לפני 15 שנים, הגיעה אפרת לוי לניו יורק עם שתי מזוודות וחלום, והיום, היא מגשימה את החלום האמריקאי. מהר מאוד היא השתלבה במקומות עבודה, יצרה רשת קשרים חברתיים, הצליחה לגדל לבד שני ילדים ומספרת: ״הגענו עם מעט חסכונות, הקמנו משפחה, נסענו לחופשות, קנינו בית. אם אנחנו הצלחנו- כל אחד יכול להצליח פה״.
מאז ומתמיד, היא מתארת, סיקרן אותה לעבוד עם אנשים, לייצג אותם, לתמוך בהם ולשפר את רווחת החיים שלהם. כיום היא עוזרת להם להתמודד עם אתגרי החיים השונים ולצמוח מהם, ליצור שינויים ולהגיע למימוש עצמי. בעבודתה היא מעבירה תהליכים אישיים, מרצה על בניית חוסן אישי, ומנחת סדנאות העצמה לנשים.
"נולדתי וגדלתי בקרית שמונה״, היא מספרת. ״אני חלק ממשפחה גדולה, חמה ואוהבת. תמיד חוגגים את החגים יחד, הרבה אירועים משפחתיים, תמיד נמצאים האחד בשביל השני״.
איך הגעת לארה"ב?
"בעלי לשעבר נולד בניו יורק ותמיד רצה לחזור לגור כאן, מיד אחרי החתונה, עברנו לניו יורק. תכננו לחיות פה 3-4 שנים, לחסוך קצת יותר ממה שהיינו מצליחים לחסוך בישראל, ואז לחזור ולבנות בית בצפון. עצם המעבר לניו יורק היה אירוע מכונן עבורי. אני מאוד קשורה למשפחה ולחברים ולעבור למדינה אחרת היה בניגוד מוחלט לאופי שלי. אני זוכרת שהייתי בהלם בהתחלה מהגודל של העיר, מהרעש, ההתרחשות הבלתי פוסקת ובתוספת מזג האוויר, האוכל, השפה, התרבות - היו כל כך הרבה דברים חדשים להתרגל אליהם״.
איך הייתה חווית הקליטה?
"בשבועות הראשונים טיילנו בעיר ונהננו ממנה ורק אחר כך התחלנו לחפש עבודה. עבדתי בסוכנות היהודית בתפקיד אחראית משאבי אנוש של העובדים המקומיים במשך שנתיים וחצי. הייתי החוליה המקשרת בין העובדים להנהלה ועזרתי לעובדים חדשים שרק הגיעו מישראל להשתלב באירגון. זו הייתה נחיתה רכה וטובה עבורי – עבדתי במקצוע שלמדתי ושמאוד מעניין אותי, וגם עצם העבודה בארגון יהודי עם ישראלים איפשר לי להמשיך לדבר עברית, לחיות את התרבות הישראלית עוד קצת, ולהנות מהחגים היהודיים. אחרי שנולד בני, והנסיעות הארוכות לעיר שמנעו ממני לבלות איתו, החלטתי לחפש עבודה קרובה יותר לבית עם שעות נוחות יותר. מצאתי עבודה במשרד רפואי הוליסטי וניהלתי את המשרד. כשנולדה הבת שלי, עבדתי בתפקידים אדמיניסטרטיביים שונים במשרה חלקית על מנת לבלות כמה שיותר עם הילדים. בשנים הראשונות חוויתי קושי גדול כיון שלא גרנו באיזור יהודי, ולא היו לנו חברים ישראלים, והרגשת הלבד מאוד הכבידה. עם השנים הכרנו עוד ועוד משפחות ישראליות ומצאנו חברים שהם מבחינתי המשפחה שלנו מבחירה. תמיד רציתי שתהיה לי אחות, והחיים סידרו לי שקיבלתי קבוצת חברות מדהימה שהן בשבילי אחיות אמיתיות, ויחד אנחנו חוגגים ערבי שבת, חגים , אירועים שונים ועוברות יחד את מסע החיים".
מה למדת על עצמך במעבר?
"למדתי כמה אני נחושה, כמה אני מסוגלת ושיש בי המון כוח, שאני יכולה להסתגל למצבים חדשים, למצוא חברים וקהילה ולבנות חיים חדשים".
רובנו מתלבטים רבות אם להישאר או לחזור, אפרת מספרת שלמרות הקשיים, הצורך בהחלטה היה הכרחי. "בשנים הראשונות השוויתי בין החיים בישראל לחיים בניו יורק. בשלב מסויים הבנתי שאני בעצם משגעת את עצמי, שאני לא באמת חיה פה עד הסוף, לא נותנת לעצמי להנות ממה שיש לי וממה שמסביבי. קיבלנו את ההחלטה להמשיך לגור פה. ההחלטה הזו שיחררה ממני כל כך הרבה דילמות והשוואות, הבנתי שכאן זה הבית שלנו והגעגועים והחוסר במשפחה תמיד יהיו חלק מהבחירה הזו, ועם הקושי הזה אני בוחרת להתנהל".
