הקורונה גרמה להסתגרות במרחב הדיגיטלי, חוויות בזום, חשיפה לתכנים לא מותאמים לגיל

מה הילדים שלכם עושים כשהם מסוגרים בחדר? אולי צופים בפורנו

הסגר בגל הראשון של הקורונה הקפיץ את הכניסות לאתרי הפורנו. בין הצופים: ילדים ובני נוער. איך מדברים איתם על זה, ממה כדאי להימנע, ואיזו נקודת אור יש בכל המצב הזה

פורסם:
קצת לאחר הגל הראשון של הקורונה גיבשה הגר ניב, עובדת סוציאלית המעבירה סדנאות חינוך למיניות בריאה ושיח פתוח למתבגרים, מפגש חדש להורים. הסגר והאינטרקאציה המחודשת עם קהל המתבגרים הבהירו לה שתחום עיסוקה, כמו נושאים אחרים, עבר טלטלה ושינוי משמעותי. היא הבינה שצריך לדבר עם ההורים ואנשי החינוך על המשמעויות של התבגרות מינית ורגשית בימי הקורונה. "כמות הכניסות לאתר הפורנו הגדול בעולם קפצה משמעותית מרגע שהתחיל הסגר", היא מספרת על הטריגר לבניית הסדנה.
אמנם אי־אפשר לפלח את גיל הגולשים במקרה המדובר, אבל לניב אין אשליות בנושא. גלישה באתרי פורנו הייתה נושא מרכזי במפגשים גם טרום הקורונה. "תלמידי י"ב סיפרו על צפייה יומיומית בפורנו בזמן הסגר. הם ראו יותר. לא המון - אבל יותר. היה הרבה זמן פנוי, חלק גדול מההורים לא היו בבית או שעבדו מהבית ולא היו באמת נוכחים. שמעתי גם על צפייה משותפת עם חברים"
"היו הורים התקשרו אליי להתייעץ מה לעשות עם נער או נערה שמסתגרים בחדר במשך שעות. בדרך כל הם לא יודעים להגיד: 'הילד שלי צופה בפורנו X שעות".
תאהבו את זה או לא, חלק ניכר מהאינטר־אקציות בין בני נוער מתקיימות כיום במרחב הדיגיטלי - כך היה גם לפני הופעת הווירוס ששיתק את העולם. "הקורונה גרמה להסתגרות במרחב הדיגיטלי, חוויות בזום, חשיפה לתכנים לא מותאמים לגיל ועלייה בכניסה לאתרים פורנוגרפיים", מסבירה סנדי בשרטי־קורדובה, מנכ"לית משותפת של המיזם החברתי "מידע אמין על מין" ואם לארבעה מתבגרים.
ההורים שפנו אליכן היו מודעים לכך?
"יש פער בין מה שהורים חושבים ובין מה שקורה בפועל. רוב הפניות היו בענייני בריאות".
מה כן קורה בפועל? מחקר שביצעה אשתקד מכללת מכון מופ"ת בקרב 739 בני נוער הראה כי כ־80 אחוז מהילדים נחשפים לפורנו עד גיל 13. בתקופת הסגר מתבגרים, שהם גם כך בגיל רגיש, נדרשו לגייס משאבים רבים כדי להתמודד עם המצוקה. "היכולת לשרוד את הסגר באופן שפוי הייתה תלויה ברמת הלכידות של המשפחה", מסבירה לי ראובני בר דוד, מנהלת המרפאה לטיפול מיני במרכז הרפואי מאיר. "הסיטואציה שבה 'לכודים' בבית זימנה חרדה, ולא היו אופציות לטרוק את הדלת וללכת לחברה טובה, אם רבתי עם אמא. מתבגרים ומשפחות מצאו את עצמם בסיר לחץ. במצב של מוגבלוּת, פעולות כמו אכילה רגשית, אוננות או צפייה בפורנו יוצרות ויסות רגשי, רוגע ושלווה".
ראובני בר דוד: "הסיטואציה שבה 'לכודים' בבית זימנה חרדה, ולא היו אופציות לטרוק את הדלת. מתבגרים ומשפחות מצאו את עצמם בסיר לחץ. במצב של מוגבלוּת, פעולות כמו אכילה רגשית, אוננות או צפייה בפורנו יוצרות ויסות רגשי, רוגע ושלווה"
"בתקופת הסגר בני הנוער קיבלו מסרים סותרים מהמבוגרים: מצד אחד דיברו איתם על סכנות הגלישה באינטרנט. מצד שני עודדו את התקשורת הזאת", טוענת ניצן הכהן, עובדת סוציאלית וראש מערך ייעוץ ותוכן מקצועי ב"דלת פתוחה - העמותה לקיום מיניות בריאה" המפעילה מרכזי ייעוץ לנוער. "רוב הפניות בימי הסגר עסקו במצוקה ובדידות. קיבלנו הרבה פניות מנערים שהתחילו לאונן בצורה מוגברת וחששו שהם מפתחים התמכרות לזה ולפורנו. החששות האלה לגיטימיים. היה צורך לנרמל את הסיטואציה.
"היו הרבה פניות מנערות שחששו מהיריון לא רצוי. בשגרה אפשר לרכוש ברשתות הפארם בדיקת היריון, אמצעי מניעה או גלולת היום שאחרי, אבל בסגר זה היה אחרת. הן חששו לדבר עם ההורים והסיטואציות האלה נהיו מורכבות. גם גילוי של היריון לא מתוכנן היה בעייתי במיוחד בתקופה הזאת. בגלל כל הקשיים והיעדר הרבה מהאפשרויות, השיח שלנו התמקד בלפתוח ולתווך ערוצי תקשורת עם ההורים סביב המקרים האלה. בהרבה בתים קיבלו את הבשורה בצורה שיצרה שיח. קיבלנו שיחות שנגעו לגעגוע. תחושת הריחוק הפכה משמעותית, בטח בגיל שבו הדברים רגישים או מוקצנים, וחשוב שתהיה אמפתיה לזה".
מה מעסיק את הנוער בימים אלה?
"יש הרבה שאלות על יחסי מין - האם הנגיף עובר כך, למשל. היה יפה לקבל שיחות מבני נוער שמתייעצים איך לשמור על קשר עם בן זוג שנמצא בבידוד. אחרי הסגר הגיעו שיחות מבנות בנוגע לדימוי גוף, כי חלקן עלו קצת במשקל והיו מודאגות לפגוש שוב את החבר שלא התראו איתו חודשיים - אולי הוא לא ירצה אותן פתאום בגלל זה? עכשיו הפניות חזרו קצת לחלקים שאנחנו רגילות אליהם: היכרויות, מגע מיני".
והנה נקודת אור. לדעתה של ניב, הנוער כיום צמא מתמיד לקשר: "פתאום הם נורא רוצים זוגיות. זה משהו שעלה גם קודם, אבל בעוצמות ובמינונים שונים. הניכור החברתי והמרחק קשים. מוקדם לומר, אבל לדעתי נראה איזושהי מגמה של רצון בקשר בין־אישי מול הטכנולוגיה".
ניב: "אני אף פעם לא אומרת לבני נוער 'אל תצפו בפורנו' כי זה כמו להגיד לא לשתות אלכוהול - זה לא אפקטיבי - אבל אני מדברת על צפייה ביקורתית ועל מינון. אני מנסה להסביר שמערכות יחסים לא נראות כך".

