מה שהיה שנוא עליך אל תעשה לדורות אחריך

כל סבתא היתה פעם אמא בעצמה, ככה זה. כשהיינו אמהות צעירות ואחר כך בוגרות, לרוב לא סבלנו לקבל שום עצות מאחרים. אנחנו ידענו הכל ואמא שלנו, או חס וחלילה חמותנו, מה היא כבר ידעה? היא היתה או קשקשנית, או סתם קשישה שעבר זמנה או נודניקית הדוחפת את אפה.

בזהירות רבה

ברור לי שלאיש אין מונופול על הידע, גם לא על אופן גידול ילדים, ונהפוך הוא - מאז כניסת האינטרנט לחיינו התפוצצות המידע הזמין על כל נושא הביאה לכך שניתן למצוא במרחק מקלדת בלבד תשובה לכל שאלה או בעיה בעולם, מגמילה מחיתולים ועד להפשרת הקרחונים באנטרקטיקה. שנית, מי אמר שאנחנו הבוגרות גידלנו דורות יותר מוצלחים, הרי ידוע כי הדורות הולכים ומשתבחים עם הזמן.

אולם כיוון שגם לניסיון יש ערך, השאלה הנותרת היא איך להעביר אותו מבלי להציק. לכן, אם אני חושבת שיש מקום לשיפור אפילו קטנטן בחייהם של נכדיי בענייני לבוש, אוכל, בריאות, קריאה, משחק או כל פעילות אחרת, אני בזהירות ובעדינות רבה מחפשת דרך לשוחח על הנושא, אבל תמיד תוך שמירה על המרחב של הוריהם ותוך מתן כבוד מלא לדעתה של אמם של נכדיי. ותתפלאו, זה אפילו מצליח לי, ולא אחת גם מקשיבים לדעתי ומיישמים אותה.

• לטורים הקודמים של ברכה בריל:
• החברה הגדולה של נועה הקטנה 
ומתוק האור בעיניים 
• קומוניקאק-ציה: שיחות הנפש שלי עם נועה'לה
מנכדים לא מתגרשים