סיכוייו של תלמיד במרכז הארץ להצליח בבחינת הבגרות גבוהים פי חמישה מאלה של נער שגדל בפריפריה. סיכוייה של תלמידה מהמרכז להצליח בבגרויות גבוה פי 13 מאלה של בת גילה בפריפריה. כך עולה מנתונים שהציגה אתמול פרופ' איריס בן דוד הדר, מרצה וחוקרת בכירה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, בפאנל שעסק בפערים בוועידת החינוך של קבוצת "ידיעות אחרונות" בהחיינתה של כתבת החינוך תמר טרבלסי-חדד.
( צילום: ירון ברנר, ליאור שרון, טל אזולאי)
פרופ' בן דוד הדר, התייחסה לחוסר היכולת הכלכלית של יישובי הפריפריה להשקיע בחינוך, ואמרה: "במרכז ילד יכול לקבל 24 אלף שקל בממוצע בשנה ובפריפריה יכול להיות לו אפס. יכולה להיות רשות מקומית שאין לה בכלל מה להוסיף, היא לא יכולה לתת מהתקציב שלה כי אין לה מה לתת, הפערים מאוד קיצוניים".
יפה טבג'ה, אקטיביסטית חברתית ומנהלת מרכז חדשנות באשקלון, התייחסה לסיבות לפערים. לדבריה, "החסמים זה בגירויים, התלמידים האלה לא מקבלים את הגירויים הנכונים. לפני חצי שנה פנתה אליי אמא מהפריפריה. הילד שלה הוא מצוין והיא רוצה להשקיע בו, אבל בסוף יש את העניין של יוקר המחיה. היא אומרת שהיא לא יכולה לממן לו בית ספר למחוננים כי מדובר בתוספת של עוד 1,500 שקל".
טבג'ה, החברה בוועדה לקידום השכלה גבוהה ליוצאי אתיופיה, התייחסה למצבם באקדמיה, ואמרה: "צריך להפסיק לעשות כפיים על זה שיש 4,000 סטודנטים יוצאי אתיופיה בישראל, אני לא מבינה על מה הכפיים האלה, זה מעט מאוד ואפשר יותר".
שירין נאטור חאפי, מנהלת אגף בכיר בחברה הערבית והבדואית במשרד החינוך, התייחסה לסגירת הפערים בזכאות לבגרות בין החברה היהודית לערבית. בשנת 2024 עמד שיעור הזכאות לבגרות במגזר הערבי על 78.3% לעומת 77.8% במגזר היהודי. "אחוז הזכאות נוגע גם לחברה הערבית במרכז, גם לחברה הבדואית וגם למזרח ירושלים. אנחנו כמשרד יודעים לתת מענים דיפרנציאליים לכלל האוכלוסיות, הבנו שאנחנו חייבים לשתף פעולה בהתאמה מול המחוזות כדי להגיד שאי-אפשר לתת את אותו מענה לאוכלוסיות שונות, הבנו שזה חייב להיות יחד עם ההורים ועם הקהילות המקומיות. לשכנע אותן שכמיעוט כרטיס הכניסה לישראליות, למדינה, למוביליות היא תעודת הבגרות".
גיל דורון, מנכ”ל קרן רמון העוסקת ביוזמות חינוכיות, אמר בכנס: "רוב הילדים במדינת ישראל לא מאמינים שיש להם את היכולת להשפיע על המציאות שלהם. זה נובע מהיותם בפריפריה, זה נובע מקורונה, זה נובע ממלחמה, זו התחושה שלהם. התפקיד שלנו הוא להיכנס לכיתות ולהראות להם שהם יכולים לחלום".
סיגל מורן, מנכ”לית קרן “הביתה” - יוזמה פילנטרופית הפועלת למען צמיחה דמוגרפית בגליל ובעוטף, סיפרה בראיון לעיתונאי יאיר קראוס, כי אלפי משפחות שפונו מבתיהן בעוטף ובגבול הצפוני חזרו למציאות של מערכות חינוך שנפגעו, תשתיות שנהרסו, ובעיקר – לפער עמוק בין מה שחוו במרכז הארץ בתקופת הפינוי לבין מה שמחכה להם בבית. "המשימה להחזיר את תושבי הדרום והצפון הביתה הפכה מורכבת יותר. בתקופת הפינוי הממושך, כשהתארחו במלונות ובבתי ספר במרכז, הם נחשפו למערכות חינוך מתקדמות, מגמות מגוונות ועולם שלם של הזדמנויות שלא היו זמינות בבית. עכשיו, כשהם חוזרים, הם לא מוכנים להתפשר על מה שהיה", הסבירה מורן והמשיכה: "אבל אני אפתיע אותך ואומר שבעיניי התהליך הזה הוא חיובי. זה שהתושבים טעמו מ'פרי הדעת' וחזרו עם רמת ציפיות גבוהה יותר, זה טוב. נפקחו להם העיניים, והם לא מוכנים להתפשר על מה שהיה קודם. "מי שלא הבינו אחרי 7 באוקטובר שהקהילות שיושבות על גבולות המדינה הן 'המגן האנושי' של כל מדינת ישראל – כנראה לא למדו כלום מהאירוע שעברנו כאן", אמרה מורן. לדבריה, לתושבי מרכז הארץ יש אינטרס ברור שהקהילות האלה יתחזקו ויתפתחו, ושמירה על החוסן והחוזק שלהן הוא עניין שנוגע לכל תושבי המדינה".
