שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רגע לפני ההכרעה: למה המפגינים נגד הווד"לים?
    היעדר הוראות מפורטות לדיור בר-השגה למעוטי אמצעים, התעלמות מהקצאת דירות בשכירות בהישג יד ופתח ענק לניגודי עניינים ומינויים פולטייים. למבקרי סופרטאנקר הנדל"ן שעולה היום למליאה, יש סיבות רבות לדאגה. "כבר עכשיו יש אישורים לבניית 160 אלף יח"ד שלא נבנות, החוק לא יפתור את בעיות השוק"

    ראשי ארגוני סביבה וחברה שהגיעו אתמול (ג') למתחם האוהלים בשדרות רוטשילד, היו עסוקים במיוחד. מחמ"ל מאולתר שהקימו במקום הם טילפנו לחבר כנסת אחר חבר כנסת, בניסיון לשכנע אותם שלא להצביע בעד חוק ועדות הדיור הלאומי (ווד"לים), שיעלה היום להצבעה סופית בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

     

     

    אולם, אנשי מחאת האוהלים, שכבר הצהירו כי אחת מדרישותיהם המרכזיות היא ביטול חוק הווד"לים (חלק מתוכנית "סופרטנקר הנדל"ן" של נתניהו שתכליתה זירוז הליכי התכנון של תוכניות בנייה למגורים), נתקלו בתשובות קרירות. "חלק לא רצו להקשיב בכלל והפנו אותנו לעוזרים, וחלק הקשיבו בנימוס ואמרו שהם נתונים למשמעת קואליציונית. לא היו הפתעות לצערי", מספר דב גרינבלט, דובר החברה להגנת הטבע.

     


    מסע השכנועים במאהל המחאה. התגובות היו קרירות (צילום: דב גרינבלט)

     

    נתניהו: נפתח את הפקק

    חוק הווד"לים הוא חלק מתוכנית "סופרטאנקר הנדל"ן" עליה הכריז נתניהו, שעיקרו זירוז הליכי התכנון של תוכניות בנייה למגורים. עוד מראשיתו הוא גרף התנגדויות רבות, שהחלו ממניעים סביבתיים והתרחבו בין היתר להתעלמותו מפתרונות למצוקת חסרי הדיור. מבקריו מצביעים על מספר כשלים מהותיים ועיקרם שהחוק לא מיועד להבטיח וכרגע גם לא יכול לספק, פתרונות דיור מהירים, בטח שלא לבעלי אמצעים מוגבלים.

     

    החוק קובע הקמת ועדות מיוחדות, שיאשרו מיזמי דיור בהליך מקוצר שימשך כשנה עד שנה וחצי במקום 3-5 שנים. הוא מוגבל בהוראת שעה לתקופה של שנה וחצי, עם אפשרות להארכה לפי משך "שעת החירום". במסיבת עיתונאים בה הציג נתניהו את תוכניתו להוזלת הנדל"ן בשבוע שעבר, הוא העריך כי החוק יביא להוספת כ-50 אלף דירות בתקופה זו.

     

    "הדבר הראשון שנעשה הוא לשנות את החסמים לתכנון דירות, והדבר השני הוא שחרור החסמים לשיווק הקרקעות לדירות", כך אמר אז נתניהו בהתייחסו לחוק הוד"לים ולרפורמה במינהל מקרקעי ישראל. הוא ציין כי "שחרור החסמים לתכנון דירות ייעשה באמצעות הוועדות הלאומיות לתכנון דירות. אנחנו יודעים שהפקק בתכנון הוא שיש ועדות תכנון מרכזיות שכל תכנון הדירות בארץ מתנקז אליהן, ושם זה נעצר... מערכת ביורוקרטית, עד שהיא מתכנסת ומחליטה, עובדת לאט מאוד. זה חסם גדול מאוד". 

     

    נתניהו הוסיף כי הוועדות יאפשרו "לפתוח את הפלונטר... הדבר הזה בעצם מוחק את הגרעון בדירות שהיה עד עכשיו". החוק קובע שקיפות מלאה בפרסום הוועדות. אלה יוכלו לדון ולאשר רק תוכניות בנייה של 200 יחידות דיור ומעלה על אדמות ציבוריות, שיגישו גופים ממשלתיים. הקבלנים המבצעים ירכשו את התכניות המאושרות לביצוע כמו שהן.

