ספר: המפלצות החדשות והמנחמות בחיי ילדינו

בספרו "מפלצות המחמד שלי" מזמין הסופר מיכאל דק את הילדים אל עולם עשיר של דמיון ויצורים חדשים אשר פותחים לילדים - אם רק יזרמו עם השפה העשירה, האיורים והחרוזים - פתח להמציא בעצמם, להפליג בדמיון ולצאת למסע

אריאנה מלמד פורסם: 03.01.07, 09:09

למרות אמצעי הזהירות, ביתנו מלא מפלצות. לעולם אין לדעת מה יעוללו במשך היום. מפלצת הקירות מציירת עליהם. היא לא מבחינה בין טושים מחיקים לטושים עמידים לקירצוף, מפני שהיא מפלצת. מפלצת המגבונים עלולה, ביום רע, לשחרר עשרות פיסות אריג-פולימרים מן הכלוב שלהם ולהניח אותן זו בצד זו, בצורה מאד מסודרת, על מיטה שאמורה לייבש אותן. לעזרתה מתגייסת מפלצת השירותים שתגאל את נייר הטואלט מכלאו ותקיף בו כל כיסא בבית.

וזה עוד כלום לעומת מפלצת הבוץ, שתפקידה המרכזי בחיים הוא לשנע אדמה רטובה מעוטרת בחלזונות – רצוי בתוך שקיות ניילון נוטפות – מן הגינה אל הסלון. על התאזרחותן של המפלצות הללו בחיינו אני מודה מעומק לב למיכאל דק, מחבר "מפלצות המחמד שלי", הוצאת אחיאסף.

טיול במחוזות הדמיון

לעולם אין לדעת מה יעשה ילד בסיפור-לפני-השינה ולאיזה טיול נאה במחוזות הדמיון ייקח אותו. העיקר שיש בעולם ספרים נפלאים שמאפשרים לו לעשות כן, שפותחים עוד פתח ליצירתיות שלו-עצמו. "מפלצות המחמד שלי" הוא ספר מצוין שכזה.

לא לשימוש! מיכאל דק מפלצות המחמד שלי ספר ילדים (איור: ילנה אל)

קטלוג המפלצות של דק מתחיל - איך לא - ב"מפלצת ההתחלה". דגימה מחורזת: "היא מתחילה כל כך הרבה דברים עד שקשה לזכור: היא פותחת את הדלת ושוכחת לסגור, היא מתחילה לסדר, והיא מתחילה לשמור, היא מתחילה לחסוך ומתחילה לספור, מתחילה לצייר ציורים ומתחילה להכין שיעורים. היא מתחילה להחליט ומחליטה להתחיל, אבל לראות אותה גומרת משהו, זה בכלל לא עניין רגיל".

ויש גם מפלצת שתייה, צמאה כל הזמן, ש"שתתה מיץ טרי ומיץ מן הפרי, מיץ סחוט ומיץ מרוכז, מיץ צלול ומיץ מוגז, מיץ משוחזר ומיץ עם סוכר", והיא כנראה אחותה של הקצפלצת, מפלצת הממתקים – אבל לא קרובה של "מפלצת הרוגז", זאת שאני הכי אוהבת, בגלל שילדים לא צריכים לדעת מהי "התכוונות פרדוקסלית" כדי לצחוק בקול רם כשהיא נואמת:

"אתם לא נראים לי מספיק רעים, אבל אני יכולה להעביר לכם בירושה את סוד הסודות של כל רשע: התחילו לשנוא מיד. עוד היום! הפסיקו להתחשב ולוותר, אחרת חס וחלילה עוד עלול להיות לכם חבר. התחילו לקנא, להכעיס, לכעוס, לקלל ולצעוק. וכמובן לא לשכוח להתרגז. אם אפשר אז להתרגז על כל דבר. אם תקפידו לשמור על הכללים יהיו לכם חיי כעס מלאים. חיי רוגז ושנאה נהדרים. בלי חברות ובלי חברים. איך זה נשמע? מה אתם אומרים?"

יצורים חדשים בכל יום

זה נשמע מצוין. בגלל שפתו העשירה של דק, חריזתו הלא-מאולצת, ההומור החנוני הנאה ומשחקי הלשון המעולים שלו, וגם בגלל שהוא מושך את המפלצות החוצה מן החושך לעת שינה, שם הן מתגוררות בדרך כלל וזקוקות לפתרון שינחם את הטף המסרב להירדם.

מפלצות מצחיקות הן שלב הכרחי ויעיל, אני חושבת, בדרך להיפטר מנוכחותן המטרידה בחיי ילדים, וכיוון שהספר מאפשר לעשות זאת ולהמציא עוד ועוד מפלצות, הוא משמש בביתנו כבר כמה שבועות כקרש-קפיצה להיווצרותם של יצורים חדשים כמעט מדי יום.

מיכאל דק נוהג כבוד מופלג בקוראיו המבוגרים ובשומעיו הצעירים גם יחד, והאיורים של ילנה אל מיועדים גם לקטנים ממש, אלה שלא בהכרח יבינו את כל הבדיחות או את כל המלים. לא נורא: זהו ספר שחיי המדף הביתיים שלו ארוכים עד מאד, ומן הספרים שילדיכם עשויים להיזכר בהם בחיבה ובערגה כשיגדלו.