"עובדי ההוראה צריכים להיות במרכז"
מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, סתרה את עמדת שר החינוך קיש שלפיה התלמיד נמצא במרכז המערכת: "משרד החינוך מנותק. הוא לא יודע מה קורה בשטח ואם הוא היה יודע, אז אולי היה מתערב. אין להם מנהיגות במשרד החינוך כדי לבוא ולהציף את הדברים מול ההורים ולבוא ולשים גבולות ולתת את הגיבוי והאמון במנהלים. מי שצריך להיות במרכז, זה עובד ההוראה". בראיון לכתבת החינוך תמר טרבלסי חדד חשפה בן דויד, כי הסתדרות המורים מתכוונת לדרוש את הפחתת שעות ההוראה. לדבריה, "צריך להוריד את השעות הפרונטליות מ־26 ל־23, וחמש שעות לימוד צריכות להיות מהבית. היום כולם עובדים מהבית ולכן גם בחינוך היסודי, כמו בחטיבות הביניים, צריך לתת להם את זה".
"צמצום הפערים חייב להתחיל כבר בגיל הרך"
"הדבר שמשפיע ביותר על העתיד של ילד בישראל 2026 הוא עדיין איפה הוא נולד", אמר בוועידה אביב קינן, מנכ"ל ברנקו וייס בהתייחסו לחוסר השוויון בין תלמידים בפריפריה למרכז, והבהיר כי צמצום הפערים חייב להתחיל כבר בגיל הרך, דבר שעליו שמים דגש משמעותי בברנקו וייס. "המדינה משקיעה פי עשרה בילד בן 15, מאשר באחותו בת השנתיים. חייבים להפוך את הפירמידה. אנחנו נכנסים למעונות ולגני ילדים ומלמדים את הסייעות והגננות והמטפלות למפות יותר טוב את הילדים, גם לעבוד איתם ועם המשפחה", אמר בשיחה עם אלכסנדרה לוקש.
"כמחצית מהתלמידים 'המיוחדים' לא משולבים"
"הסיפור של החינוך המיוחד זה לא דבר 'צדדי' במערכת החינוך, כיום מאובחנים כבעלי צרכים מיוחדים כ־400 אלף תלמידים, שכמעט מחציתם לא משולבים", אמר יו"ר אלוט לשעבר עמוס שפירא, מי שעמד בראש ועדה שבחנה את הנושא עבור משרד החינוך, לעיתונאית גל גנות. "האחוז של אלה שלא משולבים רק הולך וגדל - ויש לזה השלכות. מערכת החינוך נמצאת בקונספציה". עידן מוטולה, מייסד ומנכ"ל עמותת "שווים", הוסיף כי "הסיכוי של ילדים עם מוגבלות כזאת או אחרת להשתלב במערכת החינוך הרגילה, בהינתן מצב המערכת היום - נמוך מאוד". בפאנל השתתפה גם איה לב צוקרמן, יו"ר עמותת פראדר ווילי, שבנה ארי בן ה־9 מתמודד עם התסמונת.
"זה עלינו"
אביב רם, בועז פגודה, עופר צדקיאלי, כליל לנדסמן והילה אלרן, חמישה מלש"בים שארבעה מתוכם נמצאים במכינה קדם־צבאית והקימו את ארגון "קול הגיוס", דיברו עם הכתבת גל גנות על האכזבה שלהם מחוק הפטור מגיוס שמקדמת הממשלה. "אין לנו כלום נגד חרדים, אבל החוק שמקדמת הממשלה הוא הונאה", אמרו. "אני לא יכולה שזה יהיה העתיד שלי ואני מרגישה שאני חייבת לעשות משהו כדי למנוע את הדבר הזה", אמרה צדקיאלי. "אני וחבריי נתגייס בקרוב, ויש לי חברים וחברות שהם כבר בצבא. מי יילחם על זה אם לא אני? זה הולך להיות שלי, אני אחיה פה במדינה הזאת. מי ישמיע את הקול שלי אם לא אני?".
"רוב הילדים נפגעים ברשת מילדים במעגל הקרוב"
בפאנל שעסק בסכנות ברשתות החברתיות השתתפו ד"ר נאוה כהן־אביגדור, ראשת האגף האזרחי במטה הלאומי 105 במשרד לביטחון לאומי, עינב לוק, מנהלת השירות הפסיכולוגי הייעוצי במשרד החינוך, אייל טל, חבר צוות המוגנות בהנהגת ההורים הארצית ושובל מור, יוצרת תוכן וסטייליסטית. לדברי כהן־אביגדור, מאז הקמת מטה 105 ב־2018, טופלו בו למעלה מ־74 אלף אירועי פגיעה בקטינים ברשת. גם לוק הציגה נתון לא קל: "75 אחוז מהילדים שנפגעים ברשת נפגעים מילדים אחרים, מתוך המעגל הקרוב שלהם", אמרה למנחה יאיר קראוס.
