שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מפולין ועד אורוגוואי: כך נראים החיים היהודיים
    על רקע תקופה לא פשוטה שעוברות קהילות יהודיות ברחבי העולם, כאשר הזהות היהודית הופכת למקור לרדיפה אנטישמית ופוליטית - צילמו מאה בני נוער משלוש יבשות מאה תמונות המשקפות את הזהות היהודית שלהם בנכר. יצאה מזה תערוכה מרגשת ויפהפייה

     

    התערוכה שלא תשאיר אתכם אדישים

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    נער הקורא בתורה במחנה קיץ בפנמה; שתי נערות תוקעות בשופר ביוסטון, טקסס; בת מצווה בבית הספר העברי בצ'ילה: מאה בני נוער משלוש יבשות התבקשו לתעד חוויות יהודיות יום-יומיות מחייהם בנכר. יצאה מזה "העדשה היהודית" - תערוכה יפהפייה של 25 צילומים נבחרים - והיא נפתחה בסוף השבוע בבית התפוצות.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

     

    "שלושה חוטים מחברים אותי אל העם היהודי: משפחתי שלימדה אותי את פירושה של היהדות, בית הספר היהודי שבו אני לומדת מסורות ומרחיבה את המעגל המשפחתי שלי - ותנועת הנוער 'צעירי עמי'. מגיל 10 ספגתי שם ציונות, יהדות, עברית ועוד"  (צילום: מיכאלה נורמבואנה, צ'ילה)
    "שלושה חוטים מחברים אותי אל העם היהודי: משפחתי שלימדה אותי את פירושה של היהדות, בית הספר היהודי שבו אני לומדת מסורות ומרחיבה את המעגל המשפחתי שלי - ותנועת הנוער 'צעירי עמי'. מגיל 10 ספגתי שם ציונות, יהדות, עברית ועוד" (צילום: מיכאלה נורמבואנה, צ'ילה)

     

    התערוכה – מיזם משותף של המוזיאון והצלם ציון עוזרי – מגלה כיצד תופסים בני נוער יהודים מרחבי העולם את היהדות שלהם. הוגת התחרות - הרבה טליה אבנון-בנבנישתי - מסבירה כי ביקשה לרתום את הסמארטפון ואת נטיית הנוער לצלם כל פריזמה כדי לתת ביטוי לשייכות היהודית שלהם: "איך הם חלק מהעם? באילו מובנים?".

     

    עוד תרבות בערוץ היהדות:

     

    הרבה אבנון-בנבנישתי, מנהלת בית הספר הבינלאומי ללימודי העם היהודי בבית התפוצות, מציגה לראווה תשובות רבות ומגוונות: 100 תצלומים נשלחו לתחרות, ו-25 הנבחרים מצביעים, לדבריה, "על בני נוער שמעמדים במרכז את המשפחה, ריבוי הדורות, החפץ המונח על מדף הספרים, תנועת הנוער, בית הכנסת - כל אחד בתפיסה האישית שלו, אבל ביחד אנחנו רואים שפע וגיוון של זהות יהודית במאה ה-21, כפי שהיא משתקפת בעיניהם של בני נוער".

     

    טמפל "עדת אלוהים": הצלם משתמש בפרספקטיבה על מנת להראות את המשכיותה של התורה, המחברת אותנו אל העבר, ההווה והעתיד שלנו: "זו המחויבות שלנו להמשיך ולהעביר את המורשת היהודית, והדרך היא על ידי  לימוד, הוקרה והכרה של התורה", הוא אומר  (צילום: נתן ברנר, קליפורניה)
    טמפל "עדת אלוהים": הצלם משתמש בפרספקטיבה על מנת להראות את המשכיותה של התורה, המחברת אותנו אל העבר, ההווה והעתיד שלנו: "זו המחויבות שלנו להמשיך ולהעביר את המורשת היהודית, והדרך היא על ידי לימוד, הוקרה והכרה של התורה", הוא אומר (צילום: נתן ברנר, קליפורניה)
     

     

    "סלפי שופר"

    מי שרתמה את הסלולרי לתיעוד הזהות היהודית שלה היא מרים הנדל מטקסס: "אנחנו רגילים לראות את הסיטואציה הזו בכל כך הרבה תמונות של בני נוער שבא להם לעשות פוזות מול המצלמה, ופה יש אולי קריאה לחתרנות מסוימת. זו תמונה נוקבת. הן מסתכלות ישר למצלמה - ותוקעות בשופר. מנכסות תפקיד שהיה עד עכשיו גברי, בגאווה ובשמחה גדולה".

