בין רקטה לכטב"ם, לצד המציאות הקשה של המלחמה, אין אדם במדינה שלא מוצא את עצמו עומד שעות בפקקים, ממתין לאוטובוס או לרכבת שלא מגיעה או משלם הון עבור דלק וחשמל. אתמול השתתפו בכירים במשק בוועידת התחבורה, התשתיות והאנרגיה של "ידיעות אחרונות" ו-ynet, ודנו בדיוק בנושאים האלו.
הוועידה נפתחה בריאיון של הכתבת הפוליטית של ynet מורן אזולאי עם שר האנרגיה וחבר הקבינט אלי כהן. על רקע ניסיונות ההסדרה בצפון והמשך הלחימה, כהן אמר כי "יש שיחות על הסכם בלבנון, אבל נעשה הסדר רק אם כל דרישותינו יתמלאו", והוסיף כי “מו"מ יימשך אך ורק תחת אש". בהתייחסות לענייני משרדו סיפר: "נשקיע בשנתיים הקרובות 40 מיליארד דולר", והתגאה ברפורמת החשמל. "זו הרפורמה הגדולה ביותר מאז רפורמת הסלולר".
בפאנל ״תחבורה במלחמה״ שהנחתה העיתונאית שרון כידון, התייחס חובב בן דוד, סמנכ"ל מבצעים באל על, לתפקוד החברה בימים אלו. "להפעיל תעופה אזרחית במצבנו זה חצי פלא. יש שת”פ הדוק בין חיל האוויר לבין רשות שדות התעופה”. בן דוד הוסיף כי "החברות הישראליות הוכיחו שהן אלה שנשארות פה ומסוגלות להמשיך לטוס בכזה מצב. זה לא פשוט אבל שמירת הגשר האווירי חשובה לא פחות״. בהתייחסו לביטולי טיסות החברות הזרות אמר: ״פעם בכמה ימים מקבל הודעה על מישהו שחייב לחזור הביתה או לצאת החוצה ואין לנו איך לעזור. זה נשמע אולי מגוחך אבל אנחנו מאוד מקווים שהתחרות תחזור״.
"מתחילת המלחמה היתה רציפות תפקודית תחת מתקפות כבדות - והמשק הישראלי עומד איתן", סיפר עוזי יצחקי, יו"ר חברת נמלי ישראל, והתייחס לחשיבות המשך פעילות הנמלים. ״99% מהסחורות הנכנסות עוברות דרך נמלי הים. כל המוצרים נכנסו ללא שום הפרעה תחת המתקפות״. נעה סגל, סמנכ"לית לתקצוב ותאום תשתיות במשרד התחבורה, שיתפה כי "בשנה האחרונה הצלחנו מהר מאוד לעבור לשגרת מלחמה מתוך הבנה שגלגלי המשק יושבים בסוף אצלנו".
בפאנל "עולים על הפסים" שהנחתה כידון, השתתפו מנכ"ל רכבת ישראל, תא"ל במיל' משה (שיקו) זנה, מנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח, מנכ"ל נת"ע איתמר בן מאיר ומנכ״ל אלסטום ישראל וסגן נשיא אסטרטגיה לאזור אפריקה מזרח תיכון ומרכז אסיה, ערן כהן. " ב-7 באוקטובר נקלעה מערכת הרכבות למשבר חמור כששליש מהתחנות נסגרו", סיפר זנה. "המצב הביטחוני הוביל להיערכות למקרה של הסלמה בצפון, ואפשרות להסעת חיילים".
"אף פרויקט לא עצר לחלוטין", הדגיש מנכ"ל נת"ע, "הסינים וצרפתים ממשיכים בעבודתם". ערן כהן מחברת אלסטום חיזק את דברי מאיר והוסיף כי "היו לנו תוכניות מגירה גם לאירועי קצה, אם כי לא בעוצמה הזאת. הקמנו צוות ניהול משברים והמשכנו לטפל ברכבות ברחבי הארץ״. רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון, מוסיף כי "לקחנו על עצמנו לקיים מועצה ארצית שבועית כדי לקדם היתרים. תשתיות נדרשו למיגון ממש מעכשיו לעכשיו“.
