"ישראל תמיד צריכה להיות מסוגלת להגן על עצמה בכוחות עצמה, לבדה, מול כל איום", כך אמר אתמול שר הביטחון ישראל כ"ץ בוועידת ההייטק הביטחוני של קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמיים במקצועות הטכנולוגיים בישראל. "במערכת הביטחון החלטנו על תוכנית, אקרא לה כרגע בשם ראשוני, 'מגן ישראל'. תוכנית של תוספת של 350 מיליארד שקלים בעשור הקרוב לתקציב הביטחון. התוכנית הזאת מבוססת על אמונה גדולה בכוחה הכלכלי של מדינת ישראל. אין ביטחון בלי כלכלה, אין כלכלה בלי ביטחון", אמר השר כ"ץ.
14 צפייה בגלריה
שר הביטחון ישראל כ"ץ בוועידת ההייטק הביטחוני של ynet ו-"ידיעות אחרונות" בשיתוף לשכת המהנדסים
(צילום: אביגיל עוזי)
גם יו"ר ארגון עובדי התעשייה האווירית, יאיר כץ, התייחס בשיחה עם אלכסנדרה לוקש לחשיבות העצומה של עצמאות ביטחונית עבור מדינת ישראל. "במהלך המלחמה היינו תלויים באמריקנים, היינו כמו בובה על חוט שלהם. ברצותם קיבלנו חימושים, וברצותם - לא. היו לא מעט פעמים שמחסני הנשק שלנו היו מרוקנים", אמר.
גם יו"ר לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמיים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, גיא שעשע, הדגיש את חשיבות הנושא: "בשנה האחרונה ראינו ביתר שאת עד כמה התעשיות הביטחוניות הן חלק בלתי נפרד מהמערכה הרב־זירתית שבה מצויה מדינת ישראל. תעשיות אלו, הן קו המגן הראשון שלנו, והן מנוע צמיחה, גם כלכלי, ששומר על היתרון הטכנולוגי של מדינת ישראל מול כל איום. "היכולת של מדינת ישראל לפתח ולייצר בהיקפים גדולים מערכות לחימה מתקדמות היא לא מותרות. היא תנאי בסיסי לביטחון הלאומי שלנו".
14 צפייה בגלריה
גיא שעשע בוועידת ההייטק הביטחוני של ynet ו-"ידיעות אחרונות" בשיתוף לשכת המהנדסים
(צילום: אביגיל עוזי)
יאיר כץ הדגיש בדבריו כי המפתח לעצמאות ביטחונית טמון ביכולת לגייס את המהנדסים הטובים ביותר, אלו שמתלבטים בין הייטק אזרחי לתעשייה הביטחונית. "האתגר שלנו הוא להביא את המהנדס מאנבידיה או ממיקרוסופט כדי שיפתח מחר את חץ 5 או את מערכת החלל הבאה". הוא תקף את משרד האוצר ואת הממונה על השכר, בטענה שהם מהווים חסם מרכזי: "התעשייה הביטחונית היא גוף עסקי לכל דבר שמתחרה מול בואינג ולוקהיד מרטין. אם ממונה השכר לא יבין שאנחנו לא רשות מקומית או חברה ממשלתית קלאסית, לא נצליח לנהל את ההון האנושי שלנו".גם לדברי שעשע, "כדי לשמור ולשמר על היתרון הזה חייבים להבטיח תנאי העסקה תחרותיים, להרחיב תוכניות הכשרה, להשקיע בלימודי הנדסה - בעיקר בדור הצעיר - ולא פחות חשוב, לוודא שמי שמגן על המדינה באמצעות טכנולוגיה, יוכל לבנות בה גם עתיד. זה לא רק מקצוע – זו שליחות".
