מכת תאונות הדרכים החריפה השנה והובילה כבר ל-422 הרוגים – כשאנחנו כנראה בדרך לשבור שיא של שני עשורים.
בפאנל שנערך במסגרת ועידת התחבורה, התשתיות והאנרגיה של ynet ו"ידיעות אחרונות" דנו בנושא מנכ"ל הרלב"ד גלעד כהן, עו"ד יניב יעקב מארגון "אור ירוק", דורית אברהם – שאיבדה את בנה בתאונת קורקינט, ונצ"מ שימי מרציאנו מאגף התנועה של המשטרה.
פאנל התאונות
אברהם סיפרה על בנה, רועי בן ה-26, שיצא לבלות בתל-אביב על קורקינט ולא חזר. נהג פגע בו, במשך חמישה ימים נאבקו על חייו בטיפול נמרץ ולבסוף הוא נפטר. "משפחות כמו שלנו מתרסקות לתוך תהום אינסופית של צער וכאב, שהן לוקחות איתן עד סוף חייהן", אמרה. כבר במהלך השבעה החליטה אברהם ליצור שינוי. היא פתחה במהלך מול החברות שמשכירות את הכלים, עיריית רמת-גן ועיריית תל-אביב, ותרמה לעובדה שכיום קיימת חובת קסדות, התקנת מספרי רישוי על קורקינטים ובהמשך תבוא גם אכיפה אלקטרונית.
כהן הציג את הירידה הדרמטית בתקציב הרשות לבטיחות בדרכים. לדבריו, בשנים עברו עמד התקציב על כחצי מיליארד שקל, והיום הוא עומד על כ-60 מיליון בלבד – מה שלא מאפשר לרשות לקחת חלק אמיתי במאבק בתאונות.
עד שתאושר תוכנית לאומית ויגיע תקציב הולם, ברלב"ד ובמשטרה השיקו תוכנית צדדית של 50 מיליון שקל כדי לאפשר פעולות מיידיות. כהן ציין כי מספר ניידות המשטרה בכבישים הוגדל ומספרן יגיעו בקרוב ל-234. "זה אירוע משותף שלנו ושל משטרת ישראל", אמר, "בעיקר כדי להרתיע נהגים ולמנוע את ההרוג הבא".
עו"ד יעקב האשים: "לצערי, המדינה לא עושה, נקודה. תקציב הרלב"ד קוצץ, סמכויותיה נשללו, ואם לא יאושר לה עוד השבוע תקציב של 350 מיליון שקל לפחות – אנשים ימשיכו להיהרג". הוא ציין כי גם במערכת החינוך המצב בעייתי: תוכניות רבות קיימות בשטח, אך אינן מיושמות. "תוכנית חינוכית ארצית יכולה להציל חיים, אך כל עוד היא אינה מתוקצבת, דבר לא יזוז". אמר יעקב, "למשרד האוצר ומשרד התחבורה יש אחריות למצוא לזה מקור תקציבי. אנו סופרים כל יום עוד ועוד הרוגים".
אברהם חיזקה את דבריו וטענה כי שלושה מרכיבים חייבים לפעול יחד: חינוך, אכיפה ותשתיות. לדבריה, הבעיה אצל בני הנוער מתחילה בהחלטות היומיומיות: "נער לא רוצה להגיע עם קסדה לבית הספר כדי לא להיראות פחות מגניב, ומסכן את החיים שלו".
נצ"מ מרציאנו הציג את האתגרים. הוא הדגיש את הצורך בהחמרת הענישה, בשינוי תרבות הנהיגה ובשילוב אמצעים אלקטרוניים בשטח. "כל עוד זה לא קורה", אמר, "יהיה קשה מאוד למנוע את התאונה הבאה". מרציאנו טען כי השילוב בין אכיפה, החמרת העונשים בבתי המשפט ונושא החינוך הוא קריטי. הוא ציין כי בתחילת 2026 צפויה המשטרה להכניס אכיפה אלקטרונית משמעותית, כולל מדידת מהירות ממוצעת לאורך כבישים ארוכים ולא ליד מצלמה בלבד, "והנהגים יהיו חייבים לנסוע אחרת".
