השמרן שהפך להמן. פרידה מאחמדינג'אד
הוא הציע להעביר את ישראל לאירופה, טען שפיגועי התאומים פוברקו והצהיר כי בארצו אין הומואים. שמונה שנות כהונת נשיא איראן התאפיינו באנטישמיות וברגעים מגוחכים כמו פגישה עם קוף. הציטוטים שנזכור מעידן אחמדינג'אד שעומד להסתיים
בעולם הוא היה אז אלמוני לחלוטין. גם באיראן לא רבים הכירו אותו. אבל ביוני 2005, נגד כל התחזיות, מחמוד אחמדינג'אד הפך לנשיא הרפובליקה האיסלאמית. בשמונה השנים שחלפו מאז הוא הפך לפנים המזוקנות של המדינה הסוררת שחותרת לפצצת אטום, הוגדר בישראל כ"המן" והפך לשנוא גם בארצו שלו. רגע לפני בחירות 2013 באיראן, שבהן אחמדינג'אד לא מורשה להתמודד לאחר שסיים שתי קדנציות, ynet חוזר לציטוטים המרכזיים מתקופת כהונתו - ציטוטים שמבהירים מי האיש ולאן הוביל את מדינתו. עשרות מיליוני איראנים יילכו ביום שישי הקרוב לקלפי לבחור את יורשו של אחמדינג'אד מבין שמונה מועמדים.
איראן בוחרת נשיא - סיקור נרחב ב-ynet:
הרופא והדיפלומט שרוצה לרשת את אחמדינג'אד
נשיא איראן הבא? מר גרעין מעדיף נשים במטבח
חגיגת "דמוקרטיה": מדריך לבחירות באיראן
החלום האמריקני: מהומות באיראן כמו ב-2009
זהו שחר של יום חדש
24/6/2005. אחמדינג'אד לא היה פוליטיקאי מוכר מאוד באיראן כשנבחר לראשונה לנשיאות. הוא אמנם כיהן כראש העיר טהרן, אבל במשך שנתיים בלבד ולאחר שמונה לתפקיד - ולא נבחר על ידי התושבים. הד"ר להנדסת תחבורה היה חבר במשמרות המהפכה והשתתף במלחמת איראן-עיראק, אבל גיבור מלחמה הוא לא היה. בסיבוב הראשון בבחירות זכה אחמדינג'אד בן ה-49 ב-19% בלבד מהקולות, פחות מהנשיא לשעבר אכבר האשמי רפסנג'אני, אבל תדמית "האדם הפשוט", ובעיקר תמיכת המנהיג העליון אייתוללה עלי חמינאי, הובילה אותו לניצחון ולכיסא שעליו ישב קודמו, הרפורמיסט מוחמד חתאמי.
בנאומו הראשון, מיד עם היבחרו, כבר הבהיר אחמדינג'אד השמרן שרפורמה לא תהיה מעתה באיראן: "בעזרת דם השאהידים, מהפכה איסלאמית חדשה קמה, ובעזרת אללה המהפכה האיסלאמית הזו תכרות את שורשי אי-הצדק בעולם. עידן הדיכוי, המשטרים ההגמוניים ואי-הצדק בעולם הגיע לסיומו".
אנחנו על המפה?
30/10/2005. קמפיין הבחירות של אחמדינג'אד התרכז באבטלה, בחשיבות פרויקט הגרעין ובהתנגדות לארצות הברית, אבל זמן קצר אחרי סיומו החלה ישראל להפוך לאחד המרכזיים בסדר יומו - בעיקר התקשורתי. בכנס "עולם ללא ציונות" בטהרן נטען כי הנשיא האיראני החדש אמר כי ישראל צריכה "להימחק מהמפה". אחר כך התברר כי הציטוט האנטישמי המדויק היה ש"ישראל צריכה להימחק מדפי ההיסטוריה".
זה היה רק הפתיח בכהונה בת שמונה שנים, שהפכה לשמונה שנות עוינות בין ישראל לאיראן. תוכנית הגרעין הייתה כמובן במוקד יחסי האיבה, ואיתה מתקפות הסייבר, חיסולי המדענים וגם הכחשות השואה.
שואה שלו
8/12/2005. גם אחרי סערת התרגום בנאום המחיקה מהמפה, אחמדינג'אד עדיין לא היה דמות מוכרת ברמה הבינלאומית.
הזינוק שלו לכותרות הראשיות, ביחד עם הפיכתו לאחד האנשים הלא-פופולריים בעולם, הגיע בדצמבר 2005. אז, בוועידה האיסלאמית במכה, פקפק אחמדינג'אד בקיומה של השואה והציע להעביר את ישראל לאירופה.
