שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    זיהום חוצה גבולות: כך השפכים בשטחים משפיעים על מדינת ישראל
    בדו"ח מבקר המדינה קובעים כי זיהום מים הוא המפגע הסביבתי החמור ביותר בין מדינת ישראל לשטחי יהודה ושומרון בשל העובדה שהוא מסכן את מקור המים החשוב אקוויפר ההר. התוצאה: פגיעה בבריאות הציבור ובאיכות חייו עקב מפגעי תברואה ומטרדים סביבתיים ופגיעה במערכות אקולוגיות. הממצאים מצביעים על היעדר מדיניות ממשלתית, "נדרש שיתוף בין כלל הגורמים"
    זיהום חוצה גבולות: "זיהום מים הוא המפגע הסביבתי החמור ביותר בין מדינת ישראל לשטחי יהודה ושומרון בשל העובדה שהוא מסכן את מקור המים הטבעיים החשוב ביותר באזור, אקוויפר ההר", קובעים בדו"ח מבקר המדינה. אלא שמרבית השפכים באזור יהודה ושומרון מוזרמים לנחלים או לבורות ספיגה. התוצאה היא הפחתת המים הזמינים לשימוש האוכלוסייה באזור, פגיעה בבריאות הציבור ובאיכות חייו עקב מפגעי תברואה ומטרדים סביבתיים ופגיעה במערכות אקולוגיות.

     

    עקיצות ויתושים: מי שופכין מרמאללה למרכז הארץ

    לקריאת פרק זיהום המים בדו"ח מבקר המדינה

     

     (צילום: איגוד ערים איכות הסביבה שומרון)
    (צילום: איגוד ערים איכות הסביבה שומרון)

     

    היעדר גבולות ברורים, קיטוע חריף של השטח, היעדר רצף טריטוריאלי, צפיפות אוכלוסין גבוהה בצד הפלסטיני, הבדלים ניכרים ברמת החיים וביכולת הניהול הסביבתי בין הפלסטינים לבין הישראלים - כל אלה יוצרים קרקע פורייה לזיהום מים. "ניהול סביבתי מחייב שיתוף פעולה בין גורמי השליטה השונים בשטח הרלוונטי. המצב הגאופוליטי והסכסוך המדיני המתמשך בין ישראל לפלסטינים, פיצול השליטה בשטח ותפיסת הזמניות של המצב, מקשים על הגורמים השונים לטפל באופן יסודי וארוך טווח במפגעים סביבתיים ולקיים שיתוף פעולה בתחום זה".

     

    בחודשים פברואר-אוקטובר 2016 בדק משרד מבקר המדינה את טיפול הגופים הממשלתיים בישראל בזיהומי מים החוצים את הקו הירוק. בין היתר בחנו את הזיהום בשרון בנחל אלכסנדר ונחל שכם; זיהום נחל חברון; זיהום הנחלים מכמש ופרת ומעיין קלט מהקולחים של מתקן הטיפול בשפכים (מט"ש) באל-בירה; זיהום נחל קדרון משפכי ירושלים וסביבתה; וזיהום הים והנחלים משפכי רצועת עזה.

     

    היעדר מדיניות ממשלתית

    הליקויים העיקריים שעליהם מצביע דו"ח המבקר הם הפסקת אישור פרויקטים בוועדת המים המשותפת. כדי ליישם את התחייבויות ישראל והפלסטינים לטיפול בכל הנושאים הקשורים למים ולביוב, מאוגוסט 2010 ועדת המים המשותפת אינה מתכנסת לאישור פרויקטים. במשך יותר מחמש שנים לא בחנו רשות המים והיחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים הפעלה של מנגנון יישוב סכסוכים כלשהו כדי לפתור את המחלוקות בוועדת המים המשותפת וכדי להוציאה מן המבוי הסתום שנקלעה אליו.

