שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    77% מהחרדים שנבדקו קיבלו פטור נפשי, טיפול רפואי לחיילים מתעכב
    מבקר המדינה: שבועות ארוכים לפני תור לרופא או קב"ן, המתנה מייאשת בטלפון והתעלמות מבעיית הפטורים בסיטונות לחרדים. מבקר המדינה מצביע על שורת בעיות בטיפול הרפואי בצה"ל

    "מתקיים מצב שבו חיילים רבים עוברים 'תלאות' בבואם לקבל שירות רפואי, החל מקושי לקבוע תור בטלפון למפגש עם רופא, ועד זמני המתנה ארוכים למפגש עמו. מצבים אלה עלולים להביא לכך, שחלק מהחיילים אינם מקבלים את הטיפול הרפואי שלו הם זקוקים", כך כותב מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בפרק העוסק במערכת הביטחון בדו"ח מבקר המדינה השנתי, המתפרסם היום (ג'). 

     

    לקריאת הפרק המלא בדו"ח המבקר לחצו כאן

     

    קרוב ל-300 עמודים מ-1,901 העמודים בדו"ח השנתי 67ב' מוקדשים למשרד הביטחון ולצה"ל. אחד הנושאים שבהם עסק המבקר ובו נמצאו ליקויים קשים הוא השירות הרפואי לחיילים בשירות חובה.

     

    הדו"ח השנתי של מבקר המדינה - כתבות נוספות:

    המבקר: אורי אריאל העביר עשרות מיליוני שקלים למקורבים

    "מכת מדינה": החקלאים חסרי אונים מול הפשיעה

    מערך הכשרות - "ממצאים חמורים, הטעיית הציבור, מצב בלתי נסבל"

    מבקר המדינה: הסיבה האבסורדית לתור לניתוחים בישראל

    המבקר מתריע: נזק למדינה עקב המשבר במשרד החוץ

    קנו מאות ניידות - בלי לבדוק אם הן מתאימות

    משרד הבריאות: "הפרדת יולדות? אין תופעה כזו"

    עומס על מפקחי בתי הספר לא מאפשר להם למלא את תפקידם

    ילדים יוצאים ממשפחה מסוכנת - וחוזרים בלי בדיקה

    המבקר: ישראל בפיגור בהתמודדות עם פשיעת סייבר

    זיהום חוצה גבולות: השפכים בשטחים משפיעים על ישראל‏

    הסכם הגז עם חברת חשמל עלול להוביל לעליית תעריפים במשק‏

    המדינה לא בדקה כראוי את השפעת העלאת גיל הפרישה‏

    ביטוח לאומי מוותר על מאות מיליוני שקלים מכספי ציבור

    המבקר: "המידע שבדו"חות הכספיים של הממשלה לקוי"‏

    המבקר: הסלט שלנו כולל גם חומרי הדברה‏

    "מטופלים נדבקו בהפטיטיס C משימוש חוזר באביזרים חד פעמיים"

    לחכות 13 חודשים בתור לקלינאי תקשורת בסורוקה

     

    מבקר המדינה מצא כי עקב ביטול ההפרטה (מיקור החוץ) נפגעה זמינות שירותי הרפואה הראשונית לחיילים במרחב הקריה ותל השומר. בביקורת עלה כי זמן ההמתנה הממוצע לתור אלקטיבי לרופא ראשוני הוא ארוך ונמשך שבועיים או שלושה. בנוסף נמצא כי קיים קושי לקבל מענה טלפוני מהמרפאות, במיוחד בשעות הבוקר, וחיילים רבים מתייאשים ומנתקים את השיחה מבלי שקיבלו מענה.

    מחצית החיילים לא מרוצים מהשירות (אילוסטרציה) (צילום: shutterstock)
    מחצית החיילים לא מרוצים מהשירות (אילוסטרציה)(צילום: shutterstock)

    מסקר שביעות הרצון של חיילים לוחמים מהשירות הרפואי בצה"ל, שערך משרד מבקר המדינה, עולה כי 24% מהחיילים לא מרוצים מהשירות הרפואי ו-27% לא כל כך מרוצים. כלומר 51% מהחיילים אינם שבעי רצון. עוד נמצא כי כ-60% מאלו שציינו שאינם מרוצים מהשירות הרפואי, ענו כי הם אינם מרוצים מזמינות השירות.