     

    160 אלף יח"ד תקועות על המדף

    חרף הצהרות הממשלה בדבר הכללת דיור בר-השגה במטרות החוק, בפועל הוא אינו כולל הוראות מפורטות להקצאת יחידות דיור שיהיו בבעלות מעוטי אמצעים. כך בין השאר, החוק אינו קובע כללים להקצאת דירות בשכירות בהישג יד, מלבד לתקופה של 10 שנים. תנאי ההשכרה ומחירי השכירות נותרו בערפל.

     

    אבל זו לא הבעיה היחידה. מבקרי התוכנית העלו חששות, כי החוק מהווה פתח לניגודי עניינים בהסתמכות בלעדית על יועצים מקצועיים חיצוניים וסכנת מינויים פולטיים. כמו כן נטען, שהתכנית בכלל מיותרת: מנתוני מינהל מקרקעי ישראל עולה, שכבר קיימות תוכניות מאושרות ל-160 אלף יחידות דיור בכל רחבי הארץ, שניתן לבנות ברגע שיסולקו הפקקים הביורוקרטיים. 

     

    מדובר בתוכניות שצלחו את הליכי התכנון, אך נתקעו בשלב מתן היתרי הבנייה ברשויות המקומיות. הסיבות העיקריות הן מחסור בכוח אדם מקצועי לאישור טכני של פרטים והסדרת בעיות משפטיות, כשלי ביורוקרטיה וחוסר תיאום עם הרשויות האחראיות על הקמת התשתיות, למשל אספקת מים וחשמל, ביוב, כבישים ומדרכות.

     

    דוגמאות לא חסרות. "מחלוקות בין הרשויות בדבר מימון מאסף ביוב בקריות, מעכבות את הקמתן של למעלה מ-3,000 יחידות דיור בתכנית מחנה קורדני בקריית מוצקין", מספרת איריס האן ממכון דש"א בחברה להגנת הטבע. "יש ויכוח על מי יממן את קו הביוב, דבר שמעכב בנייה נוספת במחוז חיפה. כל הקריות נשנעות על הקו הזה".  

     

    מנתוני משרד הפנים עולה כי במחוז הצפון לבדו יש מלאי של 41.5 אלף יחידות דיור מאושרות, מתוכן 28 אלף למימוש מיידי. גם במרכז הארץ יש עתודות קרקע. האן מספרת שבראש-העין מתעכבות אלפי יחידות דיור שכבר אושרו, בגלל ויכוח על מימון מחלף שיוביל אליהן והיעדר פתרון לביוב, ושבראשון-לציון ומודיעין אושרו תוכניות מתאר מחוזיות שיכולות להוסיף יחדיו כ-10 אלף יחידות דיור, אך הן תקועות מזה שנים.

     

    פתרון למצוקת הדיור? אולי בעוד 4-5 שנים

    החוק אמנם קובע הליכי תכנון מקוצרים וקצובים, אך הוא אינו כולל לוח זמנים להשלמת הבנייה עצמה בשטח, ולא קובע סנקציות כנגד תוכניות שלא מתבצעות. נכון לעכשיו הוא רק מורה שיש להתחיל בפיתוח התשתיות בשטח בתוך שנתיים וחצי.

     

    המשמעות: היזם יכול להסתפק ביישור השטח, מבלי שהוא מחויב להמשיך בבנייה או נדרש להחזיר את התוכנית. כך בפועל, הדירות הראשונות יהיו מוכנות רק בעוד 4-5 שנים. 

     

    "אנו טוענים שאין בכלל 'מצב חירום', מכיוון שיש די והותר תוכניות מאושרות שאפשר להוציא אל הפועל. אבל גם אם נקבל את טענת הממשלה שיש מצב כזה, זה צריך להתבטא גם בקביעת לוחות זמנים למימוש התוכנית", מדגישה האן.