רגב: "מערכת המשפט היא זו שצריכה חנינה"
המערכת הפוליטית סוערת בעקבות בקשת החנינה של ראש הממשלה בנימין נתניהו מנשיא המדינה יצחק הרצוג. שרת התחבורה מירי רגב השתתפה אתמול בוועידת התחבורה, התשתיות והאנרגיה של "ידיעות אחרונות" ו-ynet. בפתח דבריה היא התייחסה לבקשת החנינה של נתניהו - וטענה כי "הוא עושה את זה בשביל עם ישראל. מי שצריך באמת לקבל חנינה זו מערכת המשפט, לא ביבי נתניהו". היא הוסיפה כי מערכת המשפט "תפרה תיקים" לאורך השנים, וכינתה אותה "מאפיה בחסות החוק".
השרה רגב טענה כי "אם זה היה תלוי ברה"מ הוא היה ממשיך עם המשפט ומראה את בושתה של מערכת המשפט. אבל בסופו של יום יש לו אתגרים יותר חשובים, אז הוא החליט להפסיק את הסאגה". לדברי שרת התחבורה, בעצם הבקשה לחנינה נתניהו "מציל" את מערכת המשפט.
ברקע בקשת החנינה של נתניהו, אתמול התפתחו חילופי מהלומות בין הנשיא הרצוג ליו"ר הדמוקרטים יאיר גולן. גולן עידכן בטוויטר כי פגישה שנקבעה לו עם הנשיא הרצוג בוטלה ברגע האחרון.
העימות בין יו"ר הדמוקרטים לנשיא המדינה החל מוקדם יותר, לאחר שבישיבת סיעתו פנה גולן ישירות אל הרצוג ואמר: "אני יודע שאביך, הנשיא חיים הרצוג, היה מגלגל את נתניהו מכל המדרגות. אין חנינה בלי הודאה באשמה. אין חנינה בלי התחייבות לפרוש מן החיים הפוליטיים". מיד לאחר הדברים כאמור בוטלה הפגישה ולא נקבעה חדשה.
בסביבת הנשיא אמרו כי במהלך ביקורו בחרמון אתמול הדגיש הרצוג כי לא יקבל שיח אלים ומבזה - ברקע הסערה הנוגעת לבקשת החנינה. בסביבתו הסבירו כי שעה לאחר מכן נקט גולן שיח שכזה, ולכן הנשיא ביטל את הפגישה. בלשכת גולן אמרו ל"ידיעות אחרונות" כי "הביזיון היחיד הוא העובדה שבקשתו של נתניהו לביטול משפטו לא נדחתה על הסף".
"מתקנים עוול היסטורי במשק המים"
האם חלק מתושבי המדינה ייהנו בעתיד מהורדה בתעריפי המים, שזינקו בשנים האחרונות? בראיון עם עיתונאי "ידיעות אחרונות" יובל קרני, אמר שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן כי הגיע ב־48 השעות האחרונות לסיכום עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על כך שיינתן אור ירוק לקידום סגירת תאגידי המים ברשויות מקומיות.
ויהיה גם בונוס: "הרשויות שיתמכו במשק כספי סגור יוכלו לסגור את תאגידי המים ולחסוך את המע''מ לאזרחים שחיים בשטחיהן", אמר כהן. הוא הסביר כי "בסוף היום, מים זה שירות. עירייה לא אמורה להרוויח על השירותים שהיא נותנת. אנחנו מתקנים כאן עוול היסטורי – גם בונים משק מים סגור ויעיל ומשקיעים בתשתיות, וגם מורידים את העוול הזה".
"ריבונות אנרגטית זו חובה עבור ישראל"
מנכ"ל חברת קצא"א, עמית שקד, טען בוועידה כי קו צינור אירופה-אסיה, שדרכו מועבר נפט מנמל אילת לנמל קצא"א באשקלון, הוא נכס אסטרטגי לישראל, הסביר למה חשוב שהמדינה תשלוט במקורות האנרגיה שלה וחזה כי הסמכי נורמליזציה עתידיים במזרח התיכון עשויים להשפיע על השוק.