"בית ספר כסוג של חדר מיון"
פאנל חשוב, בהנחיית כתבת הרווחה שירה קדרי עובדיה, עסק בהשלכות שנתיים של מלחמה על התלמידים הצעירים ועל בני הנוער. בפאנל לקחו חלק שירה פולק, נציגת ארגון הקב"סים (קציני ביקור סדיר) הארצי ומנהלת היחידה באופקים, אלעד קלימי, סגן ראש עיריית שדרות, חגית פרי, קב"סית ומנהלת היחידה בקריית־שמונה, ד"ר קרני גיגי, פסיכולוגית חינוכית ונציגת הפורום למען הפסיכולוגיה הציבורית ואתי בן סעדון, נציגת הנהגת ההורים הארצית. "אחד הדברים שאני שומעת מחברים שלי זו חוויה של בית ספר שהופך להיות סוג של חדר מיון. מדברים על ילדים עם התקפי חרדה בתוך שעות הלימודים, קשיים התנהגותיים גדולים, בטח על נשירה", סיפרה ד"ר גיגי.
"השכפ"ץ של המדינה"
ד”ר עליזה בלוך, לשעבר ראשת עיריית בית־שמש וכיום נשיאת יאסא – המרכז הישראלי למצוינות בחינוך, העתיקה בשנה שעברה את מגוריה לקריית־שמונה. בראיון ליאיר קראוס היא קוראת להשקיע בתלמידי העיר, שהיא "השכפ"ץ של מדינת ישראל", כלשונה. היא שיבחה את אנשי החינוך שעסקו בתחום בזמן המלחמה, במלונות המפונים וברחבי הארץ. "המורים במלחמה הזו היו גיבורים אמיתיים, שנתנו תקווה וחוסן לתלמידים, והיו שם בשבילם. זו ההזדמנות שלנו להפוך אותם לגיבורי מלחמה".
התלמידים והמורים בעולם ה־AI
הבינה המלאכותית כבר נכנסה עמוק אל הכיתות. בפאנל בהשתתפות קארן טל, מנכ"לית קבוצת הרב־תחומי עמל, מירב זרביב, סמנכ"לית ומנהלת מינהל חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך וגנט דסה, מנכ"לית עמותת "עולים ביחד", ניסו המשתתפות יחד עם המנחה שילה פריד לשרטט איך נראית למידה בעידן שבו התלמידים עובדים עם מכונה ואיך זה משליך על ההוראה. "צריך לראות איך תפקיד המורה משתנה, איך מפתחים הבחנה בין פייק לחדשות אמיתיות, איך משתמשים בפרסונליזציה של ההוראה – ובמקביל להיות ערניים לסיכונים", אמרה טל.
"ההצלחה של הסטודנטים היא ההצלחה שלנו"
"אנו מרגישים את האתגרים של הסטודנטים שלנו משירות מילואים ממושך, נפגעי פעולות האיבה ומשפחות שמתמודדות עם קשיים כללים ועומסים יוצאי דופן", אמרה ד"ר יעל עפרון, סגנית הנשיא להוראה ולמחקר המכללה האקדמית רמת־גן וראש החוג לניהול מצבי משבר וחירום, בראיון לאלכסנדרה לוקש. "בחרנו לנקוט גישה גמישה מכילה ופרואקטיבית. אנו מתאימים לסטודנטים שלנו את המענה לצרכים שלהם. הצלחה של סטודנט היא הצלחה שלנו כמוסד ולכן אנו מושקעים בהצלחה של סטודנטים, עושים הכל כדי לאפשר להם לשגשג".
"החינוך הוא מפתח לרוב הדברים במדינה שלנו"
מנהלת בי”ס מקיף אריאל, אביגיל סאמין, וראש מינהל חינוך, נוער והשכלה בעיריית גבעתיים, אורית גור כהן, ממייסדות ויושבות ראש ארגון "מנהיגים" של מנהלי בתי ספר, דנו עם אלכסנדרה לוקש בשחיקת מעמד המנהל ובמאבקים מול משרד החינוך. הארגון מאגד כ־5,200 מנהלים. "אנו נמצאים עם מנהלים מכל הקשת ומכל המגזרים, חושבים על איך צריך לקדם את החברה דרך חינוך, שהוא מפתח לרוב הדברים במדינה", אמרה סאמין. גור כהן סיפרה על סקר שנערך בהשתתפות יותר מ־600 מנהלים, ולפיו כ־40 אחוז מתוכם שוקלים לעזוב בסוף השנה.
פורסם לראשונה: 00:00, 30.12.25
