שלישיות או לא להיות

טרילוגיית "מלחמת הכוכבים" שימשה הוכחה ניצחת לקיומו של מודל כלכלי לשובר קופות סדרתי במבנה של טרילוגיה. פריסת מאבקם של המורדים כנגד האימפריה על פני שלושה סרטים יצר לא רק יקום עשיר בדמויות, יצורים וחלליות אלא גם תעשיית ענק. עולם שבו יכלו הצופים לקחת חלק פעיל ומתמשך אם רק פתחו את הארנק לרווחה. במערכת מסחרית שעברה תהליך מהיר של שעבוד לבידור אינפנטילי, הקונספט של הטרילוגיה הפך לאידיאל של מקסום רווחים.

לוקאס כתב סיפור שמצוי בליבו של רצף "מיתולוגי", עם עבר ועתיד. כסרט בודד מציע "מלחמת הכוכבים" סיפור שלם, חוויה סוחפת שיש לה התחלה, אמצע וסוף מוגדרים. סרט שהערך הבידורי שלו היה מחזיק מעמד גם אם לא היה מתפתח לטרילוגיה ודווקא משום כך הוא יכול היה להתפתח לטרילוגיה.

"מלחמת הכוכבים". אפשר גם אחרת

עוצמתו של הסיפור נובעת מהתחושה שהוא נשען על רקע סיפורי רחב שנרמז באירועי הסרט, ובכך מעורר רצון לחזור ולבקר בעולם זה. בחינת נפלי הטרילוגיות של השנים האחרונות מצביעה על תופעה חוזרת: סרט ראשון שכל תכליתו להעביר אותנו לסרט השני ומשם לשלישי, ולכן סרט לקוי ביסודו מבחינת הסיפוק שהוא מקנה לצופים.

טרילוגיית "שר הטבעות" של פיטר ג'קסון יכלה להתחיל בסרט שנקטע בנקודת אמצע מובהקת רק כיוון שהסדרה התבססה על מיתולוגיה ספרותית מוכרת. בטרילוגיות המצליחות של "בחזרה לעתיד" ו"המטריקס", שלמותו של הסרט הראשון היוותה את הקטר שגרר שני הקרונות העקומים שנשרכו בעקבותיו. האמת פשוטה – כדי ליצור טרילוגיה צריך להתמקד באיכותו של הסרט הראשון. לפעמים זה כל מה שנדרש.

קצת מקוריות לא תזיק

ב-2000 ביים דיוויד טווהי את "פיץ' בלאק", מותחן מדע בדיוני דל תקציב שזכה להצלחה מפתיעה, וקירב את וין דיזל למעמד של כוכב. ב-2004 יצא "The Chronicles Of Riddick", שקיבל את השם העברי "רידיק: המסע מתחיל", כותרת המבשרת לצופים כי השעתיים ורבע המייגעות הצפויות הן רק המבוא.

"רידיק: המסע מתחיל". הוא לא התחיל כבר בסרט אחר?

הפשטות של "פיץ' בלאק" הומרה בניסיון ליצור מיתולוגיה מסורבלת ומייגעת המהווה אוסף שאריות מחוממות של טרילוגיות קודמות. השימוש ביסודות מיתיים ובאלגוריות דתיות בכדי לעצב את דמות הגיבור עובד כשהוא מוכל בתוך תפיסה חדשנית של עולם (כמו ב"מטריקס"). כשסרט מהווה מיחזור מסדר שני, כשהוא אוסף של מוטיבים עלילתיים וגניבות סגנוניות שקל לזהות את מקורן, הכישלון הוא בלתי נמנע. מכאן לא תצמח טרילוגיה.

תשאיר משהו לחלק הראשון

שלושת הסרטים הראשונים בסדרת "שליחות קטלנית" התקיימו בעולם הקודם למתקפה של מערכת מחשביי סקיינט. חלק זה בסיפור מוצה. בסרט הרביעי הסדרה נולדת מחדש, מתוך כוונה ליצור סדרת סרטים חדשה שתתרחש בעולם הפוסט אפוקליפטי שבו מרכז ג'ון קונור את מאמצי ההישרדות של המין האנושי.