"במזרח תיכון, שבו האנרגיה חשובה למלחמות ולהסכמי שלום, יש לנו אחריות גיאו-פוליטית. אם קצא''א תסגור את שעריה ליום אחד – כל המדינה תרגיש את זה. הייחודיות והחשיבות של החברה גדלות ביתר שאת בעת חירום", אמר שקד בשיחה עם עיתונאית ynet שרון כידון. הוא הסביר כי "מדינת ישראל היא לא מפיקה של נפט. אתה תלוי ביבוא מבחוץ ובגורמים זרים. לכן אתה פגיע. קובעי המדיניות בישראל חייבים לבנות תוכנית אטסטרגית ארוכת טווח שתכיל הוספת תשתיות אנרגיה, בין אם זה במלאים או באחסון. ריבונות אנרגטית זו חובה עבור ישראל".
בצד האופטימי טען שקד כי "עם סעודיה יש לנו הזדמנות אדירה. זה יביא לקואליציה אזורית עם סייבר וטכנולוגיה".
"הפרויקטים שלנו מניעים את הכלכלה"
האם המסילה המזרחית של רכבת ישראל תושלם סוף־סוף? על פי יו"ר נתיבי ישראל, יגאל עמדי, אחרי שמונה שנות עבודה אינטנסיביות המסילה עומדת סוף־סוף לקראת מסירה לרכבת ישראל. בשיחה עם כתב "ידיעות אחרונות" בצפון יאיר קראוס, גילה עמדי כי רק לפני יומיים הושלם החיבור של המסילה לרשת הרכבות הארצית. כשנשאל האם ומתי יוגשם החזון של רכבת מקריית־שמונה לאילת, ענה עמדי: "תשתיות זה תהליך ארוך שמתחיל בתכנון, בזמינות, בדיבור עם תושבים ובעוד מיליון ואחד דברים. זאת משימה שנתפרת פרק אחר פרק".
כשהוא נשאל מהם המכשולים, הסביר עמדי: "אני חושב שאנשים במשרד האוצר לא מבינים שהפרויקטים שלנו יכולים להניע את הכלכלה של ישראל ולתת רווחה להמון תושבים שהיו מנותקים מהמרכז – תושבי הצפון והדרום. הפרויקטים הגדולים של התשתיות הם ההזדמנות שלהם להגיע לרווחה חברתית וכלכלית ולמקומות תעסוקה".
"מחיר התחבורה הציבורית לא יעלה"
למנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן, הייתה בשורה חשובה לציבור נוסעי האוטובוסים במהלך ועידת התחבורה, התשתיות והאנרגיה של ynet ו"ידיעות אחרונות". בשיחה עם עיתונאית "ידיעות אחרונות" סיון חילאי, סיפר בן זקן כי משרד האוצר מנסה לגרום להעלאת מחירי הנסיעות בתחבורה הציבורית והבטיח: "זה לא יקרה. לא יעלה המחיר".
לדבריו, "היו ניסיונות כאלה בעבר וכבר בלמנו אותם. מיד כשהנושא עלה בתקשורת בשבוע שעבר, שרת התחבורה אמרה מיד שלא יקום ולא יהיה. אנחנו נבלום את העלאת המחיר מול משרד האוצר". בן זקן הסביר: "נסיעה בתחבורה ציבורית אינה מותרות. אנשים חיים את זה". הוא אף ציין כי 83% מנוסעי התחבורה הציבורית נהנים כיום מהנחה כזאת או אחרת בעקבות הרפורמה שנועדה להקל על אוכלוסיות חלשות.