     

    בפברואר 2016 אויש המענה הטלפוני של המוקד הצבאי לזימון תורים ב-51 מוקדניות מתוך תקן של 61. התוצאה: זמני המתנה ארוכים מאוד, שהגיעו בערכי קיצון להמתנה של 60-45 דקות, וניתוקים רבים בגלל עומס ממתינים.

     

    חיילים לוחמים ושאינם לוחמים המתינו למפגש עם רופא מומחה ימים רבים מעבר לתקן שקבעה מפקדת קצין רפואה ראשי (מקרפ"ר), העומד על 14 יום בממוצע לחייל לוחם ו-21 יום בממוצע לחייל שאינו לוחם. בסקר של משרד המבקר נמצא כי בקרב החיילים הלוחמים – 32% מאלו שקיבלו הפניה לרופא מומחה ציינו שהם המתינו יותר משבועיים ועד ארבעה שבועות עד המפגש עם רופא מומחה ו-30% ציינו שהם המתינו מעל לארבעה שבועות ועד שלושה חודשים. כלומר, כשני שלישים מהחיילים הלוחמים ציינו שהם המתינו יותר מהזמן שנקבע.

     

    הסיכון: החמרה של בעיות רפואיות

    בנוסף נמצאו ליקויים במעקב אחר הפניית חיילים לרופאים מומחים. המבקר מצא כי בשנים 2014 ו-2015 כ-58% וכ-64% הפניות, בהתאמה, לא נסגרו כעבור 120 יום, וכי למפקדת קצין רפואה ראשי אין מידע בנוגע לסיבות שבגינן נותרו ההפניות פתוחות. היא אף לא נקטה צעדים לבירור ולטיפול בתופעה. המבקר כתב כי אי מימוש הוראת קצין רפואה ראשי משליך, בין היתר, על רציפות הטיפול הרפואי ועלול לגרום להחמרה של בעיה רפואית.

     

    עוד נמצא כי למפקדת רפואה ראשית אין נתונים על חיילים שאינם מתייצבים לתורים שנקבעו להם לרופאים מומחים במרפאות אזרחיות ועל הסיבות לכך. המבקר כתב כי היעדר המידע אינו מאפשר לנקוט צעדים הדרושים לצמצום התופעה.

     

    נתונים שגויים הוזנו בהפניות לבדיקה פסיכיאטרית

    המבקר מצא כי במפקדת קצין רפואה ראשי ובמרכז לבריאות הנפש לא קיימת הוראה המסדירה את משך הזמן המרבי להמתנה של חייל המבקש להיפגש עם גורם בריאות הנפש. בביקורת נמצא כי יותר מ-16% מהחיילים שפנו לבדיקה כזו ביחידות השדה שנבדקו - נאלצו להמתין יותר מארבעה שבועות לטיפול.

     

    בנוסף נמצא כי גורמי מפקדת קצין רפואה ראשי הזינו באופן שגוי הפניות מטופלים לבדיקה פסיכיאטרית וכי במערכת המידע של מקרפ"ר נמצאו נתונים שגויים. אי לכך קיים קושי לוודא כי כלל המטופלים שהופנו לבדיקת פסיכיאטר אכן טופלו כנדרש. המבקר כתב כי קיומם של נתונים שגויים במערכת של מפקדת קצין רפואה ראשי מעיד על היעדר פיקוח ובקרה מספקים על מימוש ההפניות של הרופאים הצבאיים לבדיקת פסיכיאטרים.

     

    כמו כן נמצא כי המעקב אחר "סטטוס ביצוען" של הנחיות גורמי בריאות הנפש אינו מקוים כנדרש. המבקר כתב כי ביחידות השדה שנבדקו לא תועד במלואו מעקב גורמי בריאות הנפש אחר מימוש הנחיותיהם.