     

    מחנה הקיץ של תנועת "נוער פנמה": תפילה משותפת וקריאה בתורה במחנה הן אירוע מכונן בזהות היהודית של יחזקאל נובל. התפיסה כי האל נמצא בכל מקום רלוונטית ומשמעותית לחוויה היהודית במחנה. את הטקסים לא מקיימים בתוך בית כנסת, אלא במרחב הפתוח. כך המסורת, המנהגים והאמונה מתקיימים בפומבי ובקהילה   (צילום: יחזקאל נובל, פנאמה)
    מחנה הקיץ של תנועת "נוער פנמה": תפילה משותפת וקריאה בתורה במחנה הן אירוע מכונן בזהות היהודית של יחזקאל נובל. התפיסה כי האל נמצא בכל מקום רלוונטית ומשמעותית לחוויה היהודית במחנה. את הטקסים לא מקיימים בתוך בית כנסת, אלא במרחב הפתוח. כך המסורת, המנהגים והאמונה מתקיימים בפומבי ובקהילה (צילום: יחזקאל נובל, פנאמה)

     

    אבנון-בנבנישתי אומרת כי "התמונה של ילדה שמברכים אותה עם ידיים עם הראש היא תמונה שמאוד מרגשת בעיניי. רואים פה טקס של ילדה שמרגישה מאוד מבורכת: הן בעצם היותה יהודייה, הן בזה שהיא עומדת במרכז של קהילה ושל טקס שבו היא מקבלת ברכה לבת המצווה, או שבת, והיא מרגישה את הקרבה של הסובבים אליה. זו בעיניי בחירה מאוד יפה של נערה שאומרת: אני מרגישה מבורכת להיות יהודייה".

     

    שופרות: "זהות יהודית הינה חיפוש עצמי והענקת משמעות אישית לטקסים בני אלפי שנים. החדש והישן מתערבבים, תנועה נפגשת עם מסורת, והדור הבא משמיע את קולו בדרכים יהודיות" (צילום: מרים הנדל, טקסס)
    שופרות: "זהות יהודית הינה חיפוש עצמי והענקת משמעות אישית לטקסים בני אלפי שנים. החדש והישן מתערבבים, תנועה נפגשת עם מסורת, והדור הבא משמיע את קולו בדרכים יהודיות"(צילום: מרים הנדל, טקסס)

     

    תמונה נוספת שזכתה להיכנס לתערוכה צולמה בשיקגו וזכתה לכותרת "שמע ישראל": "התמונה הזו מסתכלת פנימה. אנחנו בעצם לא רואים את מי שעומד שם מאחור, אבל רואים את הרגע הקדוש הזה שבו אדם שלא יודעים אפילו אם הוא איש או אישה, נער או נערה, מתפללים מפסוקים קדומים ומבקשים רגע של שקט, של הודיה, של התבוננות פנימית בעולם התפילה היהודי".

     

    צדקה היא ערך מרכזי במשפחתה של שרה סטרינגר. מסורת של נתינה קיימת לאורך שנים ושזורה בזיכרונות הילדות שלה, והתמונה משקפת את החיבור הערכי שלה לעולם היהודי   (צילום: שרה סטרינגר, ניו-ג'רזי)
    צדקה היא ערך מרכזי במשפחתה של שרה סטרינגר. מסורת של נתינה קיימת לאורך שנים ושזורה בזיכרונות הילדות שלה, והתמונה משקפת את החיבור הערכי שלה לעולם היהודי (צילום: שרה סטרינגר, ניו-ג'רזי)

     

    סיבה להביט קדימה בתקווה

    התערוכה מגיעה על רקע תקופה לא פשוטה שעוברות קהילות יהודיות ברחבי העולם, בזמנים שבהם הזהות היהודית הופכת למקור לרדיפה אנטישמית ופוליטית. אבנון-בנבנישתי טוענת כי השונוּת הגדולה בין המתרחש בקהילות האירופיות למתרחש בצפון אמריקה לא מאפשרת תשובה גורפת לשאלת ההתמודדות עם הקושי. עם זאת, היא קובעת, המסר ברור.

     

    לדור ודור: "כמעט כל דבר שאני יודעת על היהדות למדתי מאמי ומסבתי. גם המסורת שאעביר הלאה, ביום מן הימים, תהיה קשורה אליהן ומהן"  (צילום: שרה דיוויס, ניו-יורק)
    לדור ודור: "כמעט כל דבר שאני יודעת על היהדות למדתי מאמי ומסבתי. גם המסורת שאעביר הלאה, ביום מן הימים, תהיה קשורה אליהן ומהן" (צילום: שרה דיוויס, ניו-יורק)

     

    "האתגר שלנו כאומה זה להבטיח שכאשר צעירים יהודים יסתכלו קדימה על העולם היהודי, זה יהיה מתוך תקווה ולא חלילה מחשש או שבר, כפי שאירע בתקופות שונות בהיסטוריה. האתגר שלנו הוא לצעוד כיחידים, כמשפחות, כקהילות וזרמים זה לצד זה ולהגיד: 'לא משנה מה עובר עלינו - איום חיצוני או פנימי - נעבור את זה ביחד, מתוך שמחה והתרגשות לקראת העתיד, ולא מתוך חשש מפני הבאות".