"המטרו זה פרויקט משנה חיים"
"לא היה במדינה פרויקט בסדר הגודל של המטרו. האתגר המרכזי הוא להוציא אותו לפועל כמה שיותר מהר", כך אמרה לאה שמול, סמנכ”ל נת"ע וראש מנהלת קו מטרו M3, בהתייחסה לפרויקט הרכבת הקלה בגוש דן. היא הסבירה כי "אנו פועלים באזורים אורבניים וצפופים. כדי לבנות תחנה צריך לקחת את כל התשתיות באזור ולהסיט אותן למקומות אחרים. לכן, צריך שכולם יבינו שזה פרויקט משנה חיים וירתמו אליו".
אייל בן דוד, סמנכ”ל הפיתוח והלקוחות בחברת מקורות אמר: "מבחינתי, האתגר המרכזי שלנו הוא להכין את מדינת ישראל לשנת 2075, לקצב גידול האוכלוסייה ולאתגרים שהוא מביא איתו". דורון שלגי, מנהל אגף פרויקטי הולכה בחברת החשמל צפה ש"צריכת החשמל רק תלך ותגדל, לא רק בגלל הגידול הטבעי, אלא גם בגלל מהפכת האנרגיה המתחדשת, שצורכת המון חשמל, וחוות שרתים למערכות AI". בין הפתרונות שהציג: ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות והשקעה בטכנולוגיות ומתקנים של אגירת אנרגיה.
"מנכ"ל WIZZ לא ינחת בנתב"ג"
יו"ר איגוד עובדי התחבורה ונמלי הים בהסתדרות, עו"ד אייל ידין, תקף בוועידה את הכוונה להקים בסיס תעופה של חברת "וויזאייר" בישראל. "איך אפשר להתחרות כשאתה משלם מסים כפולים בארץ, העובד הישראלי יותר יקר והביטחון יותר יקר? WIZZ ישלמו מסים בהונגריה ויהיו כפופים לרגולציה הונגרית", אמר ידין.
במקביל, הוא הודה כי "המחירים בזמן המלחמה לא היו סבירים. ברור שמישהו לקח החלטה לא נכונה. אבל לא צריך להקריס את חברות התעופה הישראליות, שהן אינטרס חיוני של המדינה. אם השרה רגב תחליט להתקדם בנושא – נקבל החלטות קשות". כשנשאל על ידי המראיינת שרון כידון האם הכוונה היא להשבית את נתב"ג, ענה ידין: "לא חייבים. יש פה טיסות שיוצאות לניו־יורק בינואר, והן יכולות לטוס עם WIZZ", ואף איים כי ימנע ממנכ"ל "וויזאייר" לנחות בנתב"ג.
"אני פוסט-טראומתי מתקיפה באוטובוס"
נציגי ענף האוטובוסים הציגו בוועידה תמונה מטרידה: נהגים מותשים, שחוקים, מותקפים, מנסים להחזיק מערכת שסובלת ממחסור עצום בכוח אדם. בפאנל שהנחה עיתונאי "ידיעות אחרונות" שילֹה פריד השתתפו ישראל גנון, יו"ר ארגון נהגי האוטובוסים; עו"ד אמיר שניידר מהתאחדות חברות התחבורה הציבורית; ויוני קריספין, יו"ר ועד עובדי אלקטרה־אפיקים ונהג ותיק. גנון סיפר: "יש לנו נהגים מנתניה שעדיין מונשמים ונמצאים במצב קשה אחרי אירועי אלימות". עו"ד שניידר ציין כי "מתוך כ־20 אלף נהגי אוטובוס שצריך בישראל, חסרים כ־5,000". קריספין שיתף בגילוי לב: "אני נהג בפוסט־טראומה. כל סרטון של אלימות מחזיר אותי לאירוע שבו אני הותקפתי. נהגים חוששים להגיע לעבודה. אלימות הפכה לעניין שבשגרה – והציבור נפגע מהמצב".
"הכבישים שישנו את צפון המדינה"
איך ייראה העתיד התחבורתי של ישראל ומה האתגרים שיש בהווה? עו"ד משה שמעוני, יו"ר דירקטוריון רכבת ישראל; פנחס צרויה, מנכ"ל חברת נמלי ישראל; שאול שניידר, יו"ר דירקטוריון נמל אשדוד; ודן שנבך, מנכ"ל חברת "חוצה ישראל", ניסו לתאר את התמונה המלאה לעיתונאית ynet שרון כידון.
