מחאת הארנונה: "לשנות את שיטת החישוב"
אחרי ההפגנה נגד נטל הארנונה שנערכה בסוף השבוע, התארח באולפן ynet עומר שמרון, ממובילי המאבק, שסיפר מה דורשים התושבים: "אנחנו משלמים על פירי מעליות וחדרי אשפה. החישוב בכל עיר שונה - תארו שכל ראש עיר היה מחשב גם את המע"מ כראות עיניו". בשלטון המקומי מגלגלים את האחריות למשרד הפנים, שמבהיר: "ב-2015 לא אושרו העלאות חריגות בארנונה"
מאות פעילים ב-13 ערים ברחבי הארץ הפגינו שלשום (ו') במסגרת מחאה ארצית נגד הנטל בארנונה . תושבי הוד השרון, חולון, ראש העין, פתח תקווה, גני תקווה, נתניה, חדרה, חיפה, עכו, באר שבע, אשדוד, יבנה ורחובות הגיעו בצהרי שישי למרכזי הערים והניפו שלטים נגד מה שהם מכנים "עושק הארנונה". בדיון באולפן ynet שאלנו את עומר שמרון, ממובילי המאבק הארצי בהוד השרון, מה דורשים התושבים ועל מה הם משלמים עבור המס הדו-חודשי שמשלמים לרשות המקומית.
צפו בדיון באולפן ynet
במאבק הארצי חברים 30 נציגים של 30 ערים בישראל, שמבקשים מהרשויות המקומיות ומהעיריות (השלטון המקומי) להוריד את תעריפי הארנונה למ"ר וכן לשנות את שיטת החישוב מבחינת שטחים משותפים. לטענתם, הם משלמים לא רק על שטח הדירה - כי אם גם על חדרי אשפה, פירי מעליות, ארונות חשמל וחדרי מדרגות.
"אתה יכול לעבור דירה רק 300 מטר מהבניין הקודם שגרת בו - והאפליה בתשלומי הארנונה ניכרת אפילו בין השכונות", מסביר שמרון. לדבריו, שיטת החישוב של הארנונה שונה בכל עיר ועיר, "רק תארו לעצמכם שהרשות המקומית הייתה מחשבת לפי ראות עיניה גם את גובה המע"מ", הוא אומר.
ניצני המחאה לפני מספר חודשים בשכונת 1200 בהוד השרון, וזמן קצר לאחר מכן כבר התפשטה לערים נוספות כמו גני תקווה ועכו. במסגרת ההפגנה בסוף השבוע האחרון, נשאו התושבים שלטים שלשונם: "די לעושק הארנונה", "ארנונה - מס פרוץ", "קניתי דירה 120 מ"ר, מחייבים אותי על 160 מ"ר" ועוד.
מחאת הארנונה נפתחה על רקע פרסום דו"ח מבקר המדינה לפני כחודשיים בנושא הארנונה, שם נקבע כי נמצאו ליקויים בהטלת הארנונה, במעקב אחר החובות ובגבייתם וכן מתן הנחות שלא בהתאם לתקנות. "במשך שנים רבות לא ביצעו חלק מהרשויות סקר נכסים, וקיים חשש שהדבר גורם להן להפסד הכנסות ויוצר אי-שוויון בנטל המס", כתב המבקר, השופט (בדימוס) יוסף שפירא.
בנובמבר 2014 נחשף כי במהלך השנה החולפת, הארנונה עלתה ב-67 רשויות. על פי נתונים שפורסמו ב-ynet, הרשויות המקומיות לא הסתפקו בהעלאה של 3.6% בתשלומי הארנונה, ובסך הכל פנו למשרד הפנים 114 רשויות בבקשה להעלות את הארנונה למגורים ולעסקים באופן חריג כאשר - למעלה ממחצית מהבקשות התקבלו.
מבדיקת ynet עולה כי בשנת 2002, סך ההכנסות של העיריות והרשויות המקומיות מארנונה עמד על 11.3 מיליארד שקלים. נכון ל-2014, ההכנסות מארנונה כבר עמוד על 21.6 מיליארד שקלים. למעשה, הארנונה מתייקרת בממוצע בכמיליארד שקל בשנה.
את הארנונה מחשבים לפי נוסחה המשקללת את עליית מדד המחירים לצרכן ועליית השכר הממוצע במגזר הציבורי. ב-2015, לראשונה מזה שנים, תשלום הארנונה אמור היה לרדת, משום שהמדדים היו שליליים. ואולם, משרדי הממשלה נענו לבקשת השלטון המקומי וקבעו עלייה של 0.75% בארנונה.
מהשלטון המקומי נמסר בתגובה: "צווי הארנונה מושתתים על דיני ההקפאה המיושנים משנות ה-80, ולצערנו אין בסמכותם של ראשי הרשויות לשנותם. התרענו לא פעם על מגוון העיוותים הקיימים בנושא הארנונה, והצענו למדינה רפורמה מקיפה שתאפשר גביית ארנונה באופן אחיד ושירותי לכלל הרשויות. בשל תקופת הבחירות הנושא עוכב, ואנו מקווים כי הממשלה הבאה תיישם את הרפורמה ותוציאה אל הפועל. כיום, הארנונה מכסה רק כ-40% מתקציבי הרשויות המיועד כולו לשירותי חינוך, חברה, תרבות וביטחון עבור התושבים".
שר הפנים, גלעד ארדן, מסר בתגובה: "אני בהחלט מבין את המחאה הציבורית בנושא הארנונה. שיטות הגבייה ואופן החישוב השונה ממקום למקום, יוצרים מצב בעייתי ולא שוויוני. לא סביר שזוג צעיר ישלם ארנונה על שטח שהוא כמעט פי שניים מהדירה שברשותו. לאחר הבחירות בכוונתי להוביל רפורמה כוללת במנגנון גביית הארנונה, שיטת חישוב התעריף ואופן חלוקת הכסף בין הרשויות השונות, כך שיגיע חזרה לציבור באופן צודק וייקח בחשבון שיקולים חברתיים. בתקופה הקצרה בה אני מכהן כשר פנים קיבלתי החלטה לא להעלות את נטל הארנונה, ולכן בשנת 2015 לא אושרו העלאות חריגות".
