בראשית השבוע הגעתי לביקור קצר בפלורידה במסגרת פעילותי הציונית. אני מחייך בעודי כותב את המילים הללו, היות והמילים ״פעילות ציונית״ מזכירות לי מאוד את ההיסטוריה היהודית של טרם הקמת המדינה, והנה אני עושה שימוש באותו צמד מילים בדיוק בפתח שנת 2022 – ונהנה מכל רגע.
חשוב להזכיר, כהערת שוליים שרחוקה מאוד מלהיות שולית, שאנו נמצאים בעיצומו של מאבק – מלחמה רחבת היקף ממש – על עצם השימוש במילה ציוני. כולנו זוכרים זכור היטב את החלטת האו״ם מחודש נובמבר 1975 אשר השוותה את הציונות לגזענות, וזכתה לקריעת הדף האלמותית של שגריר ישראל באו״ם דאז, חיים הרצוג ז״ל. ההחלטה בוטלה בשנת 1991. יחד עם זאת, אויבי המדינה היהודית בזירה הבינלאומית ממשיכים לעשות כל שביכולתם בכדי לשוות למילה ניחוח גזעני דוחה בכדי לחתור תחת עצם הלגיטימציה של עצם קיומה של המדינה היהודית. לפיכך, חשוב מאוד שכולנו - כל מי שעומד לצד מדינת ישראל וחשוב לו הקיום היהודי העצמאי בארצו – נעשה שימוש במילה ציוני ורק כך נוכל להשיב מלחמה השערה וליטול מחדש את המושכות של סיפורנו.
בחזרה לפלורידה
בעודי נוסע באחת השכונות הנינוחות במדינה, כזו המאופיינת בלא מעט תושבים אמידים, יהודים ולא-יהודים, מסביב קישוטים ואורות המאפיינים בתים רבים בעונה זו של השנה. פתאום שמתי לב לקישוט אחד כזה, גדול במיוחד, של איש שלג ולידו כלב (ראו בתמונה). קחו רגע ותעיפו מבט בתמונה. אילו תחושות היא מעוררת בכם? מה אתם חושבים עליה?
אני כשלעצמי, חייב להודות שכאשר חלפתי על פני המיצג נרתעתי ממש, עד כדי כך שעצרתי בצידי הדרך במטרה להביט בו עוד מספר דקות כשהמחשבות מתרוצצות בראשי. אני מבין את השימוש באיש שלג כמייצג של העונה לפני חג המולד, גם בפלורידה שטופת השמש, וכמובן גם את ה-candy cane המתקתק הנפוץ כל כך גם הוא. מעניין לציין שבשיחה שקיימתי לפני מספר שנים עם איש דת נוצרי, שאלתי אותו לפשר השימוש ב-candy cane דווקא באזור חג המולד ותשובתו הפתיעה אותי. הוא ציין כי יש משמעות מבחינתו לצבעי האדום והלבן אשר קיימים גם בדברי מתיקה אחרים בחג: לבן המציין את טוהר ליבו של ישו הנוצרי, והאדום אשר מסמל את דמו ואת הקרבתו העצמית למען האנושות. אינני בטוח גם כעת כי זו הסיבה לממתק הממכר כה רבים, אולם יתכן בהחלט כי לאחר שזה הפך נפוץ כל כך, דאג הטבע האנושי לייחס לו את התכונות המתאימות לעונה. לצורך העניין, so far so good. אולם כאן התעוררה שאלה נוספת – נכון שכלבים (לרוב) חמודים ובוודאי חברים טובים של האדם, אולם ממתי הפך החבר הטוב ביותר של האדם להיות הסמל של חג החנוכה? עוד הטרידה אותי הפוזיציה: איש שלג ענק מימדים, ולצידו כלב קטן, נאמן ומבוית, חובש כיפה ועוטה מגן דוד ... משרת החצר היהודי של השליט. היש כוונה נסתרת או אמירה מעבר?!
״כלב יהודי״
׳כלב יהודי׳ לא תמיד היה מונח חמוד המעלה חיוך. לאלו המעורים ולו מעט בהיסטוריה של עמנו, ידוע כי הזיהוי של יהודים עם כלבים לא היה בהכרח לאורך השנים דרך להביע אהבה או תמיכה בעם היהודי, בלשון המעטה. להיפך. בנוסף, ישנן תפיסות במסורת היהודית הרואות בכלב לא יותר מאשר חיה שפלה ובזויה, ואבוי לאותו אדם שיקרא ״בן-כלב״. עוד נציין כי כלב דווקא אינו סממן של חג החנוכה או סממן יהודי כלשהוא לצורך העניין.
יחד עם זאת, בקרב עמנו אנו חיים: בעידן פתוח של עירוב וערבוב, בייחוד בארה״ב בה קיימות משפחות רבות של יהודים ולא-יהודים החיים יחדיו. כך, מוצאת העונה דרכים שונות למזג בין חג החנוכה היהודי וחג המולד הנוצרי, על סממניהם השונים. ״שיח חנוכה״ למשל נפוץ בבתים רבים, הגם שנעדר על פי רוב קישוטים נוצריים, ומשפחות יהודיות רבות נוטות לחלק מתנות לילדים בכל אחד מימי החנוכה, בדומה למנהג המתנות בחג המולד עצמו. אותו שילוב אינו חידוש אמריקאי.
המוזיאון היהודי בברלין הציג בשנת 2005 תערוכה מיוחדת על אותו מנהג בקרב יהודי גרמניה, אשר נעשה נפוץ במחצית השנייה של המאה ה-19, לשלב לצד חגיגות חג החנוכה מנהגים של חג המולד, ובראשם מתן מתנות לילדים, קישוט הבית עם עץ, אפיית מאפים מיוחדים המאפיינים את החג בגרמניה ואירוע חברים לא-יהודים לחגוג אותו עימם. מציאות דומה הייתה גם במדינות אירופה אחרות בהן עלה מעמדם של היהודים ואלו תפסו את חג המולד כחג תרבותי ולא דתי.
לבסוף אציין כי במקרה של התמונה הזו, סביר להניח שמדובר בניסיון תמים לציין את שני החגים גם יחדיו, ללא כוונה זדונית נסתרת. יחד עם זאת, חשוב לזכור שגם הקשר משחק תפקיד ולעולם נמצא מקום לטעם טוב, תבונה ורגישות. ״אכן לא יפה ולא ראוי. יחד עם זאת, יש לנו דגים גדולים יותר לטגן״ ציינה בפני חברה אחת כשראתה התמונה. ובכל זאת, אולי בפעם הבאה סביבון במקום כלב?!
שחר עזאני, יועץ אסטרטגי וסגן נשיא בכיר ברשת JBS, לשעבר דובר הקונסוליה בניו יורק, אוהב ישראל
