יומיים לתחילת שנת הלימודים, כשברקע איומי השביתה וחוסר הוודאות לגבי פתיחת שנת הלימודים, התכנסו אתמול בוועידת החינוך של "ידיעות אחרונות" ו־ynet אנשי חינוך וציבור, מורים ותלמידים.
6 צפייה בגלריה
ועידת החינוך
ועידת החינוך
פאנל אתגרי מערכת החינוך
(צילום: דנה קופל)
את הפאנל פתח ראיון עם שר החינוך יואב קיש, ואחריו התקיים הפאנל "שעת מבחן: אתגרי מערכת החינוך", בהנחיית הכתב אדיר ינקו. השתתפו בו אינה זלצמן, סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי במשרד החינוך; ענת דדון, יו"ר המחלקה לגננות בהסתדרות המורים; מירום שיף, יו"ר הנהגת ההורים הארצית; שירלי רימון־ברכה, ראש מינהל החינוך בעיריית תל־אביב-יפו וד"ר מיכל טביביאן־מזרחי, ראש מרכז מנור מבית יוזמת המאה.
הם דנו באתגרים העומדים בפניהם, בהם המחסור במורים והקושי שמציבה המהפכה המשפטית. רימון־ברכה התייחסה לאופן שבו המחלוקות סביב המהפכה המשפטית נכנסות למערכת החינוך, וסיפרה: "לפני שיצאנו לחופשת הקיץ התחלנו לשמוע בתוך חדרי המורות והמורים מחלוקות אידיאולוגיות וקשיים שהופכים להיות עוינות רגשית. מורים לא מדברים זה עם זה. המציאות במדינה קשה, ואי־אפשר לחשוב ולהגיד שמערכת החינוך היא בועה ערכית ולכן אסור לדבר על זה בכיתות. זו הזיה".
זלצמן התייחסה למחסור במורות, במורים ובעובדי הוראה במערכת החינוך ואמרה כי "פנו אלינו 7,000 אנשים שרוצים להיות מורים. את השנה הבאה נתחיל אחרת". מנגד, טענה רימון־ברכה כי המחסור במורים הוא רק סימפטום. "אנחנו צריכים לשאול למה חסרים מורות, מורים וגננות? הממשלה צריכה להבין שאנחנו במצב חירום והשר לא יכול לבדו".
דדון טענה כי בהסתדרות ניסו לעצור את הסחף של עובדי ההוראה שבחרו לעזוב את המערכת. "התעקשנו על הסכם שכר טוב ופורץ דרך. ל־50 אחוז מתוך עובדי ההוראה שיאיישו ב־1 בספטמבר את הכיתות והגנים אין תעודת הוראה. זה אומר שהמחסור הרבה יותר גדול".
6 צפייה בגלריה
ועידת החינוך
ועידת החינוך
חיים ביבס
(צילום: דנה קופל)
בראיון לכתבת הכנסת סיון חילאי, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין חיים ביבס התייחס למשא ומתן בין האוצר לארגון המורים: "אנחנו מאוד מעורבים, אבל כמו כל הסכם זה לוקח הרבה מאוד זמן. אני מאמין גדול שבלחץ של כל הצדדים וברצון טוב של משרד האוצר, בסופו של דבר ניתן יהיה להגיע להסכם".

"אין מספיק תקציב לחינוך הבלתי פורמלי"

בראיון לאלכסנדרה לוקש, סיפר טל בסכס, מנכ"ל החברה למתנ"סים, על אתגרי החינוך הבלתי פורמלי, והציג כיצד פועלת החברה כדי להשלים את הלימודים בבית הספר ולצמצם פערים. "אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא שמעט מאוד, מעט מדי, מתקציב המדינה מופנה לאתגרים של החינוך הבלתי פורמלי", הבהיר.
6 צפייה בגלריה
ועידת החינוך
ועידת החינוך
טל בסכס
(צילום: דנה קופל)
הוא הסביר על פעילות החברה למתנ"סים, ובהמשך הדגים גם כיצד היא מסייעת לילדים ובני נוער משכבות נמוכות יותר להיכנס למסגרת מסודרת. "מעבר לפעילות שמחברת בעצם בין הפעילות הפורמלית ללא־פורמלית, המנעד של התחומים שאנחנו נותנים - בהם שירותים ברמה הקהילתית ובמסגרת החברתית, מגיל לידה ועד גיל זקנה - הוא עצום".