    יושבי המאהל ברוטשילד צופים בנתניהו מכריז על תוכנית הנדל"ן (צילום: ירון ברנר)

     

    חשש: נדל"ן במקום פארקים

    מאז שנתניהו הכריז על התוכנית, ארגוני סביבה מתריעים כי היא תגרום לפגיעה סביבתית קשה. גם במשרד להגנת הסביבה, שזוכה רק לייצוג סמלי בוועדות, התריעו בעבר מפני נזקי התוכנית. במכתב עמדה ששיגר המשרד טרם אישור התוכנית בממשלה, הובע בין השאר החשש, כי התוכנית תאפשר לעקוף תוכניות מאושרות. "ההצעה יוצרת מנגנון מתחדש של יצירת תכניות להאצת בנייה, וקובעת כי תכניות אלה יגברו על כל תכנית אחרת, למעט תמ"א 35", צוין.

     

    בארגונים מוסיפים ומתריעים כי זכויות הערר על התוכניות מוגבלות, גם כאשר מדובר בחשש לפגיעות מהותיות בסביבה. בנוסף, הסדרת מבני ציבור, תשתיות ושטחים פתוחים, נותרה כללית ומעורפלת. "למרות שבתוכניות המתאר המחוזיות יש עתודות קרקע לבנייה שמיועדות לפיתוח בהיקף שקרוב למיליון דונם, יותר מהיקף כל השטח הבנוי היום בישראל, הווד"לים מאפשרים לבנות גם בשטחים שמיועדים לשימור", מסבירה האן. "אנו חוששים שיגישו תוכניות לוועדות לדיור לאומי, גם אם הן סותרות תוכניות מחוזיות. כלומר שיאפשרו לקחת שטחים חקלאיים, פארקים ויערות, ולהפשיר אותם לבנייה".

     

    פעילי ארגוני הסביבה שבים ומזהירים כי תוצאות הווד"לים עלולים להיות דומים לאלה של הול"לים – אותן ועדות מיוחדות שהופעלו לפני כ-20 שנה לבניית מגורים לעולים מברית המועצות. אמנם התוכנית הצליחה להבטיח מגורים במהירות לחלק הארי של גל העלייה הגדול, אך במבט לאחור התעוררה ביקורת על נזקים לסביבה ואיכות בנייה ירודה במספר אתרים בגלל התכנון והביצוע החפוזים.  

     

    מעקף הכשלים תלוי לא מעט ביוזמה וביצירתיות של ראשי העיריות. "כדי להבין מהן תוצאותיו של תכנון גרוע, אין צורך להרחיק לכת, אפשר לבקר בשכונות שנבנו מכוח הועדות שהוקמו בשנות ה-90", אומרת האן. כך למשל היא מדגימה כי שכונת גני אביב בלוד שאושרה כמעט ללא שטחים ציבוריים, שכונה י"א במבשרת ציון שתוכננה ללא כביש גישה ומנותקת עד היום מהישוב, ושכונה 12 בקיסריה, שנועדה לעולים ובפועל אוכלסה בבעלי אמצעים.   

     

    חשש נוסף שעולה, הוא שחלק מהתוכניות יתממשו רק בעוד שנים רבות, ולא כמענה למצוקת הדיור שקיימת כיום בשטח. "עד היום יש תוכניות שאושרו בול"לים ושלא בנו אותם" אומרת האן, ומזכירה תוכנית שאושרה בול"לים ורק בשנים האחרונות החלה להתממש: שכונה של בתים פרטיים, שעתידה להיבנות על שפת המכתש במצפה רמון, באזור מצפור הר גמל. "זו למשל תוכנית מזעזעת שהיה צריך לבטל", היא אומרת, "המהירות הזו עלולה לייצר תוכניות מזיקות, שיוצאו מהארון בעוד 20 שנה ויגרמו לנזק ללא הצדקה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "רגע לפני ההכרעה: למה המפגינים נגד הווד"לים?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    יוזבי הוהלים. דורשים לבטל את החוק
    צילום: הרצל יוסף
    נתניהו. "מערכת ביורוקרטית עובדת לאט מאוד"
    צילום: AFP
    החמ"ל במאהל המחאה
    צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע
    טיסות
    mastercook
    מומלצים