שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לא רק בסוכות: גרים בדיור ארעי כל השנה
    בדואים, יושבי קראווילות, מאחזים וחוות הבודדים - מאות אלפי אזרחי ישראל ימשיכו לגור בדיור ארעי גם אחרי החג, כפי שעשו שנים רבות לפני חג הסוכות הזה, כשאיום הפינוי מרחף מעל ראשם. חלקם הקטן מבחירה, רובם מאילוץ. דעה

    שפר מזלם של החוגגים את חג הסוכות - בתום שבוע מגורים בסוכה, הם ישובו לבתיהם הקבועים, בעוד שהסוכה - מבנה ארעי, קל לפירוק והרכבה, שאליו מועברות פונקציות המגורים העיקריות, תפורק. לעומתם, מאות אלפי אזרחי ישראל אחרים ימשיכו לגור בדיור ארעי גם אחרי החג, כפי שעשו שנים רבות לפני חג הסוכות הזה. חלקם הקטן מבחירה, רובם מאילוץ. עבורם זכר יציאת מצרים הוא שגרה.

     

    במי מדובר? בעיקר בתושבים הגרים בבתים המוגדרים בלשון משפטית חפה מפוליטיקה כלא חוקיים. בכלל זה ניתן למנות את הבתים בכפרים הבדואים הלא מוכרים, וכשליש מהבתים ביישובים הבדואים המוכרים. ועדת גולדברג דיווחה על 50 אלף מבנים לא חוקיים בכפרים הלא מוכרים, כאשר שבכל שנה נוספים עוד אלפיים.

     

    גם הבתים ב-130 המאחזים בשטחים אינם חוקיים, על פי דיווח של דו"ח ששון ב-2004. רוב המאחזים הוקמו במימון משרדי הממשלה, הגם אם ללא האישורים הנדרשים בחוק. חלקם על גבי קרקעות פלסטיניות פרטיות.

     

    זרועות המדינה נוקטת סחבת בפינוי המאחזים, למרות פסיקות בית המשפט העליון והתחייבויות הממשלה בהסכמים בינלאומיים. נוסף על המאחזים, חלק מהבתים בהתנחלויות אינם חוקיים - כך חושפים דוחות של המינהל האזרחי ושל הצבא.

     

    ויש עוד: חלק מהבתים ביישובים הערביים אינם חוקיים, כך מדווחת היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במשרד הפנים. למשל, למעלה מ-70% מהבתים בעיר הכרמל (לשעבר דלית אל-כרמל ועוספיה) נבנו ללא היתרים. לאורך השנים נמנעת ישראל מלהכין תוכניות מתאר ליישובים הערבים. בשל הימנעות זו כל בנייה נחשבת כלא חוקית.

     

    קנס סמלי על חריגות

    חלק ממגדלי היוקרה בתל אביב וסביבתה, כמו גם בשאר הערים בארץ, נבנו שלא על-פי המותר. ברובם נמצאו חריגות בנייה, שמשמען תוספת קומות מעבר למותר בהיתרי הבנייה. עד היום לא הוצא צו הריסה נגד אף מגדל, והחריגות מאושרות בדיעבד כנגד תשלום קנס סמלי.

     

    בנוסף, במושבים ובקיבוצים, כך חושפים דו"ח ועדת הבר שעסק בשינוי ייעודי קרקע חקלאיים, ודו"ח ועדת זיילר שעסק בבטיחות מבנים, יש 50 אלף מבנים שנבנו ללא היתרים, חלק גדול מהם משמש למגורים. המועצות האזוריות גובות ארנונה והיטלי השבחה מהמבנים הלא-חוקיים, אך נמנעות מלהרסם. מדי פעם פוליטיקאים מנסים להלבין את הבנייה הלא-חוקית.

     

    גם מבני המגורים בחוות הבודדים אינם חוקיים, כך על פי פרקליטות המדינה ומינהל מקרקעי ישראל. לאחרונה עברה בכנסת הצעת חוק הקוראת להכיר בדיעבד בחוקיות החוות.

