השבוע ייראו כמה מעברים בהירים במיוחד של תחנת החלל הבינלאומית. במשימה התחזוקה האחרונה של תחנת החלל הוגדלו הקולטים הסולריים ולפיכך גדלה עד מאוד עצמת החזרת האור של השמש על ידי תחנת החלל. פועל יוצא מכך הוא שבהירותה של תחנת החלל במעברה על פני כיפת השמים כה גדולה עד שלעתים אפשר לראותה חולפת בשמים גם באור יום מלא! כאמור, השבוע יהיו לנו כמה מעברים בהירים במיוחד של תחנת החלל, שיאפילו על כל המעברים שראינו עד כה.
המעבר הראשון יהיה ביום שני ה-6 ביולי, בין השעות 20:30 ל-20:36 מכיוון דרום לכוון מזרח. זה יהיה מעבר בהיר מאוד, דוגמת המעברים הבהירים ביותר שהורגלנו בהם עד כה, אך עדיין זה לא יהיה המעבר הבהיר ביותר שיהיה השבוע.
המעבר השני יחול ביום שלישי ה-7 ביולי, החל מהשעה 20:53 אז תראה תחנת החלל מעל האופק הדרום מערבי והיא תחצה את השמים, תוך שהיא חולפת ממש סמוך לכוכב ספיקה בקבוצת בתולה,
חולפת כמעט בזניט כשהיא חוצה את קבוצת כתר צפוני (אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת
המראה את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה) ונעלמת באופק בצפון מזרחי בשעה 21:02. בשיא גובהה תהיה תחנת החלל מרחק של 360 ק"מ בלבד מהצופה (מחושב למרכז ישראל). זהו מעבר בהיר במיוחד, שיאפיל על כל המעברים שראינו עד כה ובמהלכו בהירות תחנת החלל תשתווה כמעט לזו של נוגה!
כמה שעות לאחר מכן לפנות בוקר יום רביעי, לטובת משכימי הקום, יחול מעבר דומה, בין השעות 4:56 ל-5:03 לפנות בוקר, ממש בשעות דמדומי הבוקר, כאשר תחנת החלל תנוע מצפון מערב לדרום מזרח ותעבור במחצית הדרך בין צדק לבין נוגה ומאדים ושוב כמעט תשתווה בבהירותה לנוגה.
צמד נוסף של שני מעברים בהירים השבוע יהיה ב-9 ביולי בשעות הערב וכמה שעות מאוחר יותר לפנות בוקר, שבשניהם תהיה בהירות תחנת החלל גבוהה ביותר. המעבר הראשון יהיה ביום חמישי ה-9 ביולי בין השעות 20:09 ל-20:16 כאשר התחנה תעבור מדרום מערב לצפון מזרח ותחלוף בדיוק בזניט בשעה 20:12:50, סמוך מאוד לכוכב ארקטורוס בקבוצת רועה הדובים.
כמה שעות לאחר מכן, לפנות בוקר יום שישי בין השעות 04:11 ל-04:18, התחנה תחלוף מצפון מערב לדרום מזרח, כאשר במהלך המעבר היא תחלוף כמעט במרחק "נגיעה" מהכוכב ארקטורוס ברועה הדובים ובין צדק לבין נוגה ומאדים, כאשר בהירותה כמעט משתווה לזו של נוגה. בשעה זו השמש תהיה ממש לפני זריחה ותחנת החלל תבלוט על רקע שמי השחר.
תחנת החלל חולפת מעל פונדק ה-101 (צילום: ויני ואן דר-אורד)
ביום שבת, 4 ביולי, ימצא כדור הארץ בנקודת האפהליון של מסלולו, קרי בנקודה הרחוקה ביותר במסלולו מהשמש. זו אינה טעות - כדור הארץ מצוי בנקודה הרחוקה ביותר מהשמש בשיא הקיץ. כיצד זה שדווקא עכשיו, כשהקיץ בעיצומו ואנו מזיעים בכמויות שיכולות להציל את מאזן המים במדינה, כדור הארץ רחוק מהשמש? ובכן מרחק כדור הארץ מהשמש אינו הסיבה למצב החום או ליתר דיוק אינו הסיבה העיקרית לכך.