גם הפאנל "מהסיוע של ארה"ב לעצמאות כלכלית", בהנחיית שרון כידון, שגם הנחתה את הוועידה כולה, התייחס בדיוק לאותה סוגיה. מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף (במיל') איתן בן אליהו, התייחס לסיוע האמריקני, והדגיש על מה לדעתו אסור להתפשר: "כן צריך לשמור על הסיוע האמריקני בפריטים הגדולים. כמו למשל מטוסים, שארה"ב גם מייצרת. במקביל, חשוב שנשמור על ייצור הטנקים והאוניות, בין אם אצלנו או דרך מדינות אירופה". בפאנל השתתפו גם תא"ל (במיל') ראם עמינח, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל, אלינור יעקובסון, מנהלת קלאסטר דיפנס וסייבר במינהלת הצמיחה, ושירה עמיאל בן אבא, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר.
פאנל נוסף, בהנחיית גל גנות, הוקדש לאיום האיראני. פרופ' דוד מנשרי, מייסד מרכז אליאנס ללימודי איראן באוניברסיטת תל־אביב, התייחס למגעים בין וושינגטון לטהרן: "מצד אחד, שני הצדדים מקללים אחד את השני בשפה הכי גרועה שיש והנשיא האמריקני מביא איתו ארמדה שהוא מנפנף בה כל הזמן. הם מציגים דעות סופיות מוחלטות, לא ניתנות לפשרה ואז נכנסים לפגישות, סיבוב ראשון, סיבוב שני, יוצאים ומספרים איזו פגישה טובה הייתה. מה אני לומד מזה? אני חושב שבלשונם של הגששים - עובדים עלינו". בפאנל לקחו חלק עוד סא"ל (במיל') עופר מלכה, לשעבר מנכ"ל משרד התחבורה, פרופ' עוזי רבי ממרכז דיין באוניברסיטת ת"א והלית בראל, מנהלת לשעבר במטה לביטחון לאומי וחברה מייסדת בפורום דבורה.
בפאנל שעסק בצורך לשמור על שגרה תחת מלחמה מתמשכת התייחס אלוף פיקוד העורף לשעבר איל איזנברג למתיחות הבלתי נגמרת: "יש צורך בהשקעה מתמדת בעורף, בנייה רציפה של יכולות, בדומה לפיתוח יכולות התקפיות. איזנברג הסביר כי "חוסן" עוסק ביכולת להתמודד עם מצב חירום, להסתגל ולחזור במהירות לשגרה. בפאנל, שהנחה רון קריסי, השתתפו גם ראש העיר רמת־גן, כרמל שאמה הכהן ותא"ל (במיל') איציק בר, ראש רשות חירום לאומית.
בועז לוי, מנכ"ל IAI - התעשייה האווירית לישראל, התייחס לקשר העסקי של התעשיות הביטחוניות הישראליות עם מדינות אחרות: "האסטרטגיה שלנו היא להסתכל שנים קדימה ולהביא לידי ביטוי היום את המוצרים שישרתו את שדה הקרב העתידי. זה מה שמאפשר לנו למכור היום את המוצרים של המחר שהוכחו בשדה הקרב אצלנו. העולם נותן אמון בתעשיות הביטחוניות, ולא צריך להתרשם כל כך ממה שנאמר בחדשות. הרבה פעמים אנו משווקים לעולם, על פני השטח שומעים דברים מסוימים ומתחת לפני השטח חותמים עסקאות".
פאנל מיוחד בוועידת ההייטק הביטחוני בהנחיית אלישע בן קימון הוקדש לכלים האוטונומיים שכבר פועלים בשדה הקרב ־ על יתרונותיהם ועל הסוגיות האתיות שבאות איתם. לדברי צביקה ירום, מנהל מפעל היבשה באלתא של התעשייה האווירית, השלב הבא, לדבריו, הוא "One too many, שזו שליטה של מפעיל אחד במספר כלים אוטונומיים. במקום לתפעל כל פלטפורמה אוטונומית בנפרד, יש מערכת שלמה שממליצה למפעיל מה לעשות, והוא מחליט אם לאשר".
