יום לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו תקף במליאת הכנסת את הדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר, שר החינוך יואב קיש התראיין בוועידת ההייטק הביטחוני של ynet ו"ידיעות אחרונות", שהתקיימה שלשום בשיתוף לשכת המהנדסים בישראל – והתבטא גם הוא נגד הקמת ועדה כזאת.
"כולנו רוצים לרדת לחקר האמת ולוודא שמפיקים את הלקחים ושמי שאשם ואחראי ישלם מחיר על הטעויות שלו, חד-משמעית", אמר השר קיש. "הכלי הכי נכון מבחינה משפטית זה באמת הכלי של ועדת חקירה ממלכתית, שיש לה את כל הכלים בשביל לרדת לחקר האמת". לדבריו, "הבעיה היחידה בכלי של ועדת חקירה ממלכתית היא שמי שממנה את חבריה זה השופט יצחק עמית. כשאתה אומר 'ממלכתי' אתה רוצה שהייצוג יהיה ממלכתי, אבל החשש הוא שיבחרו לוועדה אנשים מבין חברי קפלן, או אנשים שיודעים מראש מה יהיו המסקנות שלהם. לכן, צריך למצוא פתרון לפלונטר הזה, איך דואגים לכך שהמינויים של ועדת החקירה יהיו מקובלים על כל העם".
(צילום ושידור: Streame)
קיש התייחס גם לסיום שלב א' של עסקת החטופים, ולאפשרות שהלחימה ברצועת עזה תחודש. "יש מאמץ מאוד משמעותי להחזיר חטופים. עכשיו חמאס יכול להקשיח עמדות ולהיות בסיטואציה שהוא לא מוכן, לא משנה מה. ואז ברור לכולם שאין אלטרנטיבה. אם חמאס לא מחזיר חטופים – אנחנו ניכנס בכל הכוח. כמו שאמר הנשיא טראמפ – גיהינום".
לדבריו, המהלכים שתבצע ישראל בעזה אם תחודש הלחימה יהיו שונים ממה שראינו עד כה. "רואים את זה כבר עכשיו כשעצרנו את הסיוע ההומניטרי. הרי זה משהו שגם אם היינו רוצים לעשות קודם, כשממשל ביידן היה, זה היה בלתי אפשרי", אמר. "צריך להכריע את חמאס, נקודה. זו האלטרנטיבה לחמאס אם הם לא ישחררו את החטופים".
מוקדם יותר בוועידה נערך פאנל בנושא “עצמאות ביטחונית כחול-לבן". מלחמת חרבות ברזל, והפתאומיות שבה היא החלה, הצריכה מהתעשיות הביטחוניות עבודה עצימה מהרגע הראשון. "התעשייה האווירית מהבוקר של 7 באוקטובר הכריזה על מצב חירום ונכנסה לתהליך של הירתמות", מסביר אלוף במיל', מוני כץ, סמנכ"ל אסטרטגיה וישראל בחברה. "נכנסנו לתהליכים של הגברת קצב ייצור משמעותי של המון מערכות ומוצרים. אפשר לתת דוגמה לעולמות החימוש שחייב את כל המערכת להתארגן מאוד מהר ולתת פתרונות".
נושא החימוש של צה"ל תפס נפח משמעותי במלחמה, ועלה לכותרת גם בהקשר של עצירת חימושים על ידי הממשל הקודם. תא"ל (במיל’) אמיר אביבי, יו"ר ומייסד תנועת הביטחוניסטים, כתב לפני 11 שנים דוח על כך שישראל מזניחה את נושא החימושים שלה. "אז הופתענו ממערכה מאוד ארוכה של 51 ימים. היום זה נשמע מצחיק 51 ימים, אבל אז זו הייתה חתיכת מערכה. צה"ל אז נשאר בלי תחמושת, בעיקר חיל האוויר. משבר אדיר. באותה עת הייתי סגן מבקר מערכת הביטחון וכתבנו דוח חמור על הנושא. המטרה הייתה להראות שאנחנו במשבר ולא יכולים תמיד לסמוך על האמריקאים, כמו שראינו אז וגם עכשיו", אמר.