מה למדת על התרבות האמריקאית?
"היה לי מאוד מאתגר להתרגל לחוסר הישירות של התרבות האמריקאית בענייני עבודה. היה לי מאוד מוזר בהתחלה שבכל חנות שנכנסתי אליה מיד שאלו אותי מה שלומי. זה נראה לי כל כך מזוייף ולא אמיתי, כי לא יתכן שהם באמת מתעניינים בי או בכל מי שנכנס לחנות, אבל דווקא למדתי להעריך את המחווה הזו. לדעתי היא יוצרת אוירה נעימה, ואני תמיד עונה בחיוך ואפילו מחזירה שאלת התעניינות מצידי״.
איך הפכת למאמנת אישית?
"לפני מספר שנים עברתי גירושין שהיו מאוד מפתיעים ומטלטלים עבורי. זה היה תהליך מאוד מהיר שערער אותי והעלה פחדים רבים: פחד כלכלי, פחד מלעבור את התהליך בלי המשפחה התומכת שנמצאת בישראל, פחד לקבל החלטות שיעצבו את החיים של הילדים ושלי, פחד לעבור את התהליך בשפה משפטית באנגלית שאולי לא אבין. זה גרם לי להרגיש מאוד לבד, שאולי אני לא מספיק טובה כאישה, כבת זוג וכאמא, הביטחון העצמי והדימוי האישי שלי נפגעו. בתחילת התהליך אח שלי הציע לי להתחיל לעבוד עם מאמן אישי שילווה אותי וכך נחשפתי לעולם האימון המנטלי. התחלתי את העבודה איתו כשאני במקום נמוך ומעורער, עם פחדים שמנהלים אותי, ועם תחושת קורבנות גדולה".
מה קיבלת בזכות התהליך?
"בזכות האימון למדתי להתחבר לערכים ולחוזקות שלי, למדתי להציב מטרות ולהגשים אותן אחת אחת, וממצב של חוסר אונים עברתי ללקיחת שליטה על ההתנהלות המשפטית. גיליתי כוחות שלא ידעתי שיש בי ודווקא מהאתגר העצום הזה גדלתי כל כך כאדם. אחד הדברים שהמאמן שלי לימד אותי בהתחלה הוא "שבכל דבר יש מתנה"- וכמה שהוא צדק. הרווחתי את עצמי, גיליתי את היכולות שלי, ולמדתי איך לקחת את המושכות לידיים שלי ולנתב את החיים שלי לכיוון שאני רוצה".
מעבר לגירושין שמהם צמחת היו עוד אתגרים בדרך?
"אחד האתגרים הגדולים שאיתם אני עדיין מתמודדת הוא לגדל ילדים עם ערך המשפחתיות שאני גדלתי עליו ועל התרבות הישראלית. עצם החיים פה ללא משפחה מקשה ללמד אותם על מה זה משפחתיות כשסבא וסבתא, הדודים והאחיינים גרים במדינה אחרת. אני כל הזמן משתפת את הילדים בסיפורי ילדות, אנחנו בקשר קבוע עם המשפחה ומעורבים במה שקורה איתם. אנחנו משתדלים לבקר בישראל כשמתאפשר והמשפחה גם מגיעה לביקורים אצלנו. יש לנו קבוצת חברים ישראלים שהם מבחינתנו משפחה לכל דבר, והילדים מרגישים שהם חלק ממשפחה גדולה. אנחנו מדברים עברית בבית, חוגגים ערבי שבת ואת כל החגים היהודיים״.
במסדרת ההרצאה שלה, "בניית חוסן אישי להתמודדות עם אתגרים", עוסקת אפרת בחוסן אישי ומדוע הוא כל כך חשוב להתמודדות עם שינויים, קשיים ואתגרים בחיים. ״עכשיו במיוחד, לאחר השנה המאתגרת שאנחנו חווים בצורה גלובלית, אני מרגישה את הצורך לשתף וללמד אחרים את הנושא. אנשים רבים חווים קושי מאוד גדול, מתנהלים מפחדים ומרגישים חוסר וודאות והמטרה שלי להגיע לכמה שיותר אנשים וקהלים ולתת מהידע ומהניסיון שלי״.
מה היית מייעצת למי שרוצה להצליח בארה"ב?
"להגיע עם סבלנות רבה, עם חמלה כלפי עצמם ובלי שיפוטיות. המעבר למדינה אחרת הוא תהליך מורכב, וצריך לזכור שלוקח זמן להתאקלם. לוקח זמן להשתלב בעבודה, למצוא את מקום המגורים המתאים ביותר, ליצור קשרים חברתיים. יש קשיים ואתגרים, עליות ומורדות אבל זה חלק מהדרך, וכדאי מאוד להנות מהחוויה".
אורלי כרמון, עו״ד, יזמית, נשיאת פורום נשות העסקים הבינלאומ ומנכ"לית אורקה, עוצמה נשית חובקת עולם, ארגון הנטוורקינג הגדול לפתוח מנהיגות, השפעה וקשרים בין נשים ישראליות מ-50 מדינות.
orly@orcawomen.com