     

    ובכלל, בכל הארץ פזורים מתחמים המאוכלסים בפולשים - לרוב מזרחים שבשנות ה-50 שוכנו בכפרים פלסטינים נטושים ליד הערים הגדולות, אך מעמדם המשפטי לא הוסדר. כפר שלם ושכונת הארגזים הם דוגמאות לכך. המדיניות כלפי מתחמי הפולשים היא סילוק הדיירים, לשם שימוש בקרקע לפרויקטים נדל"ניים רווחיים.

     

    לעתים הבתים בתי קבע ומעמדם החוקי מוסדר, אולם דייריהם אינם חוקיים. למשל, חלק מדירות עמידר ריקות לכאורה מאוכלסות בפולשים - לרוב אמהות חד-הוריות שלא מצאו קורת גג להן ולילדיהן.

     

    ולבסוף, מאות ממפוני גוש קטיף עדיין חיים בקראווילות.

     

    מצוקה כלכלית - הסבר חלקי

    קשה למצוא מכנה משותף לצורות דיור ארעיות-קבועות אלה: חלקן ארעיות באופן הבנייה, כמו מרבית הבנייה בכפרים הבדואים הלא-מוכרים או הבנייה במאחזים. חלקן לא, כמו הדירות בקומות שצמחו באופן לא חוקי בחלק ממגדלי היוקרה. חלקן מחוברות לתשתיות, גם אם בסיסיות, כמו מתחמי הקראווילות של מפוני גוש קטיף או חלק מהמאחזים בשטחים. חלקן לא.

     

    מהו ההסבר העומד מאחורי תופעת המגורים בבתים ארעיים-קבועים? מצוקה כלכלית של הדיירים מהווה הסבר חלקי לתופעה: למשל במאחזים: אמנם המאחזים מאפשרים דיור זול לדור השני והשלישי למתנחלים, אולם המניע המרכזי להקמתם הוא פוליטי. במגדלי היוקרה המצוקה הכלכלית לא קיימת.

     

    גם מעמדם החוקי של הבתים הארעיים-קבועים אינו אחיד: בחלק מהמקרים, כמו במגדלי היוקרה, בחוות הבודדים, ובחלק מהמאחזים, ניכרים מאמצים מצד השלטונות להלבין את אי חוקיותם של המבנים. במקרים אחרים משמשת אי-חוקיותם של המבנים תירוץ מספיק טוב כדי להתעמר בדייריהם – ראו למשל ההריסות החוזרות ונשנות באל-עראקיב, הפינוי האלים של כפר שלם, או תוכניות הריסות בתים בסילוואן.

     

    ההסבר המקיף לתופעה הוא בתשלובת הערכית בין שיקולים של הון לשיקולים לאומיים. הארעיות הקבועה משמשת ככלי בו זמני לקידום אינטרסים הכרוכים בהון ואינטרסים לאומיים-טריטוריאליים. היא נוחתת על ראשיהם של אזרחים המפריעים בנוכחותם לקדם את האינטרס הלאומי של ייהוד המרחב, או גזירת רווחים מידיים מן הקרקע עליה הם יושבים. וכהשלמה לכך, היא מתאפשרת כאשר הארעיות הקבועה מסייעת לקידום פרויקט ייהוד המרחב או גריפת רווחים מידיים. זוהי התכלית הערכית של הפוליטיקה בת זמננו.

     

    הגיעה השעה להכיר בזכות למגורי קבע כזכות אנושית בסיסית, שחשיבותה עולה על כל מטרה כלכלית, בדיוק כמו בריאות וחינוך. דיור בהישג יד ושכירויות ארוכות טווח, עשויים להוות חלק מהאמצעים במימוש מטרה זו.

     

    ארעיות במגורים אינה יכולה לשמש ככלי לקידום מטרות פוליטיות וכלכליות או כמכשיר לדיכוי אוכלוסיות ושלילת זכויותיהן. ללא שינוי ערכי עמוק שיכיר בזכות הבלתי מותנית של כל אזרח לקורת גג, ימשיכו אזרחים רבים במנהג הסוכות עוד שנים רבות, מבלי לראות את הארץ המובטחת, גם לא בעוד 40 שנה.

     

    הכותב הוא מרצה למנהל ומדיניות ציבורית במכללת ספיר ומרצה במכללה החברתית כלכלית

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "לא רק בסוכות: גרים בדיור ארעי כל השנה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    טיסות
    mastercook
    מומלצים