כמו כן, במהלך הוועידה נערך ראיון עם מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי. לוי סיפר על ההצלחה בסיכול שתי המתקפות של איראן שאירעו בשנה החולפת. "אנחנו אולי הראשונים בעולם שפיתחו מערכת נשק נגד טילים בליסטיים, מערכת החץ. אנחנו ‘חוגגים’ עוד מעט שנה למתקפה ב-14 באפריל. כמי שהיה בפרויקט חץ מיומו הראשון וכמי שהיה מהנדס המערכת של התוכנית הזאת וראש התוכנית שנים רבות, אני יכול להגיד – לעולם לא היה בתרחיש המבצעי שלנו חשיבה שמישהו יקום ויעז לירות עלינו יותר מ-100 טילים בליסטיים במטח מתוזמן לכיוון מרכזי אוכלוסייה", הוא מסביר. "עם זאת, העובדה היא שמהנדסים מהשורה הראשונה בעולם ידעו למצוא פתרון שהוא חסין ורובוסטי, שייתן מענה לאותם טילים במטח הזה ולהביא לתוצאה פנומנלית של יירוט כל האיומים האלה, מבלי שיהיה נזק מרבי על הקרקע. כולנו קמנו למחרת בבוקר והלכנו ליום עבודה, וזו באמת תעודת כבוד לישראל".
עוד בוועידה – נערך ראיון עם יאיר כץ, מזכיר ארגון עובדי התעשייה האווירית. במהלך הראיון התייחס כץ בין היתר לתחרות על עובדים במשק הישראלי. "אנחנו רוצים שמי שמסיימים היום את הטכניון ואת אוניברסיטת תל-אביב, יוצאי 8200 ו-81, כל אותם גאונים שירצו לעבוד בהייטק – שישקלו ברצינות את ההייטק הביטחוני”, אמר. "יש לא מעט חסמים. יש עוד חסמים שקשורים לרשות החברות הממשלתיות שלא מאפשרים להתחרות על עובדים טובים, הרגולציות שחלות עלינו בהיותנו חברות ממשלתיות זה בעוכרנו".
כץ הסביר גם את חשיבות החברה למדינה: "זאת חברה שתרמה יותר ממיליארד שקל דיבידנד למדינה. זו לא חברה שעושה רק ביטחון. זו לא רק חברה שמעסיקה עשרות אלפי בתי אב דרך העסקה ישירה ועקיפה. זאת חברה שגם תורמת לכלכלה במדינה ויודעת ומסוגלת לשלם משכורות גם לעובדים שלה".
היתרון הטכנולוגי הישראלי
כל משתתפי פאנל "הזירה הטכנולוגית: חדשנות ביטחונית", הסכימו פה אחד: היתרון הטכנולוגי הישראלי מתבטא ביכולת לספק חדשנות במהירות וביעילות. בפאנל השתתפו אסתי פשין, סמנכ״לית, מנהלת מפעל הסייבר בתעשייה אווירית; אל"ם במיל' יהוא עופר, מנכ"ל odysight.AI; אל״ם ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא״ת במשרד הביטחון; והדס לורבר, ראש המכון למחקר בבינה מלאכותית במכון הטכנולוגי חולון. ״פיתחנו יחד עם העולם הביטחוני פתרון פורץ דרך, מבוסס AI, המגביר בטיחות, שומר על חיי אדם שיכול לחסוך מאות מיליוני דולרים”, הסביר אל”מ במיל’ יהוא עופר. “הפתרון החדשני זהה ודואלי, לעולם התעופה האזרחי. החזון שלנו, להפוך את פתרון אודיסייט, להיות סטנדרט בכל כלי טייס בעולם בשנים הקרובות”.
"השקעה לאומית בשילוב אוכלוסיות בהייטק"
בפאנל בנושא "ההון האנושי: הדור הבא של המהנדסים והמהנדסות", השתתפו ראובן (רובי) אורנשוילי מייסד ומנכ”ל CYE; לירן חן, מנכ”ל קבוצת AllJobs; יבגני דיברוב, מנכ”ל ומייסד-שותף של Armis Security; שגית סלע גל סמנכ"לית משאבי אנוש ברפאל; ומירב זרביב, סמנכ”לית ומנהלת מינהל חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך. חלק משמעותי בשיח עסק בשילוב, נשים, תושבי הפריפריה ואנשי המגזר החרדי בעולם הייטק: "ברור לנו שיש כאן מהלך שהוא מהלך לאומי. יש כאן השקעה שהיא השקעה לאומית", אמרה מירב זרביב והוסיפה: "אחד מהערוצים זה הציר המנטלי. הציר המנטלי – זה לא קורה אם לא משקיעים בזה. יש ממש השקעה בכל תלמיד שנמצא בתוכנית הייטק בפריפריה".