     

    אומנות רחוב בהשראת שאגאל: באמצע הרובע היהודי בקרקוב-קז'ימירז נמצא ציור קיר מרהיב המשלב מוטיבים יהודיים רבים שמסמלים היסטוריה וחיים יהודיים בעבר ובהווה. ברובע קז'ימירז היהודי קשורות אגדות רבות, וגרגורי מעיד שהיותו חלק מה-JCC בקרקוב מאפשר לו להעמיק בחקר זהותו היהודית (צילום: גרגורי סדורסקי, פולין)
    אומנות רחוב בהשראת שאגאל: באמצע הרובע היהודי בקרקוב-קז'ימירז נמצא ציור קיר מרהיב המשלב מוטיבים יהודיים רבים שמסמלים היסטוריה וחיים יהודיים בעבר ובהווה. ברובע קז'ימירז היהודי קשורות אגדות רבות, וגרגורי מעיד שהיותו חלק מה-JCC בקרקוב מאפשר לו להעמיק בחקר זהותו היהודית(צילום: גרגורי סדורסקי, פולין)

     

    אבנון-בנבנישתי מספרת: "אני שומעת אנשים מכל העולם עונים על השאלה 'מה עושה אותך חלק מהעם היהודי?', ומגוון התשובות לא מפסיק להיות שופע. לכן זו זכות גדולה לעסוק בסוגיות הללו. מה שאותי תמיד מאוד מרגש זה ממד העומק שהם מייחסים לשאלות של זהות, כמה כבוד בני נוער נותנים לבני המשפחה שלהם, להורים, לסבים ולסבתות. אנחנו רואים את זה בכל אחת מהתמונות.

     

    בתמונה זו, שצולמה בספריית בית הספר העברי באורוגוואי, נמצאים שלושת עמודי התווך של הזהות היהודית של הצלמת: מאות הספרים מייצגים חינוך וידע, התנ"ך מסמל את אורח החיים היהודי - והילדים שברקע הם העתיד, ההמשכיות (צילום: דנה זכרמן, אורוגוואי)
    בתמונה זו, שצולמה בספריית בית הספר העברי באורוגוואי, נמצאים שלושת עמודי התווך של הזהות היהודית של הצלמת: מאות הספרים מייצגים חינוך וידע, התנ"ך מסמל את אורח החיים היהודי - והילדים שברקע הם העתיד, ההמשכיות(צילום: דנה זכרמן, אורוגוואי)

     

    "כשעוברים תמונה אחרי תמונה רואים עד כמה החיבורים הם אישיים, ועם זאת יושבים על איזה רצף של הזהות של העם שהיא מגוונת אבל בעלת קווי מתאר. בסופו של דבר, לעם הזה יש זהות יהודית שהיא ברורה לכל השותפים לסיפור היהודי".

     

    ידיים: מקורה של ידית הדלת בתמונה - בבית כנסת בסינסינטי, אוהיו, שהושחת בשנת 1968. הידיים מסמלות את רוח העשייה של היהודים בתקופתנו, הפותחים את שערי הקהילה ובתי התפילה שלהם בפני כל אדם: "כנערה יהודייה אני מוקירה את חשיבותו של הזיכרון היהודי כמעצב ערכים כלל עולמיים", אומרת חנה למפארט (צילום: חנה למפארט, אוהיו)
    ידיים: מקורה של ידית הדלת בתמונה - בבית כנסת בסינסינטי, אוהיו, שהושחת בשנת 1968. הידיים מסמלות את רוח העשייה של היהודים בתקופתנו, הפותחים את שערי הקהילה ובתי התפילה שלהם בפני כל אדם: "כנערה יהודייה אני מוקירה את חשיבותו של הזיכרון היהודי כמעצב ערכים כלל עולמיים", אומרת חנה למפארט(צילום: חנה למפארט, אוהיו)

     

    קריאת שמע: "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם..." הצלם מסביר כי כאשר מילות התורה מונחות על ידיך, הן מזכירות לנו את ההיסטוריה, המסורת, ומנחות אותנו להתנהגות מוסרית (צילום: ג'סטין ארנולד וסולומון שכטר, שיקאגו)
    קריאת שמע: "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם..." הצלם מסביר כי כאשר מילות התורה מונחות על ידיך, הן מזכירות לנו את ההיסטוריה, המסורת, ומנחות אותנו להתנהגות מוסרית(צילום: ג'סטין ארנולד וסולומון שכטר, שיקאגו)

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מפולין ועד אורוגוואי: כך נראים החיים היהודיים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים