ג' זה גמאל: מילון המהפכה המצרית
וואיל ראנים, שאהירה אמין וכיכר א-תחריר. רובנו לא הכיר את השמות האלה לפני חודש, אך מהיום הם שגורים בפינו ויישארו חקוקים לעד בספרי ההיסטוריה העולמית. ynet מציג: מילון המהפכה המצרית מא' ועד ת'. לגזור ולשמור
כל דור והמהפכה שלו: האמריקאים לא שוכחים את "מסיבת התה של בוסטון", "מס הבולים", ו"ג'ורג' וושינגטון" - חלק בלתי נפרד מהמהפכה שלהם ומדרכם לעצמאות מבריטניה. הצרפתים תמיד ירימו ראשם בגאווה לנוכח הזכרת ה"בסטיליה", ה"גיליוטינה" ו"חופש, שיוויון ואחווה" - מילים מהווי המהפכה ששמה קץ לשלטון המעמדות, ובראשם המלוכה.
כעת, גם לאזרחי מצרים יש מילון מהפכה משלהם. "אבטלה" ו"לחם", "מוחמד אל-בראדעי" ו"פייסבוק" הם חלק מהערכים שעיצבו את המהפכה שטלטלה את ארץ הנילוס, העולם הערבי והעולם כולו. ynet מציג: אוצר המילים החדש של המהפכה המצרית - מא' ועד ת'.
מזרח תיכון חדש - עדכונים אחרונים ב-ynet:
מדברים על ההיסטוריה במצרים בפייסבוק של ynet
א - אבטלה
אחת הסיבות המרכזיות להתקוממות היא שיעור האבטלה במצרים, שנסק ב-2010 על-פי נתונים רשמיים לכ-9.7% מכוח העבודה. חמור מכך, חמישית מאוכלוסיית מצרים - הנאמדת בכ-80 מיליון תושבים - חיה מתחת לקו העוני. 40 אחוז מהם נחשבים עניים אבסולוטיים - כלומר חיים על פחות משני דולרים ליום.
ב - ברק אובמה
18 ימי המהומות במצרים ייזכרו אולי בספרי הלימוד ככישלון של המודיעין האמריקני. זרימת ההמונים לרחובות וקריאת התיגר על שלטון הברזל של מובארק תפסו את וושינגטון לא מוכנה וכך מצא את עצמו נשיא ארה"ב - האיש שהשמיע הצהרות רבות בעד ערכי הדמוקרטיה, כולל נאום קהיר המפורסם - מוריד פרופיל ברגע האמת.
ברק אובמה אמנם ניצב לצד המפגינים לאורך ימי המהומות, אך בתחילה קרא למובארק "ליצוק תוכן" בהבטחותיו לשינוי. כשחש בעוצמת הזעם ברחוב המצרי, קרא לנשיא המצרי לסיים את תפקידו ושיבח אותו כשזה הודיע שלא יתמודד לקדנציה נוספת.
אך כמה ימים לאחר מכן "זגזג" הממשל פעם נוספת כשהודיע שאסור שמובארק ינטוש כעת את תפקידו מחשש לוואקום פוליטי. לבסוף, עם התפטרותו של מובארק, בירך אובמה את המפגינים והישווה את הדחת מובארק לנפילת חומת ברלין ולמהפכה של מרטין לותר קינג.
ג - גמאל מובארק
בנו של הנשיא המתפטר ומי שנחשב בעיני רבים כיורשו הפוטנציאלי, מצא את עצמו בין בכירי מפלגת השלטון המתפטרים כשבוע אחרי פרוץ המהומות. מובארק הבן נחשב ל"סדין אדום" בעיני כמעט כל הפלגים הפוליטיים והאזרחיים שהשתתפו בהפגנות. הם לא רצו את מובארק, ובעיקר לא רצו את גמאל כיורש שימשיך את דרכו של אביו. במצב הזה אין זה פלא, שמובארק הבן רואה את נפילת אביו בטלוויזיה, ככל הנראה מלונדון, אליה נמלט עם אחיו עלא ובני משפחותיהם.
ד - דם
על פי הסיפור המקראי, עשר מכות ניחתו על מצרים מיד האלוהים - הראשונה שבהן היתה מכת דם. משטרו של מובארק התעקש בשלושת השבועות האחרונים להגיב לדרישת בני עמו לרפורמה בכוח הזרוע הברוטלית. כוחות משטרה ותומכיו הרבים נשלחו להכות במתנגדי השלטון, שביקשו לבטא את מחאתם בצורה הבסיסית ביותר, באמצעות הפגנה. התוצאה: מאות בני אדם נהרגו ואלפים נפצעו בהתנגשויות בין שני הצדדים. לאחר פרישתו של מובארק הולכת מצרים לקראת עתיד חדש, אך באותה עת היא מלקקת את פצעי האירועים שכמעט גררו אותה למלחמת אחים עקובה מדם.
ה - האחים המוסלמים
חרף היותה תנועת האופוזיציה הגדולה והמאורגנת ביותר במצרים, התנועה האיסלאמית הנחשבת "לאב הרוחני" של חמאס וידועה בין היתר בזכות התנגדותה להסכם השלום המצרי-ישראלי - לא היתה זו שהובילה את ההתקוממות. עם העברת הסמכויות לסגן הנשיא, עומר סולימאן, נכנסו מנהיגיה של "האחים המוסלמים" למשא ומתן עמו תוך שהם מצהירים שאין בכוונתם להציג מועמד לנשיאות בשנים הקרובות.
ו - וואיל ראנים
דמות מרכזית בהתקוממות במצרים לצדו של מוחמד אל-בראדעי. מנהל השיווק של גוגל במזרח התיכון וצפון אפריקה נעצר בחשאי עם פרוץ המהומות לאחר שמחה על צנזורת האינטרנט ושוחרר כעבור כמה ימים.
ראנים נחשב לאחת הדמויות הבולטות בארגון המפגינים ברשת ולפעיל מרכזי בתנועת הצעירים - 6 באפריל.
ז - זכויות אזרח
המפגינים במצרים דורשים רפורמות פוליטיות, חוקתיות ופרלמנטריות. ובמילים אחרות - הם דורשים את הפיכתה של מצרים לדמוקרטיה, הם דורשים את הסרת חוקי החירום, הם דורשים חופש ביטוי ואת הסרת המגבלות על אמצעי התקשורת. מאבק חשוב אחר הוא על דרישת המפגינים לתיקון סעיף 76 לחוקה, שנתפס בעיניהם כסעיף שנועד לאפשר לחוסני מובארק למנות את בנו גמאל לתפקיד הנשיא או כל איש אחר שהוא חפץ ביקרו.
המהפכן מגוגל שריגש את ההמונים. וואיל ראנים (צילום: רויטרס)
ח - חוסני מובארק
ב-1981 קיבל מובארק כסגן נשיא את סמכויות השלטון בעקבות רצח אנוואר סאדאת. כעת, כמעט 30 שנה בדיוק אחרי הרצח ואחרי שבועיים וחצי של לחץ אדיר מצד מיליוני מפגינים בכל רחבי המדינה - הוא מסר סופית את סמכויותיו לסגנו עומר סולימאן.
"הספינקס של מצרים" שסירב בעקשנות לבטל את הסכם השלום עם ישראל וקיים בקפדנות את כל סעיפיו, שלט במצרים ללא עוררין במשך שלושת העשורים האחרונים, אך יד הברזל שלו החלה להתרופף יחד עם התרופפות מצבו הבריאותי בשנים האחרונות. מובארק ביקר בישראל רק פעם אחת, בהלוויית ראש הממשלה יצחק רבין.
עם זאת, הוא ניהל מערכת יחסים קונסטרוקטיבית עם כל ראשי הממשלות, ונהג לארח בכירים ישראליים לעתים תכופות בארמונו בקהיר או במעון הנופש שלו בשארם א-שייח.