שמעוני הסביר כי "מערכת רכבות היא רשת, וברגע שיש פגיעה בתל־אביב, למשל, זה משפיע גם על חיפה, נהריה ובאר־שבע. אנו עושים הכל כדי לתת מענה מקסימלי ברמת השירות, אבל בטיחות קודמת לכל". צרויה ציין כי "בשל העובדה שהוקמו נמלים חדשים באשדוד ובחיפה, במהלך המלחמה יכולנו לשנע את תנועת האוניות מנמל אחד לשני וכך שמרנו על רציפות תפקודית וישראל לא הייתה במצור". שנבך סיפר על שני מגה־פרויקטים לסלילת כבישים שישנו את פני הצפון כשיושלמו, ושניידר הזהיר: "העולם נמצא בעיצומה של מלחמת סחר. השחקנים הגדולים הם ארצות־הברית וסין, אבל גם אנחנו מושפעים".
"הבעיה נמצאת בקילומטר הראשון והאחרון"
הפקקים הם מכת מדינה והפתרון לבעיה נמצא בתחבורה ציבורית יעילה ונגישה. אנו נמצאים כיום במהלך הקמה ופיתוח של שורת פרויקטים, בהם הרכבת הקלה, מסילות רכבת מטרונית ועוד, שאמורים לשפר את המצב. אבל הדרך לשם ארוכה – והעבודות יגרמו לעומסים. בפאנל שהנחתה עיתונאית "ידיעות אחרונות" סיון חילאי התארחו מנכ"לית ארגון "15 דקות" סיון שמואלביץ'; מנהלת אגף מטרו ומערכות היסעים המוניים במינהל התכנון אולה אקסלרוד; ומנכ"ל "פנגו" יונתן אלון.
"אנחנו מבצעים את הפרויקטים האלה באיחור של עשרות שנים", אמרה אקסלרוד, "אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. אני חושבת שאנחנו הולכים לכיוון נכון". אלון הוסיף: "בשנים הקרובות אנחנו צריכים לתעדף פרויקטים של חנה וסע. המטרה היא שאדם יחשוב פעמיים: האם אני באמת רוצה וצריך להוציא את הרכב?" שמואלביץ': "הפתרונות לקילומטר הראשון והאחרון לא מספיק טובים בישראל. רכב פרטי מאפשר לנו נסיעה נוחה, מדלת לדלת, בלי מעברים ובלי עיכובים חוץ מפקקים. אנחנו חייבים לייצר אלטרנטיבה מספיק טובה"
הסודות של עולם האנרגיה
בפאנל מיוחד בהנחיית דודי לסרי, מנכ"ל Bnergy, דנו המשתתפים בשאלות המרכזיות של החוסן האנרגטי: היכן הוא מתחיל, כיצד בונים אותו ומי נושא באחריות. בפאנל השתתפו עירית הייטנר שעיו, מנהלת אגף שלטון מקומי ומיזמים במשרד האנרגיה והתשתיות; ד"ר נורית גל, מנכ"לית חברת הייעוץ e-NRGY; גיא ליכטנשטרן, פרודקט – שווקים בינלאומיים ב־SolarEdge; ונורית מירון, מנהלת אגף איכות הסביבה במינהל התפעול והתעשיות בעיריית נתניה.
הדיון עסק בשורה של סוגיות: מה אפשר לעשות כבר עכשיו כדי לחזק את החוסן האנרגטי בכל אחד מהסגמנטים? מהם היתרונות בייצור חשמל ירוק ומבוזר? מהי אגירה ומהו מיקרוגריד? וכיצד גורמים לכלל המערכות והמתקנים לעבוד בהרמוניה? בין המסקנות המרכזיות: יש להחליף את הגנרטורים בבניינים רבי־קומות בסוללות שייטענו מאנרגיה סולארית כדי לייצר חוסן, יעילות וחיסכון.
פורסם לראשונה: 00:00, 02.12.25