     

    עוד כתב המבקר כי גורמי בריאות הנפש נוהגים להנחות את מפקדי צה"ל להקפיד על "ליווי תומך לחייל על ידי מפקד". בביקורת נמצא כי כ-57% מהנחיות גורמי בריאות הנפש למפקדים כללו הנחיה זו, אולם לא קיימות הנחיה והכשרה למפקדים כיצד לנהוג לפיה. המבקר כתב כי השימוש הרב בהנחיה זו ללא כל הוראה מעשית לגבי מהותה, עלול לרוקן אותה מתוכן.

     

    בביקורת נמצא גם כי רק כ-47% ממרשמי התרופות שרשמו פסיכיאטרים בצה"ל נופקו בפועל למטופלים. המבקר העיר כי משכך גובר הסיכון כי המטופלים לא צרכו אותן, דבר העלול לפגוע בבריאותם.

     

    "פרצה" לחרדים בלבד

    הביקורת הצביעה על פער לא סביר של פי שניים וחצי עד פי שלושה בין שיעור הפטור משירות צבאי מסיבות נפשיות הניתן למועמדים לגיוס מהאוכלוסייה החרדית, ובין שיעור פטור זה בכלל אוכלוסיית המיועדים לגיוס. על פי גורמי מקרפ"ר, מועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים) מהאוכלוסייה החרדית מנצלים את מגבלות הבדיקה אצל גורמי בריאות הנפש (ברה"ן), המאפשרות לקבל פטור לא מוצדק רפואית.

    (ארכיון) (צילום: עופר עמרם )
    (ארכיון)(צילום: עופר עמרם )
    בין מרס ליולי 2014 נבדקו 1,094 מלש"בים חרדים בלשכות הגיוס, ול-607 (כ-55%) מהם הומלץ על פטור משירות מסיבות נפשיות. בתקופה שבין ינואר לאוקטובר 2015 נבדקו 1,170 מלש"בים חרדים בלשכות הגיוס, ול-899 (כ-77%) מהם הומלץ על פטור מסיבות נפשיות. "הקושי נובע מכך שהמלש"ב שאינו מעוניין להתגייס רותם לעזרתו את הממסד כולו - משפחתו, מוריו ורופאיו. במצב זה גורמי ברה"ן אינם יכולים להוכיח כי מדובר בהתחזות", אמר קצין הרפואה הראשי לנציגי המבקר.

      

    המבקר כתב כי אף שהנושא מוכר לצה"ל משנת 2012, הוא לא טופל, והמצב נותר כשהיה. במצב זה, מגבלותיו של מרכז בריאות הנפש מהוות "פרצה" המאפשרת למלש"בים מהאוכלוסייה החרדית לקבל פטור מהחובות המוטלות עליהם מכוח חוק שירות ביטחון, בלי שניתן לוודא כי הוא אכן מוצדק.

     

    מי מפקח על פינוי המוקשים?

    בפרק אחר בדק המבקר את נושא פירוק המוקשים על ידי הרשות לפינוי מוקשים (הרלפ"ם). בישראל פזורים מאות אלפי מוקשים, בעיקר ברמת הגולן, בערבה ולאורך הגבולות. הם הונחו לצרכים מבצעיים, אך ברבות השנים הפכו חלקם בלתי חיוניים לביטחון המדינה. בנוסף להם קיימים שדות מוקשים שהניחו צבאות זרים וכן שטחים ממוקשים שנוצרו עקב סחף ומהווים מפגע בטיחותי חמור.

     

    3.17: שדה מוקשים שבו שהו מטיילים    (צילום: אביהו שפירא)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    לצורך פינוי שדות המוקשים ועל רקע שיח ציבורי שהתעורר עקב פציעתו של דני יובל בשנת 2010 מפיצוץ מוקש ברמת הגולן, אישרה הכנסת את החוק לפינוי שדות מוקשים ובמסגרתו הוקמה הרשות לפינוי מוקשים.