בראיון שהעניק יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות לכתבת הסביבה והדרום של ynet ו”ידיעות אחרונות” אילנה קוריאל שיתף: "במהלך המלחמה השכלנו והבנו הרבה נקודות תורפה שאפיינו את משק האנרגיה, ואני לא מתבייש לומר את זה. זהו אחד המשקים הרלוונטיים והמשמעותיים ביותר שיש להגן עליהם מצד אחד, ומצד שני חובתנו לשמר אספקת אנרגיה רציפה למדינה גם בעת לחימה״. דיין הוסיף וחשף כי "בשנה האחרונה, נרשם גידול של יותר מ-300 אחוז בתקיפות הסייבר על מתקני האנרגיה". בהתייחסותו ליוקר המחיה ועל מניעת עליית מחירי הגז אמר כי "במסגרת דיוני הוועדה שמענו ובחנו את כל תרחישי הביקוש והצריכה, ואת החלופות האנרגטיות גם לגז טבעי. בחנו שיקולים סביבתיים ושיקולים של אנרגיה מתחדשת, והקמנו ועדת משנה לבחינת התחרות העתידית במשק הגז. אני מעריך שכבר בחודשיים הקרובים נפרסם לציבור את הטיוטה הראשונית של הדוח".
"20 אחוז מהמפונים לא יחזרו לצפון"
"אני מוכן להיות מחוץ לבית עוד שנתיים, רק שיחזירו את החטופים במהרה", סיפר אתמול ניסים פרץ, מנכ"ל חברת נתיבי ישראל שבעצמו מפונה מהצפון המופגז לכתב הצפון של ynet ו"ידיעות אחרונות" יאיר קראוס. "להערכתי האישית", הוא הוסיף, "אם עכשיו מסתיימת המלחמה בצפון 60% יחזרו כבר מחר, 20% ישובו אל הגדר במשך שנה־שניים ויעקבו אחר ההתפתחויות ו־20% לא יחזרו בכלל".
חברת "משק אנרגיה" מפעילה מתקנים סולאריים בעשרות אתרים ברחבי הארץ ומשקיעה מיליארדים בתחום. "התחלנו עשרה פרויקטים חדשים עם קיבוצי עוטף עזה. אנחנו בפעילות מלאה, משקמים את האתרים הקיימים ועובדים ברציפות". סיפר מנכ"ל החברה, אבנר ארד לכתבת הסביבה והדרום של ynet ו"ידיעות אחרונות" אילנה קוריאל. "החסם העיקרי היום הוא אי־הנכונות של המגזר הפרטי לבצע השקעות. אי־הוודאות שנוצרת היא יוצאת דופן, וקשה מאוד לעמוד מול משקיעים ולשכנע אותם להשקיע".
יו"ר דירקטוריון חברת נמל אשדוד, שאול שניידר, סיפר לעיתונאית שרון כידון כי הנמל היה אחד מהיעדים האסטרטגיים של חמאס במתקפה."היה צריך לפרק את כל החומרים המסוכנים שיש כי זה היה יעד אסטרטגי למתקפות וכולם כיוונו לשם, חמאס בעיקר, אך קיבלנו איומים גם מאיראן וחיזבאללה״. עם הפנים קדימה, שיתף שניידר על הקמת רציף 21, והעצמאות האנרגטית והתקשורתית שמוביל. ״יודעים לדאוג לעצמנו בצורה אנרגטית לתקופה ארוכה יחסית. נותנים לעצמנו מענה במידה ומערכות תקשורת אחרות נופלות ואנו ממשיכים לשרת את מערכת הביטחון״.
