סקודה קודיאק RS (נהיגה ראשונה) - במהירות הדיזל

מתי אצלנו: רבעון אחרון 2019

מחיר משוער: כ-300 אלף שקל

בעד: מראה, שימושיות
נגד: לא מספיק ספורטיבי, כנראה יקר מדי 

בעוד המותגים הבכירים תדמיתית בקונצרן הגרמני - אודי ופולקסווגן - הציגו בשנים האחרונות אינספור דגמים וגרסאות ספורטיביות, וסיאט הלכה אפילו צעד אחד רחוק יותר והפכה את גרסאות קופרה הביצועיסטיות למותג נפרד, לחטיבת הביצועים של סקודה יש היום רק דגם אחד בלבד: אוקטביה RS, גרסת כוחנית מרשימה למשפחתית העממית והפופולארית.

לא מפתיע אגב, שכן סקודה התרכזה בשנים האחרונות בליבת שוק הרכב, הותירה בצד דגמי קצה פחות ריווחיים והשקיעה לעתיד בעיקר בהרחבת ארסנל דגמי הפנאי בגדלים שונים - מקור צמיחה עיקרי בתעשיית הרכב כיום. ובהצלחה אדירה, שכן לצד כיבוש קטגוריית המשפחתיות עם האוקטביה והסופרב המצוינות, רשימת ההמתנה לרכבי הפנאי שלה חסרת תקדים ופסי הייצור של המותג בקושי מצליחים לעמוד בקצב.

גם תא הנוסעים וסביבת הנהג ממשיכים באותו קו התאמה-ספורטיבית, אם כי צעקני, סוג של השתדלות-יתר. מול עיני הנהג מתנוסס הגה שטוח בחלקו התחתון (מיותר) ולוח מחוונים דיגיטאלי בתצוגה משתנה ומרהיבה, כולל אפשרות למד סל"ד גדול במרכז ומסך מגע גדול ("9.2) יחסית לגרסאות הבסיס.

מלבד זאת, וכפי שדוברי סקודה טרחו להזכיר פעם אחר פעם, יש "תפירה אדומה לכל חלקי העור" (ויש רבים כאלה), כולל על צמד מושבי הספורט המרהיבים והתומכים (אם כי לא ממש נוחים). יש גם דוושות ומשטח תמיכה לרגל שמאל בגימור מתכתי, גימור קרבון מול עיני הנוסע ובמפתיע, לא מעט פלסטיק שחור ופחות משכנע. בסך הכל ערב רב של חומרים ומתארים וגימורים שונים שמייצרים אווירה כאוטית מתלהבת.

הביצועים על הנייר לא רעים, עם פחות מ-7 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש ו-220 קמ"ש מרביים. נשמע טוב, אבל על הכביש ה-RS הגדול - שני טון לפני נהג ונוסעים - מרגיש פחות ספורטיבי מכפי שהמספרים מראים. אין ספק שעבודת היח"צ של סקודה מצוינת וזמן הקפה טוב ברינג תמיד נחמד להציג. אבל בדיוק כמו מגבר סאונד במערכת הפליטה שמדמה צליל בנזין נמרץ לעומדים בחוץ ודיזל כוחני לנוסעים בפנים, יש הרגשה שהעמדת הפנים מעט מוגזמת ולא ממש נחוצה.
 

מנוע דיזל, גם כשהוא ממש-ממש חזק (וכאן הוא לא), אמור להותיר את הנהג ללא נשימה עם תאוצות פנטסטיות במינימום מאמץ. עקיפות בעזרתו מסתיימות בקצב בו מכוניות בנזין ספורטיביות לא יכולות לעמוד וניתן לשייט בסל"ד סופר-נמוך ולהסתפק בבעיטה אחת במצערת כדי להגיע למהירות שערורייתית. קצת מה שמספק ה-RS בנזין באוקטביה, אם כבר. כאן זה לא קורה. גם בגלל תגובות מצערת איטיות יחסית כולל במצב ספורט, גם כי המנוע מאבד מהר מדי אוויר וגם כי הוא, ובכן, לא מרגיש חזק במיוחד. ובינינו, כדי להביא את הילדים לחוג או לבית הספר בזמן, יספיק גם הדיזל 190 כ"ס ה"רגיל".

סיכום: סקודה קודיאק RS הוא רכב מרשים למראה בחוץ ובפנים, עם תמהיל מושך של מרכב שימושי ויומרה ספורטיבית, הנתמך במספרים משכנעים. ובכל זאת, הוא מותיר תחושה חזקה של החמצה. סקודה הוכיחה שבכוחה לייצר דגם ספורטיבי מעניין ותחרותי על בסיס גרסאות רגילות. אלא שבהתחשב בפור-פליי שערכה סביב הקודיאק RS, מותר היה להניח שהקודיאק RS יזכה למהפך שעברה האוקטביה בדרך לאקשן. זה ממש לא.

ה-RS של קודיאק הוא המהיר והספורטיבי במשפחה, אך לא בפער שיצדיק את הרעש סביבו ואת הקשר המשפחתי לחטיבת הספורט המרשימה. אולי כגרסת גימור-על מעל הספורטליין, אולי כהכנה לדבר האמיתי שעוד יבוא. אבל כפי שהוא כעת, ובעיקר עם תג-מחיר צפוי של כ-300 אלף (ואולי אף צפונה מכך, בהתחשב במחירו בשווקים אירופאיים), הוא יותר מאכזב ממשכנע.