     

    הדו"ח השנתי של מבקר המדינה - כתבות נוספות:

    המבקר: אורי אריאל העביר עשרות מיליוני שקלים למקורבים

    "מכת מדינה": החקלאים חסרי אונים מול הפשיעה

    מערך הכשרות - "ממצאים חמורים, הטעיית הציבור, מצב בלתי נסבל"

    מבקר המדינה: הסיבה האבסורדית לתור לניתוחים בישראל

    77% מהחרדים שנבדקו קיבלו פטור נפשי, טיפול רפואי לחיילים מתעכב

    המבקר מתריע: נזק למדינה עקב המשבר במשרד החוץ

    קנו מאות ניידות - בלי לבדוק אם הן מתאימות

    משרד הבריאות: "הפרדת יולדות? אין תופעה כזו"

    עומס על מפקחי בתי הספר לא מאפשר להם למלא את תפקידם

    ילדים יוצאים ממשפחה מסוכנת - וחוזרים בלי בדיקה

    המבקר: ישראל בפיגור בהתמודדות עם פשיעת סייבר

    הסכם הגז עם חברת חשמל עלול להוביל לעליית תעריפים במשק‏

    המדינה לא בדקה כראוי את השפעת העלאת גיל הפרישה‏

    ביטוח לאומי מוותר על מאות מיליוני שקלים מכספי ציבור

    המבקר: "המידע שבדו"חות הכספיים של הממשלה לקוי"‏

    המבקר: הסלט שלנו כולל גם חומרי הדברה‏

    "מטופלים נדבקו בהפטיטיס C משימוש חוזר באביזרים חד פעמיים"

    לחכות 13 חודשים בתור לקלינאי תקשורת בסורוקה

     

    כמו כן, פעולתם של הגורמים הממשלתיים בתחום הקמת תשתיות לטיפול בשפכים במימון גורמים בינלאומיים - לוקה בחולשה ממשית, ברמת מעורבות נמוכה, בהיעדר תיאום ושיתוף פעולה בין הגורמים הממשלתיים ועוד, והגרוע מכול, בולטת בהיעדרה מדיניות ממשלתית.

     

    רשימת הנחלים המזוהמים 

    זיהום נחל קדרון משפכי ירושלים: זה עשרות שנים מוזרמים מי הביוב הגולמי של דרום-מזרח ירושלים ושל ארבע ערים פלסטיניות אל תוך אפיק נחל קדרון לכיוון מדבר יהודה וים המלח. ממצאי הביקורת העלו מציאות עגומה של מחדל ממשלתי ועירוני חמור ומתמשך, אגב הפרה בוטה של חוקים ישראליים וחשש מהפרת דינים בינלאומיים. על אף היות קדרון הנחל המזוהם ביותר שחוצה בין מדינת ישראל ליהודה ושומרון, שמקור הזיהום ברובו המכריע בירושלים, ולמרות ההיבטים הגאופוליטיים הבינלאומיים הכרוכים בנושא והגורמים הרבים המעורבים בו, לא טיפל בנושא אף גורם ממשלתי בכיר, כמו שר או משרד ראש הממשלה.

     

    זיהום בשרון - נחל אלכסנדר ונחל שכם: היערכות לקויה של רשות המים, האחראית לתכנון ולבניית תשתיות ביוב, ושל המנהל האזרחי, האחראי על תכנון ואישור תשתיות ביהודה ושומרון, הביאו לכך שמכון טיהור השפכים "יד חנה" בעמק חפר, שנבנה לפני כ-14 שנה כמתקן חירום עם ספיקה מוגבלת לקליטת שפכים מיישובים פלסטיניים ביהודה ושומרון, אינו עומד בעומס ובהרכב השפכים המוזרמים אליו וכך נגרם זיהום בנחל אלכסנדר.

     

    זיהום נחל חברון: בכל תוואי הנחל בתחומי יהודה ושומרון, 43.5 ק"מ אורכו, זורמים שפכים גולמיים, סניטריים ותעשייתיים מחברון, מקריית ארבע ומיישובי הסביבה. שפכים אלה מכילים ריכוז גבוה של חומרים רעילים. למרות מגוון פעולות שנקט קצין מטה סביבה במנהל במנהל האזרחי לגרום למפעלים הפלסטיניים להפסיק הזרמה של נסורת אבן לנחל, הוא לא בחן את מכלול הפתרונות האפשריים ולא סיפק פתרונות יעילים לבעיה זו.

     

    זיהום הנחלים מכמש ופרת ומעיין קלט מהקולחים של מתקן טיהור השפכים "אל-בירה": המנהל האזרחי, מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים ורשות המים לא גיבשו דרך פעולה לקידום פרוייקט השבת המים של מכון טיהור הקולחים של מתקן טיהור השפכים "אל-בירה".

     

    זיהום הים והנחלים מרצועת עזה: בחודשים ינואר ופברואר 2016, בשני מקרים שונים, הושבתה פעילות מתקן ההתפלה בחוף אשקלון עקב זיהום אורגני קיצוני במי הים, שלפי החברה המפעילה את המתקן מקורו כפי הנראה ברצועת עזה. מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים לא נתנה משקל ראוי לשיקולים אלה ומאז 2013 נמנעה לאשר קו חשמל ייעודי למכון טיהור השפכים הצפוני בעזה. רק לאחר חשיפת הנושא בתקשורת והתגברות העניין הציבורי החלה מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים לבחון פתרונות לבעיית החשמל של מכון טיהור השפכים ברצועת עזה.

     

    במשרד המבקר מציינים כי על הגורמים הממשלתיים, בהם המנהל האזרחי, מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים, רשות המים, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ומשרד החוץ לשתף פעולה ולתקן את הכשלים שנמצאו בביקורת. "נדרש תיאום ושיתוף בין כלל הגורמים", נכתב. "דוח ביקורת זה משקף תמונת מצב עגומה בכל הנוגע לפעילות הגורמים הממשלתיים והתנהלותם בנושא זיהומי מים בין ישראל ליהודה, לשומרון ולרצועת עזה. מדובר בסדרת כשלים וחסמים תפקודיים, מעורבות נמוכה של דרג מדיני בנושא ואי קבלת החלטות בסוגיות חשובות".

     

    תגובת יחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים: "בהיעדר שיתוף פעולה מצד הרשות הפלסטינית קיים קושי במיגור מפגעים אלו בשטחי יהודה ושומרון וברצועת עזה. 

    "יחד עם זאת, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף יואב (פולי) מרדכי, הוביל לחידוש פעילות ועדת המים המשותפת ולחתימה על הסכם עקרונות לקידום מיזמים בתחום המים הן לצורך שתיה והן לטיהור שפכים.

     

    "בשנה האחרונה, בוצעה אכיפה בנושאים אזרחיים גם בשטחי B לצורך מיגור מפגעי סביבה וכדי לשמור על בריאות תושבי האזור. בנוסף, מדי יום מבצע המנהל האזרחי פעולות לקידום הגנת הסביבה, למניעה ולטיפול במפגעי סביבה.

     

    "האחריות למשק האנרגיה ברצועת עזה נתונה לרשות הפלסטינית. נוכח משבר האנרגיה פעלה מתפ"ש לקידום מספר מיזמים למול הקהילה הבינלאומית על מנת לתת מענה לנושא, מתוך הבנה כי צעד זה יאפשר טיהור שפכים וימנע את זיהום מי התהום והשתייה. בשנה האחרונה התריע המתאם בפני הקהילה הבינלאומית על חשש גובר מהחרפת משבר האנרגיה והשלכותיו הן על מקורות המים והן על בריאות התושבים. בשלב זה הוצעו מספר פתרונות אשר טרם אושרו על ידי הרשות הפלסטינית".

     

    המשרד להגנת הסביבה: "עסקנו במפגעים חוצי גבולות"

    תגובת המשרד להגנת הסביבה: "המשרד מברך על פרסום הפרק בדו"ח מבקר המדינה בנושא המפגעים הסביבתיים חוצי הגבולות הרבים הקיימים בשטחי יהודה ושומרון, שהיקפם משמעותי והם גורמים לנזקים סביבתיים ובריאותיים משמעותיים. חשוב להדגיש כי נושאים סביבתיים אינם מתחשבים בגבולות שיצר האדם - וכאשר נושא סביבתי מסוים כמו מים, אוויר, פסולת - אינו מטופל בצורה טובה בצד אחד של קו הגבול, הוא משפיע גם על צידו האחר. לכן יש לטפל ברצף הסביבתי כמכלול, בעוד שקווי הגבול הריבוניים מקשים על הטיפול.

