רגע של חסד, באמת

הסיפור שלפניכם הוא אמיתי. אמיתי לחלוטין, ללא אחוז אחד של גוזמה או ניפוח העובדות. קראו, וקחו אל ליבכם. הסיפור הוא על חיים (חיימקה) שנולד במרכז הארץ כדור שלישי למשפחה במצוקה. חיימקה, האחרון מבין חמישה אחים ואחיות, נולד פגוע מוחי קשה. כשההורים התבשרו על הולדת בנם הפגוע, הילכו כמי שחשך עליהם עולמם. האב, שלא יכל לשאת בנטל, נטש את המשפחה ונעלם. האם נותרה לבדה עם חיימקה הפגוע וחמשת אחיו ואחיותיו.

בשל מצוקת הדיור והפרנסה, האם התמוטטה ולא יכלה להחזיק את בני המשפחה, ושניים מילדיה נמסרו לאימוץ.

היא נותרה עם 4 ילדים כשהקטן מבניהם, הוא חיימקה. עליו היא לא הייתה מוכנה לוותר, ולהעבירו לאימוץ או למוסד כלשהו, מתוך הידיעה וההרגשה, שחיימקה זקוק לה. כך, על אף כל הקשיים, היא התמסרה אליו בכל ליבה ומאודה.

'בית של מצוקה', היא איננה הגדרה הנכונה לתנאי הדיור המשפילים בהם גרה המשפחה האומללה. המבנה-המרתף שניתן להם על-ידי עמידר, הוא למעשה המקלט של כל בניין המגורים שהוסב לדירה. לא זו בלבד, אלא שהמשפחה של חיימקה, חולקת חדרים משותפים עם עוד שתי משפחות קרובות משפחה, הנמצאות אף הן בשפל כלכלי מחריד. סך הכל  דרים במבנה-מרתף-מקלט, 3 משפחות שחיות יחד בתת תנאים ובתת אנושיות.

קרוב משפחה אחד, הוא הדוד של חיימקה הסובל מ-90% עיוורון. המשפחה השנייה, היא הדודה ו-3 ילדים הסובלים כולם מנכות נפשית. ונוסף על כולם גם הסבתא הקשישה, שנמק ליבה בראותה את דור ההמשך, בניה, בנותיה ונכדיה, חיים בתת תנאים וקצרות ידיה מלהושיעם.

לפני כשנה, נציגי ארגון "חסדי נעמי" שליוו ומלווים את המשפחה-המשפחות הללו, נקראו להגיע בדחיפות אל הסבתא. צוואתה של הסבתא לאנשי "חסדי נעמי" הייתה אחת: "קיימו בר-מצווה לנכדי חיימקה מול שריד בית מקדשנו - הכותל המערבי ודאגו לו לטלית ותפילין מהודרים".

בבר המצווה בכותל 

הסבתא נפטרה. ותאריך בר-המצווה הגיע. אנשי "חסדי נעמי", ארגנו אוטובוס שהסיע את קרובי המשפחה עם חיימקה אל הכותל המערבי. בזמן הנסיעה דאגו המתנדבים לשיר ולשמח את כל המשתתפים בכלל, ואת חיימקה ה"חתן" הנרגש בפרט. ספר התורה מוצא מן ארון הקודש ומונח על רגלי חיימקה הרתוק לכסא גלגלים. חיימקה מחייך חיוך רחב ומשמיע קולות וגניחות של שמחה. הוא אינו יכול לדבר או לתקשר אך הכל רואים וחשים את שמחתו הרבה של חתן בר המצווה.

יו"ר "חסדי נעמי" הרב יוסף כהן מניח לחיימקה את התפילין בפעם הראשונה בחייו. הרב כהן, שאינו מסתיר את פניו הדומעות מהמעמד המרגש, אומר כי הוא מרגיש כשמחת בנו שלו. כל שאר המשתתפים, מוזמנים וגם שאר אורחים מזדמנים, גועים כולם בבכייה של שמחה והתרגשות. הסוכריות נזרקות על חיימקה המרוגש והעיניים של כולם דומעות, דומעות מאוד.

רב הכותל הרה"ג שמואל רבינוביץ' שליט"א, ניגש אף הוא לחתן בר-המצווה וכשהוא מנשקו על מצחו, העתיר ברכות עליו ועל כל בני משפחתו. זמר חסידי מחו"ל שנקלע למקום, הצטרף אף הוא לשמח את חיימקה. תזמורת עם כלים אותנטיים ניגנה בכל העת, ולרחבת הריקודים הצטרפו ובאו עשרות מתפללים ששהו במקום. השמחה הפורצת כל גבול המשיכה עוד שעה ארוכה. משם המשיכו מתנדבי "חסדי נעמי" וכל בני משפחת החתן אל אולם השמחות לסעודת מצווה מפוארת ונכבדת.

השמחה הסתיימה, כל המשתתפים שבו לביתם מרוגשים ונסערים, לחיימקה ציפתה בבית הפתעה נעימה. חלום שהתגשם. אנשי "חסדי נעמי" רכשו מיטה חדשה המיוחדת בהתאמה לאורח חייו ולמוגבלותו של חיימקה היקר.

עצוב ככל שזה ישמע, נכון לרגע זה, עדיין משפחתו של חיימקה המורחבת (3 משפחות, כאמור) גרות באותו מרתף-מקלט של הבניין. הם אינם עובדים, מפני שאיש מהם לא מסוגל לעבוד. ניתוקי המים והחשמל הם מציאות כמעט חודשית. ביגוד וכל דבר אחר שאינו אוכל לפיקוח נפש, הוא בגדר מותרות, וכל חייהם תלויים בקצבות הביטוח הלאומי, ובעיקר בחסדם של ארגון "חסדי נעמי". משפחה זאת הינה אחת מתוך מאות משפחות בהן מטפל הארגון בשנה.

משה כהן הוא דובר ארגון "חסדי נעמי". לאחרונה ציין סניף "חסדי נעמי" בירושלים 20 שנות פעילות. שמעון פרס, יעניק היום (ד') את "אות הנשיא", ליו"ר הארגון הרב יוסף כהן, על התנדבות תרומה רבת שנים לחברה. לקראת פעילויות הקיץ בבתי חולים בארץ "קיץ בריא", זקוקים בארגון למתנדבים, המעוניינים לשמח ילדים בבתי חולים בארץ. לפרטים 6777777 -03 או לחצו כאן .

גולשים המעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם, מוזמנים לשלוח לדוא"ל hevra@y-i.co.il ולציין בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת. 

לקריאות נוספות לסדר:

"בדואים בנגב? לא מכירים" 

"בשקל אחד?"

"אל תגמדו אותי"  

"היום הבינלאומי להזדהות עם קורבנות עינויים"

"שום דבר עלינו בלעדינו - על אנשים ומוגבלות"