כיצד מחזקים את שירותי הבריאות בדרום, מה נדרש כדי להוביל את יישובי הנגב המערבי מתהליך השיקום לתהליך צמיחה ואילו השקעות ותשתיות יבטיחו עתיד כלכלי חזק יותר לפריפריה? אלו היו חלק מהסוגיות שנדונו אתמול בוועידת "מחזית לצמיחה: 2026", משתתפות בכירים ממערכת הבריאות, השלטון המקומי, מנהלת תקומה והמגזר העסקי. את הוועידה הנחתה אלכסנדרה לוקש.
את הוועידה פתח הנשיא יצחק הרצוג באיגרת מצולמת: ”האתגר שמאיים עלינו יותר מכל הוא הכרסום בתחושת היחד הישראלית. אם החזית בתוכנו, היא מחרבת אותנו" אמר בין היתר. נשיא המכללה האקדמית ספיר, פרופ׳ ניר קידר, בירך את המשתתפים ותיאר את השינוי המדהים שעברה המכללה: "אם הייתם מגיעים לכאן לפני שלוש שנים, הייתם רואים תמונה אחרת לגמרי, של מוות, הרג, אסון וחטופים. נאמר לנו הרבה מאוד פעמים שיש סכנה שהממלכה לא תשרוד. ואני אמרתי, לא רק שנצליח לשרוד - אנחנו נחזור להיות עוגן מרכזי של העוטף. לא רק המעסיק הכי גדול באזור והמכללה הציבורית הגדולה - אלא באמת מנוע צמיחה, ואנחנו נעזור ונבנה טוב יותר את המקום הזה". בפאנל הבריאות שנערך בוועידה, ביקשו בכירי מערכת הבריאות בדרום להסתכל מעבר להרס הפיזי שנגרם בעקבות פגיעת הטיל בבית החולים סורוקה.
ד"ר צחי סלוצקי, סגן מנהל בית החולים סורוקה ויו“ר האיגוד לרפואה דחופה, הזכיר בפאנל כי סורוקה משרת כמיליון תושבים ומשמש מרכז רפואי שלישוני ומרכז טראומה עבור הנגב. ”בעיניי, הקושי המשמעותי הוא כוח האדם“, אמר פרופ‘ נחמן אש, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות וכיום יו"ר עמותת בית החולים רעות. לדבריו, הבעיה מתחילה כבר בשלב ההכשרה: ”אנחנו לא מכשירים מספיק, זה נכון גם לרופאים. אנחנו יודעים שרוב הרופאים היום מגיעים מחו"ל. צריך להגדיל מאוד את מסת ההכשרות במדינת ישראל“. ד"ר חגי פרנקל, מנהל המרכז הרפואי ברזילי, הציג את אותה בעיה מזווית של בית חולים בדרום שמנסה למשוך אליו כוח אדם איכותי. ”האתגר הכי משמעותי שלנו הוא להביא אנשים טובים, וקודם כל להביא את הרופאים הטובים אלינו. אני עובד בזה יום ולילה וזה ממש, ממש לא פשוט".
בפאנל שעסק במשק הישראלי ביום שאחרי המלחמה, התייחס ניסן לוי, מנכ“ל נמל אשדוד, לחשיבות הפעלת הנמל גם תחת אש. ”בתחילת חרבות ברזל עפו לעובדים טילים מעל הראש. כשאתה במנוף ב־70 מטר גובה, אין לך סיכוי בעולם לרדת ולתפוס מחסה בשום מקום, אתה פשוט נשאר, אומר הרבה תהילים ומקווה לנס. וזה מה שהיה. עובדים המשיכו כי הם הבינו את המשמעות. אין לנו יכולת לעצור לרגע“. דינה בן טל גננסיה, מנכ“לית אל על לשעבר, סיפרה על רגע דרמטי שהיא זוכרת מתחילת המלחמה. ”ביום הראשון לקחו כמעט את כל הטייסים - 80% מטייסי חברת התעופה שירתו בצה“ל. אני שמחה על ה־20% שהיו באזרחות ואני עוד יותר שמחה על הנשים הטייסות המדהימות שיש היום. אז את מוצאת עצמך מתקשרת למפקד חיל האוויר דאז תומר בר ומתחילה לעשות איתו מו"מ“. גיורא בר-דעה, יו“ר הוועד המנהל של המכללה האקדמית ספיר ומנכ“ל קבוצת שטראוס לשעבר, הבהיר מה צריך לעשות כדי להפוך את הפריפריה למנוע צמיחה של המשק. ”קודם כל אני מציע לא להסתכל על אנשי הפריפריה כמסכנים וככאלה שצריכים רחמים. אנשים בחרו לחיות פה וגם שילמו על כך מחיר גם באיכות חיים וגם בדם. אני חושב שצריך להסתכל על הפריפריה כמקום שצריך להשקיע בו ולא לרחם עליו“. עינבל משש, מנכ״לית שירות התעסוקה, התייחסה לאתגרי התעסוקה בפריפריה. ”הייטק וטכנולוגיה - צריך לקדם את תושבי האזור למקומות הללו ולכן חשוב להשקיע גם בהכשרות וגם בפתיחת עסקים וכמובן עבודה רב מגזרית משותפת“.