אילו עצות יש לכן להורים למתבגרים?
בשרטי־קורדובה: "הורים צריכים להכיר במציאות ולעשות שיעורי בית בהתאמה בין העולם הדיגיטלי לעולם המתבגרים, כמו לסנן או לתווך את המידע כי לחסום זה לא מספיק. יש הרבה מה לעשות ואיך לתווך מיניות בגיל צעיר, למשל, פוסט פופולרי שהתפרסם בעמוד הפייסבוק שלנו עסק בשאלה איך ללמד ילדים מה זה 'סוד טוב' או 'סוד רע'. זאת הזדמנות לשיח על מניעת אלימות מינית. הדרך הטובה היא ליצור פתיחות מגיל צעיר, עם דגש על התאמת הנושא לגיל הילד. אבל אף פעם לא מאוחר להתחיל לדבר. אם הם בני 17 ולא דיברתם קודם, יהיה יותר קשה או מורכב, אבל הם צמאים למידע וירצו לשמוע. חשוב לא לוותר כשהם הודפים אתכם ולהמשיך לטפטף מידע. יש עלייה גדולה ברמת המודעות ההורית, אבל יש עוד הרבה עבודה. השיח צריך להיות מותאם לילד וצריכים לשים לב שאנחנו לא מאשימים בנים ומזהירים בנות".
ניב: "אני אף פעם לא אומרת לבני נוער 'אל תצפו בפורנו' כי זה כמו להגיד לא לשתות אלכוהול - זה לא אפקטיבי - אבל אני מדברת על צפייה ביקורתית ועל מינון. אני מנסה להסביר שמערכות יחסים לא נראות כך".
הכהן: "נצלו הזדמנויות לדבר על הנושא: כשכולם יושבים מול הטלוויזיה ויש סצנת מין, יחסים או מגדר - פתחו את הנושא. זה כר פורה לשיח שאפשר לפתח להמון מקומות. דאגו שיהיו אמצעי מניעה בהישג יד. כדמויות בוגרות אנחנו רוצים לתת תחושה שאנחנו שם כדי לתווך את השיח על יחסים חיוביים, אחרת איך אפשר לצפות מהם לדעת את זה?"
שאבות ידברו עם בנים ואמהות עם בנות?
בשרטי־קורדובה: "רצוי ששני ההורים ידברו, אבל אם יש אחד שלא מסוגל – שהשני ידבר".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button