     

     (צילום: אביהו שפירא)
    (צילום: אביהו שפירא)

    פינוי מוקשים בגבול ירדן (ארכיון) (צילום: יואב זיתון)
    פינוי מוקשים בגבול ירדן (ארכיון)(צילום: יואב זיתון)
     
    בבדיקת המבקר נמצאו פערים במימוש הוראות החוק בנושא תקציב הרשות. בשנים 2011 ו-2012 מימנו משרד האוצר ומשרד הביטחון את תקציב הרשות בחלקים שווים. אבל החל משנת 2013 הפסיק משרד האוצר להעביר את חלקו, בטענה שעל פי המתווה של "הכול כלול", תקציב הביטחון כולל גם את חלקו במימון פעילות הרשות. בכך, כתב המבקר, שוב פעל משרד האוצר באופן שאינו תואם לכאורה את לשון החוק.

     

    המבקר גם מצא פערים בחלוקת הסמכויות בין צה"ל לרשות לפינוי מוקשים. ממאי 2013 לא מתקיימת כל פעילות חדשה לפינוי שדות מוקשים מסוג נ"ט, המיועדים לשימוש אזרחי. לכן לא קיים צה"ל החלטת ממשלה מינואר 2014, שמורה על פינוי שדות מוקשים משטחים שנועדו לפיתוח החקלאות בגולן.

     

    עוד נמצאו פערים במימוש הוראות החוק בנושא שיתוף הפעולה בין הרשות לצה"ל. כמו כן נמצאו ליקויים במנגנוני הפיקוח על החברות האזרחיות המפנות את המוקשים. בין היתר נמצא כי עובדי החברות האזרחיות לא נבדקו ביטחונית, בניגוד להסכמים עם משרד הביטחון.

     

    יועצים בלי מכרז

    בפרק אחר נמצאו ליקויים חמורים בהעסקת יועצים במערכת הביטחון. בין היתר נמצא כי 89% מההתקשרויות של משרד הביטחון עם יועצים בשנת 2015 נעשו באפיק של פטור ממכרז. כ-64% מכלל היועצים אושרו בפטור ממכרז.

     

    המבקר כתב כי על מנכ"ל משרד הביטחון לטפל מידית בליקויים החמורים העולים מפרק זה של הדו"ח והמצביעים על חריגה בוטה מכללי ההעסקה של יועצים, לרבות הגדלה בפועל של מצבת כוח האדם במשרד הביטחון, ללא פיקוח ובקרה.

     

    תגובת צה"ל

    מדובר צה"ל נמסר: "באשר לטענה כי זמני ההמתנה למענה ראשוני וטיפול רפואי מתקדם ארוכים, נציין כי חרף העובדה שלא קיים בישראל נוהל מחייב לזמן המתנה למפגש רפואי ראשוני, הנחה קרפ"ר, תא"ל דודו דגן, כי זמן המתנה הראוי למפגש ראשוני שאינו דחוף עם רופא הינו עד שבעה ימים. הגדרה זו תעוגן בפקודות לאחר מימוש תוכנית "לבן וחאקי". כמו כן על מנת לצמצם את זמני ההמתנה הארוכים אויישו המוקדים הטלפונים בכ-110% מהתקינה הקיימת.

    באשר לטענה כי זמן ההמתנה של לוחמים ארוך יותר משל חיילי מפקדה נציין כי חיל הרפואה פועל במספר אמצעים על מנת לשפר את זמני ההמתנה לרופא מומחה ומחויב למתן טיפול רפואי מיטבי לכלל החיילים בכל התפקידים. יתרה מכך, לחיילים במערך הלוחם קיימת מכסה של תורים ייעודיים השמורים להם ומתאימים לאופי שירותם".

     

    עוד נמסר: "באשר לטענה כי שחרור מלש"בים מהאוכלוסייה החרדית מסיבות אישיות גבוה ביחס לממוצע נציין כי סוגיית גיוס החרדים הינה אתגר משמעותי לא רק בהיבט הברה"ני ולכן הנושא קשור לסוגיית גיוס החרדים בכללותה. צה"ל בוחן מספר חלופות לשם טיוב תהליך המיון של החרדים ובכלל זאת בהיבט הברה"ני".