"כמה מדינות אירופיות מתעקשות כי במהלך מלחמת העולם השנייה, היטלר שרף מיליוני יהודים שולח אותם למחנות ריכוז. כל היסטוריון, פרשן או מדען שמטיל ספק בכך מושלך לכלא וסופג גינויים. אנו איננו מקבלים את הטענה הזו, אבל אם אנו מניחים שהיא אמיתית, אם האירופים הגונים, הם צריכים לתת לציונים כמה מהמחוזות שלהם באירופה – בגרמניה, באוסטריה או במדינות אחרות - כדי שיקימו שם את מדינתם".
לא פופולרי. דיקטטור
11/12/2006. שנתיים וחצי לפני "המהפכה הירוקה", וכשהאביב הערבי עדיין לא היה חלום, החלו בטהרן הפגנות סטודנטים נגד אחמדינג'אד. הם האשימו אותו בשחיתות, העלו את תמונותיו באש וקראו: "מוות לדיקטטור". התגובה שלו: "אני שמח, זה מראה את החופש שיש לאנשים אחרי המהפכה". כעבור תקופה קצרה, ההפגנות דעכו.
ג'וג'ינג בבוקר, השמצות בערב
23/9/2008. כמעט מדי שנה עלה אחמדינג'אד על מטוס מטהרן, נחת בניו יורק והחל במופע ההשמצות הגזעניות שלו בעיתוני ארצות הברית ועל הבמה המרכזית - העצרת הכללית של האו"ם. ב-2008 הוא כינה את הציונים "פושעים ורוצחים ערמומיים, ששולטים בכלכלה העולמית, למרות מספרם הזעום". ללוס אנג'לס טיימס אמר באותו שבוע כי המשטר הציוני "דומה למטוס שאיבד את המנוע שלו ושנמצא בדרך למטה. איש לא יכול לעזור לו. זה יתרום לכולם".
הבייבי הגרעיני
20/5/2009. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הפך בשנים האחרונות את איראן לנושא המרכזי, אם לא הבלעדי, שעל האג'נדה, וגם לנשיא איראן היה בייבי משלו. תוכנית הגרעין הביאה לסנקציות חמורות על הרפובליקה האיסלאמית ודרדרה את כלכלתה לתהום, אבל אחמדינג'אד לא נסוג מתמיכתו בה אפילו לרגע. הוא ביקר בכורים, התגאה בהישגים טכנולוגיים, חלק כבוד למדענים המחוסלים - ובעיקר הרגיז את מדינות המערב.
אחרי ניסוי בשיגור טיל ארוך טווח, אמר נשיא איראן לקהל כי "זהו מסר למערב שאיראן מנהלת את ההצגה". המופע של אחמדינג'אד נמשך גם בשנים הבאות, בזמן שדו"חות סוכנות הגרעין הבינלאומית הזהירו מדי רבעון כי טהרן מתקרבת יותר ויותר אל הפצצה.
מפגינים? סתם חוליגנים
13/6/2009. בתמיכתו של חמינאי והשמרנים, התמודד אחמדינג'אד על כהונה שנייה. לפי המספרים הרשמיים, הוא זכה ב-63% והביס את שני יריביו הרפורמיסטים, מיר חוסיין מוסווי ומהדי כרובי, אבל כמעט לכל אדם שעיניו בראשו - מטהרן ועד ניו יורק - היה ברור שהבחירות זויפו. הפעם, האיראנים סירבו להשלים עם כך. יום לאחר הבחירות יצאו המונים לרחובות, בהפגנות שהיוו התחלה לחצי שנה של מחאה.
בתחילה נראה היה שהדמוקרטיה מתקרבת לטהרן, אבל עשרות הרוגים ואלפי עצורים אחר כך התברר כי כוחות הביטחון עצרו בגופם את התנועה הירוקה ומנעו את "מהפכת הטוויטר הראשונה". בנאום ביום שבו הוכרז למנצח, יום פרוץ המחאות, טען אחמדינג'אד כי הבחירות היו "חופשיות לחלוטין. התוצאות הן ניצחון גדול לאיראן". מאוחר יותר אמר כי המחאות דומות "ללהט שאחרי משחק כדורגל".
קונספירציית התאומים
24/9/2010. הקדנציה השנייה של אחמדינג'אד התנהלה כל העת תחת צל המחאה שדוכאה והכלכלה הקורסת, ובמהלכה איבד הנשיא גם את תמיכתו של אייתוללה חמינאי והגיע למאבק ישיר מולו על השליטה במוקדי הכוח. הוא אף נאלץ להגיע לפרלמנט, שבצעד חסר תקדים זימן אותו וחייב אותו להשיב לשאלות על צניחת המטבע.