בפאנל שעסק בתקומת הדרום כמבחן לאומי אותו הנחה ד"ר מוטי גיגי מרצה בכיר במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר, אמר אביעד פרידמן ראש מנהלת תקומה: ״בעוד עשור, נדע שהתקומה של הנגב המערבי הצליחה כשנשב פה באוניברסיטת ספיר, וננוע בין הפקולטה לרפואה, הפקולטה לטכנולוגיה ופקולטה לחקלאות שדואגת לכל האזור. נשב פה בשקט בבטחה, גם עם שלום עם אויבינו וגם עם שלום ביננו". מיכל עוזיהו, ראשת המועצה האזורית אשכול: ”70% מהטבח קרה בבית שלנו, איבדנו הרבה מאוד תושבות ותושבים, ודווקא בגלל זה מתחילים מההבנה שיש לנו פה שליחות ואחריות.מה שקורה אצלנו יהיה מודל להרבה מקומות אחרים בהמשך". לדברי אורי אפשטיין, ראש מועצה אזורית שער הנגב, "האיום הכי גדול על מדינת ישראל זה הפגיעה באמון הציבור בצה"ל ובמדינה. האופן שבו המדינה מתנהלת היום במערכת הביטחון - הדבר הזה מפורר, פשוט מפורר את אמון הציבור", בלה אלכסנדרוב, מנכ"לית אשכול רשויות נגב מערבי, "צריך לייצר מקורות הכנסה שמאפשרים לכל האזור לגדול. זה מאתגר במדינה כל כך ריכוזית כשמשרדי ממשלה לא משחררים את הכל. צריך לראות איך מנצלים את הכסף והתוכניות האסטרטגיות כדי שהמימוש יביא צמיחה ונוכל לאפשר לרשויות איתנות פיננסית שנים קדימה". "עד היום הערים פה - שדרות, אופקים, נתיבות - מעין היו מין נטל. בתוכניות האסטרטגיות המדינה מתייחסת לערים האלה כקטר של צמיחה", מסבירה אלונה שפר, מנכ"לית הסכמי הגג לפיתוח נתיבות, נגב מערבי, "אם אנחנו מסתכלים על הרקיע של נתיבותף הוא מאוד משתנה. יש הרבה בנייה. אנחנו לא תלויים בתקציבי מדינה. בזכות הצלחת השיווקים השקענו בתשתיות כמעט 5 מיליארד שקל, כולל הקמפוס המשותף האזורי שאף אחד לא חשב שהוא יקום ופתאום כבר יש שם 900 ילדים שלומדים פיזיקה ברמת 5 יחידות. אסור לפספס את הרגע הזה. צריך להשקיע ולנסות למשוך אוכלוסייה טובה שתתרום לאזור". ניר בודנשטיין, ראש התוכנית לכלכלה ושמאות מקרקעין במכללה האקדמית ספיר, אמר: ”אני חושב שזה מעולה שאנחנו מקדמים פה התחדשות עירונית, אבל אנחנו כולנו צריכים לשים לב שיש פה איזושהי בעיה. תמ“א 35 שמייעדת את האזור הזה למרקם כפרי. יש פה איזושהי תקרת זכוכית שלא מאפשרת לנו לבנות או לגרום לאזור הזה לצמוח כמו שאנחנו רוצים".
בפאנל שעסק בטכנולוגיה, חדשנות ועתיד, דיברו בכירות מעולמות האקדמיה: הילה חדד חמלניק, מנכ"לית משרד המדע, הטכנולוגיות והחדשנות לשעבר, יאנה וולדמן, מנכ"לית PhenoRoot, אורנה הוזמן בכור, מנכ"לית משרדי ממשלה לשעבר, ד"ר גייל גלבוע פרידמן, דיקנית הפקולטה לטכנולוגיה במכללה האקדמית ספיר. בין הדוברים עלו שוב ושוב אותם מושגים: בינה מלאכותית, הון אנושי, פיזיקה, חלל והייטק. אבל מאחורי כל אלה עמדה שאלה אחת מרכזית: האם דווקא הדרום יכול להפוך למנוע הצמיחה הבא של ישראל.
מציאות הלחימה הממושכת מאז 7 באוקטובר 2023 , ובפרט העימותים הישירים מול איראן במסגרת מערכות "עם לביא" ו"שאגת הארי", הציבו את תשתיות האנרגיה של ישראל - מאסדות הגז, דרך בז"ן ועד תחנות הכוח - תחת איום טילים ישיר. בעוד שחלק מהתשתיות הללו ספגו פגיעות, תחום האנרגיה הסולארית חווה דווקא פריחה משמעותית. יוני חנציס, מנכ"ל חברת האנרגיה המתחדשת "דוראל", הסביר בוועידה כיצד הפך הביזור האנרגטי מסוגיה סביבתית לצורך אסטרטגי קריטי, ומהם החסמים שעדיין מונעים מישראל לממש את פוטנציאל העצמאות האנרגטית שלה. בתגובה לשאלה על הפריחה של התחום בצל האיומים, הבהיר חנציס כי תרחיש הייחוס של מדינת ישראל ברור: אם האויב יחליט לפגוע, הכל שאלה של כמות טילים מול אחוזי יירוט. במצב זה, תחנות כוח, תחמ"שים ואסדות גז נמצאים בסיכון גבוה מכיוון שהם מרוכזים במרחב.
פורסם לראשונה: 10:26, 02.06.26
