שתף קטע נבחר

משרד הבריאות: "הפרדת יולדות? אין תופעה כזו"

דו"ח המבקר על אפליה: משרד הבריאות לא ערך ביקורות בבתי חולים אחרי הפרסומים על הפרדת יולדות, משרד המשפטים לא יזם אכיפה פלילית נגד הדרת נשים. המבקר מצדד ב"מחאת המכנסונים": "לוודא שבכל בתי הספר נהוג קוד לבוש שוויוני לבנות ולבנים"

משרד הבריאות לא עשה כמעט דבר לנוכח פרסומים על הפרדת יולדות כי לדבריו "זו לא תופעה", משרד המשפטים לא אוסף נתונים על תלונות בנושאי אפליה אף שקיים חוק בעניין, משרד החינוך צריך לוודא כי בכל בתי הספר יש קוד לבוש שוויוני לבנות ולבנים. אלו רק חלק מהממצאים וההמלצות בדו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (ג') בנושא "מניעת הפליה באספקת שירותים ומוצרים ובכניסה למוסדות ציבוריים".

 

מניעת אפליה: עיינו בדו"ח במלואו

 

בדו"ח בדק המבקר את התמודדותן של הרשויות עם תופעת האפליה, ומצא כי במערכת הממשלתית לא נערכים הליכים או פעולות שיטתיות לאיסוף מידע ולמעקב אחר תופעות אפליה באספקת מוצרים ושירותים. גם המידע הקיים אינו נאסף באופן שיטתי. בדו"ח המבקר נכתב כי אף שחוק איסור הפליה קובע ששר המשפטים ממונה על ביצועו, משרד המשפטים לא פעל לאיסוף שיטתי של נתוני תלונות ופניות כלליות ומקצועיות בנושאי אפליה ואי-שוויון. גם משרדי החינוך והבריאות אינם אוספים נתונים ותלונות בנושא. 

 

המבקר, השופט יוסף שפירא, ציין כי ב-17 שנות קיומו של החוק לא הוגש בגינו אף לא כתב אישום אחד. נתונים על אודות היקף התלונות הקטן בגין עבירות על החוק (כשמונה תלונות בשנה בממוצע, רובן המכריע על אפליה בכניסה למקומות בילוי) מחזקים את המסקנה שהחוק נתפס בעיני הציבור והרשויות בעיקר כ"חוק המועדונים". היקף התביעות, מבהיר המבקר, אינו משקף את היקפה האמיתי של האפליה.

 

עשרות תלונות בפייסבוק, תלונה אחת למשרד

באחת הדוגמאות שמובאות בדו"ח צוין כי בשנים האחרונות פורסמו בתקשורת וברשתות החברתיות תלונות רבות על אפליית בנות בקוד הלבוש שנקבע לתלמידים בבתי ספר ממלכתיים (לא דתיים) ובאופן אכיפתו, למשל איסור על בנות להגיע לבית הספר במכנסיים קצרים. באגף התלונות של משרד החינוך נמצאה תלונה אחת בלבד של תלמידה על אפלייתה לעומת הבנים בקוד הלבוש – אך בדיקה של דף פייסבוק העוסק בנושא מגלה כי הועלו בו עשרות תלונות. "הביקורת העלתה כי תלונות אלה מוכרות וידועות למשרד החינוך, וידועה לו היקפה של התופעה, אך הוא לא פעל באופן יזום על מנת לסייע לתלמידות בבירור תלונותיהן", כותב המבקר.

 

הדו"ח השנתי של מבקר המדינה - כתבות נוספות:

המבקר: אורי אריאל העביר עשרות מיליוני שקלים למקורבים

"מכת מדינה": החקלאים חסרי אונים מול הפשיעה

מערך הכשרות - "ממצאים חמורים, הטעיית הציבור, מצב בלתי נסבל"