ט - טנטאווי, מוחמד חוסיין
שר ההגנה ו"ראש המועצה העליונה של הכוחות המזויינים" השולטת כעת במצרים. טנטאווי היה אחראי עד-כה על ההיבט הביטחוני של המהומות, קרי - מניעת גלישה לכאוס רבתי במצרים. הוא בן 76, מחזיק בדרגת "מושיר" (מעין רמטכ"ל-על) והשתתף בשלוש מלחמות בין מצרים לישראל: מבצע קדש (1956), ששת הימים (1967) ויום כיפור (1973), אז פיקד על יחידת חי"ר וקיבל את "אות האומץ הצבאי".
י - ישראל
בדומה לארה"ב, גם בישראל לא צפו מראש את קריסת שלטון מובארק. בוודאי ובוודאי שלא בהפיכה עממית רחבת היקף וזעם כמו זו שנראתה בשכנתינו מדרום בשבועיים וחצי האחרונים. ראש הממשלה כפה "דום שתיקה" על השרים, אך ביטא בעצמו את החשש הגדול של רבים במערכת הפוליטית והביטחונית - החשש מהקצנה דתית במצרים נוסח המהפכה האיסלאמית באיראן. גם ראש אמ"ן לשעבר, אלוף עמוס ידלין, הזהיר בימים האחרונים מפני שינוי מהותי במזרח התיכון - שינוי שעלול להוביל להגדלה מהירה של תקציב הביטחון ולשינוי מבנהו של צה"ל.
כיכר המדינה. א-תחריר בקהיר (צילום: רויטרס)
כ - כיכר א-תחריר
לאורך השנים שימשה הכיכר המרכזית בקהיר מוקד מרכזי להפגנות מחאה המוניות (ב-2003 הפגינו עשרות אלפים נגד הפלישה האמריקנית לעיראק), אך גם לחגיגות שמחה (אשתקד חגגו המונים את זכייתה של מצרים באליפות אפריקה בכדורגל). עם זאת, ספק אם יש אירוע שיכול להשתוות להפגנות הענק שהתקיימו ב"כיכר החירות" במהלך 18 ימי המהפכה, שלכולן היתה מטרה אחת ועיקרית - הפלת שלטונו של הנשיא מובארק.
הכיכר, שנבנתה במאה ה-19 כדי לשוות לקהיר מראה של "פריז על הנילוס", הפכה ללב המחאה נגד מובארק בגלל מיקומה בסמוך לרבים ממרכזי השלטון.
המוני צעירים "כבשו" אותה, הקימו בה "עיר אוהלים" ונשבעו שיישארו בה עד שמובארק יפרוש מתפקידו. בסוף הנשיא המצרי הלך הביתה והם חגגו בהמוניהם את "השחרור מהדיקטטור".
ל - לחם
אחד ממוצרי המזון הבסיסיים ביותר היה אחד הגורמים העיקריים לפרוץ המחאה הגדולה נגד השלטון המצרי. ומה הפלא? כאשר רבים במדינה לא יכולים להרשות לעצמם לקנות אפילו לחם מסובסד בגלל מחירו המאמיר, הבטן מתחילה לקרקר מרעב ומישהו צריך לשלם את המחיר וקוראים לו חוסני מובארק. בניגוד לעבר, הנשיא המצרי נאלץ להיכנע להמוני האנשים המתוסכלים שחלקם הביאו עמם להפגנות כיכרות לחם כדי להזכיר לנשיאם על מה קול צעקתם.
מ - מוחמד אל-בראדעי
חתן פרס נובל לשלום ואחד מיריביו הפוליטיים הגדולים ביותר של מובארק השאיר את החליפה המחויטת בבית ויצא לרחובות קהיר להפגין כאחד האדם. כוחות המשטרה התיזו מים מזרנוקים עליו ועל שאר המפגינים ואף שמו אותו במעצר בית, אך מוחמד אל-בראדעי לא ויתר והתעקש לחזור ולהפגין עד אשר הנשיא יפנה את כסאו. הדיפלומט הוותיק וראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הדגיש בכל עת כי אין לו רצון להיות נשיא מצרים, אך אמר כי "אם עמי ירצה שאשרת כגשר ממשטר טוטליטרי לדמוקרטיה, אני לא אאכזב אותו".