"הגיל הרך צריך לעבור מטיפול לחינוך"

שנות הגיל הרך הן שנים קריטיות בהתפתחות ילדינו. ולמרות זאת, בפאנל "אתגרי החינוך בגיל הרך" שהנחתה כתבת הרווחה הדר גיל־עד, טענה עו"ד טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121, כי "ההשקעה בכל פעוט במדינות ה־OECD גדולה פי 16 מבישראל".

6 צפייה בגלריה
ועידת החינוך
ועידת החינוך
פאנל אתגרי החינוך בגיל הרך
(צילום: דנה קופל)
אורנה פז, מנהלת אגף א' לחינוך הגיל הרך במשרד החינוך, אמרה כי "אנחנו מנסים לשנות פרדיגמה שלמה מטיפול לחינוך. גם טיפול זה חשוב, אבל במרכז אנחנו מביאים את החינוך. הכשרנו בשנה הראשונה כ־12 אלף מחנכות מטפלות, ואני רואה בהכשרה מפתח".
לפי נתוני מטה המאבק למען הילדים בשנת הלימודים האחרונה נפגעו 830 תינוקות, פעוטות וילדים ב־38 גנים, משפחתונים ומעונות ברחבי הארץ. בפאנל "מי שומר על הילדים? אלימות בגנים", התייחסה פרופ' תרצה יואלס מהמרכז לחקר התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה, לצעדים שאותם צריך לנקוט מול התופעה הקשה: "צריך מערך שיגייס נכון את המחנכות לגיל הרך ומכשיר אותן, ומשכורות טובות”.

"כדי להילחם בחרם צריך התגייסות של כולם"

בפאנל "שמים סוף לחרם" בהנחיית הכתב יאיר קראוס סיפרה יובל שמש, בוגרת בית ספר תיכון שהתמודדה עם חרם במשך יותר מעשור והפכה לקול של רבים, על התחושות הקשות: "חרם הוא לא תמיד משהו פיזי. פעמים רבות הוא מילולי, קודם כל מתעלמים. אם לא יודעים להתמודד עם זה, אם לא יודעים לשים לזה סוף, חרם יכול להימשך הרבה מאוד זמן".
6 צפייה בגלריה
ועידת החינוך
ועידת החינוך
פאנל שמים סוף לחרם בוועידת החינוך
(צילום: דנה קופל)
עינב לוק, מנהלת אגף בכיר בשירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך, התייחסה לתפקיד בתי הספר בסוגיית החרמות ואמרה: "המשימה הגדולה שלנו היא לאתר ולזהות, לתת מענים ולעודד. וכדי שהדבר הזה יקרה, צריך את הכפר כולו. אנחנו צריכים לגייס יחד איתנו את צוותי החינוך, את ההורים, את התלמידים, את החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. כולם ביחד צריכים להתגייס.
"לקראת שנה”ל תשפ"ד, שר החינוך ומנכ"ל המשרד הגדירו את נושא ההתמודדות עם אלימות, דחייה חברתית וחרם כיעד מרכזי".

"הסטודנטים בתחתית סדר העדיפויות"

אלחנן פלהיימר, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, טען בראיון לאלכסנדרה לוקש כי הסטודנטים נמצאים בתחתית סדר העדיפויות של הממשלה. "ראינו את זה בא לידי ביטוי בתקציב המדינה", אמר, "לא היה שום הישג לציבור הסטודנטים”.
6 צפייה בגלריה
ועידת החינוך
ועידת החינוך
אלחנן פלהיימר
(צילום: דנה קופל)
הוא סיפר כי סטודנטים נאבקים כדי לשרוד כלכלית, ומדובר לא רק בשכר הלימוד הגבוה אלא גם ביוקר המחיה המאמיר. "השאיפה בהתאחדות הסטודנטים היא להצליח לייצר אקדמיה שוויונית גם בהיבט של חסמי הכניסה לאקדמיה. המצב היום רחוק מזה. אם אין לנו אפשרות לסייע לסטודנטים בנושא יוקר המחיה, בהיבטים של מלגות, סיוע כלכלי וסיוע בדיור, אז סטודנטים בסופו של דבר לא נכנסים לאקדמיה או נכנסים ונושרים במהלך התואר. הפערים רק הולכים וגדלים".
פורסם לראשונה: 00:00, 31.08.23