כל זאת רק עודד אותו לצאת לחופשות השנתיות בניו יורק. ב-2010 הוא זנח לרגע את הכחשת השואה והעדיף להעלות תיאוריית קונספירציה על הפיגוע במגדלי התאומים: "מטרת מכונת התעמולה שאחרי הפיגוע הייתה לשכנע כי הדרך היחידה להציל את העולם תהיה באמצעות פלישה לאפגניסטן. יש האומרים שאחראים לכך גורמי המודיעין האמריקניים, אחרים סבורים שגורמים בתוך הממשל יזמו את האירוע כדי לסייע לכלכלה ולהציל את הישות הציונית. עד היום לא הוכח שמחבלים מתאבדים הם שביצעו זאת".
100% סטרייטים
18/1/2012. הנשיא השישי של איראן אמנם סיים דוקטורט, אבל לא פעם ניתן היה לזהות בנקל את הבורות שלו. אחת מאותן פעמים הייתה כאשר טען: "האיידס נוצר במערב על מנת להחליש את המדינות העניות. באיראן לא קיימים הומואים". הוא כנראה המשיך להאמין בכך גם כאשר חברים בקהילת הלהט"ב במדינה פתחו בפייסבוק בקמפיין נגד משטר האייתוללות.
ממש אסטרונאוט
4/2/2013. התמיכה הבלתי מסויגת של אחמדינג'אד בפרויקט הגרעין והחלל האיראני הובילה אותו גם למפגש עם קוף, שנטען כי שבוע לפני כן טהרן שיגרה אותו לחלל והחזירה אותו כשהוא בחיים. "אני מוכן להיות האסטרונאוט האיראני הראשון", אמר אחמדינג'אד באותה פסגה. במערב, עם זאת, פקפקו בעובדת היותו של הקוף שבחן נשיא איראן אותו הקוף ששוגר לחלל, אם בכלל. התגובה האיראנית: חלק מהתמונות הציגו את הקוף הלא נכון.
האישה שלו, האמא של צ'אבס
10/3/2013. במשך שמונה שנים ראו האיראנים כמעט מדי יום את תמונתו של נשיאם, ולמדו לשנוא אותו. אשתו, לעומת זאת, נותרה בצד. פרט להופעות בודדות, שבהן רק פניה נראו, עזאם פראחי לא נחשפה כלל. היא גם כמעט ולא טסה עם בעלה (ובטח לא במיטה זוגית), ונשארה באיראן אף כשאחמדינג'אד חלק כבוד אחרון למנהיג הקרוב ביותר אליו, שליט ונצואלה הוגו צ'אבס.
בזמן שהיא באיראן, צולם אחמדינג'אד מחובק עם אמו של צ'אבס - ועורר עליו את חמתם של אנשי הדת. הם טענו כי מדובר בעלבון לאיסלאם ובהפרת איסור דתי של מגע עם נשים. הם גם לא אהבו את דבריו בלוויה עצמה - "צ'אבס יקום לתחייה לצד ישו ביום תחיית המתים".
יעשה לביתו?
הניסיון האחרון של אחמדינג'אד היה להעמיד יורש. גם הניסיון הזה לא צלח. נשיא איראן אמר אמנם כי לא יתערב בבחירות, אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד. ב-2009 מנע חמינאי את הכוונה למנות את מחותנו איספנדיר רחים משאאי לסגן הנשיא, אבל אחמדינג'אד לא למד מכך, והתייצב לצד קרוב משפחתו בזמן שזה נרשם כמועמד לנשיאות.
"משאאי זה אחמדינג'אד, ואחמדינג'אד זה משאאי", אמר הנשיא - וראה שבוע לאחר מכן כיצד מועמדו נפסל על ידי מועצת שומרי החוקה, הגוף שבו שולט חמינאי ביד רמה. כעת השאלה היא לאן פניו של אחמדינג'אד. הנשיא הראשון של איראן אחרי המהפכה האיסלאמית הודח וערק לחו"ל, השני נרצח, השלישי (חמינאי) הפך למנהיג העליון, הרביעי (רפסנג'אני) ניסה להתמודד שוב והדבר נמנע ממנו, והחמישי (חתאמי) נאלץ לראות את הרפורמות שעליהן עמל נהרסות בידי יורשו.
התבוננות על מערכת היחסים הטעונה בין חמינאי לאחמדינג'אד, שאותו מאשימים אנשי המנהיג העליון כי הוא מוביל את "הזרם הסוטה" שנותן עדיפות ללאומנות על פני אנשי הדת, וחוסר התמיכה בו בציבור האיראני, מראים כי לאחמדינג'אד יהיה קשה מאוד לשוב למרכז הבמה. מבט נוסף על האיש שכיהן כנשיא איראן בשמונה השנים האחרונות מבהיר כי הוא לא יהיה זה שישתוק ויזוז הצדה. ההתנגשות הבאה כבר בדרך.
לפנייה לכתב/ת 