     

    על פינוי המוקשים נמסר: "בשנת 2013 הוחלט לעצור את פעילות חיילי צה"ל בשדות מוקשים למעט מקרים חריגים המחייבים זאת. במהלך השנה הנוכחית צפוי חיל ההנדסה להשלים ניסוי מתקדם לתרגולות וטכניקות חדשות שיאפשרו פינוי שדה מוקשים בסיכון מזערי. בהתאם לתוצאות הניסוי, יגובש מתווה פעילות אשר לפיו ניתן יהיה לבצע את עבודות הפינוי, בכפוף להנחיות קצין ההנדסה הראשי וע"פ סדר פעילויות שיקבע".  

     

    תגובת משרד הביטחון

    לגבי העסקת יועצים וכוח אדם חיצוני במשרד הביטחון נמסר כי "משרד הביטחון, כזרוע הביצוע העיקרית של ממשלת ישראל, עוסק במגוון רחב מאוד של משימות לאומיות ומגה פרויקטים, שאינם משתווים בהיקפם ובמורכבותם לאף משרד ממשלתי אחר, בהם מחקר ופיתוח אמצעי לחימה, תקשוב וטכנולוגיה כולל הגנה בסייבר, רכש ויצוא ביטחוני, ביטחון ושמירת הסוד במערכת הביטחון, פינוי מחנות ממרכז הארץ והעתקתם לנגב ולגליל, הכנת העורף לחירום, עידוד גיוס והכוונת חיילים משוחררים, טיפול בנכי צה"ל ובמשפחות השכולות, פינוי מוקשים, ניהול המעברים באיו"ש ובעוטף עזה ועוד. על מנת לעמוד בכל משימותיו, מעניק המשרד לראשי האגפים בו עצמאות וגמישות, שמוכיחות את עצמן במבחן המעשה והתוצאה.

     

    "משרד הביטחון התריע בהזדמנויות רבות כי היקף תקינת עובדי המשרד, הקטן בהתמדה בכל שנה, אינו הולם את מורכבות המשימות החדשות המוטלות על המשרד, ומאלץ אותו להישען על יועצים וכוח אדם חיצוני".

     

    עוד נמסר כי "העסקת יועצים מתבצעת בצורה מושכלת, אל מול סביבה משתנה ובתחומי מומחיות ייחודיים שמתעדכנים בתכיפות גבוהה (תקשוב, טכנולוגיה, הגנה בסייבר ועוד), במקרים שבהם מנגנוני ההעסקה התקפים של משרדי הממשלה אינם מאפשרים העסקה קצרה. כמו כן, המשרד נקט ונוקט צעדים משמעותיים לפיקוח ובקרה: הוקמה יחידה ייעודית לטיפול ביועצים, אופיינה מערכת מחשובית לניהול ובקרה של כ"א חיצוני, הוגדרו נהלי עבודה מחייבים וננקטו פעולות רבות ליצירת אבחנה מבדלת וברורה בסביבת העבודה בין עובדי המשרד ליועצים. במקביל יזם משרד הביטחון את הקמת החברה הממשלתית 'שביט' שתיקח על עצמה פעילויות שכיום מבצע כוח אדם חיצוני".

     

    בנוגע לפעילות הרשות לפינוי מוקשים נמסר: "מאז הקמתה בשנת 2011, פינתה הרשות כ-7,000 דונמים של שדות מוקשים בכל רחבי הארץ. בימים אלה נערכת הרשות לפינוי מאות דונמים נוספים במג'דל שמס ברמת הגולן, באיו"ש ובערבה. היא פועלת מכוח חוק, שמגדיר תקציב שנתי קבוע. באחרונה סיכמו משרדי הביטחון והאוצר שהחל מתקציב 2019, תקציב הרלפ"ם יהיה בסעיף נפרד מחוץ לתקציב הביטחון כקבוע בחוק, באופן שיבטיח את המשך פעילותה הסדירה. בתקציב הדו-שנתי הבא עומד תקציבה על 27 מיליון שקל בשנה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "77% מהחרדים שנבדקו קיבלו פטור נפשי, טיפול רפואי לחיילים מתעכב"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דניאל אליאור
    חרדים מפגינים בלשכת הגיוס (ארכיון)
    צילום: דניאל אליאור
    מומלצים