“תחום האנרגיה המתחדשת שהתחיל ממניעים כלכליים וסביבתיים הוא באמת הכרח ביטחוני וצריך לעשות יותר״, מסביר יוני חנציס, המשנה למנכ"ל קבוצת דוראל אנרגיה אתמול בראיון לעיתונאית שרון כידון. חנציס ציין כי משק החשמל הישראלי הוא ריכוזי מאוד: "במדינה שתרחיש הייחוס שלה מדרום, מזרח וצפון הוא התרחיש הרקטי - זה דבר בלתי נתפס". עוד הוסיף כי במלחמה "ההתנהלות של מתקני האנרגיה מתחדשת במרחב מקבלת צל"ש"
"במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכחו את התאונות"
כנהג, כנוסע או אפילו כהולך רגל שחוצה את הרחוב, בשנים האחרונות כל עלייה על הכביש מרגישה כמו הטלת מטבע. אתמול התכנסו אנשי מקצוע מענף הבטיחות בדרכים ובני משפחות שאיבדו את קרוביהם בתאונות לדון בנושא בפאנל "המלחמה השקטה: הקטל בדרכים", בהנחיית כתב התחבורה והתשתיות של ynet ו-”ידיעות אחרונות”, דן רבן.
"לצערי, קשה לדבר על הדרך שבה הממשלה מתייחסת למצב הקטל בדרכים, כי אין באמת התייחסות אמיתית" סיפר מנכ"ל עמותת אור ירוק, עו"ד יניב יעקב. "הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים זה גוף שמקוצץ לאורך שנים. הוא התחיל עם תקציב של 550 מיליון שקלים, והיום הוא עומד על תקציב של 62 מיליון שקלים", הוא הוסיף.
"צריך מישהו שייקח אחריות” הוסיף יעקב. “בין אם זו שרת התחבורה והבטיחות בדרכים שנכון להיום זו האחריות שלה, ובין אם זה במשרדים אחרים. להציב את זה בראש סדרי העדיפויות - ולתת לזה תקציב". צופיה אביטן, שאיבדה את בנה נועם (נומי) כהן בתאונת דרכים, סיפרה בכאב על התחושות. "שאפשר להכניס קורסים של מיומנויות נהיגה לרוכבי אופנוע, אבל זה לא קיים, זה לא קורה. יש כל כך הרבה מה לעשות. הפכנו להיות סטטיסטיקה, אבל אני לא סטטיסטיקה - אני איבדתי את הילד שלי".
אתגרי השיקום בצפון ובדרום
"יש מאות בתים שצריך להרוס ולבנות אותם מחדש, אלפי בתים שצריך לשפץ", מבהיר ניר מסיקה, ראש מערך בינוי דיור ותשתיות במינהלת תקומה, בשיחה על אתגרי שיקום של אזורים שניזוקו מהמלחמה. הדברים נאמרו אתמול בפאנל "בונים את המחר: בין הצפון לדרום" בהנחיית כתב הצפון יאיר קראוס.
"יש הבדל גדול בין הצפון לדרום היום", הסבירה רו"ח עינב פרץ, ממונת מחוז צפון במשרד הפנים. "הצפון במלחמה. יש אזעקות, יש הרוגים. בניגוד לדרום, אנחנו עוד קצת מאחור והרשויות המקומיות בסוף צריכות לתת את המענה לתושב שצריך שיהיו לו כביש ומדרכה ובית". פרץ הוסיפה כי "המינהלת לצפון הוקמה באיחור, וזה עדיין לא תקומה. אנחנו יודעים שהיום אנחנו חייבים לדבר על השיבה הביתה. אם אנחנו רוצים שעוד כמה חודשים אנשים יחזרו, למקום שהוא טוב יותר משהיה ב-6 באוקטובר, המשימה שלנו כממשלה וכמדינה היא לתת חזון ואסטרטגיה".
ניסים פרץ, מנכ"ל חברת נתיבי ישראל, הוא אחד ממפוני הצפון. בימים כתיקונם הוא מתגורר במושב דוב"ב, מצפון להר מירון. "אני מבטיח שכל כבישי הצפון יקורצפו ויועבדו מחדש, במרגליות, אין כבר כביש". פרץ העלה גם את סוגיית הביטחון התעסוקתי: "מי שחי למשל מצימרים, לאן הוא חוזר בדיוק? העסק מורכב, אבל המזל של המדינה זה שהקיבוצים והיישובים הם מלח הארץ ושהם יחזרו מתוך אידיאולוגיה. אני אחזור מחר למושב שלי, המשפחה שלי תחזור, וזה מה שינצח את האויב שלנו, לא שום דבר אחר".
פורסם לראשונה: 00:05, 20.11.24