הסיבה העיקרית היא נטיית ציר הסיבוב של כדור הארץ סביב
עצמו ביחס למישור הקפתו את השמש, שכתוצאה מכך גובה השמש מעל האופק על כיפת השמים משתנה במשך השנה והוא הגורם העיקרי לעונות השנה. מרחק כדור הארץ מהשמש הוא הסיבה המשנית ובקשר לכך צריך לזכור שני דברים:
האחד, פחיסות מסלול כדור הארץ סביב השמש היא אפסית ומסלול הקפת כדור הארץ את השמש ייראה מ"למעלה" דומה יותר למעגל מושלם מאשר לאליפסה, כך שההבדל בין עצמת ההארה של השמש כאשר כדור הארץ מצוי במרחק המינימלי או המקסימלי הוא אחוזים ספורים בסך הכל. הטעות הרווחת בקשר לצורת מסלולו של כדור הארץ נובעת מהאופן שבו מסלול כדור הארץ מאויר במרבית הספרים המתארים את מסלולו סביב השמש במבט צד הנתפס כאליפסה מוארכת מאוד.
עובדה שניה היא שכדור הארץ ימצא ב-4 ביולי בנקודה הרחוקה ביותר בשמש כאשר בחלק הדרומי של כדור הארץ החורף בעיצומו ולכן עובדה זו מחזקת את הגורם לחורף בחצי הכדור הדרומי בעוד שהיא מקזזת את השפעת נטיית המסלול בחצי הכדור הצפוני. מסיבה זו, החורפים בחצי הכדור הדרומי קרים יותר מאשר החורפים בחצי הכדור הצפוני והקיצים בחצי הכדור הדרומי חמים יותר מאשר בחצי הכדור הצפוני.
ביום שלישי, ה-7 ביולי, יגיע הירח למחצית הקפתו סביב כדור הארץ ביחס לחודש העברי ואז יחול המילוא. שלושה ימים לאחר מכן, ב-10 ביולי, הירח יחלוף מדרום לכוכבי הלכת צדק ונפטון. שני כוכבי הלכת האלה יהיו במרחק מינימלי של 0.6 מעלות זה מזה (בערך הגודל הזוויתי של הירח המלא) ביום חמישי, ה-9 ביולי, כאשר צדק הוא הדרומי והבהיר מבין השניים.
בין שני הכוכבים ייראה כוכב נוסף, שאינו שייך למערכת השמש. זהו הכוכב המסומן באות היוונית מיו בקבוצת גדי,
שעצמת אורו דומה בערך לעצמת אורם של ירחי צדק. זהו כוכב שבת בגוון לבן-צהבהב שמצוי פשוט על קו הראייה.
זהו המעבר הצמוד השני מתוך סדרה של שלושה מעברים השנה כאשר הסדרה הבאה תחול רק עוד 12 שנים בערך. זו הזדמנות מצוינת לאתר את כוכב הלכת הרחוק ביותר מהשמש, נפטון, שנראה בטלסקופ איכותי קטן בהגדלות של x150 ומעלה כדסקה קטנה, בצבע כחלחל עמוק. צדק ייראה
כמובן על שלל חגורות העננים הצבעוניות שלו וארבעת ירחיו.
נפטון, כמו כוכב הלכת אורנוס שמסלולו מצוי בין נפטון לבין כוכב הלכת שבתאי, הוא כוכב לכת שעיקר הרכבו הוא גרעין של סלע עטוי מעטפת עבה של קרח מים וגזים קפואים, בעיקר מתאן ואמוניה כאשר צבעה של האטמוספירה של נפטון הוא כחול. במשקפת שדה גדולה או שימוש בטלסקופ בהגדלה קטנה, אפשר יהיה להבחין בהבדלי הגוונים בין שני כוכבי הלכת המרוחקים – צדק הצהבהב ונפטון הכחול.
כאמור, ההתקבצות הזו בין צדק לנפטון היא השנייה מתוך סדרה בת 3 התקבצויות שמתרחשות השנה (הקודמת חלה בסוף מאי השנה והאחרונה תחול במחצית דצמבר), כאשר הסדרה הבאה תחול בעוד כ-13 שנים (ליתר דיוק – תתחיל ב-12 באפריל 2022).
מומלץ לעקוב אחר שני כוכבי הלכת האלה במשך השבוע והשבועות הבאים אחריו כדי להבחין בתנועה היחסית של שני כוכבי הלכת זה ביחס לזה וביחס לכיפת השמים (ביחס לכוכב מיו בגדי).
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