נ - נור, איימן
הוא שמר על שקט יחסי במהלך ימי המהפכה בארצו, אבל סביר להניח שבתקופה הקרובה נשמע רבות את קולו של יו"ר מפלגת האופוזיציה החילונית "אל-ר'אד". מפלגתו של איימן נור, שהגיע למקום השני בבחירות לנשיאות בשנת 2005, היא בעלת השקפת עולם ליברל-דמוקרטית שעוסקת רבות בסוגיות הנוגעות לזכויות אדם, וקוראת לרפורמה חוקתית שתגביל את סמכויות הנשיא ותאפשר ריבוי משתתפים בבחירות. עם ההודעה על פרישת מובארק, הוא אמר כי מדובר בלידתה מחדש של אומה.
ס - סיני
לראשונה מאז הסכם השלום, נכנסו כוחות צבא מצריים לסיני - שני גדודים ובהם 800 חיילים - במטרה לדכא את המהומות באזור וההתנגשויות האלימות בין מתנגדי השלטון ובדואים רבים לבין כוחות המשטרה.
גורמים בירושלים אמרו כי ישראל אישרה את המהלך בגלל רצונה לעבות את הכוחות המצריים בגזרה הנחשבת לרגישה גם מבחינתה. זאת, על רקע החשש כי ארגוני טרור ינצלו את המצב השורר במצרים לטובת פיגועים נגד ישראל.
ע - עומר סולימאן
בזמן שרבבות בני אדם הפגינו ברחובות קהיר נגד השלטון, מינה הנשיא מובארק את בן טיפוחיו - השר לענייני מודיעין -לסגנו. הגנרל עומר סולימאן נחשב לאיש מובהק של הממסד הצבאי במצרים, ומובארק חשב שהמינוי החדש ישכך את הזעם הגובר ברחובות. הוא טעה. ההמונים דרשו את התפטרותו המיידית ולא עזרו כל אזהרותיו של סולימאן שהממשל לא יסבול לאורך זמן את הפגנות המחאה. כעת, לאחר שקיבל חלק מסמכויות השלטון, נותר לראות כיצד ינווט את המדינה ביחד עם שר ההגנה מוחמד חוסיין טנטאווי.
פ - פייסבוק
הנה מילה שחוסני מובארק לא ישמח לשמוע בזמן הקרוב ובטח שלא לעשות לה "לייק" - פייסבוק. אחרי ששיחקה תפקיד מרכזי בהתקוממות העממית בתוניסיה, הרשת החברתית היתה אחד מסממניה הגדולים ביותר של הטלטלה שעברה מצרים בשבועות האחרונים. מאז פרוץ המחאה נגד שלטון הנשיא, מיליוני מצרים החלו להשתמש ברשת וקיבלו בזמן אמת עדכוני חדשות בנוגע למהומות, סרטוני וידאו שצילמו מפגינים, והעיקר - "קולו של האזרח הקטן" נשמע בקול ברור, בטוח וללא צנזורה.
רעבים ללחם, אך מחירו יקר. קהיר (צילום: AFP)
צ - צבא מצרים
עם פרוץ ההתקוממות העממית במצרים, הודיע הצבא המצרי כי לא ימנע מההמונים להפגין ברחובות, ובמקביל דאג לשמור על הסדר. טנקים ואלפי חיילים נפרסו במוקדי ההפגנות - בעיקר באזור כיכר א-תחריר בקהיר - והקימו חיץ בין תומכיו של מובארק לבין מתנגדיו. במהלך ימי המחאה עצר הצבא עיתונאים זרים ומנע את סיקור ההפגנות, וה"גרדיאן" הבריטי אף דיווח כי הצבא היה מעורב בהעלמתם בחשאי של אלפי מתנגדים לשלטון ובעינויים של חלקם. בין הקורבנות: עיתונאים, עורכי דין ופעילי זכויות אדם.