"שליחות קטלנית - התעוררות". הבטחות זה לא מספיק

לאחר סרט שלם המאוכלס בשלל מכונות השמדה רובוטיות, מופיע בדקות הסיום שלו כפיל דיגיטלי של ארנולד שוורצנגר בדמותו של המחסל המקורי. כל הרצף הקלוקל של הסרט עומד מול הרגע בו מעריצי הסדרה מקבלים תזכורת למה שאהבו בשלושת הסרטים הקודמים. "שליחות קטלנית – התעוררות" יכול רק להבטיח שאת הדברים הללו נזכה לקבל בסרט הבא. המעבר הטראומתי בין כישרונו הידוע של ג'יימס קאמרון ל-McG, היוצר המהולל של "המלאכיות של צ'רלי", ביטל כל תקווה לאיכות עתידית בסדרת סרטים זו.

למה בכוח?

"פוש", סרט שבו אנשים בעלי יכולות על (טליקינזיס, ראיית עתיד, עיצוב חומר במחשבה וכו') נרדפים על ידי עוד אנשים בעלי יכולות דומות השייכים לארגונים ממשלתיים עלומים. פיהוק. הישגו הגדול של הסרט הוא שכבר במהלך כותרות הפתיחה, על רקע דבריה של קייסי (דקוטה פנינג), גיבורת הסרט, הצופה מבין שהוא נקלע לקשקשת עלילתית שגם לסדרת הטלוויזיה "גיבורים" לקח עונה וחצי לפתח.

"פוש". אל תשכחו שיש גם קהל

במקום לבנות את הסיטואציה בהדרגה ולחשוף את ההיגיון הפנימי שלה, הסרט מתחיל במתקפה של מידע מבלבל. אוסף הדמויות הלא מעניינות, היכולות הלא מוגדרות שלהן המאפשרות לבצע מגוון של התחכמויות עלילתיות, משולב בשוטטות ברחבי הונג קונג. זה אולי נתפס כמועיל לפוטנציאל השיווקי של הסרט בסין, אבל זה יוצר בהייה אדישה מצד הצופה המערבי שאינו מבין מדוע עלילה ממוחזרת זו נגררה עד שם. היוצרים המאוהבים יתר על המידה ברעיונות שלהם שוכחים שיש קהל שאותו צריך לשכנע.

מה אמרת שקורה בחלק הבא?

שיאה הדרמטי של הטרילוגיה "חומריו האפלים" של פיליפ פולמן הוא קרב איתנים בין רציונליות מדעית וכוחות הנתפסים כאלוהיים ונתמכים בידי מוסדות דתיים דכאניים. חומר נפץ רעיוני. את "מצפן הזהב" (2007), העיבוד הקולנועי לחלק הראשון בטרילוגיה, ניסו אולפני ניו-ליין למכור כפנטזיית הרפתקאות תמימה. לטענתם ניתן היה להתייחס לממסד הדתי המוצג בסרט כגילום של כל ממסד פוליטי מדכא.

"מצפן הזהב". אף אחד לא טרח לבדוק על מה הסרט?

נכון, "מצפן הזהב" היה רחוק מלהיות יצירת מופת, וכישלונו הכלכלי בארה"ב היה ברור. מצד שני, הכנסותיו ברחבי העולם עברו בסופו של דבר את ה-370 מליון, ולכן הייתה ההצדקה כלכלית לסרטי המשך. מדוע לא יהיו סרטי המשך? כנראה מישהו התעורר באיחור וקלט שניסיון להפיק את החלק השלישי בארצות הברית השמרנית יהיה בגדר התאבדות. בפעם הבאה, לקרוא את התקציר בבקשה.

ללמוד מכריסטופר נולאן

כשכריסטופר נולאן ניגש להחייאת "באטמן", הוא התייחס לקהל שלו כאנשים בוגרים. חלק ניכר מהסרט הראשון הוקדש לביסוס פסיכולוגי של הדמות. התסריט

פיתח את הדמויות כישויות מורכבות. סיום הסרט הראשון בהופעת קלף הג'וקר לא קטע את הסיפור באמצע, אלא יצר נקודת מוצא לקונפליקטים שיתעצמו ויוגשמו במלואם בסרט השני.

גם לולא מותו של הית' לדג'ר, ברור כי נולאן לא היה מחזיר לחיים את הג'וקר לסרט השלישי. מה שחשוב הוא המשך המסע לשלב הבא במאבקו של ברוס ויין עם השדים החיצוניים והפנימיים בחייו, לא מחזור של דמויות ונוסחאות – גם אם זה נראה כנתיב מפתה לשיחזור ההצלחה הפנומנלית של הסרט הקודם.