מבקר המדינה: הסיבה האבסורדית לתור לניתוחים בישראל

77% מהחרדים שנבדקו קיבלו פטור נפשי, טיפול רפואי לחיילים מתעכב

המבקר מתריע: נזק למדינה עקב המשבר במשרד החוץ

קנו מאות ניידות - בלי לבדוק אם הן מתאימות

עומס על מפקחי בתי הספר לא מאפשר להם למלא את תפקידם

ילדים יוצאים ממשפחה מסוכנת - וחוזרים בלי בדיקה

המבקר: ישראל בפיגור בהתמודדות עם פשיעת סייבר

זיהום חוצה גבולות: השפכים בשטחים משפיעים על ישראל‏

הסכם הגז עם חברת חשמל עלול להוביל לעליית תעריפים במשק‏

המדינה לא בדקה כראוי את השפעת העלאת גיל הפרישה‏

ביטוח לאומי מוותר על מאות מיליוני שקלים מכספי ציבור

המבקר: "המידע שבדו"חות הכספיים של הממשלה לקוי"‏

המבקר: הסלט שלנו כולל גם חומרי הדברה‏

"מטופלים נדבקו בהפטיטיס C משימוש חוזר באביזרים חד פעמיים"

לחכות 13 חודשים בתור לקלינאי תקשורת בסורוקה

 

לפחות בינתיים, "מחאת המכנסונים" – כפי שכונתה המחאה לפני שנתיים – לא הובילה לשינוי. עד כה סוגיית התלבושת היא תחת החלטתו ואחריותו של מנהל בית הספר, והוא המחליט לגבי התקנון. בתשובת משרד החינוך נכתב כי החובה למנוע הפליה מגדרית של תלמידים ותלמידות בתלבושת בית ספר תובהר בחוזר המנכ"ל, והממונה על השוויון בין המינים מפקחת על כך.

המבקר: דרוש קוד לבוש שוויוני בבתי הספר (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
המבקר: דרוש קוד לבוש שוויוני בבתי הספר(צילום: shutterstock)

המבקר הגיב לכך באומרו כי "לנוכח היקף התלונות על אפליית בנות בקוד לבוש והפער בין היקף התופעה בפועל ובין מיעוט התלונות הרשמיות ראוי שהגורמים הרלוונטיים במשרד החינוך יפעלו יחד לבירור התלונות ולטיפול מערכתי בהן, יחישו את הפצתו של חוזר המנכ"ל לבתי הספר וינחו את הממונה על השוויון בין המינים לבדוק ולוודא שבכל בתי הספר נהוג קוד לבוש שוויוני לבנות ולבנים".

 

השופט שפירא הזכיר את הדו"ח שהכין משרד המשפטים על תופעות של הדרת נשים, שבו נקבע כי מדובר ב"תופעה בלתי חוקית שחובה על משרדי הממשלה למגרה", אך מציין כי במבחן התוצאה אין די בפעולות שננקטו. לפי המבקר, משרד המשפטים לא יזם אכיפה פלילית בנושא, ומשרדי הממשלה האחרים כמעט שלא הפעילו סנקציות מינהליות או פליליות שבסמכותם: "היעדרן של פעולות מערכתיות יזומות ויעילות למניעת אפליה נגד נשים משקף התמודדות רפה ופסיבית של משרדי הממשלה, ומחייבות נקיטת גישה חדשה". לדבריו, הדרת נשים עדיין קיימת.

"הדרת נשים עדיין קיימת" (צילום: מתוך הפייסבוק) (צילום: מתוך הפייסבוק)
"הדרת נשים עדיין קיימת"(צילום: מתוך הפייסבוק)
 

בנוגע למשרד החינוך, כתב המבקר, הליך הבדיקה הנהוג במחוז החרדי לבירור תלונות על אפליית תלמידות במוסדות חינוך חרדיים לא הוחל גם על מוסדות חינוך שאינם חרדיים, ומתמקד רק בקבלה ובשיבוץ למוסד החינוכי – ולא באפליה במהלך שנת הלימודים. בנוסף, משרד החינוך ממעט מאוד בהפעלת סנקציות מינהליות, ספק אם הפעולות שהמשרד נוקט למיגור התופעה הן אפקטיביות, וספק אם יש בהן כדי לתת מענה מספק ונאות כמתחייב מהוראות הדין.

 

"נפרד אבל שווה" במערכת הבריאות

בחלק של הדו"ח המתייחס למשרד הבריאות ציין המבקר כי זה שנים נשמעות טענות חמורות על הפרדת יולדות בבתי חולים בארץ, אך משרד הבריאות טען בפניו כי " לא קיבלנו כל תלונה ישירה בנושא. מאחר ואין תלונות, גם אין לנו נתונים. מבחינתנו זו אינה תופעה". משרד הבריאות גם לא ערך בירור עובדתי של תופעת הפרדת היולדות – אם קיימת ואם לאו - ולא קיים ביקורות בבתי החולים, למעט ביקורת חד-פעמית בבית חולים בירושלים. הוא אף לא פיקח על ביצוע הנחיותיו בנושא בשטח ולא וידא את אכיפתן.

 

במרס 2016 פנה ארגון לא-ממשלתי במכתב למנכ"ל משרד הבריאות בעניין הגזענות במערכת הרפואה. בין השאר התלוננו במכתב על הפרדת יולדות "על בסיס אתני" והועלתה הדרישה שמשרד הבריאות יפעל למניעת תופעות הגזענות שהוזכרו. באוגוסט 2016 השיב משרד הבריאות לאותו ארגון לא-ממשלתי כי "לאור העובדה כי מדובר באירועים שאירעו בשנת 2015, אין כרגע מקום לבחון אותם פרטנית". המבקר העיר למשרד הבריאות כי תלונת הארגון נגעה בסוגיה ותיקה, המוכרת למשרד הבריאות עוד משנת 2006 ועל כן הייתה בהחלט רלוונטית במועד קבלת התלונה, והחלטתו שלא לבדוק את הטענות שהועלו במכתב אינה סבירה.

הפרדת יולדות? במשרד הבריאות לא מכירים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
הפרדת יולדות? במשרד הבריאות לא מכירים(צילום: shutterstock)
 

מנהלי בתי החולים טענו שאין מדיניות מוכתבת של הפרדה על רקע לאום או דת, אך הגישה המקובלת היא שיש לבוא לקראת המטופלות ולשפר את "חווית היולדת", לרבות היענות לבקשות הפרדה בין ערביות ליהודיות ובין חילוניות לחרדיות. המבקר כתב כי עמדות משרד הבריאות וחלק ממנהלי בתי החולים מעידות על פער בין המדיניות המוצהרת בעניין הפרדתן של יולדות ובין המצב בפועל. במבחן המעשה, מערכת הבריאות אינה מתנגדת לנורמת "נפרד אבל שווה" ואינה נאבקת בה, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון ועמדת משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה.

 

השופט שפירא הדגיש כי הפרדת יולדות מטעמים שאינם רפואיים אינה עולה בקנה אחד עם עקרון השוויון, גם אם תתקבל הטענה שתכלית ההפרדה היא ריצויה של יולדת או "התחשבות בשיקולים תרבותיים". הוא העיר למשרד הבריאות כי לנוכח העדויות הנשמעות זה כמה שנים על הפרדת יולדות, אין הוא יכול לצאת ידי חובתו בקביעה שאין תופעה כזו רק בגלל היעדרן של תלונות פורמליות בנושא. המבקר העיר גם למשרד המשפטים ואמר כי עליו לנקוט עמדה תקיפה ולהתאים את פעולותיו כך שיתיישבו עם העמדות שהציג בדו"ח הצוות לבחינת תופעת הדרת הנשים: "עליו לפעול בשיתוף עם משרד הבריאות, כפי שפעל עם המשרד לענייני דתות, ולוודא שהוא מפעיל את סמכויותיו נגד גילויים של הפרדה אתנית או גזעית במחלקות היולדות".

 

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "אכן לא נאסף מידע שיטתי בנושא אפליה במערכת הבריאות. ב-25 בדצמבר 2016 מינה מנכ"ל משרד הבריאות ועדה מתכללת בנושא 'גזענות, אפליה והדרה חברתית במערכת הבריאות'. מנדט הוועדה כולל מיפוי ולמידה של תופעות של גזענות במערכת הבריאות על מנת לפתח להם מענים. אלו כוללים בין היתר ניטור ומדידה של תופעת הגזענות באופן מתודי ועקבי".

 

עוד נמסר כי "תופעה זו פסולה מן היסוד והתמודדות המשרד עמה תעשה באמצעות בקרות, והכשרות ובמידת הצורך באמצעות פיתוח מדיניות והנחיות לשטח בנושא זה. כמו כן, הוקמה ועדה שכללה נציגים ממשרד הבריאות ונציגים ממגוון בתי חולים. עיקר הפעילות צריכה להתמקד בתכניות הכשרה ופיתוח. נושא זה יקודם דרך הועדה המייעצת למנכ"ל בנושא".


פורסם לראשונה 16/05/2017 15:51

 

שחר חי השתתפה בהכנת הידיעה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
"אין תלונות, אז זו לא תופעה"
צילום: shutterstock
מומלצים