לאחר הלחצים הכבדים שהופעלו עליו ב-18 ימי המחאה, העביר מובארק את מושכות השלטון לידי הצבא, שמצדו הכריז כי אינו מהווה תחליף לרצון העם, וכי יבחן נקיטת צעדים שיגשימו את שאיפות העם המצרי.
ק - קהיר
ההתקוממות העממית בעיר הבירה של מצרים הפכה אותה בשבועות האחרונים למרכז העולם. עיתונאים מכל קצוות תבל נהרו לעיר של הנילוס, הפירמידות והספינקס, ששינתה את פניה והפכה מעיר הממסדי המצרי הוותיק לעירם של הצעירים המובטלים שביקשו חופש, זכויות אדם ועתיד כלכלי טוב יותר.
מי שנמלט מקהיר או שוויתר על בואו אליה היו התיירים הזרים שחששו לחייהם בעקבות המצב הביטחוני. אולם, ביניהם אפשר היה למצוא כמה ישראלים שהעדיפו להמשיך בטיולם, ועם חזרתם ארצה הם סיפרו בגאווה: "היינו עדים למהפכה בשידור חי".
ר - רפורמות
אחד מנצחונותיהם הגדולים ביותר של מתנגדי שלטון מובארק הושג לאחר שהממשלה המצרית הקימה ועדה מיוחדת שתבחן ביצוע רפורמות בחוקה. בשיחות שערכה עם תנועות האופוזיציה הסכימה הממשלה כי תסיר את הפיקוח ההדוק על אמצעי התקשורת במדינה וכי תבחן את הגבלת כהונת הנשיא וסיום מצב החירום במדינה. מצב זה אפשר לכוחות הביטחון לפגוע ללא כל מגבלות בזכויות אדם ואזרח.
"שידורי האויב הופסקו". מצרים מחשיכה את "אל-ג'זירה" (צילום: AFP)
ש - שאהירה אמין
מי שחיפש עדות לכך שמעמדו של מובארק נפגע פגיעה אנושה, מצא אותה עם התפטרותה של השדרנית ברשת הטלוויזיה הממלכתית של מצרים. אמין החליטה לחצות את הקווים היישר אל חיק האופוזיציה וסיפרה כי במשך ימים ארוכים נמנע ממנה להראות את תמונת ההמונים מפגינים נגד הנשיא הפורש בכיכר א-תחריר בקהיר.
"הייתי בכל יום רביעי באולפן הטלוויזיה והדבר היחיד שהראינו זה ההפגנות של תומכי מובארק. זה פשוט היה מגוחך. נמאס מהתעמולה, עכשיו אני בצד של האנשים", סיפרה אמין שהפכה בן רגע לסמל המהפכה.
ת - תעמולה
הקרב על התודעה בעולם הערבי ובעולם כולו הגיע לשיאו לאחר שמצרים סגרה את רשת "אל-ג'זירה" בשטחה, ובטלוויזיה המצרית ניתן היה לראות בעיקר תמונות של גשר, בעת שהמונים המשיכו להפגין בכיכר א-תחריר בקהיר.
הרשויות המצריות טענו כי רשת הטלוויזיה הקטארית שידרה תמונות שעודדו את המחאה במדינה. הרשת הערבית מסרה בתגובה כי "מדובר בניסיון להשתיק את העם המצרי".
הקרב נמשך לאחר שמצרים גם הפסיקה את שידורי "אל-ג'זירה" בלוויין ה"נייל-סאט", שדרכו מועברים שידורי הרשת למיליוני בני אדם. בטווח הקרוב, "אל-ג'זירה" איבדה צופים רבים וכנראה גם כסף רב, אך בטווח הארוך היא הרוויחה מיליונים רבים משום שלא פחדה לשדר את המראות שהמצרים העדיפו לצנזר כדי שלא להביך את מובארק.
לפנייה לכתב/ת 
