושבת שישראלים מפחדים לדבר אנגלית, אבל היה צריך לשים על זה דגש והתוכנית הלאומית, יחד עם מעורבות גבוהה, יוצרת שינוי, כי זו המיומנות שהכי קשה ללמוד אותה".
שינוי נוסף שכוללת התוכנית הוא הרחבה של אוצר המילים הנלמד בכיתות כך שיתאים לנדרש באקדמיה. "בסוף, כדי לדעת שפה צריך לדעת מילים", אומרת הלוי. "זהו המנבא הכי חזק להבנת הנקרא, ובוודאי לשפה דבורה. אם אין לי אוצר המילים, לא יעזור לי הדקדוק".
חיפוש נואש ברשת אחר מורים לאנגלית:
אילו יצירות לומדים התלמידים? בין היתר קלאסיקות אנגליות כמו השירים The Road Not Taken של רוברט פרוסט ו-Count That Day Lost של ג'ורג' אליוט.
הבעיה: מחסור חמור במורים
למרות התוכנית המשמעותית לשיפור הוראת האנגלית, המקצוע מתמודד עם מחסור חמור במורים בכלל, ובמורים מתאימים בפרט. משרד החינוך מעריך שקיים כיום מחסור של 300 עד 350 מורים בלבד, אך גורמים אחרים מעריכים כי בפועל המספר גבוה בהרבה.
"אני חושבת שתמיד היה מחסור במורים, אבל המצב הגיע לכדי קטסטרופה", אומרת ראש המחלקה להוראת אנגלית במכללת סמינר הקיבוצים, בוורלי טופז. "בעבר היו חסרים מורים רק בפריפריה, אבל כיום גם במרכז כבר חסרים מורים".
הסיבה לכך, לדעתה, היא שדוברי אנגלית מעדיפים להרוויח סכומים גבוהים יותר במגזר הפרטי: "אנשים שיודעים אנגלית יכולים לעשות המון דברים עם השפה הזו, ולרוב מעדיפים פשוט להרוויח יותר ממה שמרוויחים בהוראה".
אין צורך לגשת לנתונים רשמיים על מנת לראות את גודל המצוקה. מספיק שיטוט קצר בקבוצות פייסבוק של דוברי אנגלית בישראל על מנת לראות בצורה מדויקת את המחסור: מודעות רבות מפורסמות בהן, בדרישה למורים לאנגלית. מהמודעות גם עולה כי סף הקבלה הוא נמוך במיוחד. רשימות ארוכות של בתי ספר, בזה אחר זה, מחפשים באופן כמעט נואש מורים לאנגלית. למעשה, המצוקה כה חמורה עד שמשרד החינוך מציע לסבסד לימודי תעודת הוראה באנגלית, לעתים גם בסכום שיכול להגיע ל-21 אלף שקל, וכן הקלות בתהליך הקליטה של עולים חדשים דוברי אנגלית.
לפנייה לכתב/ת 