14 צפייה בגלריה
ניר ברקת בועידת ההייטק הביטחוני של ynet ו-"ידיעות אחרונות" בשיתוף לשכת המהנדסים
(צילום: אביגיל עוזי)
"רק חברות נכות מנפיקות בישראל – חברות הייטק מצליחות הולכות ישר לאמריקנים ומנפיקות שם", זו הייתה ההתבטאות החריגה של שר הכלכלה ניר ברקת בוועידת ההייטק הביטחוני בראיון ליובל קרני. לאחר מכן ניסה להסביר: "השווי המצרפי שלהן יגדל לפחות ב־50 אחוז. ואם מדברים על ביטחון ישראל ואתה הולך להנפקה כזאת ומכניס למעלה מ־100 מיליארד שקל לישראל – שים חצי בצד לביטחון ישראל. אם דיברנו קודם על עצמאות כלכלית ביטחונית, הצעד הראשון והכי חשוב הוא זה".
אחד הקשיים המרכזיים של המגזר הציבורי, וזה כולל את התעשיות הביטחוניות, הוא למשוך כוח אדם איכותי בשכר יחסית מוגבל. בפאנל בנושא, בהנחיית טל שחף, התייחס לדברים ניר רייס, סמנכ"ל ההון האנושי בתעשייה האווירית: "חברה ביטחונית ישראלית יודעת להציע חבילה מאוד אטרקטיבית, שילוב של אתגר טכנולוגי ומשמעות. יש הרבה מאוד מהנדסים ועובדים שמבינים שהם צריכים לבוא ולעבוד איתנו על ביטחון מדינת ישראל. גדלנו ביותר מ־66 אחוז בהתעניינות לעבוד בחברה בשנתיים האחרונות".
יו"ר רפאל, השר לשעבר יובל שטייניץ, נשאל בוועידת ההייטק הביטחוני על ידי העיתונאי רון בן־ישי האם האיראנים יכולים להפתיע את ישראל. "אני יוצא מתוך הנחה שכן. אני שומע את ההתבטאויות שלהם, שאם תהיה מלחמה היא תהפוך לכללית, אזורית, עולמית. אם היו להם אשליות שהם יכולים להתמודד עם ישראל, זה התפוגג ב־12 ימים ביוני. הם גם יודעים שהם לא יכולים לנצח את ארה"ב, אבל הם יכולים להכאיב לה ולבעלות בריתה, כמונו, ולא אתפלא אם הם ינסו לפגוע בטילים במדינות אירופה, ברלין, בודפשט, וינה".
בפאנל שעסק בבינה מלאכותית בשירות מערכת הביטחון, בהנחיית הפרשן הכלכלי סבר פלוצקר, אמר מוני כץ, סגן מנכ"ל התעשייה האווירית, כי ה־AI כבר נמצא בליבת המערכות. הכיוון העתידי, לשיטתו, ברור: "העולם הולך לכיוון של אוטונומיה מלאה בכל הממדים אם נסתכל 30 שנה קדימה, אני צופה שחילות אוויר של צבאות כבר יהיו ללא טייסים".
בפאנל שעסק בתחום הלווינות והחלל, בהנחיית טל שחף, השתתפו פרופ' מאיר אריאל, ראש המרכז להנדסת חלל באוניברסיטת תל אביב, ד"ר ליהי, מהנדסת בחטיבת מערכות הטילים והחלל בתעשייה האווירית וחגי כץ, סמנכ"ל שיווק מוצר בגילת רשתות לווין. ד"ר ליהי: "כוח אדם תמיד חסר, ולכן חייבים לחשוף את הילדים כבר מגיל צעיר לעולם החלל כדי להבטיח את עתיד התעשייה בישראל". את הפאנל הנחה העיתונאי טל שחף.
את הוועידה חתם האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה בהרצאה מרתקת, בה התריע, בין היתר, מפני האתגרים הביטחוניים והסביבתיים בחלל. הוא ציין את בעיית "הזבל החללי" - עשרות אלפי פריטים הנעים במהירות של 28,000 קמ"ש ומהווים סכנה ממשית לכל תשתית.
פורסם לראשונה: 10:55, 18.02.26