     

    "כך, בחודשים האחרונים המשרד עסק בטיפול במפגעים חוצי גבולות רבים כגון הטיפול המשולב בזיהום האוויר כתוצאה מהמפחמות שהשפיע על 150 אלף תושבי השרון; הקטנת הזיהום המגיע מנחל חברון; מניעת מעבר פסולת ושריפות פסולת אלקטרונית; והידוק הפיקוח על מעבר סחורות באמצעות יחידת דוד. המשרד בוחן בחודשים האחרונים דרכים שונות למיגור תופעת הזיהום החוצה גבולות - תופעה שעד היום טופלה תחת המשאבים והסמכויות המצומצמים העומדים לרשות המשרד בנושא זה. זאת, מתוך הבנה כי רק פעילות נמרצת ומלאה שתטפל בכלל מקורות הזיהום והמפגעים, יביאו לשיפור משמעותי במצב הסביבתי.

     

    "את התוכנית הממשלתית הכוללת המשרד מגבש עם המנהל האזרחי וגורמים אחרים, כולל פגישות שקיימו השר להגנת הסביבה ומנכ"ל משרדו עם ראש המנהל האזרחי. בימים אלה מסתיימת עבודת מטה לכתיבת טיוטת תוכנית ממשלתית שמאגדת את כלל הגורמים הרלוונטיים המטפלים בסוגיות אלה ותכלול הקצאת כוח אדם ייעודי לנושא, שיפור הרגולציה, שיפור הפיקוח והאכיפה ושיקום מפגעים סביבתיים ובריאותיים. המשרד משוכנע כי רק פעולה ממשלתית מתואמת והשקעה משמעותית בתשתיות מתאימות, תביא לשיפור המצב הסביבתי בעתיד".

     

    רשות המים לזיהומי מים חוצי גבולות מסרה בתגובה: "רשות המים פעלה בעבר וממשיכה לפעול גם היום בערוצים שונים ומגוונים לטיפול בנושא התפשטות המפגעים המגיעים משטחי הרשות הפלשתינית לתוך שטחה של מדינת ישראל, מתוך ניסיון לעצור את מקור הזיהום או לכל הפחות, לצמצם את השפעתו בתוך מדינת ישראל.

     

    "הקשיים הנלווים לכך שמדובר בשפכים חוצי גבולות ולא בזיהום הנוצר בשטחי מדינת ישראל, מוכרים היטב לרשות המים ולמשרדי הממשלה הרלוונטיים, מהטיפול העקבי והמתמשך בנושא זה. יש להדגיש, שישראל אינה מעוניינת לקבע את פתרונות הקצה בתחומה. מתן המענה בתוך שטחי מדינת ישראל הוא אילוץ ואינו מטרה.

     

    "על פי ההסכמים שבין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית, הטיפול בביוב הפלסטיני הוא באחריות הרשות הפלסטינית.האתגר המשמעותי ביותר בטיפול במקרים הקשים המדוברים הינו מערכת היחסים השוררת בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית, יחסים הנדרשים כדי להביא למימוש הפתרונות הנדרשות למניעת הזיהומים המדוברים. היום התכנסה ועדת המים המשותפת ונושא זה הועלה כנושא משמעותי לטיפול שני הצדדים".

     


    פרסום ראשון: 16.05.17, 15:50
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "זיהום חוצה גבולות: כך השפכים בשטחים משפיעים על מדינת ישראל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איגוד ערים איכות הסביבה שומרון
    מי שופכין שהתגלו ליד מודיעין עילית
    צילום: איגוד ערים איכות הסביבה שומרון
    מומלצים