"האסטרטגיה של ישראל – דונלד טראמפ"
לאחר יותר משנה של לחימה בעזה ובלבנון, שלושה מומחים בכירים – פרופ' יוסי שיין מאוניברסיטאות ג'ורג'טאון ותל-אביב, אורנה מזרחי, חוקרת בINSS ולשעבר סגנית ראש המל"ל למדיניות חוץ, ואבי כאלו, מנהל ביטחוני בחברת פורסט וסאליבן תיארו מציאות מטלטלת. בפאנל בנושא "טלטלה במזרח התיכון: היום שאחרי המלחמה", השלושה חשפו פערים משמעותיים בתפיסה האסטרטגית של ישראל לאחר אירועי 7 באוקטובר. עיקר הביקורת הגיעה על רקע היעדר אסטרטגיה של ישראל: "על אחת כמה וכמה עכשיו, האסטרטגיה היחידה של ישראל היא דונלד טראמפ", אמר פרופ' שיין. זאת אומרת, אם הוא ייצא בהתבטאות לגבי העזה כרייברה הצרפתית, אנחנו מיד נאמץ, אם טראמפ יגיד לנו אתם כרגע עושים הסכם עם הפלסטינים אחרי שאני סוגר עם הסעודים, זה מה שיהיה".
"הקטר של הכלכלה הישראלית"
את הוועידה פתח גיא שעשע, יו"ר לשכת המהנדסים בישראל. בפתח דבריו אמר כי מדינת ישראל חייבת להבטיח את התנאים בחברות הביטחוניות: "מדינת ישראל חייבת להבטיח את התנאים בחברות הללו - כדי שאלה ימשיכו לשמש כקטר של הכלכלה הישראלית, יחד עם ההייטק". לדבריו, תחושת המשמעות במקוצועת אלו היא גדולה: "בהייטק הביטחוני יש את המוטיבציה להיות הכי טובים שיש - כי שומרים על הבית. זו לא קלישאה. לא פעם המערכות שמפותחות על ידי העובדים המוכשרים בחברות האלה, הן אלה שהגנו על הילדים שלהם בשדה הקרב".
"בשביל זה אנחנו קמים בבוקר"
במסגרת הוועידה, ראש המינהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון (מפא"ת), תת-אלוף דני גולד, נשא הרצאה בנושא שדה הקרב בעולם המודרני. גולד תיאר את האתגרים הביטחוניים שעימם התמודדה ישראל במלחמות האחרונות, בדגש על מתקפות הטילים והכטב"מים מאיראן, לבנון ותימן, ואת היכולת הישראלית לספק מענה. "הליבה שלנו זה פיתוח הטכנולוגיה, פיתוח התשתיות בארץ, כוח האדם וכמובן אבני הבניין, שמהם אחרי זה בונים ומטמיעים את המערכות, זו הליבה שלנו, בשביל זה אנחנו קמים בבוקר", הסביר.
ההרצאה של דני גולד
"אומה של יזמים"
בשיחה מיוחדת שעסקה בחשיבה פורצת גבולות, התארחו דב מורן, שותף מנהל בקרן ההון סיכון Grove Ventures וכלת פרס ישראל, פרופ' יונינה אלדר. מורן התייחס לשאלה האם המציאות הביטחונית בישראל היא גם הזדמנות ליצירתיות: "אנחנו חיים במקום שבו הסיכוי והפוטנציאל לעשות דברים מטורפים בתחום ההייטק הצבאי הם אדירים", הוא אמר והוסיף: "יש לנו כאן אומה של יזמים. הצורך הזה קיים פה כי אנחנו חווים מלחמה מסוג אחר, הרבה אויבים והרבה סוגי אויבים". פרופ' אלדר, מנהלת מרכז להנדסה ביו-רפואית במכון ויצמן הוסיפה: "אני חושבת שזה חלק מהחוויה שלנו, שכל האתגרים שאנחנו מתמודדים איתם הופכים אותנו לאנשים שיודעים להתמודד עם מכשולים ולמצוא פתרונות", אמרה פרופ' אלדר.
פורסם לראשונה: 00:00, 05.03.25
